תת-מין
דרגה טקסונומית (טקסונומיה) |
דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. |
תת-מין (באנגלית: Subspecies) הוא המדרג הטקסונומי האחרון במיון עולם הטבע, והוא מגדיר אוכלוסייה של פרטים בני מין אחד שבשל בידול גאוגרפי או אחר קיים שוני מהותי בצורה, ברצף הדנ"א או בהתנהגות בינם לבין הפרטים באוכלוסיות אחרות של אותו מין. אולם קיימת אפשרות של הזדווגות והעמדת צאצאים פוריים עם פרטים אחרים באותו מין.
מינוח
עריכהישנם מונחים שונים לרמות שמתחת למין.
השימוש במונחים האלה אינו אחיד, עם זאת לרוב:
קריטריונים
עריכהפרטים המסוגלים להתרבות זה עם זה ולהעמיד צאצאים פוריים נחשבים בדרך כלל כבני אותו המין, אך אם יש ביניהם שוני גנטי ופנוטיפי מהותי והם משתייכים לאוכלוסיות שבדרך כלל נפרדות זו מזו, הם עשויים להיות מוגדרים כתת-מינים שונים. לדוגמה, כלב הבית והזאב הערבי יכולים להזדווג ולהוליד צאצאים פוריים, עם זאת בדרך כלל האוכלוסיות נפרדות זו מזו, והשוני הגנטי ביניהם משמעותי מאוד מבחינה מורפולוגית ומבחינת דפוסי ההתנהגות, ולכן הם מוגדרים כשייכים לתת-מינים שונים של הזאב המצוי.
רק שוני מהותי מגדיר תת-מין, ולכן הגדרת אוכלוסייה כתת-מין תלויה גם בהגדרת שוני מהותי, ולפיכך היא תלויה גם בחוקר המגדיר.
תת-מין כשלב התמיינות חדש
עריכהבספר מוצא המינים של צ'ארלס דרווין משנת 1859, העלה דרווין השערה שתת-מינים הם התחלה של התמיינות של מינים חדשים. דרווין העריך שאם סוג מסוים של אורגניזם כולל הרבה מינים, הדבר מעיד על התמיינות בקצב גבוה יחסית, ובהתאם לכך נצפה לראות גם הרבה תת-מינים, שהם התחלה של התמיינות נוספת[1].
מספר מחקרים ניסו לבחון את השערתו של דרווין שיימצאו הרבה תת-מינים בקרב אורגניזמים בעלי הרבה מינים. מחקר משנת 2017 הראה שהתופעה נכונה לגבי עופות. מחקר משנת 2020 הראה שכך המצב גם עבור חלק מהיונקים – אלו שחיים בים ובאוויר, אך לא בקרב יונקים יבשתיים, כנראה בגלל השפעתם של מחסומים יבשתיים טבעיים כמו הרים ונהרות, שתוחמים באופן מובהק יותר את סביבת המחיה של מינים יבשתיים. מסקנת החוקרים במחקר של שנת 2020 הייתה שבקרב יונקים ועופות שאינם יבשתיים תת-מינים הם אכן תחילתה של התפתחות חדשה פוטנציאלית של מין חדש[1].
גלריה
עריכהלטיגריס ישנם שישה תת-מינים חיים:
ראו גם
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ 1 2 ד"ר יונת אשחר, היונקים שמקיימים את התחזית של דרווין, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 במרץ 2020