חושניה

**חושניה** (יישוב לשעבר)
**الخشنية**
	המסגד בחושניה
	המסגד בחושניה
מדינה	ישראל
סיבת נטישה	מלחמת ששת הימים
תאריך נטישה	10 ביוני 1967
דת	אסלאם
אוכלוסייה	‏
‑ ביישוב לשעבר	2,015 (1967)
קואורדינטות	32°59′56″N 35°48′40″E / 32.998888888889°N 35.811111111111°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת אצבע הגליל רגילה) חושניה

חושניה או ח'ושנייה (בערבית: الخشنية) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים.

היסטוריה עריכה

מקור השם חושניה אינו ידוע אך מוערך שהוא מגיע מהמילה ח'שן שמשמעה בערבית - קשה וזאת על שם האדמה הקשה והסלעית עליה בנוי הכפר.^[2]

הכפר ישב על דרך עתיקה שהובילה בין דמשק לים התיכון, בחלקו הדרומי של הכפר קיים תל שבו נמצאו שרידי חאן מהמאה ה-8 לספירה.

בשטחי הכפר והתל נמצאו כלי חרס מהתקופה הרומית, הביזנטית, הערבית והעות'מאנית, ישנה סברה שהכפר היה בעברו התיישבות יהודית בתקופת המשנה והתלמוד.

את הכפר אכלסו בעיקר בני העם הצ'רקסי אשר אכלסו את רוב אזור קוניטרה ומרכז הגולן, אחרי שבסביבות 1880 הועתקו צ'רקסים רבים על ידי העות'מאנים לאזורי הגבול כדי ליצור חוצץ ולמנוע את התפשטות הבדואים.^[3]

בסקירה של הכפר בשנת 1913 על ידי גוטליב שומאכר הוא מתאר את חושניה בתור הכפר הצ'רקסי הגדול ביותר ברמת הגולן, עם 300 בתים. לפי סקירתו, הכפר התחלק לשני חלקים; החלק הישן והחלק החדש שנבנה על גבעה מצפון, ביניהם עובר ערוץ נחל ובו מאגר מים הניזון ממעיינות באזור (ככל הנראה עין חושניה). לפי תיאורו של שומאכר, הבתים שנבנו בחלק הישן נבנו באופן "גרוע" ואילו אלו בחלק החדש נבנו מבזלת בין רחובות רחבים וישרים.^[4]

מלחמת ששת הימים עריכה

במהלך קרבות כיבוש רמת הגולן, כאשר הצבא הסורי בנסיגה מהרמה ונערך להגנה על דמשק, תושבי כפרים רבים נטשו את בתיהם. חושניה הופצץ על ידי צה"ל ו-20 מתושביו נורו למוות. בעקבות זאת, נמלטו תושבי חושניה, כ-2,000 במספר.^[5] לאחר המלחמה הרס צה"ל את מרבית בתי הכפר. מסגד הכפר עומד לצד כביש 87, שלם יחסית מלבד הפינה הדרום מערבית שלו, שנפגעה במהלך הלחימה בכיסי התנגדות של הצבא הסורי כנגד הניסיון לא לפגוע במקומות קדושים.

המסגד בחושניה
תקריב על צריח המסגד
מדרגות המובילות למסגד
פנים המסגד

מלחמת יום הכיפורים עריכה

טנק שוט נע סמוך למסגד חושניה במלחמת יום הכיפורים

ערך מורחב – הקרב על חושניה (1973)

במהלך קרבות הבלימה של מלחמת יום הכיפורים שימשו הריסות חושניה אחת הנקודות של הדרגים המשניים ללחימה (תאג"ד, חימוש וכדומה) של כוחות השריון והתותחנים של צה"ל בגזרה הדרומית, בעיקרם חטיבה 188. בערב היום הראשון של הלחימה ב-6 באוקטובר 1973 הגזרה הדרומית החלה להתפורר ובתוהו ובוהו שנוצר, נכבש אזור חושניה מבלי שהפיקוד או הכוחות בשטח ידעו זאת.^[6]

ליד המסגד נרצחו שבויים ישראליים מאנשי החימוש, וביניהם יואל שליט,^[7] דודו של גלעד שליט. לזכרם כתב אלישע פורת את שירו "חושנייה, המסגד".^[8]

אזור חושניה והריסות הכפר שימשו נקודה אסטרטגית חשובה משום הישיבה על צומת צירי ההתקדמות וההגנה. ב-10 באוקטובר נכבש האזור מחדש על ידי כוחות המילואים של צה"ל.

מספר חודשים לאחר סיום המלחמה עברו המתיישבים של היישוב החדש קשת לאזור מחנה חושניה, שם ישבו כ-6 שנים, עד שעברו ליישוב הקבע הממוקם לא רחוק מחושניה.

חושניה כיום עריכה

מהכפר נשארו כיום לרוב מבני אבן שקרסו לכדי ערימות אבנים בין עצי אקליפטוס שמעטרים רבות מההתיישבויות ברמת הגולן. ניתן להגיע למקום בנסיעה על כביש 87 בין צומת קשת לצומת בשן כאשר הכביש מתעקל ועובר דרך הכפר הנטוש. שביל הגולן עובר בסמוך לחורבות הכפר.