פתיחת התפריט הראשי

חצאית היא בגד, לרוב נשי, הנלבש על חלקו התחתון של הגוף[1], על שתי הרגליים כמקשה אחת (בשונה מבגד העוטף כל רגל בנפרד כדוגמת מכנסיים).

חצאית
Peasant skirt 1435043608.jpg
סוג ביגוד עריכת הנתון בוויקינתונים
מיוצר מ צמר, כותנה, ועוד.
חלק גוף חלק גוף תחתון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אורכה, גזרתה, צבעיה, הבד ממנו היא נתפרת ואביזריה מושפעים מחילופי האופנה. תוספות אפשריות הנתפרות על גבי הגזרה הבסיסית: כיסים, חגורה, אפליקציות, וולנים ועוד. חלק מהחצאיות נרכסות באמצעים כגון רוכסן, כפתורים, שרוכים, קרסים. לעיתים נלווים לחצאית אביזרים כגון חגורה, כותפות.

כאמור, החצאית היא בגד הנתפס ברוב התרבויות כלבוש נשי. עם זאת, בתרבויות שונות נהוג כי גם גברים לובשים חצאית, בעיקר בלבוש טקסי או מסורתי. דוגמה מוכרת לכך היא הקילט הסקוטי. ראש ממשלת פ'יג'י פרנק באיינימארמה [Frank Bainimarama] לבש חצאית כשנחת בקניה לביקור ממלכתי ב29 במאי 2019. ביוון לבשו עד המאה ה-19 חצאיות פוסטאנללה [Fustanella] גבריות, וגם במאה ה-21 אפשר לראות חיילים בחצאיות בטקסים. במיאנמר גברים לובשים חצאית פאצו [Paschou]. בבהוטן הם לובשים חצאית גו [Gho] [2] . במשך השנים מנסים אופנאים מדי פעם להלביש גברים בחצאיות, התחממות כדור הארץ מביאה גם לנסיונות של גברים ללבוש חצאיות לעבודה.[3]

סיווג חצאיות לפי אורכןעריכה

סיווג נפוץ של חצאיות הוא לפי אורכן:

חצאית מיקרועריכה

 
חצאית מיקרו

חצאית קצרה מאד המכסה את הישבן אך חושפת את כל אורך הירך. הופיעה בשלהי שנות ה-60 בעקבות הופעת חצאית המיני. מכיוון שחצאית זו מוגדרת כחצאית החושפת את הירך אורכה תלוי באדם הלובש אותה. האורך ונע בין 2-3 ס"מ מתחת לקו הישבן ובגרסאות הקצרות יותר עד לכמה סנטימטרים מעל קו הישבן כך שחלקו התחתון של הישבן חשוף קמעה. חצאית זו נחשבת פרובוקטיבית וקיבלה את כינוי הגנאי "חצאית חגורה" על שום מידותיה הקצרות. לעיתים נהוג ללבוש את החצאית מעל מכנסיים צמודים, טייטס או בגד גוף.

 
חצאית מיני

חצאית מיניעריכה

  ערך מורחב – חצאית מיני

חצאית המכסה חלקית את הירך, קצרה באופן מובהק מגובה הברכיים. לרוב בין 20 ס"מ עד כמה סנטימטרים מעל לברכיים. הופיעה לראשונה בשנות ה-60 ב"לונדון החוגגת" וארצות הברית. בשנות ה-70 הפופולריות של המיני ירדה מאד והחצאיות החלו להתארך. העיתונאי כריסטופר בוקר נתן סיבה אפשרית "אין כמעט לאן להמשיך... חצאיות המיני לא יהיו גבוהות יותר". סיבה נוספת היא צמיחת התנועה הפמיניסטית, זאת למרות שבשנות ה-60 המיני נחשבה כסמל לחופש ונלבשה על ידי פמיניסטיות כגון ג'רמיין גריר שתמכה בפומבי בזכות האישה להתלבש כרצונה.
למרות זאת המיני לא נעלמה לגמרי והחלה להופיע שוב בשנות ה-80 כחצאית מקובלת. היא התבססה בעיקר כלבוש אחיד של מעודדות במשחקי ספורט ואירועים שונים. באמצע שנות ה-80 הפכה המיני לפריט אופנתי נפוץ מאוד, נשים מפורסמות רבות כגון הנסיכה דיאנה לבשו אותה, ונשות עסקים לא חששו להגיע עם מיני לפגישות עסקיות. חצאיות מיני קצרות נקראות לעיתים מיקרו-מיני כאשר אורכן קרוב יותר לאורך חצאית מיקרו מאשר למיני ארוך.

חצאית מידיעריכה

 
חצאית מידי

חצאית המכסה את הברכיים ואורכה עד אזור הברכיים או למטה מהם. בישראל חצאיות באורך זה נפוצות בקרב הציבור הדתי.

חצאית מקסיעריכה

חצאית ארוכה המגיעה עד כפות הרגליים ומכסה את הרגליים בשלמותן.

 
חצאית ג'ינס מיקרו

סיווג חצאיות לפי בד או גיזרהעריכה

חצאית ג'ינסעריכה

  ערך מורחב – חצאית ג'ינס (דנים)

חצאית זו עשויה מאותו הבד של מכנסי ג'ינס, לרוב נראית כמו החלק העליון של המכנס, עם רוכסן מקדימה וכיסים אך ללא שרוולי הרגליים. בשנות ה-60 נהגו היפים להפוך מכנסי ג'ינס ישנות לחצאיות על ידי גזירת שרוולי הרגליים ותפירתם. החצאיות הראשונות שיוצרו בצורה מסחרית הופיעו בשנות ה-70. מאז הפכו חצאיות הג'ינס פופולריות מאד בקרב האוכלוסייה. הגרסה הקלאסית והקצרה שלהן פופולרית בעיקר בקרב בני נוער ובחורות צעירות אשר מחשיבות אותה כפריט סקסי. הגרסה הארוכה של חצאית הג'ינס נלבשת לרוב על ידי בחורות מהציבור הדתי כתחליף למכנסיים.

חצאית הובל (hobble)עריכה

חצאית ארוכה לפחות באורך מידי וצרה מאד מתחת לגובה הברכיים. פירוש השם האבל הוא לקשור או להשתרך מאחר שנשים הלובשות חצאית זו אינן יכולות לפסוע בצעדים גדולים ולכן לרוב משתרכות מאחור. חצאיות מסוג זה הופיעו לראשונה בספרות ב-1880 אך המושג חצאית האבל הופיע רק ב-1910-1913 כאשר אבולוצית החצאיות הפכה אותן לצרות יותר ויותר כדי להבליט את מבנה האגן והחמוקים של האישה. מאחר שהחצאית צרה מתחת לגובה הברכיים היא מונעת מהאישה לפסוע בצעדים גדולים ולכן בתחילת המאה נקרעה פעמים רבות כאשר האישה לא הקפידה על צעדים קטנים מספיק. כדי לפתור בעיה זו נהגו נשים לפעמים לקשור את רגלייהם ברצועת עור שתמנע מהן לפסוע פסיעה גדולה מדי. עיצוב מאוחר יותר פתר את הבעיה על ידי יציאת שסע המאפשר גמישות תנועה טובה יותר ופחות לחץ על הבד.

חצאיות צרות וארוכות הופיעו במגוון צורות לאורך המאה ונהוגות בעיקר כלבוש ערב מכובד או אירועים יוקרתיים כדוגמת האוסקר. אחת הדמויות הבדיוניות שידועה בשמלת האבל שלה היא מורטישה אדמס מהסרט "משפחת אדמס" שמופיעה תמיד בשימלת האבל גותית שחורה. בתקופה המודרנית הפכה החצאית לפופולרית מאד באופנת הפטיש והBDSM כאשר היא מעוצבת בצורה צרה באופן קיצוני ומונעת מהאישה לפסוע צעד גדול יותר מעקב בצד אגודל. כחצאית פטיש היא עשויה מחומרים הנהוגים באופנה זאת כגון עור, PVC, לטקס והופיע במגזינים רבים לנושא.

חצאית עיפרוןעריכה

  ערך מורחב – חצאית עיפרון
 
חצאית עיפרון

חצאית עיפרון היא חצאית עם גזרה ישרה וצרה לכל אורכה, לרוב מסתיימת באורך הברך. שמה מגיע מצורתה הארוכה והאחידה שמזכירה עיפרון. את החצאית הציג לראשונה כריסטיאן דיור ב-1940 כהתפתחות לחצאית ההאבל שהייתה נהוגה מתחילת המאה. במהרה הפכה הגזרה ללבוש פופולרי במשרדים. ההצלחה נבעה מהרצון של נשים לאופנה חדשה ומחירה הזול לאחר שמחיר הבדים האמיר במלחמת העולם השנייה. למרות שחצאית זו קצרה יותר מחצאית האבל ולכן ההליכה בה נוחה יותר, היא איננה מאפשרת חופשיות מלאה. לא ניתן לצעוד בצעדים גדולים, לרוץ, לרכוב על אופניים או לטפס על סולם ופעולות אחרות דורשות מיומנות מסוימת כגון כניסה ויציאה מרכב המתבצעת בצורה חיננית יותר עם רגליים צמודות.

חצאית Aעריכה

  ערך מורחב – חצאית A

חצאית הצמודה לירכיים ומתרחבת בהדרגה לכיוון המכפלת, כך שהיא מזכירה את צורת האות A. המונח משמש גם כדי לתאר שמלות ומעילים בעלי צורה דומה. המונח "גזרה A" נטבע לראשונה על ידי המעצב כריסטיאן דיור כתווית עבור האוסף שלו של באביב 1955, והפך לפופולרי על ידי יורשו של דיור, איב סן לורן, עם גזרת "טרפז" בבגדים שהוצגה ב-1958. הוא הציג שמלות שמתרחבות באופן דרמטי מקו הכתפיים. בגדים בסגנון A הפכו לפופולריים בשנות ה-60 וה-70. בשנות ה-80 ירדה גזרה זו מגדולתה, וקמה לתחייה בשנות ה-90 המאוחרות. מאז, גזרה זו מתארת כל שמלה הרחבה במותניים יותר מאשר בבית החזה, וכן חצאית הצרה במותניים ומתרחבת כלפי מטה.

חצאית מעטפתעריכה

חצאית מעטפת,[wrap skirt, wrap around skirt] נגזרת, נתפרת ונלבשת כיריעה אחת, שבחלקה העליון רצועות קשירה לכריכה וקשירה בלולאה על המותניים, או כמה כפתורים וקרסים המהדקים את החצאית למותניים כמו הקילט [kilt] הסקוטי. היו תקופות שהן נלבשו כחצאית מעל לבגדי הים. חצאית המעטפת נוחה כיוון שאפשר להתאימה לכל היקף מותניים.

מיחזור משביח לחצאיתעריכה

בגלל שחצאיות לרוב חתוכות מפיסות בד די גדולות, ובגלל היותן מספיקות לכסות כמחצית הגוף, הן מאד שימושיות ל'מיחזור משביח'.[4] אנשים הופכים אותן לתיקים[5] לציפיות לכריות, לבגדי ילדים[6] ועוד.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  • אתר המוקדש לחצאיות האבל.

הערות שולייםעריכה

  1. ^ חצי הגוף, ומכאן שמה של החצאית.
  2. ^ Fay Ngina, TRENDS, Ureport, ‏30/5/2019 (באנגלית)
  3. ^ Bill Murphy Jr, These Men in Skirts and Dresses Protested Workplace Dress Codes. Lo and Behold, They Won, Inc (באנגלית)
  4. ^ Renee Jones, REPURPOSED SKIRTS, eastandmarket, ‏24/4/2019 (באנגלית)
  5. ^ Skirt to Bag, upcycledworld.com (באנגלית)
  6. ^ Leah Chatt Berger, The Family Creative Workshop, New York: Plenary, 1975, 1975, The Family Creative Workshop, פרק From Sad Rags To glad rags/ Appliqued Dress for a child, כרך Quilling - Rope Knotting, עמ' 68-79,ISBN 705403424. (באנגלית)