תאולוגיית שחרור

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אינו בנוי כערך, לא בשפה, ולא בארגון המידע. אין מקורות, דרושה ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.

תאולוגיית השחרור היא גישה תאולוגית נוצרית המדגישה את שחרור המדוכאים. בהקשרים מסוימים, היא עוסקת בניתוחים חברתיים-כלכליים, עם "דאגה חברתית לעניים ושחרור פוליטי לעמים מדוכאים"[1]. בהקשרים אחרים, היא מתייחסת לצורות אחרות של אי שוויון, כמו גזע או מעמד.

תאולוגיית השחרור ידועה בעיקר בהקשר הלטינו-אמריקאי[2], במיוחד בתוך הנצרות הקתולית בשנות ה-60 של המאה ה-20 לאחר ועידת הוותיקן השנייה, שם היא הפכה לפראקסיס הפוליטי של תאולוגים כמו גוסטבו גוטיירס, לאונרדו בוף ובישועים חואן לואיס סגונדו וג'ון סוברינו, שתבעו את הביטוי "אופציה מועדפת לעניים". ביטוי זה שימש תחילה על ידי האב הישואי פדרו ארופה ב-1968 וזמן קצר אחר כך הסינוד העולמי של הבישופים הקתולים ב-1971 בחר כנושא שלו את הצדק החברתי[3][4].

ההקשר הלטינו-אמריקאי הוליד גם תומכים פרוטסטנטים של תאולוגיית השחרור, כמו רובן אלבס, ג'וזה מיגונס מנינו, ורנה פדילו, אשר בשנות ה-70 של המאה ה-20 קרא לשילוב של אוונגליזם ואחריות חברתית[5][6].

תאולוגיות שחרור התפתחו גם בחלקים אחרים של העולם כמו תאולוגיה שחורה בארצות הברית ובדרום אפריקה, תאולוגיית השחרור הפלסטינית, תאולוגיה דלית בהודו ותאולוגיה של מינג'ונג בדרום קוריאה.

תאולוגיית השחרור של אמריקה הלטינית עריכה

הצורה הידועה ביותר של תאולוגיית השחרור היא זו שהתפתחה בתוך הכנסייה הקתולית באמריקה הלטינית בשנות ה-60, שנוצרה בעיקר כתגובה מוסרית לעוני ולאי הצדק החברתי באזור, שאי השיוון בו הוא מהגבוהים בעולם. המונח נטבע ב-1971 על ידי הכומר הפרואני גוסטבו גוטיירס, שכתב את אחד הספרים החשובים של תאולוגיית השחרור.

תאולוגיית השחרור של אמריקה הלטינית השפיעה על חלקים מהתנועה האוונגליסטית ועל הבישופים הקתולים בארצות הברית. השימוש שעשו חסידיה ב"מושגים מרקסיסטיים" הוביל באמצע בשנות ה-80 לגינויה על ידי הכס הקדוש, אך עם זאת קבע כי "כשלעצמו, הביטוי 'תאולוגיה של שחרור' הוא מונח תקף לחלוטין"[7]. הקרדינל רצינגר (לימים האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר) דחה צורות מסוימות של תאולוגיית השחרור של אמריקה הלטינית בשל התמקדותה בחטא ממוסד או מערכתי ועקב זיהוי ההיררכיה של הכנסייה הקתולית בדרום אמריקה כבני אותו מעמד מיוחס, שכבר זמן רב דיכא אוכלוסיות ילידים מאז הגעתם עם הספרדים במאה ה-16[8].

התאולוגיה השחורה עריכה

פחות או יותר במקביל לפרסומים הראשונים של תאולוגיית השחרור של אמריקה הלטינית התפתחה גם תאולוגיית השחרור השחורה ותאולוגיית השחרור הפמיניסטית. תאולוגיה שחורה מתייחסת לפרספקטיבה תאולוגית שמקורה בכמה כנסיות שחורות בארצות הברית ומאוחר יותר בחלקים אחרים של העולם, המהווה ניסיון נוצרי לעזור לאלה ממוצא אפריקאי להתגבר על הדיכוי. היא מתמקדת במיוחד בעוולות שבוצעו נגד אפרו-אמריקאים ודרום אפריקאים שחורים במהלך ההפרדה הגזעית האמריקאית והאפרטהייד, בהתאמה.

התאולוגיה השחורה מבקשת לשחרר People of color מצורות מרובות של כפיפות פוליטית, חברתית, כלכלית ודתית ורואה בתאולוגיה הנוצרית תאולוגיה של שחרור - "מחקר רציונלי של הווייתו של אלוהים בעולם לאור המצב הקיומי של קהילה מדוכאת, המקשרת את כוחות השחרור למהות הבשורה, שהיא ישוע המשיח", כותב ג'יימס האל קון, אחד התומכים המקוריים של הפרספקטיבה. התאולוגיה השחורה מערבבת את הנצרות עם שאלות של זכויות אזרח, במיוחד כפי שהועלו על ידי תנועת הכוח השחור ותנועת התודעה השחורה[9].

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא תאולוגיית שחרור בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Dictionary of Historical Terms (1998), 2nd ed., Chris Cook, ed., p. 203.
  2. ^ Løland, Ole Jakob (ביולי 2021). Usarski, Frank (ed.). "The Solved Conflict: Pope Francis and Liberation Theology" (PDF). International Journal of Latin American Religions. Berlin: Springer Nature. 5 (2): 287–314. doi:10.1007/s41603-021-00137-3. ISSN 2509-9957. ארכיון (PDF) מ-9 בספטמבר 2021. נבדק ב-31 ביולי 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ^ Dault, Lira (22 בינואר 2015). "What Is the Preferential Option for the Poor?". U.S. Catholic. 80: 46. אורכב מ-המקור ב-10 ביולי 2020. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Crosby, Michael (17 באוקטובר 2016). "In 1971, the Bishops Sounded a Call for Justice". National Catholic Reporter. ארכיון מ-3 באוגוסט 2020. נבדק ב-10 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Alves, Rubem A. (1988). Towards a Theology of Liberation. Princeton Theological Seminary. ארכיון מ-14 ביוני 2022. נבדק ב-4 במאי 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  6. ^ "Rubem Alves – Liberation Theology Pioneer". Critical Therapy Center. New York, NY. 21 ביולי 2014. ארכיון מ-21 ביולי 2014. נבדק ב-21 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Instruction on certain aspects of the "Theology of Liberation"". Vatican. ארכיון מ-27 ביוני 2020. נבדק ב-10 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Wojda, Paul J., "Liberation theology," in R.P. McBrien, ed., The Catholic Encyclopedia (Harper Collins, 1995).
  9. ^ Rebecca Feldhaus Adams, James H. Cone, Founder Of Black Liberation Theology, Dies At 79, NPR, ‏April 28, 2018