שנה בצל הסכנה
שנה בצל הסכנה (באנגלית: The Year of Living Dangerously ) הוא סרט דרמה רומנטי אוסטרלי משנת 1982 בבימוי של פיטר ויר עם מל גיבסון, לינדה האנט וסיגורני ויבר בתפקידים הראשיים.
כרזת הסרט שנה בצל הסכנה | |
מבוסס על | The Year of Living Dangerously |
---|---|
בימוי | פיטר ויר |
הופק בידי | ג'ים מקלרוי |
תסריט |
ספר: כריסטופר קוץ' תסריט: דייוויד ויליאמסון |
עריכה | ויליאם אנדרסון |
שחקנים ראשיים |
מל גיבסון לינדה האנט סיגורני ויבר |
מוזיקה | מוריס ז'אר |
צילום | ראסל בויד |
מדינה | אוסטרליה |
חברת הפקה | מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה | מטרו גולדווין מאייר |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה | 17 בדצמבר 1982 |
משך הקרנה | 144 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | סרט דרמה, סרט מלחמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
מקום התרחשות | אסיה |
תקציב | 2,900,000$A |
הכנסות | 10,300,000$ |
הכנסות באתר מוג'ו | yearoflivingdangerously |
פרסים |
|
דף הסרט ב־IMDb | |
התסריט נכתב על יד כריסטופר קוץ' והוא מבוסס על רומן שלו בשם זהה שיצא לאור ב-1978.
העלילה מתרחשת בשנת 1965 באינדונזיה בסוף תקופת שלטונו של הנשיא סוקרנו, שאופיינו באי שקט פוליטי ובניסיון הפיכה שהוביל לטיהור הקומוניסטים באינדונזיה.
לינדה האנט שמשחקת בתפקיד גבר זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס האקדמיה האוסטרלית לקולנוע וטלוויזיה (AACTA).
הבמאי פיטר ויר היה מועמד לפרס דקל הזהב בפסטיבל הקולנוע בקאן.
הסרט צולם באוסטרליה ובפיליפינים, הוא היה אסור להקרנה באינדונזיה בתקופת שלטונו של סוהארטו. שם הספר לקוח מאימרה מנאומו של סוקרנו לאומה ב-1964 כששלטונו החל להתערער בגלל מצוקה כלכלית.
המוזיקה היא של מוריס ז'אר אבל ויר שיבץ בסרט גם קטעים נוספים ובעיקר התפרסם הקטע "L'enfant" מהאלבום "Opera Sauvage" של ואנגליס.
תקציר העלילה
עריכהגאי המילטון (מל גיבסון) הוא עיתונאי אוסטרלי המגיע לג'קרטה מטעם רשת שידור אוסטרלית. קודמו בתפקיד לא ממתין לו והוא מוצא עצמו ללא הדרכה. הוא נפגש עם כתבי חוץ זרים ושם הוא פוגש צלם עיתונות אוסטרלי-סיני נמוך קומה בשם בילי קוואן (לינדה האנט).
המילטון מוצא חן בעיני בילי והוא מחליט לעזור לו. בילי מארגן לו ראיונות על ראשי ממשל ביניהם ראש המפלגה הקומוניסטית האינדונזית (PKI) והוא מתחיל לפרסם כתבות לנוכח קנאתם של עמיתיו.
קוואן מכיר להמילטון את ג'יל בריאנט (סיגורני ויבר) העובדת כמזכירתו של השגריר האמריקאי ובין שניהם מתפתח סיפור אהבה.
קוואן היה חסיד נלהב של סוקרנו אבל כשהוא מסייר בעיר ומצלם את הרעבים והגוועים מרעב הוא משנה את דעתו. הוא מוזמן לנשף מפואר במלון אינדונזיה בג'קרטה בו נוכחים עיתונאים וראשי השלטון. קוואן לא יכול לשאת את הפער העצום בין מה שהוא רואה שם ובין הרחוב ומחליט לעשות מעשה. הוא שוכר חדר במרומי המלון, כותב על בד "סוקרנו, האכל את אנשיך"[1] ומניף אותו מהחלון לנוכח ההמון ברחוב. אנשי ביטחון ממהרים לחדר, פורצים את הדלת ומשליכים את קוואן לרחוב והוא מוצא את מותו לנוכח עיניהם של המילטון וג'יל.
ג'יל מגלה להמילטון סוד כי ספינת נשק עומדת להגיע מסין ולחמש את הקומוניסטים לקראת מרד. הוא רוצה לפרסם את הסקופ אך ג'יל מזהירה אותו שלא יעשה זה ושיעזוב אתה את אינדונזיה כי חייו יהיו בסכנה.
בינתיים תופסים אנשי הצבא את השלטון, המילטון מגיע אל מול "ארמון העצמאות"[2] אך נהדף משם על ידי חייל שגורם לו לפגיעה חמורה בעינו. נהגו מצליח לחלץ אותו ובדרך הם כבר חוזים בהוצאות להורג של אזרחים.
המילטון הפצוע מחליט לברוח בעזרת נהגו. הוא מצליח להגיע לשדה התעופה ומנצל רגע שבו עסוקים אנשי הביטחון בבדיקת הרשמקול שלו ובקריעת סלילי ההקלטה, פותח את הדלת למנחת המטוסים ומצליח ברגע האחרון לעלות למטוס בו ממתינה לו ג'יל[3][4].
מצפייה בסרט, ישנה תחושה, שעיתונאים הם שגרמו לאירועים להתרחש, שתפקידם חורג מתעוד, והופכם לגורמי אירועים, ומוגזם. למה ? בפגישה בין עיתונאים בחדר, אמר בילי קוואן להמילטון: "סדרתי לך ראיון עם איידית."[6], דבר שנוצל לאמירתו הנוספת של בילי קוואן להמילטון: "אני יצרתי אותך"[7]. יותר מזה: בילי קוואן, שנראה מצלם ממכונית, את המפגינים בעד סוקרנו, לוקח צד יותר מאוחר, ומניף את הכרזה: SUKARNO FEED YOUR PEOPLE[1], ובתגובה, הושלך על ידי אנשי ביטחון, אל מותו, מחלון חדר במלון, שממנו הניף את הכרזה. נהגו של המילטון הסביר להמילטון לנוכח האירועים, למה הוא עצמו תומך במאבקם של הקומוניסטים מבלי להזכירם בשמם, ונראה שהסכים המילטון עם דבריו. בדבר אחד הסרט לא חוטא לאמת: הוא מציג משטר צבאי, ואת ראשית טבח הקומוניסטים, לפני שנמלטו המילטון וג'יל מאינדונזיה. מובן למה נאסר הסרט להצגה באינדונזיה עד שנת 1999 או עד שנת 2000. פרט לעוני ולמחסור באינדונזיה, הנראים בסרט, הסרט נראה כתומך בקומוניסטים בבירור[8], דבר שממשל סוהארטו לא יכול היה לקבל, והממשלים אחריו, למרות הדמוקרטיה, לא מסוגלים להתמודד עם טיהור הקומוניסטים באינדונזיה, דבר שנקרא שם: "אירוע 1965"[9], ונחשב ל"טאבו" שאין לדון בו. לא די בכך, ש PKI, המפלגה הקומוניסטית האינדונזית, הוכחדה מעל פני האדמה, וכל מי שנחשד כתומך בה נרצח או נכלא, הקומוניזם אסור מאז לפי החק באינדונזיה.
קישורים חיצוניים
עריכה- "שנה בצל הסכנה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "שנה בצל הסכנה", באתר נטפליקס
- "שנה בצל הסכנה", באתר AllMovie (באנגלית)
- "שנה בצל הסכנה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- "שנה בצל הסכנה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
- "שנה בצל הסכנה", באתר Metacritic (באנגלית)
- "שנה בצל הסכנה", באתר אידיבי
- "שנה בצל הסכנה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- קדימון לסרט שנה בצל הסכנה, באתר יוטיוב
- פסקול של ואנגליס בסרט שנה בצל הסכנה, באתר יוטיוב
ביקורות
- רחל נאמן, האיש שלנו בגיקרטה, כותרת ראשית, 17 באוגוסט 1983
- יגאל משיח, מרקוס, סוקרנו וכל השאר, דבר, 28 בספטמבר 1983
הערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 הכרזה מופיעה לרגע בערך ב-3:30 דקות בקטע זה: https://www.youtube.com/watch?v=st3XdmbaKNk
- ^ משום שלא צולם הסרט באינדונסיה, כמובן, לא נראה הבניין שאליו רצה להגיע, כדומה לארמון הנשיאות באינדונסיה, ובוודאי שלא דומה לבנין ה"מג'לס", למי שמכיר את צלומי בנינים אלה בג'קרטה.
- ^ קדימון נוסף לסרט: https://www.youtube.com/watch?v=cBBQNKHqrgk.
- ^ קטע נוסף: https://www.youtube.com/watch?v=IL6BqLMZJyA
- ^ דעתו האישית של כותב שורות אלה
- ^ דיפא נוסאנתארא איידית, יושב ראש PKI: המפלגה הקומוניסטית האינדונסית, 1951 עד 1965, וסגן דובר ה MPR, אחד משני בתי המג'לס, 1960 עד 1965.
- ^ נראה בקטע זה: https://www.youtube.com/watch?v=IL6BqLMZJyA, I CREATED YOU
- ^ דעת כותב שורות אלה באשר לדווח עיתונאי: כל מי שמדבר אודות "אובייקטיביות" המדווח, כאילו שאין למדווח דעה, לחיוב או לשלילה, מטעה את עצמו ואת זולתו. כל המדווחים, או שהם בעלי דעה מראש, לתמוך בצד מסוים ולהתנגד לצד אחר, או שהאירועים גורמים להם לדווח באופן שבו הם תומכים בצד זה או אחר, דעת המדווח או המדווחת משפיעה על טיב הדווח, ולשונו וסגנונו ונוסחו.
- ^ PERISTIWA ENAM LIMA, "6 5 incident", ENAM LIMA is an accepted shortage for 65 that is a shortage for 1965, in Malay/Indonesian.