שמואל קניאל

מתמטיקאי ישראלי

שמואל קָניאֵל (8 ביוני 193412 בספטמבר 2017) היה פרופסור למתמטיקה שימושית באוניברסיטה העברית בירושלים. נודע גם בהתנגדותו לצעדים כלכליים של ממשלת ישראל, שנגדם עתר לבג"ץ פעמים אחדות.

שמואל קניאל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 ביוני 1934
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 12 בספטמבר 2017 (בגיל 83)
ענף מדעי מתמטיקה שימושית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט שמואל אגמון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יהודית ריבלין, יעקב איטין, אחיה דקס, אנאני לויטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

מתמטיקאי עריכה

שמואל קניאל נולד בחיפה. בשנת 1962 קיבל תואר דוקטור למתמטיקה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים, על עבודה שכותרתה "Extensions of Normal Operators", שנעשתה בהנחיית שמואל אגמון. בשנת 1967 מונה שם למרצה בכיר, בשנת 1969 מונה לפרופסור חבר[1] ובשנת 1979 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1982 היה עמית במכון למחקר מתקדם בפרינסטון[2]. בשנת 2003 פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.

תחומי המחקר שלו: משוואות דיפרנציאליות לא ליניאריות, דינמיקת נוזלים, מכניקה סטטיסטית, פתרונות נומריים של משוואות דיפרנציאליות.

פעילות ציבורית עריכה

בשנת 1973 נמנה עם קבוצת מדענים מהאוניברסיטה העברית שפנו לראש הממשלה גולדה מאיר והביעו התנגדות לחוק בדר-עופר, שעסק באופן חלוקת עודפי המנדטים בבחירות לכנסת[3]. לאחר שמאיר לא קיבלה את עמדתם, הגיש עתירה לבג"ץ נגד חוק זה, העתירה נדחתה[4][5]. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית היה פעיל במפלגת שלומציון שבראשות אריאל שרון.

קניאל הגיש מספר עתירות לבג"ץ בנושאים שראה כבזבוז כספי הציבור, רובן ללא הצלחה. בשנת 1983 יצא נגד הסדר מניות הבנקים, בטענה שהמדינה הבטיחה למחזיקי המניות תמורה מופרזת. הוא עתר לבג"ץ נגד ההסדר, אך עתירתו נדחתה. בשנת 1987 תמך בסגירת פרויקט הלביא ולדבריו הצליח לשכנע את השר יוסקה שפירא להימנע בהצבעה בממשלה על סגירת הפרויקט, שעברה על חודו של קול[דרוש מקור]. בשנות ה-90 עתר לבג"ץ נגד הנפקת איגרות חוב ייעודיות לקרנות הפנסיה, כדרך לפתרון משבר קרנות הפנסיה הגרעוניות. עתירתו נדחתה[6].

לאחר המלצת ועדת רבינוביץ' בשנת 2002 להטיל מס רווחי הון בשיעור 15% על רווחים בשוק ההון, עתר לבג"ץ בתביעה לקבוע שיעור גבוה יותר[7]. עתירתו נדחתה, אך שיעור המס הועלה ל-20% ובהמשך הועלה ל-25%. בשנת 2012 עתר לבג"ץ נגד חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011, שנחקק בעקבות המלצותיה של ועדת ששינסקי, בטענה שהחוק קבע תמלוגים נמוכים מדי למדינה[8].

בשנת 2006 הגיש תובענה ייצוגית נגד שלושת הבנקים הגדולים בישראל, בטענה שגבו ריבית גבוהה מדי ממשקי הבית. בשנת 2014 הציעו הבנקים לשלם 17 מיליון ש"ח כפשרה, אך קניאל בחר להמשיך בתביעתו לפיצוי גבוה יותר. בשנת 2016 הסתיימה התובענה הייצוגית בפשרה לפיה ישלמו הבנקים פיצוי בסך כולל של 47 מיליון ש"ח, מתוכם 35 מיליון ש"ח שהופקדו על ידי הבנקים כשנתיים קודם לכן במסגרת הליך שניהל כנגדם הממונה על ההגבלים העסקיים[9]. לקניאל נפסק גמול בסך 1.05 מיליון ש"ח על הגשת התובענה הייצוגית.

חיים אישיים עריכה

קניאל התגורר בירושלים. היה נשוי לשושנה קרונגולד-קניאל, פסיכולוגית חינוכית במקצועה, ולאחר גירושיהם נישא לראובנה שלהבת. לשמואל שלושה בנים מנישואיו לשושנה קרונגולד-קניאל.

קישורים חיצוניים עריכה

מאמרי דעה שפרסם:

הערות שוליים עריכה