תאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח

תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח היא אחת מתאוריות הקשר הנפוצות והידועות ביותר, ועל פיה הנחיתה הראשונה של אסטרונאוטים על הירח עם אפולו 11, והבאות אחריה בתוכנית אפולו, לא התרחשו בפועל, אלא זויפו בידי נאס"א, בסיוע ה־CIA. התאוריה גורסת כי מטרת ההטעיה הייתה השגת הישג פוליטי והסברתי לארצות הברית, בלימת התקדמותה של ברית המועצות בחלל שכן זו, לפי התאוריה, ויתרה על פרויקט הנחיתה שלה בעקבות הצלחת האמריקנים, מטרות נוספות המועלות על ידי חסידי התאוריה היו חיסכון בכסף, הענקת הצדקה לפרויקט החלל ויצירת הד תקשורתי חיובי, בזכות בימוי מהוקצע והימנעות מטעויות ומתקלות, וניצחון על ברית המועצות במלחמה הקרה. התאוריה זכתה לפרסום רב, ובמשאל דעת קהל בארצות הברית שערך מכון גאלופ בשנת 1999 נמצא כי 6% מהנשאלים הטילו ספק בכך שהאסטרונאוטים של אפולו הילכו על הירח.[1]

תומכי תאוריית הקשר סבורים שהנחיתה של אפולו 11 ב־20 ביולי 1969, והמשימות שבאו בעקבותיה, לא התרחשו אלא בוימו על כדור הארץ, באזור 51 שמראהו מזכיר את נוף הירח. בשידור הטלוויזיה של הנחיתה נשמע קולו של ניל ארמסטרונג אומר כי פני השטח מזכירים את הקרקע המדברית. תצלומים של אזור 51 שצולמו על ידי לווייני ריגול רוסיים מראים כי פני השטח דומים מאוד. התאוריה זכתה לפופולריות בזכות כמה סצינות בסרטים, שהעלו רעיונות דומים. בסרט "קפריקורן 1" (משנת 1978) מתואר ניסיון של נאס"א לביים נחיתה מאוישת על מאדים, ויש הסבורים כי סצנה קצרה בסרט "יהלומים לנצח" מסדרת ג'יימס בונד (1971), המראה סימולציה של הנחיתה על הירח, אף היא עוררה אנשים לחשוב כי הנחיתה הייתה מזויפת.[דרוש מקור] המחזאי הבריטי דזמונד לודן כתב בשנת 1968 מחזה בשם "מכופפי החדשות" (The News-Benders), ובו הציג עולם שבו כל ההתפתחויות הטכנולוגיות הגדולות שהתרחשו מאז 1945 היו בעצם הדמיה, ולא התרחשו באמת. המחזה הראה בין השאר נחיתה מזויפת על הירח באמצעות דגמים.

הראשונים לפרסם את תאוריית הקשר היו ביל קייסינג (Bill Kaysing) בספרו "מעולם לא הגענו לירח" משנת 1974, וראלף רנה, שפרסם ספר פופולרי בשם "נאס"א שיטתה באמריקה" (באנגלית: NASA Mooned America, כאשר המילה Mooned משמשת במשחק מילים גם במשמעות "לשטות" וגם רומזת לירח).

מניעים עריכה

חסידי תאוריית הקשר העלו אפשרויות שונות למניעי הממשל האמריקני לזיוף הנחיתה, וביניהם:

  • רצון להסיח את דעת הקהל ממלחמת וייטנאם (עדות מסייעת לכך נמצאת בהפסקת הנחיתות באמצע שנות השבעים, עם תום מלחמת וייטנאם).
  • רצון להשיג ניצחון של יוקרה על ברית המועצות כפיצוי על ניצחונותיה הקודמים של זו בשיגור הלוויין הראשון, הטיסה המאוישת הראשונה והליכת החלל הראשונה (ראו: המירוץ לחלל).
  • רצון לחסוך בכסף: נאס"א זכתה לתקציב נכבד של 40 מיליארד דולר אך לא היה ביכולתה לבצע את המשימה, במקום זאת הקדישה סכומי עתק לשיחוד השותפים לקשר.
  • רצון להימנע מסיכון: בגלל הטכנולוגיה הפרימיטיבית יחסית שהייתה באותה תקופה, ביקשו האמריקנים להימנע מסיכון ולא לבצע את הנחיתה באמת, בנוסף דיווחים שהוסתרו על ידי הCIA מצאו כי עשרה אסטרונאוטים נהרגו בתאונת אימונים בניסיונות הכושלים להגיע לירח, מה שהגדיל את האינטרס האמריקאי לזייף את הנחיתה על הירח.

משדר הטלוויזיה של פוקס עריכה

חיזוק לחובבי תיאורית הקשר ניתן בתוכנית תחקיר שהוקרנה ברשת הטלוויזיה האמריקאית פוקס בשנת 2001. בתוכנית נטען כי ניל ארמסטרונג וחבריו לצוות "אפולו 11" מעולם לא דרכו על אדמת הירח, אלא על רצפת אולפנים משוכללים בארצות הברית, כאשר את שלוש משימות הנחיתה הראשונות ביים במאי הסרט "2001: אודיסיאה בחלל" - סטנלי קובריק. בתוכנית הועלו כמה מהתהיות החביבות על תומכי תיאורית הקשר, כמו הטענה שדגל ארצות הברית, כפי שנקלט במצלמות נאס"א, מצולם מתנופף ברוח, שעה שעל הירח אין אטמוספירה; שבצילומים לא ניתן לראות את הכוכבים ברקע; או שהצל שמטילים הדגל והאסטרונאוטים על הקרקע אינו ממוקם בזווית נכונה. עוד נטען בתוכנית כי כמחצית מהעובדים והאסטרונאוטים שהיו בסוד המבצע מתו בתאונות, ואילו אחרים, כולל ניל ארמסטרונג, נמנעים מלהתראיין.

טיעונים בולטים של מצדדיה של תאוריית הקשר, ותגובות עליהם עריכה

מוות של אסטרונאוטים עריכה

  • עשרה אסטרונאוטים שהיוו 15% מכלל האסטרונאוטים של נאס"א נהרגו בתאונות אימונים.
  • תומאס רונלד בארון שהיה מבקר איכות של נאס"א, העיד בפני ועדה על הליקויים שבתוכנית אפולו וטען כי קיבל איומים על חייו, נהרג ביחד עם אשתו ובתו החורגת על פסי רכבת שפגעה ברכבם. הדו"ח בן 500 העמודים שעמד להגיש נעלם ולא נמצא עד היום. התאוריה מקשרת את המוות של בארון והדוח שנעלם ל-CIA.

תמונות עריכה

 
תאוריית הקשר אודות זיוף הנחיתה על הירח: איכותה הטובה יחסית של התמונה על אף הקרינה והחום, היעדרם של כוכבים ברקע וצילו של הדגל הפונה לצד המנוגד, בנוסף לעובדה שהוא נראה כמתנופף ברוח אף על פי שאין רוח בירח
  • הכוונת של המצלמות (עיגולים וצלב בעלי מרכז משותף) נראית לעיתים מאחורי עצמים במקום לפניהם, ונראה שהתמונה עברה שיפוצים.
    • כאשר ישנם עצמים בהירים מאחורי הכוונת, הדבר גורם לכוונת לא להיראות בשל הרוויה.
  • איכות התמונות טובה באורח חשוד.
    • העיתונות בחרה את התמונות הטובות ביותר.
  • אין כוכבים באף אחת מהתמונות וגם לא באלו שצולמו מחלונות תא הנחיתה.
    • פני הירח היו מוארים באור שמש, והמצלמות כוונו לזמן חשיפה המתאים לאור יום. בחשיפה מהירה כזו לא ניתן להבחין בכוכבים. בדיוק כפי שבתצלום השמים בכדור הארץ ביום לא ייראו הכוכבים ברקע. ההסבר לתופעה מוכר לאנשים העוסקים בצילום: קשה לתעד בתמונה אחת עצם גדול ובהיר מאוד באותה רמה של חשיפה לאור, כמו פני הירח או כדור הארץ הנראה ברקע, ועצם קטן ועמום מאוד, כמו הכוכבים המרוחקים. לעיתים גם יוצרי קולנוע נאלצים לזייף כוכבים ולהוסיפם לסצנות ליליות, שכן המצלמות מכוונות לשחקנים ולא קולטות את הכוכבים שברקע.
  • צלו של כל עצם מוטל בכיוון שונה והדבר מעיד על כך שמדובר בתאורה של אולפן ולא בתאורת השמש – המגיעה תמיד מאותו כיוון.
    • על הירח יש כמה מקורות אור: השמש, כדור הארץ וקרקע הירח עצמה. האור מתמונות אלה עובר דרך אבק הירח בכיוונים רבים. בנוסף, פני הירח אינם חלקים והאור על קרקע המכתשים או ליד גבעות נראה ארוך יותר או קצר יותר (בהתאם לזווית). גם הפרספקטיבה משפיעה. הדבר מביא לכך שצללים לא מקבילים גם אם העצמים קרובים. דבר שקל לראות גם על כדור הארץ בכל מקום שבו יש עצים או גדרות.
  • רקע זהה באתרים שאמורים להיות מרוחקים קילומטרים זה מזה.
    • השוואת הפרלקסה שמתבטאת בתזוזה היחסית של הגבעות המרוחקות מוכיחה שאכן התמונות צולמו במרחק של קילומטרים זה מזה. מכיוון שעל הירח אין אטמוספירה, מה שנראה בתמונות כגבעות קטנות וקרובות, הם למעשה הרים גבוהים במרחק של 10–20 ק"מ.
  • ישנן תמונות של מיקום הנחתת כאשר באחדות רואים את הנחתת ובאחרות לא.
  • כיצד צילמו את ארמסטרונג נוחת על הירח מחוץ לתא הנחיתה אם אף אחד עוד לא דרך על הירח לפניו (כלומר, לא היה מי שיצלם אותו מבחוץ).
    • התמונה צולמה על ידי מצלמת טלוויזיה שהחלה לפעול באופן אוטומטי כשארמסטרונג שלף מגירת ציוד נישא מרכב הנחיתה הירחי, בטרם ירד לפני הירח.

קרינה מייננת וחום עריכה

  • הקרינה בחגורת ואן אלן לא תאפשר לאסטרונאוטים לשרוד עד לירח.
    • הירח מרוחק פי 10 מחגורת ואן־אלן. החללית חצתה את החגורה במשך 30 דקות והדבר שקול לצילום חזה אחד - כ־1 מיליגריי.
  • הסרטים במצלמות יהפכו מעורפלים בשל הקרינה הזו.
    • סרטי הצילום אוחסנו בקופסאות מתכת כדי להגן עליהם מפני הקרינה.
  • החום על הירח במשך היום הירחי כל כך גבוה שהסרטים במצלמות יותכו.
    • שימוש נכון בכיסויים מתכתיים ובצבעים מסייע לבקר את הטמפרטורה של הסרט בתוך המצלמות.
    • אמנם הקרקע מתחממת בצהרי היום הירחי (הנמשך שבועיים שלנו), אך הנחיתות תוכננו כך שיבוצעו זמן קצר לאחר זריחת השמש באתר הנחיתה ובתנאים אלה, מערכות החימום והקירור הפעילות והסבילות של האסטרונאוטים הספיקו.
  • מועד השיגור חפף לאירוע של התפרצויות סולאריות מהגבוהות שנמדדו.

עניינים טכניים עריכה

  • אין מכתש נחיתה כתוצאה מפעולת מנועי מודול הנחיתה.
    • אין סיבה שיהיה; דחף מנוע הנחיתה התפרש על שטח פנים גדול של קרקע הירח.
  • טיל השיגור (בחזרה מהירח) לא מראה סימנים של בעירה.
    • הידרזין (הדלק) והטטרוקסיד הדי־ניטרוגני (חומר מחמצן) היו חומרי הדלק של נחתות הירח, והם נבחרו בשל היותם ניצתים בקלות רק מהמגע ביניהם, הם גם יוצרים פליטה שקופה.
  • הסלעים שהובאו מהירח זהים לאלו שנאספו באנטארקטיקה.
    • ניתוח כימי של הסלעים מראה כי הם מכילים הרכב איזוטופי שונה וחסרים בהם יסודות חשובים. ישנם רק כמה סלעים זהים להם, כאלה שמקורם במטאוריטים שנפלטו מהירח ומצאו דרכם לאנטארקטיקה במהלך התרסקויות מטאוריטים. המשקל הכולל של מטאוריטים אלה זניח לעומת 340 הקילוגרמים של דוגמאות הירח שהובאו במשימות אפולו. כמו כן הרכב סלעי אפולו זהה לזה שהובא לארץ בידי חלליות רוסיות בלתי מאוישות.
  • מדוע לא הועף אבק לאחר המראתם בחזרה של רכבי הנחיתה, אם זה נמצא בשפע באזורי הנחיתה?
    • האבק סביב רכבי הנחיתה נקרא רגוליט, ומקורו במטאוריטים. עומקה של שכבת האבק באזור הנחיתה של אפולו 11 היה כמה סנטימטרים. אילו הייתה אטמוספירה היינו מצפים להעפה של האבק גם במרחק של עשרות מטרים בשל ההפרעות שיוצר החומר שנפלט מהטיל. ואולם בתנאי הירח, הועף רק האבק שנמצא מידית מתחת למנוע. מאותה הסיבה גם לא נמחקו עקבות נעלי האסטרונאוטים.
  • מדוע לא הועף אבק על רגלי רכב הנחיתה, ומדוע יש עקבות באבק מתחת לרכב הנחיתה שם האבק היה אמור לעוף בשל הגזים שפולט המנוע בעת הנחיתה?
    • בתנאי הירח - אטמוספירה דלילה ביותר - הועף רק האבק שנמצא מידית מתחת למנוע. מאותה הסיבה גם לא נמחקו עקבות נעלי האסטרונאוטים.
  • איך ייתכן שהדגל מתנפנף בהיעדר רוח על הירח?
    • ישנו מוט אופקי מעל הדגל הגורם לו להישאר מתוח. האסטרונאוטים נאלצו לסובב את מוט הדגל כדי לנעוץ אותו בקרקע הירח, והסיבוב ולא תנועת אוויר כלשהי היא זאת שהביאה להתנופפות הבד. התנופפות כזו על כדור הארץ הייתה נפסקת לאחר זמן קצר בגלל החיכוך עם האוויר, ואולם בתנאים על הירח המשיך הדגל להתנופף.
  • כיצד בהיעדר טיל בדומה לטיל ששימש להינתקות מכדור הארץ הצליחו להינתק מכוח הכבידה של הירח?
    • לירח כבידה נמוכה פי שישה ביחס לכדור הארץ וכן העדר האטמוספירה מקל על ההינתקות.
  • מדוע מחקו את כל קלטות המקור של אירוע היסטורי ויקר לפני שנחקרו על ידי גורמים מחוץ לנאס"א?
    • הסרטים אוחסנו ובמהלך שנות ה־70 וה־80, כאשר נאס"א סבלה ממחסור בסלילים של קלטות, היא עשתה שימוש חוזר בכ־200 אלף סלילים שחלקם הכילו את ההקלטות החשובות, מתוך מחשבה שאלו מכילות אך ורק נתונים.[2]
  • כאשר מריצים את הסרטונים של הליכת הירח במהירות הגדולה פי 2, ההליכה נראית כמו דילוגים על פני כדור הארץ שמטבע ההאטה נראים כמו ריחוף.
    • ההליכה שבה השתמשו האסטרונאוטים על הירח שונה מההליכה על כדור הארץ, עקב כוח המשיכה הקטן והיעדר האטמוספירה על הירח. האסטרונאוטים השתמשו בדילוגים וקפיצות שונות כדי להתקדם על הירח. בתוכנית "מכסחי המיתוסים", בה בפרק מסוים נבדקו תאוריות קשר שונות בנוגע להיבטים מסוימים של הנחיתה על הירח. שם נמצא, בעזרת שיחזור כוח הכבידה המדויק שפעל על האסטרונאוטים, כי ההליכה שהשתמשו בה האסטרונאוטים היא דרך יעילה והגיונית מאוד לנוע בעזרתה על הירח.

נאס"א נגד תאוריית הקשר עריכה

לאחר שנים של גיבוש תאוריית קשר בגין זיוף נחיתת אפולו 11 על הירח, נאס"א החליטה לצאת נגד אותה קונספירציה. מבקרי נאס"א טוענים כי התאוריה מגלה שיפוט לקוי וחוסר ביטחון. כדי להפיץ את מתקפת הנגד שלה, נאס"א שכרה את שירותיו של סופר המדע ג'ים אוברג תמורת שכר של 15 אלף דולרים.

בשלהי 2002 שבה התאוריה לכותרות, כשאחד החסידים הבולטים שלה, יוצר הסרטים בארט סיברל, התעמת עם האסטרונאוט באז אולדרין בבית מלון בבוורלי הילס. סיברל דרש מאולדרין שיישבע בכתבי הקודש שאכן נחת על הירח וכינה אותו שקרן ופחדן; בתגובה אולדרין הכה אותו בפניו.

לכן החליטה נאס"א שמחובתה להגיב לטענות הבלתי פוסקות בנושא. הספקנים יתפשו את המהלך כחלק מהמארג הקונספירטיבי – תפרסם הסוכנות מסמך שיפרט את העדויות לכך שנחיתת החללית אפולו 11 על הירח ביולי 1969 אכן התרחשה. "היה קשה יותר לזייף את כל העניין מלעשות אותו", כותבים אנשי נאס"א באתר האינטרנט של הסוכנות, ופונים להפריך את הטענות המרכזיות של מכחישי הנחיתה, אולם בסופו של דבר נגנז כאמור הספר.

נאס"א מביאה גם הוכחות חיוביות לנחיתה על הירח ובראשן הסלעים הייחודיים במשקל 381 קילוגרם שהביאו עמם האסטרונאוטים לכדור הארץ. נוסף לכך, רוסיה, סין, מזרח גרמניה ואויבות אחרות של ארצות הברית בתקופת המלחמה הקרה עקבו מקרוב אחר משימות החלל שלה, ויכלו לבדוק אם אותות הרדיו מאפולו אכן הגיעו מכיוון הירח. אף לא אחת מהן הטילה ספק בהישג האמריקאי. "כשאפילו האויב שלך מכיר בהישגיך – זה די משכנע!" טוענים בנאס"א. כמו כן, הציבו האסטרונאוטים של אפולו 11 על פני הירח מערכת מחזירי אור המיועדים להחזרת אור לייזר. באמצעות מערכת זו, במדידות שנערכו מאז נמצא קצב התרחקות הירח הממוצע מכדור הארץ.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה