תסמונת הסינוס החולה

תסמונת הסינוס החולה
תחום	קרדיולוגיה
קישורים ומאגרי מידע
MeSH	D012804
סיווגים
ICD-11	BC80.20

תסמונת הסינוס החולה (באנגלית: "Sick sinus syndrome", או "SSS") היא שם שניתן לקבוצה של הפרעות קצב לב הנגרמות כתוצאה מתפקוד לא תקין של קשר הגת והפרוזדור, שהוא הקוצב הראשי בלב האדם^[1]. התסמונת מאופיינת באפיזודות חוזרות של הפסקה בפעילות הקוצב הראשי, המתבטאות בהפסקה של מספר שניות בפעילות הלב, או בהופעה של ברדיקרדיה. "תסמונת טכיקרדיה-בדיקרדיה" היא הופעה קלינית מסוימת של תסמונת הסינוס החולה, במהלכה קצב הלב משתנה בין קצב מהיר לקצב איטי לסירוגין. תסמונת זאת מקושרת במקרים רבים למחלת לב איסכמית ולבעיות במסתמי הלב.

הגורמים לתסמונת הסינוס החולה הם לרוב הצטלקות, התנוונות או נזק אחר לקוצב הסינוס. במקרים מסוימים עשויה התסמונת להיות תוצאה של מחלות כמו סרקואידוזיס, עמילואידוזיס, המוכרומטוזיס ומחלת צ'אגאס^[2]. לעיתים נגרמת התסמונת כתוצאה מקרדיומיופתיה^[3] או מניתוח לב.

תסמונת הסינוס החולה עשויה להיות גם תוצאה של השפעות חיצוניות. תרופות מסוימות כמו דיגוקסין, חוסמי בטא או חוסמי תעלות סידן עלולות לגרום להפרעה בפעילות קוצב הסינוס. כמו כן, הפרעה באיזון של מערכת העצבים האוטונומית, תת-פעילות של בלוטת התריס או הפרעות אלקטרוליטריות כגון היפרקלמיה^[4].

התסמונת נפוצה יותר בקרב קשישים, שם הסיבה היא לרוב הצטלקות לא ספציפית של הקוצב. בילדים, עשויים חלק מניתוחי הלב, ובעיקר ניתוחים המבוצעים בפרוזדורי הלב, לגרום לתסמונת הסינוס החולה.

סימנים וסימפטומים

על אף שמקרים רבים של תסמונת הסינוס חולה אינם גורמים לסימפטומים, מטופלים רבים הסובלים מהתסמונת מציגים סימפטומים הנגרמים בשל הירידה בזילוח הדם לרקמות, הנובעת מההפרעה בקצב הלב. הסימנים והסימפטומים הנפוצים הם:

אירועים של התעלפויות חוזרות
סחרחורת וכאב ראש
פלפיטציות
כאבים בחזה
קוצר נשימה
חולשה
בחילות

אבחנה

מכיוון שהתסמונת מתבטאת באירועים חולפים של הפרעה בקצב הלב, בדיקת א.ק.ג. לא תתעד ברוב המקרים הפרעות המשויכות לתסמונת. לרוב יהיה צורך במעקב אחר קצב הלב של החולה לאורך זמן באמצעות מכשיר הולטר. האבחנה מתבססת על:

אירועים של ברדיקרדיה
אירועים של "Sinus arrest" - הפסקה פתאומית של פעילות קוצב הסינוס
אירועים של חסימת הקוצב הראשי כך שהדחף החשמלי לא עובר ממנו אל הפרוזדורים ("Sinoatrial block")
קצב לב המשתנה באופן מהיר בין טכיקרדיה לברדיקרדיה
פרפור עליות עם תגובה חדרית איטית
אסיסטולה קצרה לאחר אפיזודה של טכיקרדיה
רפרוף עליות
טכיקרדיה ממוקד עלייתי שאינו הקוצב הראשי
"Sinus node reentrant tachycardia" - טכיקרדיה שהיא תוצר של מעגל ריאנטרי בקוצב הסינוס עצמו
תסמונת וולף–פרקינסון–וייט

טיפול

הטיפול במקרים סימפטומטיים של תסמונת הסינוס החולה כולל ברוב המקרים השתלה של קוצב לב^[5]. הקוצב פועל באמצעות אלקטרודה הממוקמת בעלייה ימין, שמטרתה היא להחליף את קוצב הסינוס. תפקידו של הקוצב הוא למנוע האטה של קצב הלב אל מתחת לקצב מסוים. במקרים בהם מעורבת גם טכיקרדיה, יתווסף גם טיפול תרופתי להאטת קצב הלב. עם זאת, טיפול כזה יוכל להינתן רק לאחר השתלה של קוצב לב, בשל החשש כי טיפול להאטת הקצב עלול לגרום לברדיקרדיה. במקרים בהם הטכיקרדיה היא מסוג פרפור עליות, יהיה צורך לעיתים בטיפול בנוגדי קרישה על מנת למנוע היווצרות קרישי דם העלולים לגרום לשבץ מוחי. מקרים של תסמונת הסינוס החולה שאינם מלווים בסימפטומים אינם דורשים טיפול. עם זאת, במקרים רבים חלה התקדמות במחלה במהלך השנים, כך שגם מקרים שלא התבטאו בסימפטומים בתחילה עשויים לגרום לסימפטומים בהמשך.

במקרים בהם התסמונת היא תוצאה של גורם חיצוני כמו תרופות או היפרקלמיה, יש לטפל בגורם.

ראו גם

חסם הולכה עלייתי-חדרי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תסמונת הסינוס החולה בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ Dobrzynski H, Boyett MR, Anderson RH (באפריל 2007). "New insights into pacemaker activity: promoting understanding of sick sinus syndrome". Circulation. 115 (14): 1921–32. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.616011. PMID 17420362. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Keller KB, Lemberg L (במרץ 2006). "The sick sinus syndrome". Am. J. Crit. Care. 15 (2): 226–9. PMID 16501143. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Semelka, M; Gera, J; Usman, S (במאי 2013). "Sick sinus syndrome: a review". American Family Physician (Review). 87 (10): 691–6. PMID 23939447. {{cite journal}}: (עזרה)
^ https://litfl.com/sinus-node-dysfunction-sick-sinus-syndrome/
^ Drago F, Silvetti MS, Grutter G, De Santis A (ביולי 2006). "Long term management of atrial arrhythmias in young patients with sick sinus syndrome undergoing early operation to correct congenital heart disease". Europace. 8 (7): 488–94. doi:10.1093/europace/eul069. PMID 16798761. {{cite journal}}: (עזרה)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

[pmid17420362-1] Dobrzynski H, Boyett MR, Anderson RH (באפריל 2007). "New insights into pacemaker activity: promoting understanding of sick sinus syndrome". Circulation. 115 (14): 1921–32. doi:10.1161/CIRCULATIONAHA.106.616011. PMID 17420362. {{cite journal}}: (עזרה)

[pmid16501143-2] Keller KB, Lemberg L (במרץ 2006). "The sick sinus syndrome". Am. J. Crit. Care. 15 (2): 226–9. PMID 16501143. {{cite journal}}: (עזרה)

[Semelka2013-3] Semelka, M; Gera, J; Usman, S (במאי 2013). "Sick sinus syndrome: a review". American Family Physician (Review). 87 (10): 691–6. PMID 23939447. {{cite journal}}: (עזרה)

[4] ttps://litfl.com/sinus-node-dysfunction-sick-sinus-syndrome/

[pmid16798761-5] Drago F, Silvetti MS, Grutter G, De Santis A (ביולי 2006). "Long term management of atrial arrhythmias in young patients with sick sinus syndrome undergoing early operation to correct congenital heart disease". Europace. 8 (7): 488–94. doi:10.1093/europace/eul069. PMID 16798761. {{cite journal}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]