פתיחת התפריט הראשי

שרה שולמן

סופרת אמריקאית

שרה מרים שולמןאנגלית: Sarah Miriam Schulman; נולדה ב-28 ביולי 1958) היא סופרת, מחזאית, מחברת ספרי עיון, תסריטאית והיסטוריונית איידס אמריקאית. היא פרופסור למדעי הרוח במכללת סטטן איילנד (CSI) ועמיתה במכון למדעי הרוח של ניו יורק.

שרה שולמן
Sarah Schulman
Sarah Schulman 280603.jpg
לידה 28 ביולי 1958 (בת 61)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה תיכון האנטר קולג'
Empire State College עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אקדמאית, סופרת, מחזאית, אקטיביסטית
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תחילת דרכהעריכה

שולמן נולדה בניו יורק. היא למדה בתיכון האנטר קולג'.[1] היא למדה באוניברסיטת שיקגו בין השנים 1976 ל-1978, אך את התוארי הראשון שלה היא השלימה באמפייר סטייט קולג'.[2]

קריירה ספרותיתעריכה

הרומן השלישי של שולמן, אחרי After Delores, קיבלה ביקרת חיובית ב"ניו יורק טיימס",[3] תורגם לשמונה שפות,[4] וזכה בפרס "סטונוול" לספרות להט"ב מטעם אגודת הספריות האמריקאית בשנת 1989.[5] הרומן שלה Rat Bohemia ‏(1995) זכה לביקורת נלהבת מאת אדמונד וייט ב"ניו-יורק טיימס",[6] ונמנה בין 100 ספרי הלהט"ב הטובים ביותר על פי כתב העת Publishing Triangle.[7]

בספר העיון שלה, Stagestruck: Theater, AIDS, and the Marketing of Gay America ‏(1998), שזכה בפרס סטונוול, טועת שולמן כי חלק משמעותי מן העלילה של מחזמר הלהיט משנת 1996 "רנט" נלקח מספרה People in Trouble. העלילה הטרוסקסואלית של "רנט" מבוססת על האופרה "לה בוהם", ואילו העלילה הלהט"בית דומה מאוד לעלילת ספרה של שולמן.[8] שולמן לא תבעה על הפרת זכויות יוצרים.[9]

בשנת 2009, פרסמה שולמן ספר עיון נוסף, Ties That Bind: Familial Homophobia and Its Consequences,[10] אשר היה מועמד לפרס למדה לספרות.[11] בספטמבר 2013, יצא הספר את The Gentrification of the Mind: Witness to a Lost Imagination.[12] "סלייט" מנה את הספר כאחד מ-"10 הספרים הלא ידועים הטובים ביותר",וכתב העת GalleyCat קרא לו אחד מהספרים הטובים ביותר שלא זכו להכרה באותה השנה. הספר גם היה מועמד לפרס למבדא לספרות. ספרה הבא היה Israel/Palestine and the Queer International, ב-2012, שאף הוא היה מועמד לפרס למבדא לספרות.[13]

שולמן נכללה ברשימת  Publishers Weekly כאחת מ-60 הסופרים התת-מוערכים ביותר.

הרומן העשירי של שולמן, The Cosmopolitans, נבחר על ידי Publishers Weekly כאחד הרומנים האמריקאים הטובים של 2016. באותה שנה היא פרסמה את ספר העיון Conflict Is Not Abuse, אשר נכנס למהדורה חמישית כבר באותה השנה, וזכה בפרס Publishing Triangle לספר העיון הטוב ביותר של 2016.

ספרה ה-19, הרומן Maggie Terry, יוצא בספטמבר 2018, מטעם The Feminist Press.

אקטיביזםעריכה

האקטיביזם של שולמן החל כבר בילדותה, כאשר השתתפה במחאות נגד מלחמת וייטנאם יחד עם אמה. לאחר מכן, בעת לימודיה לתואר, שולמן הייתה פעילה באיגוד הנשים של אוניברסיטת שיקגו. מ-1979–1982, שולמן הייתה חברה בוועדה למען זכות ההפלה ונגד שימוש לרעה בעיקור (CARASA)[14] ולקחה חלק במחאת פעולה ישירה שבה היא וחמש נשים אחרות (שכינו עצמן The Women's Liberation Zap Action Brigade) שיבשו שימוע נגד הפלות בקונגרס. היא הצטרפה ל-ACT UP, קואליציית AIDS, בשנת 1987, ונעצרה כאשר הארגון השתלט על תחנת גרנד סנטרל כמחאה על מלחמת המפרץ.

ב-1987, שולמן והקולנוען ג'ים האברד ייסדו את פסטיבל הקולנוע הניסיוני הגאה של ניו יורק. הפסטיבל מתקיים מזה יותר מ-30 שנה (שמו שונה עם הזמן ל-MIX).[15]

ב-1992, שולמן וחמש נשים נוספות יסדו את ארגון "הנוקמות הלסביות" (Lesbian Avengers), קבוצת פעולה ישירה.[16] בסבב ההשקה לספרה Empathy, שולמן ביקר בחנויות ספרים להט"ביים באזור הדרום כדי להקים סניפים חדשים לארגון. פעילויות מרכזיות של הארגון כוללות את ייסוד מצעד הדייקיות, ושליחת קבוצות של מארגנות צעירות למיין ואיידהו כדי לסייע במאבקים מקומיים נגד יוזמות חקיקה אנטי-להט"ביות.[17]

היא עבדה חמש שנים עם ארגון האירים-אמריקאים הגאה במאבק שלהם לצעוד באופן גלוי במצעד יום פטריק הקדוש. היא נעצרה במצעד כל אחת מהשנים האלה, אבל מעולם לא הורשעה. הקבוצה לא הצליחה להשיג את מטרתה.

מאז 2001, שולמן האברד מייצרים את פרויקט ההיסטוריה בעל פה של ACT UP, והפיקו סרט דוקומנטרי באורך מלא, United in Anger: A History of ACT UP אשר הוקרן בכל רחבי העולם, כולל במוזיאון לאמנות מודרנית, פסטיבל פסטיבל הוט דוקס, ביירות, אבו דאבי, רמאללה, בומביי, ברזיל, יפן ורוסיה (מיד לאחר הטלת חוקים אנטי-להט"ביים). הם ניהלו לפחות 187 ראיונות עם החברים הנותרים של ACT UP בניו יורק. הלן מולסוורת, לשעבר האוצרת של מוזיאון הרווארד לאמנות, יצרה תערוכה באוניברסיטה מן העדויות שבעל פה, עם לוחות המציגים אקטיביזם איידס ואמנות של אקטיביזם. התערוכה נפתחה באוקטובר 2009 ועברה לגלריה בניו יורק לבן בסתיו של 2010. הרווארד רכשה את הארכיון עבור האוסף שלה, תוך שמירה על גישה חופשית, והכספים שימשו להפקת הסרט United in Anger.[18]

בשנת 2009, שולמן דחתה הזמנה להרצות באוניברסיטת תל אביב, בתמיכה בתנועת הBDS הפלסטינית.[19] היא ארגנה סיור של מנהיגים מתנועת הסולידריות הלהט"בית במאבק הפלסטיני, המשלחת הראשונה מסוגה לפלסטין, ויזמה את הכנס Homonationalism and Pinkwashing במרכז ללימודי להט"ב של אוניברסיטת העיר ניו יורק. היא חברה בוועדה המייעצת של ארגון קול יהודי לשלום, והיא יועצת הסגל של סטודנטים למען צדק בפלסטין במכללת סטטן איילנד.

שולמן הייתה רכזת הקמפיין בארצות הברית לשחרור טארק לובאני וג'ון גרייסון מבית הכלא בקהיר. הקמפיין, אשר כלל אלפי מתנדבים ברחבי העולם, הצליח להציל את האסירים הקנדים בתוך 50 ימים, זמן קצר באופן יוצא דופן לשחרור אסירים פוליטיים בינלאומיים.[20]

תיאטרוןעריכה

בין השנים 1979–1994 היו שולמן 15 מחזות שהופקו ועלו לבמה בתוך תנועת  האוונגרד "Downtown Arts Movement" בניו יורק, בהמזרח הכפר.[21] שולמן התקבלה למעבדת התיאטרון של סאנדנס בשנת 2001 עם המחזה שלה, Carson McCullers. המחזה עלה לבמה בבכורה העולמית בשנת 2002.[22] בעקבות הצלחה זו, היא כתבה שני מחזות בהזמנה מ-South Coast Repertory: Made in Korea, המבוסס על זכרונותיו של מי אוק ברונינג, ו- Mercy. שני המחזות הוצגו במספר קריאות וסדנאות.

בשנת 2005, טים סנפורד, המנהל האמנותי של Playwrights Horizons, הפיק את Manic Flight Reaction. ב-2007, עלתה לבמה הפקה של "שונאים - סיפור אהבה", מאת יצחק בשביס-זינגר, אותו עיבדה שולמן כמחזה.

קולנועעריכה

בסתיו 2009, שולמן ושריל דוניה כתבו את התסריט לסרטה של דוניה, The Owls. בכורת הסרט העולמית הייתה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין בינואר 2010. והיא ודוניה אז כתבו סרט למבוגרים, Mommy Is Coming, אשר הופק בגרמניה על ידי יורגן ברונינג. הסרט נבחר עבור פסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין של שנת 2012.

היא מפיקה-שותפה עם ג'ים האברד בסרטו התיעודי United in Anger: A History of ACT UP שהוקרן לראשונה במוזיאון לאמנות מודרנית. ההקרנה הבינלאומית הראשונה של הסרט התקיימה ברמאללה.

עבודותעריכה

רומניםעריכה

  • "Maggie Terry" (2018)
  • The Cosmopolitans (2016)
  • The Mere Future (2009)
  • The Child (2007)
  • Shimmer (1998)
  • Collected Early Novels of Sarah Schulman (1998)
  • Rat Bohemia (1995) - translated into Portuguese (Boêmia dos Ratos)
  • Empathy (1992)
  • People in Trouble (1990)[23]
  • After Delores (1988)
  • Girls, Visions and Everything (1986)
  • The Sophie Horowitz Story (1984)

ספרי עיון עריכה

  • Conflict is not Abuse: Overstating Harm, Community Responsibility and the Duty of Repair (2016)[24]
  • Israel/Palestine and the Queer International (2012)
  • The Gentrification of the Mind: Witness to a Lost Imagination (2012)
  • Ties that Bind: Familial Homophobia and Its Consequences (2009)
  • Stagetruck: Theater, AIDS, and the Marketing of Gay America (1998)
  • My American History: Lesbian and Gay Life During the Reagan/Bush Years (1994) second edition (2018)

מחזותעריכה

  • פורסמו:
    • Mercy (2009) published in a shared volume with Robert Gluck by Belladonna
    • Carson McCullers (2003) (published by Playscritpts Inc., 2006)
  • הופקו:
    • Enemies, A Love Story (עובד מעבודתו של Isaac Bashevis Singer) (Wilma Theater, 2007)
    • Carson McCullers (Playwrights Horizons, 2005)
    • Manic Flight Reaction (Playwrights Horizons, 2005)

סרטיםעריכה

  • "Jason and Shirley" (directed by Steven Winter, 2015)
  • "United In Anger: A History of ACT UP (co-producer, directed by Jim Hubbard, 2012)
  • "Mommy Is Coming" (directed by Cheryl Dunye, 2011)
  • "The Owls" (directed by Cheryl Dunye, 2009)

פרסים והכרהעריכה

  • מלגת גוגנהיים במחזאות, 2001[25]
  • פולברייט, לימודי יהדות[26]
  • שתי מלגות הקרן לאמנויות של ניו יורק - סיפורת ומחזאות[27]
  • פרס קסלר לתרומה מתמשכת ללימודי להט"ב [1]
  • עמיתה במכון למדעי הרוח, אוניברסיטת ניו יורק[28]
  • שני פרסי סטונוול לספרות להט"ב, מטעם אגודת הספריות האמריקאית[29]
  • שני פרסי פרסום Publishing Triangle (סיפורת ועיון)
  • 2018 פרס ביל וייטהד על מפעל חיים

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא שרה שולמן בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ "Hunter College High School Alumnae/i Association". 
  2. ^ College of Staten Island. "Sarah Schulman bio". 
  3. ^ Friedman, Kinky (15 במאי 1998), "She Considered Boys for about 5 Minutes", The New York Times ]
  4. ^ "After Delores". Lambda Literary. 
  5. ^ "Stonewall Book Awards", American Library Association 
  6. ^ "A Witness to Her Time". The New York Times. 28 בינואר 1996. 
  7. ^ "the 100 best lesbian and gay novels". The Publishing Triangle. 
  8. ^ Thomas, June (23 בנובמבר 2005), "Sarah Schulman: The lesbian writer Rent ripped off", Slate 
  9. ^ Green, Jesse (25 באוקטובר 2005). "Sarah Schulman softens her image". International Herald Tribune. 
  10. ^ "Ties That Bind: Familial Homophobia and Its Consequences". Amazon. 
  11. ^ "22nd Annual Lambda Literary Awards". Lambda Literary. 10 במאי 2010. 
  12. ^ "The Gentrification of the Mind". University of California Press. ספטמבר 2013. 
  13. ^ "Israel⁄Palestine and the Queer International". Duke University Press. 
  14. ^ Cvetkovich, Ann (2003), An Archive of Feelings: Trauma, Sexuality, and Lesbian Public Cultures, Duke University Press, עמ' 175, ISBN 0-8223-3088-1 
  15. ^ "Sarah Schulman | | CSI CUNY Website". www.csi.cuny.edu. 
  16. ^ Hengen, Shannon Eileen (1998), Performing Gender and Comedy: Theories, Texts and Contexts, Studies in Humor and Gender, Williston, VT: Taylor and Francis, עמ' 134, ISBN 90-5699-540-5, OCLC 40254126 
  17. ^ Schulman, Sarah (1994), My American History: Lesbian and Gay Life During The Reagan/Bush Years, Routledge 
  18. ^ Kerr, Ted (11 בספטמבר 2008), "United In Anger: The History of The AIDS Coalition to Unleash Power", Vue Weekly 
  19. ^ Livingstone, Josephine (29 במרץ 2016). "Sarah Schulman: 'I don’t do the one long, slow idea. I do a hundred ideas'". the Guardian. 
  20. ^ Schulman, Sarah (יולי 1995), "Gay marketeers - gay journalism", The Progressive 
  21. ^ "Biographies", ACT UP Oral History Project 
  22. ^ Jones, Kenneth (2 ביוני 2005), "Playwrights Horizons Will Stage Musical Grey Gardens, With Two Broadway Divas Among the Ruins", Playbill  .
  23. ^ "Who's Afraid of Sarah Schulman?". The New York Times. 23 באוקטובר 2005. 
  24. ^ Stahl, Aviva (9 במאי 2017). "Trust in Instinct". The New Inquiry. 
  25. ^ "2001 Foundation Program Areas: U.S. and Canadian Fellows", Guggenheim Fellowship, 2001  .
  26. ^ "U.S. Fulbright Online". us.fulbrightonline.org. 
  27. ^ "New York Foundation for the Arts". www.nyfa.org. 
  28. ^ "Sarah Schulman". English Department. 
  29. ^ admin (9 בספטמבר 2009). "Stonewall Book Awards List". Round Tables.