מועצת העיתונות בישראל
מועצת העיתונות בישראל היא ארגון התנדבותי ציבורי, שהוקם בשנת 1963, במטרה לשמור על חופש העיתונות ועל כללי האתיקה העיתונאית בישראל. במועצה חברים נציגי העיתונות ונציגי הציבור, כאשר נציגי הציבור מהווים 40% מהמועצה, העיתונאים מהווים 30%, ו-30% הם עורכים ומוציאים לאור של עיתונים בישראל.
 | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
תל אביב-יפו |
| נשיאה | דליה דורנר |
| מנכ"ל | מוטי רוזנבלום |
| תאריך הקמה |
1963 |
|
www | |
  | |
הארגון אמור לייצג את כל העוסקים במקצועות העיתונות בישראל, אולם יש ארגוני חדשות, כמו קבוצת "ידיעות אחרונות" שאינם חברים במועצת העיתונות, אם כי הם מאמצים את כללי האתיקה שלה.
הנשיאה הנוכחית של המועצה היא שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר והמנכ"ל הוא מוטי רוזנבלום. המועצה דנה, בין השאר, בתלונות על עבירות בתחום האתיקה העיתונאית, במסגרת בית הדין לאתיקה.
במאי 2011 התאגדה מועצת העיתונות כעמותה[1] וביוני 2019 שינתה המועצה את שמה ל"מועצת העיתונות והתקשורת בישראל".
מטרות מועצת העיתונותעריכה
- שמירה על חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת.
- הגדרת כללי אתיקה עיתונאית לכל העוסקים בתקשורת ובכך פיקוח עליהם, כלומר קביעת כללים של "עשה ואל תעשה".
- שמירה על זכויותיו וחובותיו של העיתונאי.
- קידום העיתונאים מבחינה מקצועית, למשל: יציאה להשתלמויות, כנסים, ימי עיון, הרצאות ופרסום מידע וחומרי הדרכה והסברה.
- נקיטת פעולות שיש בהן צורך כדי לקדם את המועצה.
מבנה ומוסדותעריכה
מוסדות המועצה הם:
- המליאה - קובעת את תקנוניה ומתווה את מדיניותה. במליאה כ-70 חברים.
- הנשיאות - הגוף המבצע של המועצה. בנשיאות כ-17 חברים.
- הנשיא/ה - עומד/ת בראש המועצה, וכאשר אינו נמצא ממלא את תפקידו ממלא-מקום הנשיא. משנת 2006 מכהנת שופט בית המשפט העליון (בדימוס), דליה דורנר, כנשיאת המועצה.
- בית דין לאתיקה - הרשות השופטת. בית הדין דן בתלונות על עבירות בתחום האתיקה שהוגשו נגד עיתונאים וכלי התקשורת. בראש בית הדין לאתיקה עומד, משנת 2019, פרופ' יחיאל לימור.
כל חברי המוסדות ונושאי התפקידים האלה פועלים בהתנדבות.
נשיאי המועצהעריכה
שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, משמשת כנשיאת מועצת העיתונות, זאת לאחר שלוש שנים שבהן תפקדה המועצה ללא נשיא, בשל אי היכולת של שלושת מרכיבי המועצה להגיע להסכמה באשר לזהות הנשיא. המשנה לנשיאת המועצה היא עו"ד ארנה לין.
| מניין | שם | דיוקן | תקופת כהונה | הערה |
|---|---|---|---|---|
| 1 | זאב שרף | 
|
1965-1963 | |
| 2 | יצחק אולשן | 
|
1972-1965 | |
| 3 | יהושע רוטנשטרייך | 1988-1974 | ||
| 4 | יצחק זמיר | 
|
1988 - 1991 | |
| 5 | חיים צדוק | 
|
1998-1993 | |
| 6 | מרדכי קרמניצר | 
|
2000–2003 | |
| 7 | דליה דורנר | 
|
2006 - מכהנת |
מנכ"לי המועצהעריכה
החל מיולי 2016 מכהן מוטי רוזנבלום כמנכ"ל המועצה[2].
בית הדין לאתיקהעריכה
אנשים או ארגונים הרואים עצמם כאילו נפגעו מיחסו של עיתונאי או כלי תקשורת רשאיים לפנות בתלונה לבית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות. פרופסור יחיאל (חיליק) לימור, הוא יו"ר בית הדין (החל משנת 2019). בכל הרכב של בית הדין לאתיקה מכהנים נציג ציבור, נציג המוציאים לאור ונציג העיתונאים. היועץ המשפטי של המועצה מחליט אם יש מקום להקים בית דין לצורך טיפול בתלונה. לעיתים מועברות תלונות להליך של גישור. כאשר מוגש ערעור, דן בו הרכב הנציגים {5 חברים} או הרכב של שבעה חברים. בראש הרכב זה עומד משפטן.
לבית הדין סמכות להטיל עונשים. העונשים נעים מאזהרה, דרך נזיפה ופרסום התנצלות על ידי העיתון ועד להשעיית כלי תקשורת מן המועצה, והפסקת עבודתו או העסקתו של עיתונאי.
בתי הדין לאתיקה דנים גם בתלונות נגד עיתונאים וכלי תקשורת שאינם חברים במועצת העיתונות. במקרה זה, העונש היחיד שבית הדין יכול להטיל הוא פרסום ההחלטה.
הגופים החברים במועצת העיתונותעריכה
אלו כלי התקשורת וארגוני העיתונאים החברים במועצת העיתונות בישראל:
| שם הגוף | סמליל | סוג | אתר חיצוני | שנת הצטרפות למועצה |
|---|---|---|---|---|
| הארץ | 
|
עיתון | https://www.haaretz.co.il/ | עם הקמתה |
| ישראל היום | 
|
עיתון | https://www.israelhayom.co.il/ | |
| גלובס | 
|
עיתון | 2019 | |
| תאגיד השידור הישראלי, "כאן" | 
|
טלוויזיה ורדיו | ||
| חדשות 2 | 
|
טלוויזיה | ||
| גלי צה"ל | 
|
רדיו | ||
| משפחה | 
|
עיתון | ||
| בשבע | 
|
עיתון | ||
| חרדים 10 | אתר אינטרנט | www.ch10.co.il | ||
| רדיו א-שאמס | 
|
רדיו | ||
| עניין מרכזי | http://www.news-israel.net/ | |||
| כאן ישראל | https://kanisrael.co.il/ | 2019 | ||
| מגפון ניוז | 
|
אתר אינטרנט | 2019 | |
| שקוף | 
|
אתר אינטרנט | 2019 | |
| המקום הכי חם בגיהנום | 
|
אתר אינטרנט | 2019 | |
| ארגון העיתונאים בישראל | ארגון עובדים | יולי 2012 | ||
| אגודת העיתונאים ירושלים | 
|
עם הקמתה | ||
| האיגוד הישראלי לעיתונות תקופתית | http://www.iapp.co.il/ | |||
| האגודה הישראלית לתקשורת קהילתית | http://www.comtv.co.il/ | 2019 |
החלטות עקרוניותעריכה
- בספטמבר 2006 החליטה המועצה למנות ועדה שתנסח כללים להתנהלות התקשורת בעת מלחמה.
- בפברואר 2007 החליטה המועצה כי כללי האתיקה העיתונאית הופרו בפרשת משפטו של חיים רמון.
- בדצמבר 2007 החליטה המועצה להתנגד להצעת חוק העיתונות, שהוצעה על ידי הממשלה, ולדרוש חקיקת חוק יסוד שיעגן חוקתית את חופש העיתונות וחופש הביטוי.
- בספטמבר 2008 החליטה המועצה להצטרף לעתירה נגד חוקתיות חוק נתוני תקשורת.
- באפריל 2010 פרסמה המועצה, בתום דיון בפרשת המסמכים הסודיים שהדליפה ענת קם לכתב "הארץ" אורי בלאו, הודעה ולפיה "אין זה מן הראוי להגיש כתב אישום נגד עיתונאי שהחזיק במסמך סודי במהלך מילוי תפקידו העיתונאי"[3].
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט של מועצת העיתונות בישראל- ארכיון מועצת העיתונות באתר הספרייה הלאומית
- ארכיון מועצת העיתונות באוספים הדיגיטליים של הספרייה הלאומית בירושלים. (מכיל למעלה מ 1,200 תיקים החל משנת 1988)
- לימור, יחיאל (2000). מועצת העיתונות בישראל כמנגנון פיקוח פנימי של מוסד התקשורת". עבודה לשם קבלת תואר דוקטור. רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן.
- לימור, יחיאל (2003). "מועצת העיתונות בישראל כמנגנון של גישור ופישור". נקודת מפגש, מס' 1, עמ' 166-128.
- לימור, יחיאל (2001). "גלגוליו של 'מצפון': כך נולדה והתפתחה האתיקה העיתונאית בישראל". קשר, מס' 30, עמ' 66-76.
- לימור, יחיאל ואיתן להמן (2003). "'אין תגובה?' - זכות התגובה באתיקה העיתונאית ובפסיקת מועצת העיתונות בישראל". קשר, מס' 33, עמ' 31-16.
- אורן פרסיקו, "מי לנו אם לא מועצת העיתונות", באתר העין השביעית, 1 באוקטובר 2015
- מועצת העיתונות בישראל, באתר "גיידסטאר ישראל"
- יואב יצחק, מועצת שרלטנים ושקרנים, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1), 7 בינואר 2012
אתרים חיצוניים של גופים החברים במועצה ללא ערך בוויקיפדיהעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ ישיבת מליאה מיום 18 במאי 2011, אתר של מועצת העיתונות
- ^ אורן פרסיקו, חילופים במועצת העיתונות, העין השביעית, 20 במרץ 2016
- ^ אורן פרסיקו, כתבה על הדיון וההחלטה, "העין השביעית", 15 באפריל 2010