ויקיפדיה

דנה ברגר

מוזיקאית, זמרת ושחקנית ישראלית

דנה ברגר (נולדה ב-2 בנובמבר 1970) היא זמרת, מלחינה, פזמונאית ושחקנית טלוויזיה ישראלית, זמרת השנה לשנים 2000 ו-2003.

דנה ברגר
דנה ברגר בהופעה, 2007
דנה ברגר בהופעה, 2007
לידה 2 בנובמבר 1970 (בת 52)
ישראלישראל חיפה, ישראל
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987–הווה (כ־36 שנים)
מקום לימודים האוניברסיטה הפתוחה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פופ ורוק
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה
חברת תקליטים התו השמיני
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

דנה ברגר נולדה בשכונת נווה שאנן שבחיפה, גדלה והתחנכה בירושלים, שם נחשפה לראשונה למוזיקה והחלה בלימודיה המוזיקליים. בגיל שבע החלה לנגן בפסנתר ומספר שנים לאחר מכן גם בגיטרה. ברגר החלה לכתוב שירים בגיל 14. במהלך 1987 הצטרפה ללהקת "או באן", שהוציאה לרדיו שני שירים: "פלוטוניום רדיואקטיבי" שנכתב נגד זיהום אוויר ו"הכחולים", שנכתב נגד משטרת ישראל ("הכחולים" היה שם נרדף לשוטרים, שלבשו אז מדים בצבע כחול).

ב-1989 שירתה ברגר בצה"ל במסגרת להקת הנח"ל, אך זו פורקה במהרה מכיוון שחלק מחבריה הואשמו בעישון חשיש.[1] עקב השירות הצבאי נאלצה ברגר לפרוש מלהקת "או באן" והוחלפה על ידי השחקנית ציפור אייזן, אך זמן קצר לאחר מכן ההרכב התפרק.

קריירה מוזיקלית עריכה

ב-1990, לאחר שירותה הצבאי, נרשמה לבית הספר למוזיקה רימון. בתום שירותה הצבאי הופיעה ברגר בלהקת "בלאגן" לצד דן תורן ושימשה כסולנית. במסגרת הלהקה נודעו ביצועיה לשיר "שקט", שכתבה יונה וולך והלחין יובל מסנר, ולשירים "גברים מקצוענים", "קרני", "תער חד", "חוץ לארץ" ו"שלושה ימים", שהלחין מסנר למילים של לאה גולדברג. בנוסף, במהלך אותה תקופה השתתפה בתפקידים ווקאלים באלבומו הראשון של עמיר לב "רוצה לראות אתכם במקומי". להקת "בלאגן" התפרקה ב-1992, בטרם הוציאה את אלבומה היחיד "גן עדן עירוני" (על גבי תקליט ויניל ועל גבי דיסק, כשלאלבום נוספה כבונוס גרסה מוקדמת לשיר "לצלול"). הייתה זו נקודת מפנה חיובית בקריירה של ברגר, אשר החלה לשחק באותה שנה בסדרת הטלוויזיה "עניין של זמן". כמו כן השתתפה ברגר באופרת הרוק "סאמארה" של הלל מיטלפונקט וביצעה בפסטיגל 1992 את השיר "ואני לא ידעתי" (מילים ולחן: מקס גת-מור, עיבוד: עובד אפרת).

בהמשך דרכה שבה ברגר לשתף פעולה עם תורן ואמנים אחרים, כגון שרון חזיז (שבאלבומה הראשון הופיעו שני שירים שברגר כתבה והלחינה: "אתה עצוב" ו"שתי חברות", האחרון בדואט עם חזיז) ורפי אדר, שברגר עבדה במסעדתו "פרונטו" בדומה למוזיקאים נוספים, בהם סיגל קלרמן; היא השתתפה באלבומו של אדר "הלב המלא של קונטינקה" בדואט "אל תוותרי עלי", שהוא חידוש לשירו של אריק איינשטיין. ברגר הופיעה לראשונה כזמרת סולנית בשנת 1993 במסגרת פסטיבל המוזיקה "רוק בים האדום", כאשר דודי לוי (על הגיטרה החשמלית) ועמיר לב (על הבס) מלווים אותה בנגינה.

באוקטובר 1994 יצא אלבומה הראשון שנקרא "דנה ברגר", בו כתבה והלחינה חומרים רבים באלבום ושיתפה פעולה בהפקתו עם ורד קלפטר בלחן מספר שירים, ועם ג'וני שועלי, ברי סחרוף, עודד פרח ורע מוכיח. סגנון האלבום היה רוק "כסחני" ו"פראי" למדי, עם טקסטים קשים וחריפים, והשירים הבולטים מתוכו הם "מלך", "והלב שלי ריק" ו"מה יישאר לי בסוף". גם תמונתה של ברגר המופיעה בצד האחורי של העטיפה כשהיא מדממת מהאף דימתה את האווירה המוזיקלית באלבום, שנכשל מבחינה מסחרית.

באמצע שנות ה-90 נהנתה ברגר מפופולריות גוברת. על אף שהוציאה רק אלבום אחד בין 1994 ל-1998, הרי שתקופה זו התאפיינה בפעילות רבה, וכללה בין השאר השתתפות בקמפיין להגברת המודעות למחלת האיידס עם השיר "ביום שלא מאמינים יותר" וכן בתשדירי מפלגת מרצ (ב-1996, למשל, דואט קצר עם זהבה בן ל"שיר לשלום", שבו שונו המילים), לצד הופעות בסרטים "לילסדה" ו"ציפורים בניוטרל".

ביולי 1998 הוציאה ברגר את אלבומה השני, "פשוט להיות", בהפקת יובל שפריר. אלבום זה התאפיין בשירים רכים הרבה יותר מאשר באלבומה הקודם. בין השירים הבולטים בו ניתן למנות את "רחוק מהמציאות", "חמימות חולפת", "בוא וניסע מכאן" ו"מחכה לו". גם באלבום זה שיתפה פעולה עם אמנים אחרים, בהם שוב ורד קלפטר ותורן וכן יהודה עדר והקלידן אייל קליין. האלבום זכה להצלחה רבה ולווה במספר הופעות מוצלחות. לצד האלבום הופיעה ברגר בפרויקטים מוזיקליים ופסטיבלי מוזיקה וילדים שונים. באותה השנה שרה ברגר קולות רקע לנעימת הפתיחה של הסדרה "טירונות".

בשנת 1999 ברגר התחתנה, ובאפריל 2000 הוציאה את אלבומה השלישי, "עד הקצה", בהפקתו המוזיקלית של עופר מאירי. בין השירים הבולטים באלבום ניתן למנות את "לומדת לעוף", "עד הקצה", "אהבה", "יש בזה טעם" (חידוש לשיר של יעל לוי, שנקרא במקור "לא בוכה") ו"בוכה לך". מכירות האלבום זיכו אותו במעמד אלבום פלטינה. במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' באותה שנה זכתה ברגר בתואר "זמרת השנה".

בפברואר 2003 הוציאה את אלבומה הרביעי, "תוך כדי תנועה", גם הוא בהפקתו המוזיקלית של עופר מאירי. בין השירים הבולטים מאלבום זה ניתן למנות את "בא והולך" (אותו כתבה לבן זוגה, עדי שרון), "תוך כדי תנועה", "גן מאיר" ו"חמש בבוקר". בעקבות האלבום זכתה ברגר פעם נוספת בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג'. בעקבות לידת בתה, החליטה ברגר, לצמצם את פעילותה בתחום המוזיקה. אף על פי כן, השתתפה באותה שנה במחלוקת בנוגע לזכויות היוצרים בין אמנים רבים ותחנת הרדיו גלי צה"ל.

בשנת 2004 השתתפה ברגר ב"פסטיבל השירים של ישראל", בו שרה את "צבעי הערב", אותו הלחינה למילותיה של צרויה להב.

לאחר כשנה המשיכה ברגר בקריירה מוזיקלית לצד הופעות כשחקנית בסדרות ובתוכניות טלוויזיה, בהן "שבתות וחגים" ו"בנות". בשנת 2005 השתתפה באלבום הבכורה של ההרכב מטרופולין, בו שרה יחד עם הסולנית רוני אלטר את השיר "לישון בלי לחלום".

באפריל 2006 יצא אלבומה החמישי של ברגר, "יום יום", הפעם בהפקתו המוזיקלית של לואי להב. בחלק משירי האלבום השתתפה בכתיבה צרויה להב. בין השירים הבולטים מאלבום זה ניתן למנות את "מותר", ו"חרותי". באותה שנה החלה ברגר לדגמן בעבור מותג האופנה "צווארון לבן".

בשנים 2007–2008 שיחקה ברגר בסדרת הדרמה לילדים ונוער "האי". ברגר שרה את שיר הנושא של הסדרה, "כאילו אין מחר", וגם המשיכה במשחק בעונתה השנייה של הסדרה. שנה לאחר מכן חזרה לקריירה המוזיקלית בפרויקט משותף עם הזמר ירמי קפלן והחלה להופיע בסדרת הדרמה "על קצות האצבעות".

עם פרוס 2009 שבה לדגמן - והפעם בגדי היריון עבור המעצבת אבישג ארבל. באותה שנה החלה לשחק בסדרת הדרמה "גירושים נפלאים" שעלתה בלוויין.

בשנת 2010 יצא "הנה באתי הביתה", אלבום משותף לברגר ולאיתי פרל. שיר הנושא של האלבום שימש גם כשיר הנושא של סדרת הטלוויזיה "חטופים". שיר נוסף שבלט היה הסינגל הראשון "לולי".

לאחר מכן הקליטה ברגר מספר שירים, ביוני 2011 הוציאה את השיר "אם היה לי", השיר זכה להצלחה רבה בהשמעות ברדיו. בדצמבר 2011 הוציאה את השיר "דלתות נפתחות" שזכה גם להשמעות יפות ברדיו והצליח. באוגוסט 2012 הוציאה כסינגל את השיר "כולם צודקים" שנכתב על רקע המחאה החברתית בקיץ 2011 והמחאה הנוספת שנה לאחריה. השיר זכה אף להשמעות יפות והתקבל בברכה. בפברואר 2013 השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון המחודש, לכבודו ביצעה את "תחזרי אליו", השיר יצא רק שנה מאוחר יותר כסינגל לרדיו.

בשנת 2012 שבה לשחק בסדרה "עניין של זמן" את דמותה של דנה, ובמקביל החלה להשתתף בסדרה היומית "יומני החופש הגדול" המשודרת בערוץ דיסני.

אודות ברגר כתב הזמר חמי רודנר את השיר "נפלת חזק", שבוצע על ידי להקתו איפה הילד?. השיר כולל תיאור לא מחמיא שלה: "...אשה שאומרים לך: אל תיקח ממנה דבר/תמיד היא תמכור לך סם/אהבת אמת...". כאשר השיר יצא לאור לרדיו, הוא עורר סערה תקשורתית.

בשנת 2013 היא חידשה בהופעה את השיר "מדוע לא באת" עם ירמי קפלן, השניים חברים טובים שנים. באותה תקופה הקליטה ברגר את אלבומה הבא שיצא בסוף שנת 2014. הסינגל הראשון יצא במאי 2014 ונקרא "מתנות של זמן", השיר התקבל בברכה ברדיו וזכה להשמעות יפות. בעקבותיו יצאו שני תקליטי שדרים נוספים, וביניהם - "לבנות ולהרוס" שיצא בשלהי יוני 2014 וזכה להשמעות נאות. עם השיר "תחזרי אליו" השתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון תשע"ג. השיר יצא כסינגל לאמצעי המדיה באוגוסט 2014. לאחר מכן יצא האלבום "מתנות של זמן" בחודש ספטמבר בהפקה מוזיקלית של יוסי פיין. לאחר צאת האלבום יצאו השירים "הקירות שלי" ו"תראה אותך" כסינגלים.

ברגר השתתפה בעונה השביעית של "הישרדות", היא הגיעה לשבט המאוחד והפכה לזומבית ביום ה-42. את התוכנית היא סיימה במקום החמישי. בדצמבר 2015 הוציאה את הסינגל "לא ליפול" שכתבה בזמן צילומי התוכנית.

בשנת 2016 לקחה חלק באלבום הילדים "האוצר", פרויקט שיזם, הלחין והפיק גל זיו, והשתתפו בו גם אלון עדר, גדי רונן, יעל דקלבאום ועוד.

בפברואר 2017 העלתה דנה פרויקט מימון המונים בהדסטארט לגיוס 100,001 שקלים לאלבומה העשירי. במרץ 2017 יצא הסינגל הראשון "נגן" אשר זכה להצלחה. בסוף מאי 2017 יצא הסינגל השני "ימים צפופים" בליווי קליפ מצולם בו כיכב ליאור אשכנזי. ביולי 2017 יצא הסינגל השלישי מתוך האלבום - "אתה לא בבית". באוגוסט יצא הסינגל הרביעי - "מהפכה". בספטמבר 2017 יצא האלבום לאור. לאחריו יצאו גם הסינגלים: "קומי לכי" ו"אל תאמין לי".

במאי 2018 יצא השיר "בן חייל" שאותו כתבה והלחינה.[2] השיר לווה בקליפ.

באוקטובר 2018 יצא השיר "בלוז אלול" שאת מילותיו כתבה ברגר בעצמה והלחן של תמר אייזנמן.[3]

ביולי 2019 יצא השיר "מגנטים" שביצעה ברגר במסגרת פרויקט להנצחת בעלה המנוח של כותבת השיר, אסתי צרויה רומשקנו. את השיר הלחין והפיק מוזיקלית עמרי קסטן. באותה שנה הופיעה בסרטו של טומי לנג, "מריונטה".

בינואר 2022 יצא האלבום ״כל אהבה לטובה״ אשר מונה 9 שירים .

חיים פרטיים עריכה

בתחילת דרכה, הייתה ברגר בזוגיות מספר חודשים עם הזמר ירמי קפלן. פרידתם היוותה השראה לחברם דאז חמי רודנר לשיר "נפלת חזק".

ברגר התחתנה שלוש פעמים. נישואיה הראשונים היו בגיל 20.[4] ב-9 בספטמבר 1999 נישאה בשנית למתופף שלה, ממנו התגרשה כשנה לאחר מכן.[5] בשנת 2000 הכירה את בן זוגה הנוכחי, התאורן עדי שרון,[6] עמו התחתנה בחתונה אזרחית בטוסקנה.[4] לזוג שני ילדים.

מתגוררת ברמת רזיאל.

דיסקוגרפיה עריכה

כחלק מלהקת "בלאגן" עריכה

אלבומי סולו עריכה

סינגלים:

  1. ואני לא ידעתי
  2. אל תוותרי עלי
  3. מה יהיה
  4. מה יישאר לי בסוף
  5. מקום בשמש
  6. מלך
  7. והלב שלי ריק
  8. חמימות
  9. בולי
  10. חמימות חולפת
  11. בוא וניסע מכאן
  12. מחכה לו
  13. רחוק מהמציאות
  14. מחשבות של חורף
  15. איפה הוא עכשיו
  16. ושום סלע
  17. עד הקצה
  18. לומדת לעוף
  19. אהבה
  20. בומביי
  21. יש בזה טעם (לא בוכה)
  22. בוכה לך
  23. בא והולך
  24. תוך כדי תנועה
  25. גן מאיר
  26. חמש בבוקר
  27. הכל עובר
  28. צבעי הערב
  29. חרותי
  30. מותר
  31. ככה זה
  32. היום זה אנחנו
  33. יום יום
  34. מקום בטוח
  35. לולי
  36. כביש החוף
  37. הנה באתי הביתה
  38. זה לא הזמן להישבר
  39. תל אביב מכף רגל עד ראש
  40. אם היה לי
  41. דלתות נפתחות
  42. כולם צודקים
  43. מתנות של זמן
  44. לבנות ולהרוס
  45. תחזרי אליו
  46. טוב מזה
  47. הקירות שלי
  48. תראה אותך
  49. לא ליפול
  50. נגן
  51. ימים צפופים
  52. אתה לא בבית
  53. מהפכה
  54. קומי לכי
  55. אל תאמין לי
  56. בן חייל
  57. בלוז אלול
  58. דבר אליי
  59. גם אני הייתי שם
  60. באחד הימים

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא דנה ברגר בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ איתי אילנאי | צילום: טל שחר, פועלי רוקנרול, באתר ynet, 28 במרץ 2018
  2. ^ ""יש הרבה שירים על האומץ של הלוחמים, אין שיר על החרדות של ההורים"". ynet. 2018-05-15. נבדק ב-2018-06-05.
  3. ^ דנה ברגר, באתר בית ספר למוסיקה רימון
  4. ^ 1 2 שיר זיו, "ביליתי לילה בכלא הצבאי ושרתי לכל האסירות", באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2018
  5. ^   אתי אברמוב, 9,999 סיבות לאהוב, באתר "ידיעות אחרונות", 8 בספטמבר 2019
  6. ^ אסף נבו, "ההשתתפות בהישרדות היתה סיוט שלא שווה את הרווח", באתר ישראל היום, 7 בספטמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=דנה_ברגר&oldid=36586752"