פתיחת התפריט הראשי

תיאו אנגלופולוס

תיאודורוס (תיאו) אנגלופולוסיוונית: Θεόδωρος Αγγελόπουλος)‏ (27 באפריל 1935 - 24 בינואר 2012) היה במאי, תסריטאי ומפיק סרטים יווני. אנגלופולוס נחשב על ידי חלק ממבקרי הקולנוע[1] לאחד מגדולי הבמאים בעולם. על סרטו נוף בערפל זכה בפרס אריה הכסף בפסטיבל ונציה בשנת 1988 ובפרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר לשנת 1989, ועל סרטו נצח ועוד יום זוכה פרס דקל הזהב בפסטיבל קאן לשנת 1998.

תיאו אנגלופולוס
Θόδωρος Αγγελόπουλος
Theodoros Angelopoulos Athens 26-4-2009-2.jpg
לידה 27 באפריל 1935
אתונה, ממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
נהרג 24 בינואר 2012 (בגיל 76)
פיראוס, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת יוונית מודרנית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי קולנוע, תסריטאי, מפיק קולנוע, מבקר קולנוע, שחקן, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הפקולטה לאמנויות של פריז, המכון ללימודי קולנוע מתקדמים, אוניברסיטת אתונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין גדול במסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית (12 בנובמבר 2004)
  • גביע סאת'רלנד (1975)
  • פרס התסריט הטוב ביותר של פסטיבל קאן (1984)
  • פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט הטוב ביותר (1989)
  • פרס המבקרים של האקדמיה האירופית לקולנוע (1995)
  • פרס דקל הזהב (1998)
  • הפרס לתרבות ואמנות של הגרמנים הקתולים (2001)
  • מדליית זהב של החוג לאמנויות היפות (2008) עריכת הנתון בוויקינתונים
http://www.theoangelopoulos.gr
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

אנגלופולוס נולד באתונה בשנת 1935 למשפחה ממעמד הביניים, כילד חווה את פלישתן של גרמניה ואיטליה ליוון במהלך מלחמת העולם השנייה. אנגלופולוס למד משפטים באוניברסיטה הלאומית של אתונה, ולאחר שירותו הצבאי נסע לפריז כדי ללמוד בסורבון. במשך הזמן החל ללמוד קולנוע בבית, לפני שחזר ליוון. שם עבד כמבקר קולנוע. אחרי ההפיכה שחוללה הדיקטטורה הצבאית היוונית ב-1967 החל לביים סרטים. את הסרט הקצר הראשון שלו ביים בשנת 1968. ב-1970 ביים אנגלופולוס את סרטו העלילתי הראשון, "שחזור". לאחר מכן ביים טרילוגית סרטים היסטוריים על יוון: "הימים של 36" (1972), "מסע השחקנים" (1975) ו"אלכסנדר הגדול" (1980) בשנות השמונים ביים שלושה סרטים שכונו על ידו "טרילוגיה של שתיקה": שתיקת ההיסטוריה בסרט "המסע לקיתרה" (1984), שתיקת האהבה בסרט "מגדל הדבורים" (1986) ושתיקת האל בסרט "נוף בערפל" (1988).

בשנת 1978 כיהן כחבר בוועדת הפרס של פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-28 בברלין, ובשנת 2000 היה נשיא חבר השופטים פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-22 במוסקבה. היה אורח פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בשנת 2005, ופסטיבל הסרטים הבינלאומי ירושלים בשנת 2009.

אנגלופולוס מת ב-24 בינואר 2012, לאחר שנפגע בתאונת דרכים בעת צילום הסרט האחרון שלו באתונה. התאונה אירעה כאשר אנגלופולוס בן ה-76 ניסה לחצות כביש סואן. אופנוע פגע בו והוא נלקח לבית החולים, שם מת מספר שעות לאחר מכן.

בין סרטיו המפורסמיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא תיאו אנגלופולוס בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ למשל, מבקרי הקולנוע הבריטים דרק מלקולם ודוד תומסון