תפילת הטבת חלום

תפילה הנאמרת בזמן ברכת כהנים, על מנת להטיב חלום שראה

תפילת הטבת חלום היא תפילה המוזכרת בתלמוד כנאמרת על חלום מטריד. יש שנהגו לאמר תפילה זו בשעת ברכת כהנים.

תפילת הטבת חלום

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלְּךָ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ; חֲלוֹם חָלַֽמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵֽעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַֽמְתִּי עַל אֲחֵרִים וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלָי; אִם טוֹבִים הֵם, חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹת שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק; וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה, רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּֽהוּ מֶֽלֶךְ יְהוּדָה מֵחׇלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּֽנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַֽכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה, כֵּן תַּהֲפֹךְ כׇּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כׇּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, וְתִשְׁמְרֵֽנִי וּתְחׇנֵּֽנִי וְתִרְצֵֽנִי. אָמֵן.

תולדות התפילהעריכה

בתלמוד ירושלמי מופיע שר' יונה בשם ר' תנחום בי ר' חייא אמר[1]:

זה שהוא רואה חלום קשה צריך לומר: יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי שיהו כל חלומותי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות בין שחלמתי אני ובין שחלמו לי אחרים אם טובים הם יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים ואם לדבר אחר כשם שהפכת את מי המרה למתיקה ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה ואת קללת בן בעור לברכה כן תהפוך את כל חלומות הקשין ומה שחלמו לי אחרים לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום

הירושלמי מוסיף אחרי התפילה את הפסוקים:

"הפכת מספדי למחול לי פיתחת שקי ותאזרני שמחה למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלהי לעולם אודך"[2]
"ולא אבה ה' אלהיך לשמוע אל בלעם ויהפוך ה' אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך ה' אלהיך"[3]
"אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו והפכתי אבלם לששון וניחמתים ושימחתים מיגונם[4]

בירושלמי לא נזכר זמן כלשהו שבו יש לומר את התפילה. אמנם בתלמוד בבלי, התפילה מוזכרת כנאמרת בזמן ברכת כהנים, באופן שהאומר יסיים את אמירת התפילה עם סיום הברכה על ידי הכוהנים וכך כשיענו הציבור אמן על ברכת הכנים יענו אמן גם לתפילתו. התלמוד מציע לאומרו למי שראה חלום ולא יודע מה ראה. הנוסח בבבלי הוא[5]:

"ריבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך חלום חלמתי ואיני יודע מה הוא בין שחלמתי אני לעצמי ובין שחלמו לי חבירי ובין שחלמתי על אחרים אם טובים הם חזקם ואמצם כחלומותיו של יוסף ואם צריכים רפואה רפאם כמי מרה על ידי משה רבינו וכמרים מצרעתה וכחזקיהו מחליו וכמי יריחו על ידי אלישע וכשם שהפכת קללת בלעם הרשע לברכה כן הפוך כל חלומותי עלי לטובה.

בסידורים של גניזת קהיר מופיעה התפילה רק לעיתים נדירות בסידורי נוסח בבל. לעומת זאת, בסידורים של נוסח ארץ ישראל מופיעה התפילה בסוף ברכות השחר או לאחר פסוקי דזמרא[6].

נוסח התפילה בסידורי הגניזה נוסח ארץ ישראל הוא[6]:

כן יהי רצון ורחמים מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שתהפוך את כל החלומות הרעים שחלמנו וכל החלומות הרעים שחלמו אחרים עלינו לרצון לטובה לרפואה לברכה לחיים ולשלום, כשם שהפכת את קללת בלעם לברכה ואת מי מרה על ידי משה והמים הרעים על ידי אלישע, כן תהפוך את כל החלומות הרעים שחלמנו וכל החלומות הרעים שחלמו אחרים עלינו לרצון לטובה לרפואה לגאולה לברכה לחיים ולשלום לששון ולשמחה לשם ולתהלה לכבוד ולתפארת, ועל הכל ה' א-להינו אנחנו מודים לך ומברכים לשם קדשך תמיד נצח לעולם ועד אמן

ורד רזיאל-קרצ'מר טוענת שהופעת התפילה בתוך הסידורים מצביעה על הפיכת התפילה מתפילה מזדמנת הנאמרת בעת הצורך לתפילת קבע הנאמרת באופן קבוע על הסדר. בנוסף היא מצביעה על כך שהנוסח בסידורים משמיט את ההתייחסות לחלומות מסופקים, ומתייחס לחלומות רעים ומשנה את התפילה מלשון יחיד ללשון רבים. רזיאל-קרצ'מר מעלה את ההשערה שכניסת התפילה לנוסח של קבע נובעת מהדגש על חלומות של אחרים, שאדם אינו יודע מתי נחלמו ועל כן הדרך להפיגם הוא באמירה תדירה של התפילה[6].

אף שהתפילה אינה מובאת על ידי הרמב"ם, היא מובאת על ידי הרי"ף והרא"ש וכן בארבעה טורים באורח חיים סימן קל[7], ומשם נכנסה התפילה לסידורים[8].

בהלכהעריכה

זמן אמירת התפילהעריכה

בתלמוד הבבלי מובא שיש לאמר את התפילה בזמן אמירת ברכת כהנים. הרמ"א מביא בשולחן ערוך בשם הר"ן, שבמקומות שבהם לא אומרים ברכת כהנים כל יום התפילה נאמרת על ידי חולמי חלומות במקביל לברכת שים שלום של חזרת הש"ץ[9]. מנגד, בעת אמירת ברכת כהנים, התפילה נאמרת שלוש פעמים, לקראת סיום של כל אחת מהברכות של ברכת כהנים[10], וכך מובא במחזורים בסדר ברכת כהנים[11]. המשנה ברורה מסביר שכל הקהל אומר את התפילה בגלל "דאין אנו נושאין כפים כי אם ברגלים אי אפשר שלא חלם לו פעם אחת בין רגל לרגל"[9]. לעומת זאת, המשנה ברורה כותב לא לאמר את התפילה כל יום, אלא רק לאחר שחלם חלום.

המפרשים דנו בשאלה כיצד ניתן לאמר את התפילה במהלך ברכת כהנים, בעת שהציבור אמור להאזין לברכה[12]. התוספות במסכת סוטה כותבים שמכיוון שהתמודדות עם חלום היא שעת הדחק, התירו לאמר את התפילה למרות החובה להאזין לברכת כהנים, כמו שהתירו לצום בתענית חלום בשבת. בבית יוסף מובא הסבר נוסף, שמכיוון שהאומר את התפילה מכוון לאמרה בזמן ברכת כהנים, הרי שהוא נחשב למאזין לברכה[7].

הערות שולייםעריכה