קריית מלאכי

עיר בישראל
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

קִרְיַת מַלְאָכִי היא עיר במחוז הדרום במישור חוף יהודה, בסמוך לצומת מלאכי ("קסטינה") המחבר את כביש 40 וכביש 3. המקום נוסד לראשונה ב-1950 כמעברת קסטינה שהוקמה על אדמות הכפר הערבי קסטינה ו"מחנה קסטינה" של הצבא הבריטי ששכנו במקום עד מלחמת העצמאות. העיר נקראת על שם העיר לוס אנג'לס (Angeles בספרדית - מלאכים)[3], שיהודיה תרמו כספים להקמתה. קריית מלאכי הוכרזה כעיר בשנת 1998, ובשנת 2019 התגוררו בה כ-23,820 אלף תושבים.

קריית מלאכי
סמל קריית מלאכי
Kiryat Malakhi Aerial View.jpg
מבט מהאוויר על העיר
שם בערבית קסטינה
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה אליהו (ללו) זוהר
גובה ממוצע[1] ‎62 מטר
תאריך ייסוד 1950
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לאמצע 2021 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 24,621 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה 87
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.2% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 5,423 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות 29
תחום שיפוט[2] 4,540 דונם
    - דירוג שטח שיפוט 200
31°43′57″N 34°44′46″E / 31.7324026359359°N 34.7460605531834°E / 31.7324026359359; 34.7460605531834
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2017[2]
4 מתוך 10
מדד ג'יני
לשנת 2018[2]
0.3790
    - דירוג מדד ג'יני 221
לאום ודת[2]
יהודים: 98%ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 0%ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0%דרוזים: 0%אחרים: 2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
אוכלוסייה לפי גילאים[2]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 12.4%
גילאי 5 - 9 10.3%
גילאי 10 - 14 8.1%
גילאי 15 - 19 6.3%
גילאי 20 - 29 16.8%
גילאי 30 - 44 18.7%
גילאי 45 - 59 12.8%
גילאי 60 - 64 4.7%
גילאי 65 ומעלה 9.9%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2019
חינוך[2]
סה"כ בתי ספר 16
–  יסודיים 10
–  על-יסודיים 10
תלמידים 4,433
 –  יסודי 2,878
 –  על-יסודי 1,555
מספר כיתות 209
ממוצע תלמידים לכיתה 23.6
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019)
פרופיל קריית מלאכי נכון לשנת 2018 באתר הלמ"ס
k-m.org.il

היסטוריהעריכה

בשנת 1933 רכש שמואל פומברובסקי, יהודי מארצות הברית, 700 דונם בסמוך לבאר טוביה באזור עליו נמצאת כיום קריית מלאכי. במקום ניטע פרדס והייתה כוונה להקים במקום יישוב יהודי בשם "קריית שמואל" לבני המעמד הבינוני[4]. במקום נחפרה באר וכדי לשמור עליה הוקם בניין מבטון הקיים עד היום ומכונה "בית הראשונים". תוכנית ההתיישבות לא הצליחה והמקום סבל מהתקפות של ערבים במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט[5], במהלכם שימש הבית הדו-קומתי כעמדה קדמית להגנת האזור. עם הקמת המועצה האזורית באר טוביה, שימש הבית כמקום משכנה הראשון.

במלחמת העצמאות התרחשו באזור קרבות קשים במסגרת ניסיונות צה"ל לבלום את פלישת הצבא המצרי מדרום, אך באר טוביה עצמה לא הותקפה. רק לקראת סוף המלחמה הצליח צה"ל להדוף את ההתקפה המצרית.

לאחר המלחמה יושב המחנה הבריטי הנטוש בעולים חדשים שזרמו לארץ. המתיישבים הראשונים היו עולים מרומניה, עיראק וכורדיסטן, שסופקה להם תעסוקה כפועלים במושבות החקלאיות הסמוכות. תחילת ההתיישבות במקום באוקטובר 1950. את המקום ראו בתחילה כמחנה מעבר זמני, אך עם התגברות גל העלייה בשנותיה הראשונות של המדינה התפתח המחנה למעברה שנודעה כמעברת קסטינה. המחנה חרג מגבולות המחנה הבריטי המקורי ונמלא במאות אוהלים ופחונים, בהם התגוררו עולים מארצות מוצא שונות בדחק ובתנאים קשים. קשים במיוחד היו חודשי החורף, בהם סבלו התושבים מגשמים עזים וקור מלווים ברוחות שסחפו את האוהלים והרכוש הדל. מושבי הסביבה לא יכלו לספק תעסוקה לאוכלוסיית המעברה ההולכת וגדלה, והתוכניות לפרק את מחנה העולים לאחר תקופת ההתבססות הראשונית התבררו כאופטימיות מדי על רקע המצב הכלכלי הקשה ששרר בארץ ומדיניות הצנע.

ב-1952 הוחלט להפוך את המעברה הזמנית ליישוב קבע, והחלו להקצות בתים ושטחי אדמה לתושבים להקמת משקי עזר. למקום הופנו עוד ועוד עולים במטרה לחזק את המקום ולפתחו כיישוב שיוכל ברבות הימים לשאת את עצמו תעסוקתית וכלכלית. על פני השנים הבאות החלו ניצנים ראשונים של פיתוח תעשייה ומקורות תעסוקה במקום, במקביל לשליחת גלים נוספים של עולים חדשים שהארץ מלאה בהם. עדיין נעדרו במקום מקורות תעסוקה מספקים לאוכלוסייה ההולכת וגדלה, ומרירות מרמות האבטלה התפשטה בקרב תושבי המקום, שהתפתחה לעיתים להפגנות כנגד הממשלה מלוות בחסימות כבישים.

אט-אט הלך והתבסס היישוב במקום, התפתחו בו מקורות תעסוקה ומפעלים רבים והוא הלך וקיבל אופי עירוני של עיירת פיתוח. במקביל, המשיך היישוב לקלוט עולים בכל אחד מגלי העלייה שאפיינו את הארץ בתקופות השונות- בשנות ה-50 וה-60 מצפון אפריקה, מצרים ורומניה, בשנים 1969 ו-1970 מברית המועצות (בעיקר גאורגיה ובוכרה, כולל חסידי חב"ד רבים), ובשנות ה-80 וה-90 מברית המועצות ואתיופיה.

בשטח שנקנה על ידי שמואל פומברובסקי קמה בשנות התשעים שכונה חדשה על שמו - גני שמואל.

ביום השני למבצע עמוד ענן ברצועת עזה נהרגו שלושה אזרחים ישראליים ושני אזרחים נוספים נפצעו מפגיעת רקטת גראד בבניין מגורים בעיר.

מעמד מוניציפליעריכה

בתחילה השתייכה קריית מלאכי למועצה אזורית באר טוביה. בשנת 1958 היא הוכרזה כמועצה מקומית[6] ובשנת 1998[7], לאחר שמספר תושביה עלה לכ-20,000 איש, הייתה לעיר.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לאמצע 2021 (אומדן), מתגוררים בקריית מלאכי 24,621 תושבים (מקום 87 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2019, לקריית מלאכי דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2017. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ט (2018-‏2019) היה 65.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2018 היה 6,137 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,634 ש"ח).[8]

קריית מלאכי היא העיר בעלת שיעור יוצאי אתיופיה הגדול ביותר במדינה עם 16.4%[9].

ראשי המועצה והעירעריכה

ראשי המועצה:

ראשי העיר:

רבני העירעריכה

הרב האשכנזי הקודם של העיר היה הרב ישראל אריה גרשטנקורן, שכיהן כרב במשך 37 שנים. הרב הספרדי הראשון היה הרב יוסף עזרן שלאחר מכן עבר לכהן כרב בראשון לציון. כיום, רב העיר הוא הרב חיים פינטו המשמש כיום בעיקר כרבה של העיר אשדוד.

במאי 2012 החליטה מועצת העיר למנות את הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי לרב[11], אך ההחלטה לא בוצעה בפועל[12].

באוגוסט 2010 הוקם בעיר על ידי הרב פינטו, בית דין רבני לדיני ממונות. לאב בית הדין מונה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי ויחד עמו מונו לדיינים הרב יעקב שוויכה וחתנו של רב העיר הרב שמואל אוחנה[13].

שכונות העירעריכה

ישנן 14 שכונות בקריית מלאכי: המחנה, כרמי הנדיב, גני שמואל, נחלת הר חב"ד, נחלת מנחם, ויצמן, בן-גוריון, הרצל, הנרקיסים, קיבוץ גלויות, המייסדים, יגר, גבעת הסביונים ונאות הכפר.

אזורי תעשייהעריכה

בעיר ישנם 2 אזורי תעשייה - אזור התעשייה קריית מלאכי הצמוד לעיר ואזור תעשייה מלאכי תימורים (שנקרא גם קריית מלאכי 2000) הנמצא מעבר לכביש 40, בנוסף בצד אחר של העיר נמצא אזור תעשייה באר טוביה שנמצא שנים רבות בדיונים על הכנסתו לשטחה המוניצפלי של העיר

תכנון עירוניעריכה

  1. רובע האלה - קריית מלאכי מיצתה את עתודות הקרקע שלה, ולכן מקודמת תוכנית ממזרח לעיר, בין כביש 40 לכביש 6 הכוללת בתוכה שטחים למגורים תעסוקה, תעשייה ומסחר. אישור תוכנית בסדר גודל שכזה עשויה לקחת זמן, ומימושה אף יותר ויתרחש בהדרגתיות. במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון.
  • שטח גבול כלל התוכנית 13,500 דונם.
  • שטח למגורים 2,280 דונם, כ-19,600 יח"ד.
  • שטח לתעסוקה 2,250 דונם.
  • הקמת תחנת רכבת בצמוד לשטחי העיר.
  1. תוכנית אב לתחבורה נפת אשקלון - מטרת התכנית ליצור קישוריות וחיבור בין הרשויות במרחב אשדוד-אשקלון, כאשר קריית מלאכי נמצאת בטבורה של התכנית. כמו כן, שילוב של תוכנית זו יחד עם פיתוח העיר פנימה והחוצה מהווה בסיס איתן לחיזוקה וגדילתה של העיר. תוכנית זו מקדומת בהובלת משרד הבינוי והשיכון ובתכנון נתיבי איילון.
  2. פיתוח שכונות חדשות - בצמוד לשכונות הוותיקות בעיר באמצעות הגדלת השטח המוניציפלי, מצפון מערב ליישוב, קידום תוכניות אלו מתבצע בהובלת רשות מקרקעי ישראל.
    • קידום תוכנית בסמוך לשכונת גבעת הסביונים בצפון העיר [אין שם לתוכנית].
    • קידום תוכנית בסמוך לשכנות הרצל [שם התוכנית: נאות הכפר].
  3. תוכנית אב להתחדשות עירונית, - מימון וליווי רשות מקרקעי ישראל, אשר מטרתה לבחון בראייה כלל עירונית את הפוטנציאל וההיתכנות של ההתחדשות העירונית בעיר.
  4. התחדשות עירונית - בדיקה ותכנון לאזור התעשייה הישן + שכונת חב"ד, במימון וליווי משרד הבינוי והשיכון. השלב הבא של התכנון יתמקד בשכונת קיבוץ גלויות ושכונת הרצל.

שכונת נחלת הר חב"דעריכה

 
בית הספר למלאכה בקריית מלאכי

ב-1969, הקימו חסידי חב"ד שכונה עבור חסידים שעלו מרוסיה באותה העת, בדרומה של קריית מלאכי[14]. השכונה אכלסה גם עולים מגאורגיה ובוכרה. השכונה שנקראת בשם נחלת הר חב"ד[15] התפתחה עם השנים לשכונה המונה כ-2,800 תושבים[16]

השכונה מנוהלת על ידי הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי שהוא גם מזכיר ומנהל בית דין רבני חב"ד. הניהול הפרטני מנוהל על ידי ועד שכונתי פנימי בראשות הרב מרדכי גורדצקי ושניים מנציגיה נכנסו לכהן בעירייה. התפתחות השכונה הרחיבה את שטחה הבנוי של קריית מלאכי לכיוון דרום וקרבה אותה לעבר מושב כפר ורבורג.

בשנת 2000 קם על ידי ועד נחלת הר חב"ד שיכון חדש על קרקע פרטית שהייתה בבעלותה של משפחת גיבשטיין וצורפה לקריית מלאכי. השיכון החדש נקרא בשם "נחלת מנחם", בשיכון גרים כיום כ-100 משפחות ולהם מקווה טהרה ובית כנסת.

בשכונה קיימים מוסדות רבים הכוללים בתי ספר לבנים ולבנות, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש 'בית הר"מ' ישיבה לצעירים, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (ישיבה גדולה) - לעולי רוסיה ולחוזרים בתשובה. כולל אברכים, בית ספר למלאכה לצעירים מוגבלים וצרכים מיוחדים מרחבי הארץ, ומועדוני נוער[16] המנוהלים על ידי הרב אלימלך הרצל. בשנת 2009 יצא מכרז המכונה "פס חב"ד" להרחבת השכונה, מיקומו של "פס חב"ד" הוא בין שכונת נחלת הר חב"ד לכרמי הנדיב, בשלהי שנת 2014 החל האכלוס בדירות שבפס חב"ד.

במהלך מבצע עמוד ענן ברצועת עזה נפגע בניין בשכונה בעיר מפגיעה ישירה של רקטת גראד, ונהרגו ממנו שלושה אזרחים.

מחנה בר- לב [מחנה מז"י]עריכה

מחנה בר לב (ע"ש רב-אלוף חיים בר-לב) הידוע גם בשם מחנה קסטינה או מז"י היא מפקדת זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל. מחנה בר לב ממוקם בקריית מלאכי

במחנה שוכנות מפקדותיהם של ארבעה מחילות זרוע היבשה: קצין חי"ר וצנחנים ראשי (מקחצ״ר), קצין שריון ראשי (מקשנ״ר), קצין הנדסה ראשי (מקהנ״ר) וקצין תותחנים ראשי (מקתמ״ר).

כמו כן, במחנה שוכן רמת״ג (רשימה מקובצת תגבורת) האחראי על שיבוץ החיילים ליחידות זרוע היבשה ואט״ל.

בבסיס שכנה מפקדת גייסות השריון מאז 1954. ב-1983 הוקמה בבסיס מפקדת חילות השדה וכחלק מכך הועברו אליו השלישויות של שאר החילות שהוכפפו לה (תותחנים, הנדסה וחי"ר). בבסיס שוכנת גם יחידת מצ"ח יואב.

בעבר שכן במחנה גם מטה הפרקליטות הצבאית במחוז הדרום.

גלריהעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • זושא וולף, נחלת הר חב"ד, הוצאת מכון ימי תמימים, 2008 - אודות שכונת חב"ד[17].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן אמצע 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2019
  3. ^ ועדת השמות הממשלתית, ישיבה מס' 15 (עמ' 40), ‏30.12.1951
  4. ^ תוכנית ליישוב עברי חדש, דבר, 23 בספטמבר 1936
  5. ^ מי עוזר להתקפות על קריית שמואל, דבר, 5 בספטמבר 1936
  6. ^ תוקם מועצה מקומית בקרית מלאכי, חרות, 8 באוגוסט 1958
  7. ^ אכרזת העיריות (קריית מלאכי), התשנ"ח - 1998, 8 באפריל 1998, קובץ התקנות 5897, עמ' 708–709, 10 במאי 1998
  8. ^ פרופיל קריית מלאכי באתר הלמ"ס
  9. ^ "האוכלוסייה ממוצא אתיופי - בישראל לקט נתונים לרגל חג הסיגד", הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2015
  10. ^ הודעה בדבר תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית קריית מלאכי, ילקוט הפרסומים 4164, 17 בנובמבר 1993, עמוד 728
  11. ^ מועצת קריית-מלאכי החליטה: הרב ירוסלבסקי ימונה לרב העיר, יום שני, ט"ו אייר תשע"ב
  12. ^ אלי ג'אן, כתבנו בדרום, קרית מלאכי: כמה רבנים יש לעיר? תלוי את מי שואלים, כיכר השבת
  13. ^ מנחם כהן, בדרך לרב קרית-מלאכי: הרב ירוסלבסקי מונה לאב בית-הדין, באתר חב"ד און ליין, י"ג אלול תש"ע
  14. ^ על הקמתה של השכונה ראה: שבועון כפר חב"ד, גיליון 1787, עמודים 36-41
  15. ^ שם השכונה נחלת הר חב"ד הוא גם ראשי תיבות בהיפוך של "חנה", על שם חנה שניאורסון
  16. ^ 1 2 עדינה חכם, מציאות בנחלת חב"ד: 5 חדרים ב-600 אלף שקל, באתר ynet, 29 במאי 2012
  17. ^ הקובץ


ראשי עיריית קריית מלאכי
חיים גושן עבודי דוד-אלבג משה קצב יוסף ונונו משה שמעון ליאור קצב מוטי מלכה יוסי חדד אליהו זוהר
19591960 19601969, 19701974 19691970, 19741981 19811993 19931998 19982003 20032013 2013 2013 - מכהן