טוואי המשי

טוואי המשי
מצב שימור
	מצב שימור: מבוית;
	מצב שימור: מבוית;
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי-רגליים
מחלקה:	חרקים
סדרה:	פרפראים
תת־סדרה:	Glossata
משפחה:	Bombycidae
סוג:	Bombyx
מין:	טוואי המשי
שם מדעי
	Bombyx mori; ‏הבן, 1758

ערך זה עוסק במין של עש, שהזחל שלו טווה את הפקעת ממשי. אם התכוונתם למין של פרפר שנקרא בעבר "טוואי המשי היווני", ראו טוואי הברוש.

טוואי המשי התרבותי^[1] (שם מדעי: Bombyx mori - "זחל המשי של עץ התות") הוא מין מבוית של עש, בעל גלגול מלא. הוא נקרא כך כיוון שהזחל טווה את הפקעת של שלב הגולם שלו ממשי גולמי. תזונתו של הזחל כוללת עלים של עץ התות, ורק לעיתים רחוקות גם צמחים אחרים. תפוצתו המקורית הייתה בצפון סין.

המין המבוית אינו מצוי בטבע ותלוי לחלוטין באדם לצורך התרבות. תכונותיו שונות מאלה של בני משפחתו אשר חיים בטבע. לדוגמה, לאחר יציאת הפרט הבוגר מהפקעת אין לו יכולת לעוף, הוא איבד את צבעי ההסוואה, ואף שהוא נותר רגיש לפרומונים מסוימים, יכולתו להבחין בריחות מהסביבה מופחתת.^[2]

מחזור החיים של טוואי המשי

לטוואי המשי יש מחזור חיים של: ביצה, זחל, גולם ועש בוגר.

הביצים

ביצי טוואי המשי מוטלות בסוף חודש יוני - ראשית יולי. לאחר ההטלה חלה בתוכן התפתחות עוברית, הנמשכת 3–4 ימים, והן משנות את צבען לאפור. אחריה שוקעות הביצים בתרדמה הנמשכת 9–10 חודשים עד לחודש מרץ של השנה הבאה. לעיתים רחוקות יכול להיווצר מצב של דור שני (מומלץ לשמור את הביצים בקירור (מקרר) ולהוציא רק לאחר שעץ התות החל ללבלב - הבקיעה תהיה בין 14 ל-22 ימים מרגע החימום). לביצה קליפה המונעת את התייבשות העובר בתקופת התרדמה הממושכת.

הזחל

כאשר בוקעים הזחלים הם זעירים, שחורים ושעירים. הם ניזונים אך ורק מעלי תות, אוכלים יום ולילה ברציפות, וגדלים במהירות. לאחר כ-10 ימים הם משנים את צבעם מחום כהה לגווני לבן. הזחל משיל את עורו ארבע פעמים במהלך גדילתו, כיוון שעורו עשוי מחומר קשה ובלתי גמיש (כיטין), ואינו יכול להימתח. לפני השלת העור הזחל מפסיק לאכול. הוא נדבק בעזרת כמה חוטי משי שהוא מפיק לדופן קופסה או עלה, ונראה ישן. השינה נמשכת כ-24 שעות עד להשלה שנמשכת כ-15 דקות. כ-7–10 ימים לאחר ההתנשלות הרביעית הוא מפסיק לאכול, מרוקן את המעיים, ועורו הופך בהיר יותר. זהו הסימן שהוא עומד להתחיל בטוויית פקעת הגולם.

הזמן העובר מבקיעת הזחל עד להתגלמות הוא כ-4–6 שבועות.

גוף הזחל וחושיו

גוף הזחל הוא ארוך וצר, ומחולק לשלוש חטיבות:

ראש ובו שש עיניות בכל צד וזוג מחושים. זיפי חישה הנמצאים בקצות המחושים מסייעים לזחל במישוש ובהרחה.
חזה הבנוי משלושה פרקים, מכל פרק יוצא זוג רגליים אמיתיות שתפקידן תנועה ואחיזה בחלקי הצמח בשעת האכילה. מרגליים אלה יתפתחו בהמשך רגלי העש הבוגר.
בטן המורכבת מ-9 פרקים. בפרקים האחרונים מצויים 4 זוגות של רגליים מדומות (בנוסף לרגלי הדמי האחוריות), שתפקידן לתת יציבות בעת מנוחה, אכילה ותנועת הזחל.

הנשימה של הזחל מתבצעת דרך מערכת של צינורות, הנמצאים מעל רגלי ה"דמה" של הזחל ונקראים טרכיאות. הטרכיאות מצויות לאורך הגוף, משני צדדיו של הזחל ונראות כעיגולים שחורים.

הזחל פעיל מאוד, ונמצא בתנועה כל הזמן (חוץ מתקופות קצרות לפני ההתנשלות). הזחל נע תוך שימוש בכל זוגות רגליו. הוא משתמש בחוש הריח על מנת להבחין בין סוגי עלים שונים לבין עלי התות.

הפקעת ובתוכה הזחל בשלב הבניה, מספר ימים לפני הפיכתו לגולם

הזחל טווה מסביבו פקעת העשויה מחוטי המשי, אותם הוא מייצר מבלוטות הטווייה. הזחל מבצע תנועות-שמיניות בראשו, וטווה כ-7.5 מטרים בשעה. תקופת ההתגלמות של טוואי המשי נמשכת ימים אחדים. כמות המשי אותה ייטווה תלויה בכמות המזון שאכל כזחל. אורך החוט מגיע בדרך כלל ל-500–600 מטרים. בתוך הפקעת הופך הזחל לגולם.

הגולם

הגולם שוכב ללא תנועה, ועובר שינויים גופניים רבים שבסופם הוא הופך לעש בוגר. תקופת הגולם נמשכת כ-14–18 ימים.

התגלמות מוקדמת (ללא פקעת)

הזחל רגיש לשינוי טמפרטורה קיצוני במיוחד בשלב הראשון (בקיעה - שאז הוא מת) והאחרון (לפני בניית הפקעת - שאז הוא מתגלם ומת מבלי לבנות פקעת). עלייה קיצונית בטמפרטורה עלולה לגרום לזחל להתחיל בתהליך ההפיכה לגולם, מבלי לבנות את הפקעת.

במקרה של התגלמות ללא פקעת, הזחל יהפוך לגולם וימשיך להתפתח כפי שהיה אמור להתפתח בתוך הפקעת. תחילה הוא יפריש חומר אדמדם ודביק ומיד אחר כך ישיל את עורו, אך הגוף החדש שייצא מהעור הישן יכיל לסת עם צבתות ומגבלה ביכולת האכילה, ואז הזחל יתפתל ויזוז כארבעה ימים מבלי לאכול. בתקופה זו גופו יתכווץ מאוד עד שעורו יתקשה ויכוסה בשכבה קשיחה וחומה. אם הגולם ישרוד הוא יהפוך בהמשך לעש.

האיום העיקרי שעומד בפני הגולם החשוף מגיע מצד הזבובונים אשר מטילים את ביציהם על הגולם, והזחלים היוצאים מהן אוכלים את בשרו של הגולם החי וגורמים לו למוות ולריקבון. במקרה כזה הגולם יתפורר וימות ולא יתפתח לעש בוגר. אם הגולם החשוף יישמר בכלי סגור (אך מאוורר דיו), סיכוייו להפוך לעש יהיו גבוהים הרבה יותר. גם אם הזחל לא זז הוא עשוי להתגלם.

העש הבוגר

תהליך יציאת העש הבוגר מהפקעת נמשך כחמש דקות ועד עשרים דקות והוא מתרחש בדרך כלל בשעות הבוקר המוקדמות (5:30 - 6:30 ובמקרים מסוימים עד 7:30). העש הבוגר מפריש נוזל צהבהב-שקוף הממס את הפקעת הקשה, ודרך החור שיצר מגיח החוצה. כשהוא מגיח כנפיו מקופלות, ותוך זמן קצר הן הולכות ומתיישרות. זמן קצר לאחר גיחתו מפריש העש נוזל חום-צהבהב.

איברי התזונה של עש טוואי המשי מנוונים ואין לו מערכת עיכול ופה. כלומר, הוא אינו אוכל. מלאי המזון שאגר בזמן היותו זחל מספיק לו כדי לחיות עד 14 יום (בממוצע הנקבה חיה כ-10 ימים, והזכר כ-5 ימים). העש מסוגל לעוף סנטימטרים בודדים בלבד. הוא נע ממקום למקום על ידי רפרוף חזק בכנפיו. הנקבה חיה עד לאחר גמר ההטלה, הנמשכת 2–4 ימים.

מספר הביצים המוטלות על ידי הנקבה הוא בין 200 ל-400 בממוצע, והוא תלוי בעיקר בכמות המזון אותה אכלה כזחל (המספר יכול להגיע גם ל-800 ביצים). קוטר כל ביצה הוא כמילימטר. הנקבה מטילה את הביצה יחד עם נוזל המדביק אותה על משטח ההטלה. הביצים המופרות משנות צבען מצהבהב לאפור/שחור לאחר מספר ימים, ואילו הביצים שאינן מופרות נשארות בצבע צהבהב ומהן לא יצאו זחלים.

היסטוריה

ביות טוואי המשי החל לפני לכל הפחות 5,000 שנים בסין ממין הבר Bombyx mandarina הנפוץ בסין,^[3] קוריאה ויפן, על סמך ניתוח הקרבה הגנטית של טוואי המשי לאוכלוסיות הבר נראה שמקורו בסין. הניתוק הגנטי מאוכלוסיית הבר הושלם לפני כ-4,000 שנים והעש התרבותי מייצר יותר משי, גדל מהר יותר, הוא עמיד יותר לצפיפות אוכלוסייה ומאידך איבד את ההסוואה ואת יכולת התעופה.^[4] אף על פי שהמשי הופץ ברחבי העולם העתיק באמצעות דרך המשי גידול החרק והפקת המשי הייתה מוגבלת לסין יפן וקוריאה עד לפני כ-2,000 שנים אז התפשט הגידול למרכז אסיה והגיעה לאימפריה הביזנטית במאה השישית.

גילוי טוואי המשי על פי האגדה

אגדה סינית מספרת על גילויו של זחל המשי בידי הקיסרית הקדומה צ'י לינג שי (בסינית: 嫘祖). היא שוטטה ולפתע שמה ליבה לזחלים. היא נגעה בהם, ולמרבית הפלא יצא משי שהשתחרר והתלפף סביב אצבעה והיא חשה חמימות. כשהשתחרר המשי היא ראתה פקעת קטנה ועלתה מחשבה במוחה, כי אפשר להתיר את הקורים של הפקעות ולטוות את החוטים ולארוג אריג יפה ומרהיב עין. היא הרתיחה את הפקעות ואת הקורים טוותה לחוטים, ועשתה לעצמה שמלה. זו הייתה שמלת המשי הראשונה בעולם. כך נגלה סוד המשי בסין. הסינים מכרו את אריגי המשי לעמים אחרים. שיירות של סוסים וגמלים היו יוצאים מסין לארצות אחרות על דרך הקרויה עד היום "דרך המשי", והתעשרו ממכירת המשי.

קיימות אגדות נוספות רבות על זחלי טוואי המשי.

שימושים רפואיים

זחל טוואי המשי הוא המקור לתרופה הסינית המסורתית bombyx batryticatus או "זחל משי נוקשה" (בסינית: 僵蠶). זהו גוף מיובש של זחל בשלב ה-4–5, שמת ממחלה שנגרמה מפטרייה Beauveria bassiana. על פי הרפואה הסינית תרופה זו מונעת גזים, מדללת ליחה ומקלה על עוויתות.

בתרבות

במשחק "פיפוש 1" מצוין שישורון מגדל כמה זחלים של טוואי המשי.

גלריה

מחזור החיים של טוואי המשי
כל שלבי מחזור החיים: ביצה, זחלים בכמה שלבי גדילה, גלמים ועשים
ביצי טואי המשי (בצבעי תכלת־אפור כהים), קליפות ביצים שזחליהן בקעו מהן (בצהוב בהיר), וזחלים בשלב גדילה מוקדם
הזחל בוקע מהביצה
הזחל בשלב גדילה מתקדם
הזחל בשלב מוקדם של טוויית הפקעת
עשים מזדווגים