תיקון טעות (עיתונות)
בעיתונות, תיקון טעות הוא הודעה המודפסת בעיתון המדווחת על טעות שנפלה בגיליון קודם של העיתון.
פעמים רבות הודעת תיקון טעות מתפרסמת בעקבות דרישה של אדם שנפגע מהטעות. פעמים אחרות מפורסם תיקון טעות, משום שהטעות הייתה חמורה במידה שאינה מאפשרת לעיתון להתעלם ממנה.
כאשר הטעות היא במדור מסוים בעיתון, יתפרסם תיקון הטעות באותו מדור בגיליון מאוחר יותר,[1] כך שמי שקורא בקביעות מדור זה יפגוש את תיקון הטעות כשם שפגש את הטעות. כאשר הטעות היא בעמודי החדשות, מתפרסם תיקון הטעות בעמודי החדשות, אך בדרך כלל בפינה נידחת שלהם, גם כאשר הטעות הייתה במקום בולט יותר. מחקר, שבדק יותר מ-2,500 תיקוני טעויות שהתפרסמו בעיתונים "ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"גלובס" בשנים 2003–2015, מצא ש-98.6% מוקמו בתחתית העמוד, במקום שרק קורא נחוש יגיע אליו.[2]
לעיתים מתפרסם תיקון הטעות לא כהודעה מטעם העיתון, אלא במכתב מקורא המעיר על הטעות, שאליו נלווית הודאה בטעות מטעם המערכת.[3]
כאשר בטעות יש פגיעה בשמו הטוב של אדם, תיקונה מפורסם לעיתים תחת הכותרת "התנצלות"
באתרי חדשות ניתן לתקן את הטעות בידיעה המקורית, או למחוק את הידיעה השגויה,[5] אך יש הבוחרים להשאיר את הידיעה כפי שפורסמה, ולהוסיף בתחילתה הודעת תיקון טעות.
בנוסף לתיקון טעות מתפרסמת לעיתים הבהרה, העוסקת בידיעה נכונה עובדתית (כך שאין צורך בתיקון טעות), אך מצריכה הבהרה מחשש שתובן לא נכון.
בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, שפרסמה מועצת העיתונות בישראל, נכלל סעיף העוסק בתיקון טעות:
- ”א. אמצעי תקשורת ועיתונאים יפעלו לתקן טעויות, השמטות או אי דיוקים מהותיים שנפלו בפרסום, וזאת במהירות האפשרית, בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי. אם הדבר אפשרי יעצרו את המשך הפצת הפרסום.
ב. במקרים המתאימים תוענק אפשרות הוגנת להגיב למי שנפגע באופן משמעותי מפרסום כאמור, והתגובה תפורסם במהירות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי.
ג. במקרים המתאימים תפורסם גם התנצלות.
ד. יש להקפיד על שקיפות באשר לתיקונים ומחיקות שנעשו.”[6]
תקנון האתיקה של תאגיד השידור הישראלי מתייחס אף הוא לטעויות ותיקונן:
- ”טעויות, השמטות או מידע שגוי שנפלו בפרסום, נתקן במהירות האפשרית, בבהירות, בהגינות ובהבלטה הראויה ביחס לפרסום המקורי, ואם הדבר אפשרי נעצור את המשך הפצתם. אם נפגעו שמו הטוב או כבודו של אדם בעטיים, נפרסם גם התנצלות במקרים המתאימים.”[7]
דוגמאות לטעויות נפוצות הדורשות תיקון:
- טעות בשם של אדם או ארגון.
- טעות במספר משמעותי, למשל החלפת מיליון במיליארד.
- טעות במידע על אירוע מתוכנן, כגון טעות בתאריך האירוע או במיקומו.
- טעות בתצלום המצורף לידיעה. דוגמה: לידיעה העוסקת ביצחק כהן מחדרה צורפה תמונה של יצחק כהן מגדרה.
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- Craig Silverman, Mistakes Pollute the Press and Imperil Free Speech, Union Square Press, 2007
קישורים חיצוניים עריכה
- אורי פז, אתיקה עיתונאית: טעות, תיקון, מניעה, מסגרות מדיה 18, אוקטובר 2018
- חיים ביאור, "בחמיצות, בשיניים חשוקות, תוך מיקוח על כל תג", באתר העין השביעית, 3 במאי 2022
- אלפי הודעות "תיקון טעות" בעיתונים עבריים, באתר "עיתונות יהודית היסטורית"
- "Corrections, Refiles, Kills, Repeats and Embargoes" in Handbook of Reuters Journalism, pp. 64-76, Thomson Reuters Foundation
- Regret the Error
הערות שוליים עריכה
- ^ ראו דוגמה בתחתית כתבה במדור "אחרי מות" של העיתון "הארץ": אורי דרומי, פורצת דרך בטיפול בילדי תסמונת דאון, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2007
- ^ חיים ביאור, "בחמיצות, בשיניים חשוקות, תוך מיקוח על כל תג", באתר העין השביעית, 3 במאי 2022
- ^ דוגמאות:
- יעקב כהן, מכתב אל המערכת, הארץ, 26 בנובמבר 1923
- רכז התרבות, ארוחת הערב נערכה — השר אלמוגי השתתף, מעריב, 27 בספטמבר 1971
- מרים רוחטין, הצפודים התוקפות - שחפים ולא אנפות, מעריב, 24 בפברואר 1975
- ^ אביב הורביץ, Ynet: טעות גורלית גרמה לתקלה, באתר וואלה!, 9 בפברואר 2003
- ^ לפרסום רב זכה מבזק שגוי באתר ynet על נחיתתו בשלום של אילן רמון במעבורת החלל קולומביה, אף שהפרסום נמחק תוך שניות מעטות.[4]
- ^ תקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, באתר של מועצת העיתונות בישראל
- ^ תהילה שוורץ אלטשולר, תקנון האתיקה של תאגיד השידור הישראלי, באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, 12 בנובמבר 2017