שמעון ברוך אוחיון

ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של העיר יפו

רבי שמעון ברוך אוחיון (19061990), היה ראש ישיבת "כתר-תורה", ראש השוחטים והבודקים בעיר קזבלנקה שבמרוקו, ורבה של יפו. מחבר הספר "הליכות-שב"א".

רבי
שמעון ברוך אוחיון
הרב שמעון ברוך אוחיון זצ"ל .jpg
לידה יוני 1906
כ"ב בסיון ה'תרס"ו
אסואירה, מרוקו
פטירה דצמבר 1990 (בגיל 84)
י"ג בטבת ה'תשנ"א
מקום פעילות סאפי, אסואירה, קזבלנקה, יפו
תקופת הפעילות ? – דצמבר 1990 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות יהדות מרוקו
תחומי עיסוק רב של יפו
תפקידים נוספים ראש ישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה
רבותיו
חיבוריו "הליכות שב"א"
שוחט ובודק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ראשית חייועריכה

רבי שמעון ברוך אוחיון נולד, בכ"ב בסיון ה'תרס"ו (יוני 1906), לרבי אברהם וסולטנה, בעיר אסואירה שבמרוקו. עד גיל 11 הוא למד בבית הספר אליאנס בעיר, אז ביקר בביתם חכם בשם רבי יעקב איפרגן ששכנע את הוריו לשלוח אותו לישיבה. היות שבאסואירה לא היו ישיבות הם שלחו אותו ללמוד בישיבות מרקש. במרקש קיבל את פניו מי שיהיה רבו, רבי יוסף נחמיאש. עוד באותו היום שהגיע הוא סידר לו לינה ואכילה בבית הגביר דוד מור יוסף, אצלו הוא התגורר כשנתיים.

כר"מ בסאפיעריכה

באותה התקופה נוסדה ישיבה בשם "עץ-חיים" באסואירה עיר מולדתו, ואביו העביר אותו אליה. בישיבה זו למד אצל רבי דוד אבן עטר כשלוש שנים (ה'תרפ"א - ה'תרפ"ד). בתקופה זו עזבו הוריו את אסואירה לקזבלנקה ורבי שמעון התגורר בבית שותפו של אביו לעסקים, רבי אברהם הלוי בן שושן.

בשנת ה'תרפ"ד נוסדה ישיבה חדשה בעיר סאפי שאף היא נקראה בשם "עץ-חיים" ומנהליה פנו להנהלת "עץ-חיים" באסואירה שימליצו להם על ר"מ. המנהלים באסואירה המליצו על רבי שמעון וכך הוא התקבל ללמד בישיבה בסאפי. הוא שימש כר"מ כשנה וחצי וכל אותה התקופה הוא התגורר בביתו של מי שכיהן כרב העיר, רבי ברוך אסבאג.

כתלמידו של רבי אברהם אביטבולעריכה

בשנת ה'תרפ"ה ביקר בישיבה בסאפי רבי אברהם אביטבול. הרושם שהותיר עליו רבי אברהם גרם לרבי שמעון לעזוב את משרתו בסאפי ולנסוע עם רבי אברהם על מנת ללמוד בישיבתו במרקש. יחד עם רבי אברהם, שבו הוא ראה כרבו המובהק, הוא למד שעות ארוכות תלמוד, רמב"ם, ארבעה טורים ושולחן ערוך. באותה התקופה הוא התגורר בבית רבי יעקב הכהן.

בברית הנישואיןעריכה

בשנת ה'תרפ"ז (בהיותו כבן 21) הוא נשא את סולטנה בת רבי יהודה צרפתי. באותה התקופה הוא ממשיך את לימודיו כשהוא נתמך כלכלית על ידי גיסו הגביר שמעון צרפתי.

כראש ישיבת כתר תורה וראש השוחטים בקזבלנקהעריכה

 
תעודת ההיתר לשחיטה ובדיקה שניתנה לרבי שמעון ברוך

בשנת ה'תרצ"א הוא מונה לר"מ בישיבת "כתר-תורה" בקזבלנקה, אותה ייסד והנהיג רבי משה מאיר חי אליקים. בשנת ה'תרצ"ז מונה ידידו רבי שמעון אביקציץ שכיהן אז כראש הישיבה לדיין, ורבי שמעון ברוך מילא את מקומו בראשות הישיבה. בשנת ה'תש"ח הוא מונה על ידי הקהילה והרבנות הראשית למרוקו לשוחט ובודק. לשם השתלמות והכנה לתפקיד הוא נשלח למקנס ושהה שם כארבעה חודשים, כשהוא מתגורר שם בבית דוד בן שימול. לאחר שנסמך לשוחט ובודק בשנת ה'תש"י, הוא שב לקזבלנקה ושימש בתפקיד. לאחר תקופה הוא נחשב לראש השוחטים בעיר כשבמקביל הוא עומד בראשות ישיבת "כתר-תורה".

בשנת ה'תש"ז הופיע בקזבלנקה רבי רפאל עבו מטעם רשת מוסדות החינוך אוצר התורה. פעולותיו עשו רושם טוב על הרב אליקים והוא נאות לצרף את ישיבת כתר תורה תחת חסות הרשת. הרושם לטובה התקבל גם אצל רבי שמעון ברוך, והוא הפקיד את משרת ראש ישיבה בידי הרשת לטובת ההתרכזות בעבודתו כראש השוחטים והבודקים בעיר. תקופה קצרה אחר שעזב את "כתר-תורה" הוא נקרא ללמד בישיבת "אם-הבנים" בקזבלנקה.

בארץ ישראלעריכה

בשנת ה'תשט"ו הוא קיבל כרטיס הלוך חזור לארץ מהסוכנות היהודית כפרס הצטיינות על פיקוח הכשרות באוניות העלייה. בהגיעו לארץ הוא החליט להתפטר מתפקידיו במרוקו לטובת העלייה לארץ. הוא ניגש לבחינה ברבנות הראשית לישראל, עבר אותה בהצלחה והוסמך לרבנות. בתחילה הוא כיהן כרב מגדים ואחר כך כיהן כרב ושוחט ובודק בקריית מלאכי. בשנת ה'תשי"ח הוא התקבל כרבה של יפו, באישור רבי יעקב משה טולידאנו ורבי איסר יהודה אונטרמן.

הוא נפטר בי"ג בטבת ה'תשנ"א (שלהי דצמבר 1990) ונטמן בהר הזיתים בירושלים.[1]

חיבוריועריכה

ספר "הליכות-שב"א" - שלושה כרכים ובהן שו"ת, יצאו לאור בתל אביב בשנת ה'תשל"ב.

לקריאה נוספתעריכה

  • שמעון ברוך אוחיון, מאמר אוטוביוגרפי בתוך ספרו: הליכות שב"א א, עמ' 21 -30, תל אביב, תשל"ב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה