שמואל שמעלקה שימחוביץ

סופר רוסי

ר' שמואל שמחוביץ (גם: שימחאוויץ ~ה'תקפ"ד[1] - ג' באדר ה'תרנ"ו, 1896).

קורות חיים

עריכה

נולד במינסק לאביו ר' צבי הירש[2], ולאמו בתו של ר' שמואל לנדא, בן ר' אברהם, בן רבי צבי הירש לנדא המכונה ר' הירש וויטש, מפרנסי ועד ארבע ארצות. בימי נעוריו עזב את מינסק ללמוד בסלוצק בתלמוד תורה של הגביר, העתיד להיות חותנו, ר' שכנא איסרלין, עוד בילדותו נודע כ"העילוי ממינסק".

נישא לריבעלע בתו של הגביר ר' שכנא איסרלין מסלוצק[3], בן ר' אברהם, ר' איסר'ש. שבנה בית המדרש בסלוצק שהיה נקרא "ר' איסערקעס קלויז" (לאחר שגרשה ר' צבי הירש אורנשטיין).

לאחר שאשתו הראשונה מתה, נישא שנית לזיסל בתו של הגביר ר' יעקב נפתלי הרץ ברנשטיין, מלבוב, מצאצאי הרב יעקב יהושע פלק בעל "פני יהושע".

ר' שמואל היה סוחר תבואה עשיר ודמות מפורסמת בעיר סלוצק, שהתבלט בתחומים רבים. הוא היה חכם ומלומד, בעל ידע נרחב במדעי היהדות וכן בתחומי מדע כלליים. הוא היה דובר שפות רבות וסוחר עולמי, ועסק רבות במסחר הבורסה בלונדון. הוא היה מנוי לעיתונים בעברית, ברוסית, בגרמנית ובאנגלית, ופרסם כתבות בעיתון הגרמני בסט. פטרבורג, "פטרבורגר הראלד"(גר'). בשל השפעתו ורום מעמדו, הוזמן ר' שמואל בשנת ה'תרנ"ד, 1894 על ידי הממשלה הרוסית לסנקט פטרבורג כדי להשתתף בוועדת הרבנים ה"ראווינסקי קאמיסיע"[4].

בנה לו בית המדרש, והציעו לו כסאות רבנות בערים שונות, ואף בווינה, וכאשר עזב ר' יעקב גזונדהייט רבנותו בוורשה בשנת ה'תרל"ד, הציע לו את הרבנות, אבל לא רצה לשמש ברבנות.

היה לו ריב עם הגאון ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ה"בית הלוי", ובעבורו בשנת תרל"ה 1875 עזב ה"בית הלוי" את העיר סלוצק, ועבר להתגורר בוורשה.

נפטר ג' באדר ה'תרנ"ו 1896. ועל מצבת קברו נחרת:

מצבת אבן
שמואל מת פה ינוח ישכון אדמה
מה אתם מחשים הרימו יללת שממה
ושאו מספד מר על שבר ישראל
אהה כי איננו נפקד מקום שמואל
לחם מלחמת ה' כארי בגבורה
במושב ועד רבנים בעיר הבירה
נועם לקח תורתו הראה לעמים ושרים
צדקת אמרי י' תמימים וישרים
בכו בכו להולך זה גדול הכאב מאוד
ימים ושנים יעברו ושמואל לא ישוב עוד
שמחה ערבה והנה יגון צרה ואפלה
אחת ינחמנו שמו אל מות לא ירד שאולה

נאסף אל עמיו כבוד הרב הגאון חכם הכולל בו תורה וגדולה יחדיו נצמדו מוהר"ר שמואל בן הרב מוהר"ר צבי שימחאוויץ נפטר לעולמו ביום ב' ג' אדר שנת תרנ"ו לפ"ק, סלוצק ת.נ.צ.ב.ה


כה סיפר בן עירו ר' אהרן הימן:

וסיפר לי הגאון הרידב"ז שלעת זקנותו התפלל עמו בביהמ"ד אחד והיו מחכים תמיד על ביאת הרב, פעם אחת ציוה הרב ר' שמואל להתפלל לבלי לחכות עליו, וכאשר בא הרב וישאל מי הוא שצוה לבלי חכות עלי, ויאמר לו ר' שמואל אני צויתי, ויאמר לו הרב נראה מי הוא הלמדן היותר גדול, וישאלהו ר' שמואל ג' קושיות בירושלמי, וידוע שהגאון הרידב"ז היה מרא דירושלמי, ולא יכול לתרץ לו, אז א"ל אם כן אתה גדול ממני ולך נאה לצוות, כן סיפר לי הגאון בהיותו בפה בשנת תרס"ז כשנפטר אז הגאון ר' אליעזר מטעלז בלונדון

.

משפחתו

עריכה

מאשתו הראשונה:

  • בנו- ר' שכנא. נפטר בצעירותו בשנת ה'תרמ"א (1881), עשה חיבור בשם "der positivismus im msaismus".
  • בנו - ר' חיים מויטבסק. חתנו של הגביר ר' שמריהו צוקרמן ממוהילב.
  • בנו - ר' אליעזר ממוהילב. חתנו של הגביר ר' י. סעדיה שור.
  • בנו - ר' יונה מקרלין.
מאשתו השניה:

לקריאה נוספת

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לפי שבנו י. נ. שמחוני נולד כשהוא בן ששים.
  2. ^ אודותיו ראו: דוד טבלי אפרתי, תולדות אנשי שם, ורשה תרל"ה, עמ' 35 הערה נג-נו, באתר היברובוקס
  3. ^ כ"ה בכל המקורות, וגם בדוד טבלי אפרתי, תולדות אנשי שם, ורשה תרל"ה, עמ' 35 הערה נו, באתר היברובוקס. אבל לפי הרב ניסן וואקסמאן, בתוך: פנקס סלוצק ובנותיה, עמ' 316, ולפי ר' אהרן הימן היה חתנו של ר' יונה, אביו של ר' שכנא.
  4. ^ ראו: העבר, ג, עמ' 87.