תנד"י (תנועת נשים דמוקרטיות בישראל) לשעבר אנד"י (אירגון נשים דמוקרטיות בישראל) היא תנועת נשים פמיניסטית יהודית-ערבית אשר בסיסה בתל אביב-יפו ולה סניפים בנצרת, באום אל-פחם ובעוד מספר כפרים וערים בישראל במספר סניפים המסתכם בכ-60[1].

ראשיתה של התנועה בשני ארגונים נפרדים: ארגון נשים פרוגרסיביות הוקם בשנת 1948 (יש המקדימים את תאריך ההקמה לשנת 1947). בשנת 1949 התאחד ארגון נשים פרוגרסיביות עם ארגון הנשים הפלסטיני נהדא (בערבית: התעוררות נשית), שמרכזו היה בנצרת, ושינה את שמו ל–ארגון נשים דמוקרטיות בישראל (אנד"י). בשנת 1954 הצטרפו לארגון נשים שפרשו ממפ"ם, מפלגת השמאל הסוציאל–דמוקרטית, ושם הארגון שונה לאיחוד נשים דמוקרטיות בישראל. לאחר הפילוג במק"י בשנת 1965, שינה שוב הארגון את שמו ל–תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד"י), וזה שמה של התנועה עד היום[2].

תנד"י מזוהה עם המפלגה הקומוניסטית, מפלגת חד"ש. מרבית חברות הארגון הן פעילות המפלגה הקומוניסטית בישראל[3]. המפלגה הקומוניסטית בארץ פעלה בקרב נשים ואף יזמה הקמה של תנועת נשים עוד בתחילת דרכה. מפלגת העובדים הסוציאליסטית (מפ"ס) החליטה בדבר הקמת מסגרת לפעולת נשים מיד עם הקמתה ב-1919 (ב-1924 שינתה מפ"ס את שמה ל–המפלגה הקומוניסטית)[2].

תנד"י כתנועה חברתית-פמיניסטית פועלת כשאר אחיותיה בעולם למען יצירת שוויון זכויות לנשים בישראל בכל תחומי החיים (בשוק התעסוקה, בפוליטיקה ובחברה) ולוחמת כנגד אלימות כלפי נשים ולמען הגנה על זכויות הילד.
בנוסף לתפקיד מסורתי זה, תנד"י פועלת לקידום ערכי השוויון בחברה הישראלית, במסגרת פעילות זו שואפת התנועה לייצר שוויון מוחלט לאוכלוסייה הערבית-פלסטינית ולשאר המיעוטים החיים בישראל.

כרוז של אנד"י בשנת 1949 כלל את עקרונות הארגון וכן תוכניות אופרטיביות. אלה כללו דאגה לכל בני המשפחה – האישה, הילדים והנוער העובד. הארגון היה מגויס למאבק למען שוויון לנשים במדינת ישראל בתחום הפוליטי, הכלכלי והתרבותי; לשוויון בפני החוק והמשפט; ולשכר שווה לעבודה שווה. הארגון קרא לשיתוף פעולה מלא בין נשים יהודיות וערביות בישראל בכינון חזית מאוחדת במאבק למען שוויון האישה ובמאבק העולמי לשלום. כדי להקל על מצוקתם של ילדי השכונות וילדי העולים החדשים, הקים הארגון גני ילדים, והתעתד לכונן מפעלים נוספים כמו קייטנות ומועדונים. יחד עם החתירה לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, פעלו חברות אנד"י גם בסוגיות מדיניות ובהן – המאבק נגד פיתוח נשק גרעיני והשימוש בו[2]. התנועה תומכת בנוסף בכינון שלום צודק בין שני העמים ושואפת למנוע מלחמות מתוך החשיבה שמלחמות פוגעות ודוחקות נשים אל השוליים יותר מכל.

התנועה פועלת במטרה לייצר פתרונות קונקרטיים ופרקטיים לצרכים הסוציאליים של נשים פלסטיניות באזורים מוחלשים, באמצעות העצמת נשים. ההעצמה כוללת עידוד נשים ערביות החיות בישראל לצאת ללמוד ולעבוד מחוץ לבית ולשם כך הקימה התנועה עשרות גני-ילדים ומעונות יום למען אותן הנשים בדיוק, שקודם לכן התקשו לבצע פעילויות שכאלה בשל כבילתן אל הבית[4].

הפעילות בתנועה נלחמות כנגד תופעות הגזענות, הריסות הבתים הבלתי חוקיים והפקעת האדמות הבלתי חוקיות המתרחשות כלפי החברה הערבית-פלסטינית בישראל[5][6][7][8] ולמען המאבק על השלום הישראלי-פלסטיני ושוויון זכויות מלא למיעוטים הלא-יהודיים בישראל.

בנוסף, מקיימת התנועה פעילויות חינוכיות דו-לאומיות עבור נשים יהודיות ופלסטיניות בישראל, זאת במטרה להסיר את המחיצות הלאומיות המפרידות ביניהן[9] כדי ליצור היכרות הדדית שתאפשר להן לקדם יחדיו (ככוח נשי משותף) שינוי מבני ביחסי הכוחות המגדריים שבין גברים לנשים בשתי החברות.

תנד"י הייתה הראשונה שהקימה מקלט לנשים מוכות במגזר הערבי בישראל[10].

אחד מהפרויקטים הראויים לציון של התנועה הוא "פרויקט מנהיגות צעירות" המתמקד באוכלוסיית הנשים הפלסטיניות הצעירות החיות במדינת ישראל, הפרויקט בא במטרה להעצים את הנשים וללמד אותן את זכויותיהן בשלב משמעותי בחייהן. הפעילות מתקיימת באזורים שונים בארץ : ביפו, רמלה, עכו, חיפה וגם באזור המשולש ובגליל.

במסגרת הפעילות לומדות קבוצות הנשים על ההיסטוריה של הקונפליקט, על ההיסטוריה של תנועות הנשים בארץ ובעולם, על זכויות נשים בעולם התעסוקה, בתקשורת ובהנהגה.
הפרויקט בא במטרה להכשיר את הנשים הצעירות המשתתפות בו לקראת השתלבות במגוון הפעילויות המתקיימות במסגרת התנועה.

ב-6.11.23 הצטרפה התנועה לעשרות תנועות, ארגונים ופעילים יהודים וערבים בפרסום הצהרה משותפת ובה הדרישה להפסקת אש וחילופים שבויים. בהצהרה נאמר “אנו כותבים מילים אלו מתוך אבל כבד על אלפי ההרוגים של השבועות האחרונים, ומתוך חרדה איומה לשלומם של החטופים ושל אלו שעוד יפגעו, בישראל, בעזה ובגדה המערבית. הטבח האכזרי שביצע חמאס ב-7 באוקטובר השאיר את כולנו – יהודים וערבים – המומים ומזועזעים. בשבועות שחלפו מאז אותה שבת ארורה, לזוועות שביצע חמאס נוספו זוועות נוספות: אלפים רבים נהרגו, ועדיין נהרגים, מההפצצות הישראליות בעזה, שרבים מתושביה אף נותקו ממים וחשמל.

אין ספור חפים מפשע, ילדים, נשים וקשישים איבדו את חייהם בשני הצדדים; מאות אלפים איבדו את בתיהם ואת עולמם – פגיעה בחפים מפשע בצד אחד לא מאזנת את הכאב על ההרג בצד השני, אלא רק מוסיפה כאב נוסף על הכאב העצום”[11].

במשך למעלה מ-30 שנה כיהנה סמירה חורי כיו"ר תנדי (1971–2003). נשיאתה הנוכחית של התנועה היא חה"כ לשעבר מטעם חד"ש - תמר גוז'נסקי ומזכ"לית התנועה היא פתחיה סגייר.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה