תנאים (אירוסים)
תנאים הם מנהג קדום שהונהג בקהילות ישראל, הנערך בין זוג מאורס, בו שני הצדדים מתחייבים לקבל על עצמם מספר תנאים הקשורים ליחס בין החתן והכלה ולנישואיהם. התנאים כוללים בין היתר את התאריך שבו לכל המאוחר תתקיים החתונה, ואת ההתחייבות הכספית של כל אחד מן הצדדים לטובת בני הזוג. התנאים מהווים התחייבות קניינית,[1] ובמקרה של הפרת התנאים (ביטול השידוך) משלם הצד המפר סכום כסף כפיצוי. התנאים נחתמים בשטר על ידי עדים.
עריכת התנאים
עריכהנוהגים לכבד אדם גדול (רב) בסידור וקריאת התנאים. החלת התנאים נעשית באמצעות קניין סודר. על קיום התנאים ותשלום הפיצוי במקרה של ביטול התנאים ערבים שני ערבים - מצד החתן ומצד הכלה. בדרך כלל נוהגים שלא לכתוב את הסכומים שעליהם מתחייבים, אלא שני הצדדים נדברים ביניהם קודם האירוסין, ובשטר רק כותבים שמתחייבים "כמדובר". לאחר קריאת התנאים, נהוג לשבור צלחת, זכר לחורבן.
תנאים בעל פה
עריכהגם לתנאים בעל פה יש תוקף קנייני. בכמה מקומות בתלמוד בבלי מובא:
אמר רב גידל אמר רב כמה אתה נותן לבנך כך וכך לבתך כך וכך עמדו וקדשו קנו הן הן הדברים הנקנים באמירה
.
כלומר, גם בדיבור יש קניין כאשר מסכימים על התנאים באירוסין. הגמרא בכתובות[2] מסבירה שיש תוקף לקנין עקב ההנאה שיש כשמתחתנים.
הגבלות בתנאים בעל פה
עריכה- רשב"ם סבר כי רק כאשר התנאים מוסכמים מתוך הקידושין, הם נחשבים. אולם בזמן אחר אין להם תוקף קנייני לתביעה בבית דין.
- רבנו תם חילק בין נישואים ראשונים, שבהם יש קירוב דעת גדול בין האב לחתן, אולם בנישואים שניים אין תוקף קנייני.
- התנאים בעל פה קיימים רק כאשר האב מתנה, אולם כאשר אחיה או אמה מתנים, אין תוקף קנייני.[3]
זמן עריכת התנאים
עריכהלפי מנהג יהדות אשכנז, התנאים נערכים עוד בשעת האירוסין, כך שמיד עם ההחלטה להשתדך מקיימים את טקס התנאים. לפי מנהג עדות המזרח עורכים את התנאים רק מתחת לחופה בסמוך לקידושין. לפי המנהג לקיים את הטקס בנפרד, נוהגים לעשות סעודה לכבוד התנאים ולדבר בשבח בני הזוג, על פי מנהג חב"ד עורכים את התנאים ביחד עם הכתובה ביום החתונה לפני החופה.
נוסח שטר התנאים
עריכה
הנוסח לשטר התנאים גם הוא תלוי במנהגים. רוב בני אשכנז משתמשים בנוסח "נחלת שבעה",[4] הנוסח נפתח בשפה מליצית:
בסימן טוב ובמזל טוב, יעלה ויצמח כגן רטוב, וה' הטוב יאמר לדבק טוב, מצא אשה מצא טוב, ויפק רצון מה' הטוב.
בהמשך בני הזוג מתחייבים ביניהם לחיות באהבה ואחווה בשלום ורעות, כמו כן הורי שני הצדדים מתחייבים להלביש את בניהם במלבושי כבוד, ולתמוך בסכום מסוים בבני הזוג, ולבסוף קובעים מועד אחרון לחתונה.
הנוסח החסידי הנערך בסמוך לחתונה מקוצר יותר ומכיל רק התחייבות לחיות בשלום.
המנהג הספרדי הוא שלא לעשות כלל תנאים לפני החתונה.
התנאים בספרות
עריכההסיפור הקצר "תנאים",[5] מאת הסופר היהודי-צ'כי וויטייך רקאוס (Vojtěch Rakous), נותן תיאור הומוריסטי של עריכת תנאים בקהילה יהודית כפרית בצ'כיה.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- "תְּנָאִים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 276, באתר היברובוקס
- נוסחאות שטר תנאים
- נוסחאות לשטר תנאים לפי נוסח אשכנז, מעגל השנה
- נוסחאות לשטר תנאים הנעשה בסמוך לחופה, מעגל השנה
הערות שוליים
עריכה- ^ הרב יצחק זילברשטיין, איזו רמת סיכון מתירה ההלכה לקחת בטיפולים בעלי סיכון גבוה?, הערוץ האקדמי של אוניברסיטת חיפה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ב, עמוד ב'
- ^ תוספות, מסכת קידושין, דף ט', עמוד ב', ד"ה הן הן הדברים הנקנים באמירה
- ^ הרב שמואל (בן דוד) הלוי סגל, "נחלת שבעה", סימן ח'
- ^ רות בונדי (בחרה ותרגמה), בירה ומצבי רוח משתנים - מבחר הסיפור הצ'כי, הוצאת חרגול ועם עובד, 2012, עמ' 23–35
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.