שניים שעשאוה

שניים שעשאוה הוא דין הלכתי שעניינו הוא פטור מעונש על עבירה במקרה שבוצעה על ידי שני אנשים. דין שניים שעשאוה הובא בתלמוד לעניין הלכות שבת.

מקור הדין וטעמו

בתלמוד מובאת ברייתות הלומדות דין זה מהנאמר בפרשת חטאת "בעשתה" ודרשו כך: "יחיד שעשאה חייב, שנים שעשאוה פטורין".

בפירוש רש"י מבואר שטעם הפטור בשניים שעשאוה, הוא משום 'דלאו אורחיה למעבדה בתרי' (=שאין דרכו לעשותה בשני אנשים). כלומר, מאחר שאין הדרך לעשות את המלאכה על ידי שניים כאשר די באדם אחד שיעשה אותה, אם עשו בדרך זו המלאכה אינה נחשבת למלאכת מחשבת שנאסרה מן התורה בשבת. יש מהאחרונים שכתבו שהטעם שהזכיר רש"י הוא רק להווה אמינא (=בתחילה חשבו כך), אך למסקנת הסוגיא הפטור אינו מטעם זה אלא מגזרת הכתוב שנזכרה לעיל.

גדר הדין

בתלמוד נחלקו תנאים באיזה אופן יש לפטור מדין שניים שעשאוה:

• לדעת רבי יהודה בר אלעאי הפטור נאמר רק במקרה שכל אחד מהם יכול לעשות המלאכה לבדו אך "אם לא יכול (כל) אחד (מהם) להוציאו והציאוהו שנים חייבין".
• לדעת רבי שמעון בר יוחאי הפטור נאמר אף במקום שלא כל אחד יכול לעשות המלאכה לבדו (וכמובן במקרה שכל אחד יכול לבדו).

באחרונים נחלקו מהו אותו פטור שנאמר ב'שניים שעשאוה':

יש שכתבו שפטור 'שניים שעשאוה' הוא פטור מחיוב קרבן בלבד, אבל שניהם עוברים על איסור דאורייתא. ויש שכתבו שהוא פטור כללי, אפילו מהאיסור, ומדאורייתא אכן הדבר מותר לגמרי, אמנם מדרבנן אסור לעשות כן.

יש שכתבו שדין 'שניים שעשאוה' נאמר רק במלאכות שנאמר בהם שיעור למלאכה, כגון מלאכת כותב ומלאכת הוצאה, ולכך ב'שניים שעשאוה' יש לפוטרם מאחר שכל אחד לא עשה כשיעור הנצרך, אך במלאכות שלא נאמר בהם שיעור, אלא שיעורים בכל שהוא, כגון מלאכות בונה תופר שוחט, אין פטור 'שניים שעשאוה' ועושי המלאכה עברו על האיסור ומתחייבים עונש.

בשו"ת הריב"א כתב לחדש שאף לעניין איסור מחמר כגון במחמר על ידי שתי בהמות, במקרה וכל אחת מהם יכולה לסחוב את העגלה לבדה, ישנו פטור 'שניים שעשאוה'.

מסייע אין בו ממש

ערך מורחב – מסייע אין בו ממש

במקרה שאחד יכול ואחד אינו יכול ("זה יכול וזה אינו יכול"), לדעת כולם החייב הוא רק זה שיכול לעשות את המלאכה, כיוון שהשני הוא רק מסייע לעשיית המלאה (שהרי היא הייתה נעשית בלעדיו) ו"מסייע אין בו ממש".

באיסורים נוספים

אף שבתלמוד נזכר הפטור של 'שניים שעשאוה' רק לעניין איסורי שבת. באחרונים הזכירו דין זה של 'שנים שעשאוה', אף בדינים אחרים:

• במצוות - יש שכתבו שכשם שלעניין עבירות שניים שעשאוה פטורים, כך גם במצוות - אם שני אנשים קיימו יחד מצווה אחת, אין עשיית המצווה מתייחסת אליהם, ולא יצאו בה ידי חובתם.
• החי נושא את עצמו - בתלמוד נאמר במקרה שאדם, הוציא אדם חי אחר, מרשות לרשות פטור, והטעם משום ש'החי נושא את עצמו'. בפירושו של טעם זה האריכו בראשונים, ויש שכתבו לבאר שפטור זה מבוסס על הפטור של 'שניים שעשואה', מאחר שהאדם שהוציאוהו עזר אף הוא קצת בהוצאת גופו, נמצא ששניים יחד עשו את המלאכה ולכן פטורים.