פתיחת התפריט הראשי

שמואל קניאל

שמואל קָניאֵל (נולד ב-1934 בערך - 12 בספטמבר 2017) היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע גם בהתנגדותו לצעדים כלכליים של ממשלת ישראל, שנגדם עתר לבג"ץ פעמים אחדות.

שמואל קניאל
אין תמונה חופשית
לידה 1934
פטירה 12 בספטמבר 2017 (בגיל 83 בערך)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

מתמטיקאיעריכה

שמואל קניאל נולד בחיפה. בשנת 1962 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "Extensions of Normal Operators", שנעשתה בהנחיית שמואל אגמון. בשנת 1967 מונה שם למרצה בכיר, בשנת 1969 מונה לפרופסור חבר[1] ובשנת 1979 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1982 היה עמית במכון למחקר מתקדם בפרינסטון[2]. בשנת 2003 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

תחומי המחקר שלו: משוואות דיפרנציאליות לא ליניאריות, דינמיקת נוזלים, מכניקה סטטיסטית, פתרונות נומריים של משוואות דיפרנציאליות.

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת 1973 נמנה עם קבוצת מדענים מהאוניברסיטה העברית שפנו לראש הממשלה גולדה מאיר והביעו התנגדות לחוק בדר-עופר, שעסק באופן חלוקת עודפי המנדטים בבחירות לכנסת.[3] לאחר שמאיר לא קיבלה את עמדתם, הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק זה, העתירה נדחתה.[4][5] לקראת הבחירות לכנסת התשיעית היה פעיל במפלגת שלומציון שבראשות אריאל שרון.

קניאל הגיש מספר עתירות לבג"ץ בנושאים שראה כבזבוז כספי הציבור, רובן ללא הצלחה. בשנת 1983 יצא נגד הסדר מניות הבנקים, בטענה שהמדינה הבטיחה למחזיקי המניות תמורה מופרזת. הוא עתר לבג"ץ נגד ההסדר, אך עתירתו נדחתה. בשנת 1987 תמך בסגירת פרויקט הלביא ולדבריו הצליח לשכנע את השר יוסקה שפירא להימנע בהצבעה בממשלה על סגירת הפרויקט, שעברה על חודו של קול. בשנות ה-90 עתר לבג"ץ נגד הנפקת אגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה, כדרך לפתרון משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות. עתירתו נדחתה.[6]

לאחר המלצת וועדת רבינוביץ' בשנת 2002 להטיל מס רווחי הון בשיעור 15% על רווחים בשוק ההון, עתר לבג"ץ בתביעה לקבוע שיעור גבוה יותר.[7] עתירתו נדחתה, אך שיעור המס הועלה ל-20% ובהמשך הועלה ל-25%. בשנת 2012 עתר לבג"ץ נגד חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, שנחקק בעקבות המלצותיה של ועדת ששינסקי, בטענה שהחוק קבע תמלוגים נמוכים מדי למדינה.[8]

בשנת 2006 הגיש תובענה ייצוגית נגד שלושת הבנקים הגדולים בישראל, בטענה שגבו ריבית גבוהה מדי ממשקי הבית. בשנת 2014 הציעו הבנקים לשלם 17 מיליון ש"ח כפשרה, אך קניאל בחר להמשיך בתביעתו לפיצוי גבוה יותר. בשנת 2016 הסתיימה התובענה הייצוגית בפשרה לפיה ישלמו הבנקים פיצוי בסך כולל של 47 מיליון ש"ח, מתוכם 35 מיליון ש"ח שהופקדו על ידי הבנקים כשנתיים קודם לכן במסגרת הליך שניהל כנגדם הממונה על ההגבלים העסקיים.[9] לקניאל נפסק גמול בסך 1.05 מיליון ש"ח על הגשת התובענה הייצוגית.

חיים אישייםעריכה

קניאל התגורר בירושלים. היה נשוי לשושנה קרונגולד-קניאל, פסיכולוגית חינוכית במקצועה, ולאחר גירושיהם נישא לראובנה שלהבת. לשמואל שלושה בנים מנישואיו לשושנה קרונגולד-קניאל.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה