שרון אייל

רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית

שרון אייל (נולדה ב-2 בדצמבר 1971) היא רקדנית וכוריאוגרפית ישראלית.

שרון אייל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 25 ביולי 1971 (בת 51) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיהעריכה

אייל נולדה בירושלים ולמדה באקדמיה למוזיקה ולמחול על שם רובין בירושלים ובאולפן בת דור בתל אביב, ורקדה בלהקת "הורה ירושלים". בשנת 1988, בגיל שבע עשרה, הצטרפה ללהקת המחול בת שבע, שם ביצעה את יצירותיהם של מנהלה האומנותי של הלהקה, אוהד נהרין, ושל כוריאוגרפים מרחבי תבל, ביניהם: פול נורטון, ביל פורסיית', אנג'לה פרלז'וקז' ירי קיליאן, ורה מונטרו.

בשנת 2000 החלה אייל ליצור עבודות כוריאוגרפיות ללהקת בת שבע. היא יצרה עבודות לאנסמבל בת-שבע, ללהקת מחול בת-שבע ועבודות סולו אישיות[1]. בקיץ 2004 הוצגה עבודתה "Love" בפסטיבל ג'ייקובס-פילו היוקרתי בארצות הברית.

בשנת 2006 צירפה אייל את גיא בכר כשותף ליצירה ואת המוזיקאי אורי ליכטיק ליצירת המופע "ברתולינה" בביצועה של להקת בת שבע. היצירה עלתה בהופעת בכורה בפסטיבל מונפלייה למחול, בצרפת[2]. מאז, שיתפו השלושה פעולה בכל יצירותיה של אייל בארץ וללהקות שונות ברחבי העולם[3]. זאת הייתה הפעם הראשונה שאייל יצרה עבודה באורך מלא וללהקה כולה. "ברתולינה" מתאפיינת באקסטרווגנטיות, מיניות מתפרצת, מוזיקה מלודית, שילובים בין מחול אתני מאפריקה וספרד למוזיקת פופ ומועדונים, תזוזה בלתי פוסקת על הבמה, תלבושות מרהיבות שעוצבו על ידי מיקי אבני ותאורה רבגונית של אבי יונה (במבי) בואנו.

אייל המשיכה לרקוד במסגרת להקת בת-שבע ובנוסף לכך שימשה כמנהלת אמנותית עמיתה של הלהקה מספטמבר 2003 ועד דצמבר 2004. בשנים 2011-2005 הייתה אייל כוריאוגרפית הבית של להקת בת-שבע. בשנים אלו יצרה שבע עבודות חדשות לצד מספר עדכונים ליצירות קיימות שבחלקם השתתפו הלהקה והאנסמבל גם יחד.

ב-2010 עבדה עם יצרה עבור להקות מארצות הברית ונורווגיה, יחד עם גיא בכר המוזיקאי אורי ליכטיק ומעצב התאורה במבי (אבי-יונה בואנו)[4].

ב-2012 פרשה מלהקת בת שבע והקימה ביחד עם גיא בכר את להקת המחול "L-E-V" (אנ')[5].

ב-2014 הוזמנה שוב על ידי פסטיבל מונפלייה למחול לעלות יצירה חדשה בפסטיבל[6].

בספטמבר 2018, הופיעה להקת "L-E-V" בתצוגת האופנה של בית כריסטיאן דיור, שפתחה את אירועי שבוע האופנה בפריז[7].

חיים אישייםעריכה

מתגוררת בתל אביב עם בן זוגה, גיא בכר, ושני ילדיהם.

מיצירותיהעריכה

  • עבודת סולו לערב "פרסונה", אשר הועלה במסגרת פסטיבל ישראל 2003.
  • Pan היא יצירה לאנסמבל בת שבע שהוצגה במסגרת "הרמת מסך 2001" והועלתה גם בניו יורק.
  • Ink משנת 2002 יצרה ללהקת המחול בת שבע.
  • Static נוצרה ב-2002 עבור אנסמבל בת-שבע שהועלתה במסגרת "הרמת מסך 2002".
  • After Love יצרה ב-2003 עבור אנסמבל בת-שבע.
  • Love משנת 2003 היא ערב ללהקת מחול בת-שבע.
  • Quiet Village יצרה ב-2004 עבור להקת מחול בת-שבע.
  • Part II משנת 2005 לאנסמבל בת-שבע.
  • Bertolina משנת 2006 ללהקת בת-שבע[8].
  • Makarova Kabissa משנת 2008 ללהקת בת-שבע[9].
  • Bill משנת 2009 ללהקת בת-שבע[10]
  • Killer Pig משנת 2009 ללהקת קארט בלאנש (נורווגיה)[11]
  • Patrushka משנת 2010 לאנסמבל בת-שבע[12]
  • Core De Wallk משנת 2011 ללהקת קארט בלאנש (נורווגיה)
  • Too Beaucoup משנת 2011 ללהקת האברד סטריט שיקגו (ארצות הברית)
  • Lost Cause משנת 2011 לאנסמבל בת-שבע
  • העבודה של חופש משנת 2011 ללהקת בת שבע
  • Plafona משנת 2012 ללהקת טאנז קומפני אולדנבורג (גרמניה)
  • Untitled Black משנת 2012 לגוטנבורג אופרה דאנס קומפני (שוודיה)
  • "HOUSE" - “בית” משנת 2012, יצירת הבכורה של להקת המחול “V־E־L”[13]
  • Sara משנת 2013 ל-NDT2 (הולנד)[11]
  • Housen משנת 2013, עובר פסטיבל ישראל, עלה בבית הנסן[14]
  • "OCD Love" משנת 2015 יחד עם גיא בכר[15]
  • "NOVA כרמן" משנת 2018, עבור הבלט הישראלי[16]
  • Love Chapter 2 משנת 2019, להקת L-E-V'[17]
  • "The Look" משנת 2019, עבור אנסמבל בת שבע[18]

פרסים והוקרהעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ציפי שוחט, יצירתה החדשה של שרון אייל תועלה בביצוע להקת בת שבע, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2004
  2. ^ ברתולינה / שרון אייל, באתר ארכיון להקת בת שבע
  3. ^ אלעד סמורזיק, לרקוד ביחד אל פסגת המחול הישראלי, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2011
  4. ^ אלעד סמורזיק, הכוריאוגרפית שרון אייל תעבוד עם להקות מארצות הברית ונורווגיה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2010
  5. ^ להקה חדשה לשרון אייל, באתר הבמה, 28 בנובמבר 2012
  6. ^   שיר חכם, עמנואל גת, שרון אייל וגיא בכר ישתתפו בפסטיבל מונפלייה, באתר הארץ, 22 באפריל 2014
  7. ^   שירה פור, דיור פתחה את שבוע האופנה בפריז עם רקדניה של שרון אייל, באתר הארץ, בספטמבר 2018
  8. ^ רות אשל, מחול לא פתור, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2006
  9. ^ מרב יודילוביץ', מכה בסנוורים, באתר ynet, 2 במרץ 2008
  10. ^ ביקורות וסקירות:
    רות אשל, Bill של שרון אייל: פיסה של שבט, באתר הארץ, 13 במאי 2010
    מרב יודילוביץ', אזור הדמדומים של הנפש, באתר ynet, 13 במאי 2010
    טל לוין, עכבר העיר, שרון אייל: "העירום לא מספיק מעניין", באתר הארץ, 25 באפריל 2010
    גיתית גינת, עכבר העיר, Bill של שרון אייל: עבודה שכולה גוף, באתר הארץ, 11 במאי 2010
  11. ^ 1 2   רות אשל, השפה העשירה של שרון אייל וגיא בכר, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2014
  12. ^ טל לוין, עכבר העיר, בלרינה, ליצן וכושי עולים על הבמה: שרון אייל מציגה את "פטרושקה", באתר הארץ, 3 באוקטובר 2010
  13. ^ ביקורות:
    צבי גורן, ביקורת: HOUSE – חדרים אפלים, באתר הבמה, 5 בדצמבר 2012
    רות אשל, ביקורת: הבית החדש של שרון אייל, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2012
    טל לוין, עכבר העיר, HOUSE: שרון אייל מותחת את גבולות הגוף, באתר הארץ, 6 בדצמבר 2012
  14. ^   רות אשל, שרון אייל: מחול חושני בבית המצורעים, באתר הארץ, 30 במאי 2013
  15. ^ ביקורות:
      רות אשל, שרון אייל והד־נ־א של המחול הפנטסטי, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2015
      טל לוין, עכבר העיר, "OCD LOVE": לרקוד בין בושה לאקסטזה, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
  16. ^ ביקורות:
      גילי איזיקוביץ, "NOVA כרמן" של שרון אייל והבלט הישראלי: פירואט בקצב אלקטרוני, באתר הארץ, 25 במאי 2018
      טל לוין, "NOVA כרמן": הרקדנים עילאיים, אבל היצירה לא מרגשת, באתר הארץ, 20 במאי 2018
  17. ^   טל לוין, המופע החדש של שרון אייל: שיעור מאלף באמנות האקסטזה, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2019
  18. ^   גילי איזיקוביץ, מלכת דראג מהשאול וצלופח שקפא: היצירה החדשה של שרון אייל מרהיבה, באתר הארץ, 14 במרץ 2019
  19. ^ חגית פלג-רותם, ‏שרון אייל, אוהד פישוף ואשכול נבו -בין נבחרי הקרן למצוינות בתרבות, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2008
  20. ^ נירית אנדרמן, שרון אייל, שמי זרחין וקובי אפללו בין תשעת הזוכים בפרסי אמנויות הבמה, באתר הארץ, 19 במרץ 2009
  21. ^   יאיר אשכנזי, הוכרזו הזוכים בפרס רוזנבלום לאמנויות הבמה מטעם עיריית תל אביב, באתר הארץ, 23 במרץ 2016