Avaaz (אוואז) הוא ארגון אזרחי בינלאומי שהוקם ב-2007 המקדם אקטיביזם בנושאים כגון התחממות גלובלית, זכויות אדם, זכויות בעלי-חיים, שחיתות, עוני וסכסוכים ברחבי העולם. מטרת הארגון היא "להבטיח כי דעותיהם וערכיהם של אזרחי העולם ישפיעו על מקבלי ההחלטות", ובכך "לצמצם את הפער בין העולם כפי שהוא כיום, ובין העולם שרוב האזרחים מעוניינים לחיות בו". הארגון פועל ב-15 שפות, וכולל מעל 40 מיליון חברים מ-194 מדינות.[1]

Avaaz
פרטי הערוץ
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
תאריך השקה 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי ניו יורק עריכת הנתון בוויקינתונים
www.avaaz.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לפי הגרדיאן, "אוואז אמנם קיים 8 שנים בלבד, אבל צמח להיות רשת האקטיביזם המקוון הגדולה והמשפיעה בעולם".[2] בכלכליסט נכתב על אוואז ש"הוא גלגולם האינטרנטי החדש, העוצמתי והאפקטיבי של ארגוני האקטיביסטים".[3]

פירוש השם עריכה

פירוש המילה Avaaz הוא "קול" או "צליל" בפרסית. למלה יש משמעות דומה גם בטורקית, בוסנית, ושפות הינדו-אירופיות נוספות כגון הינדי, אורדו ועוד.

הקמת הארגון והנהלה עריכה

Avaaz הוקם בשיתוף Res Publica, "קהילה של עובדי המגזר הציבורי שפועלת לקידום ממשל תקין, מעורבות אזרחית ודמוקרטיה פעילה",[4] ו-MoveOn ,[5] ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח לקידום מדיניות פרוגרסיבית. כמו כן, הארגון נתמך בעבר על ידי האיגוד הבינלאומי לזכויות העובדים ((Service Employees International Union (SEIU, שהיה שותף מייסד, ו-!GetUp - ארגון אוסטרלי ללא מטרות רווח לקידום קמפיינים חברתיים.

מייסדי הארגון הם ריקן פאתל, תום פרבדה, חבר הקונגרס מטעם וירג'יניה לשעבר תופ פריאלו, מנכ"ל MoveOn אילי פריזר, היזם האוסטרלי הפרוגרסיבי דייוויד מאדן, ג'רמי היימנס (מייסד שותף של Purpose.com) ואנדראה וודהאוס. הוועד המנהל כולל את ריקן פאתל (נשיא), תום פרבדה (מזכיר), אילי פריזר (יו"ר הוועד המנהל) ובן ברנדזל (גזבר).

מנכ"ל אוואז הוא הנשיא המייסד של הארגון, הבריטי-קנדי ריקן פאתל. פאתל למד ממשל, פילוסופיה וכלכלה באוניברסיטת אוקספורד והוא בעל תואר מוסמך במדיניות ציבורית מאוניברסיטת הרווארד. הוא עבד עבור International Crisis Group באזורי סכסוך ברחבי העולם, כולל סיירה לאון, סודאן ואפגניסטן, שם לדבריו "למד כיצד לשכנע כוחות מורדים לשבת לשולחן המשא ומתן, לפקח על תהליכי בחירות ולבנות מחדש את אמון הציבור במערכות מושחתות לשעבר". הוא חזר לארצות הברית, שם התנדב ב-MoveOn ולמד כיצד להפעיל כלים מקוונים לטובת אקטיביזם ושינוי חברתי[6]

מימון וצורת עבודה עריכה

לפי דיווח בגרדיאן, מאז 2009 אוואז לא קיבל תרומות מקרנות או מתאגידים והגביל תרומות בודדות ל-5,000 דולרים. המימון לפעילות הארגון מגיע מתרומות מקוונות קטנות של חברים בארגון .[7] ב-2011 צוות אוואז כלל כ-50 איש.

תהליך הפיתוח של קמפיינים עולמיים עריכה

הקמפיינים העולמיים של אוואז מנוהלים על ידי צוות של קמפיינרים מלמעלה מ-30 מדינות, כולל בריטניה, הודו, לבנון וברזיל. הקשר עם חברי הארגון הרשומים לרשימת התפוצה נעשה באמצעות הדוא"ל, והקמפיינים כוללים עצומות אינטרנטיות, וידאו, וכלים לשליחת הודעות ישירות לאישי ציבור. במקרים מסוימים אוואז עושה שימוש גם בפרסום חוצות או מודעות קנויות והארגון נעזר בייעוץ משפטי כדי להחליט מה היא צורת הפעולה היעילה ביותר בכל מקרה. פעולות לא מקוונות כוללות אירועי רחוב, הפגנות, הצפת איש ציבור בשיחות טלפון ואירועים תקשורתיים.

ההצעות לנושאי הקמפיינים מגיעות מחברי הארגון ונבנים בעזרת הדרכה של צוות מומחים בנושא. ברגע שהצוות מזהה פוטנציאל באחת ההצעות שהגיעו מחברי הארגון, הקמפיין נשלח לקבוצת מבחן של 10,000 חברי אוואז. אם התגובות של אותה קבוצת מבחן טובות, הקמפיין נשלח לכל רשימת התפוצה של אוואז.

פלטפורמת קמפיינים קהילתית עריכה

ב-2012 הארגון השיק פלטפורמה שמאפשרת לכל אחד מחברי הארגון לייצר עצומה משלו.[8] אתר הקמפיינים הקהילתי היה המקור לכמה פעולות חשובות - החל מהגנה על הדולפינים הנכחדים בניו זילנד ועד לסיוע למאה עובדים הודים שהוחזקו בתנאים קשים על ידי חברת בנייה בבחריין.[9]

קמפיינים עריכה

מאז 2007 אוואז הריץ מאות קמפיינים עולמיים ומקומיים. באמצעות רשימת החברים שהתרחבה במהירות, אוואז נלחמו בשחיתות בהודו, איטליה וברזיל, נאבקו למען שימור האוקיינוסים, יערות הגשם ומינים נכחדים, הגנו על חופש העיתונות והחופש באינטרנט וסייעו לתנועות דמוקרטיות ברחבי העולם ובאביב הערבי. כמה מהקמפיינים המובילים כפי שהם מופיעים באתר הארגון:

2007 עריכה

שנת הפעילות הראשונה של אוואז כללה תמיכה בפעילים פרו-דמוקרטים בבורמה, ניסיון למניעת הסלמה צבאית בעיראק ווידאו בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

  • בינואר של אותה שנה הקמפיין הראשון של אוואז הביא 87,000 מפגינים וירטואליים נגד הסלמה צבאית בעיראק למחאה בוושינגטון. יחד עם המחאה, פורסמה תוכנית לסיום המלחמה בעיראק במסגרתה הנפט העיראקי אמור להישאר בבעלות העם העיראקי.
  • במרץ חברי אוואז פעלו יחד למען פתרון של שלום ושל צדק לסכסוף הישראלי פלסטיני. אוואז הכינו וידאו בשם "עצרו את מלחמת התרבויות" שזכה ליותר מ-2.5 מיליון צפיות בתשע גרסאות בשפות שונות ונבחר לווידאו הפוליטי של 2007 על ידי יו-טיוב.
  • באוקטובר יותר מ-800,000 חברי אוואז חתמו על עצומה למען הנזירים והפעילים הפרו-דמוקרטים בבורמה. העצומה, שהוגשה לראש ממשלת בריטניה דאז גורדון בראון, כללה דרישה מסין, ממועצת הביטחון של האו"ם ומשחקנים אחרים, להתנגד לדיכוי האלים בידי החונטה של בורמה.

2008 עריכה

ב-2008 קהילת אוואז הריצה קמפיינים לאיסור השימוש בפצצות מצרר, לקידום דמוקרטיה אמיתית בזימבבואה, קמפיינים יצירתיים בנושא טיבט ועוד.

  • במרץ, אחרי שהנשיא רוברט מוגבה נבחר מחדש בבחירות לא הוגנות, 150,000 מחברי אוואז קראו לבעל הברית המרכזי של מוגבה, נשיא דרום אפריקה תאבו מבקי, כדי לקדם רפורמה דמוקרטית משמעותית.
  • באפריל, אחרי דיכוי אלימות של מחאה בטיבט, 1.5 מיליון מחברי אוואז קראו לדיאלוג משמעותי בין סין לבין הדלאי למה. בחודש שלאחר-מכן, כ-2,000 מחברי אוואז יצרו שרשרת אנושית מהדלאי למה לשגרירות סין בבריטניה.
  • במאי, ברניסלב קפטנוביק, ניצול פגיעת פצצות מצרר, שלח וידאו לחברי אוואז שהוביל ל-164,272 הודעות לראשי ממשלות בבקשה לאיסור עולמי על השימוש בפצצות מצרר. יותר ממאה מדינות חתמו על אמנה בנושא.

2009 עריכה

חברי אוואז פרסמו "קריאת השכמה עולמית" בנושא האקלים, הגנו על יערות האמאזונס בברזיל, שלחו סיוע לבורמה מוכת הציקלון, לקחו חלק בהגדלת הביטחון התזונתי לעולם המתפתח והריצו קמפיין בוושינגטון לסגירת מתקן המעצר בגואנטנמו.

  • עם התגברות משבר המזון, שר החוץ של סיירה לאון הקליט מסר בווידאו לחברי אוואז בבקשת עזרה. למעלה מ-360,000 חברים נענו לקריאה וברומא התכנסה ועידת חירום של הממשלות התורמות בנושא מזון, שהתחייבו לתרום ביליונים לסיוע חירום.
  • כשהממשלה בבורמה מנעה מעובדי סיוע לספק סיוע חירום אחרי סופת הציקלון נרגיס, 25,000 מחברי אוואז מ-125 מדינות תרמו 2 מיליון דולר כדי לתמוך במאמצי הסיוע של הנזירים המקומיים.
  • בתגובה להצעת חוק שהייתה עלולה להעביר חלקים נרחבים מהאמאזונס בברזיל לידי יזמים בתחום החקלאות, 14,000 חברי אוואז בברזיל התקשרו למשרד ראש הממשלה לולה ועוד 300,000 הודעות דוא"ל נשלחו אליו ישירות - הצעת החוק נדחתה.
  • בעזרת תרומות מאלפי חברי אוואז, הארגון השיק קמפיין של שלטי חוצות בוושינגטון כדי למחות על העינויים של עצורים במחנה גואנטנמו.
  • ב-21 בספטמבר 2009 יזמו אוואז "קריאת השכמה עולמית" כדי ללחוץ על מנהיגי העולם לנקוט פעולה בנושא האקלים.
  • ב-12 בדצמבר 2009 ארגן אוואז 3,241 עצרות שקטות ב-139 מדינות כדי ללחוץ על המשתתפים בוועידת האו"ם לשינוי האקלים (2009) להגיע לאמנה מחייבת בנושא האקלים. כמו כן, אוואז פרסמו מודעות בפייננשייל טיימס כדי לקרוא למנהיגי העולם ל"ממן את המאבק להצלת העולם".[10]

קמפיינים נוספים שנערכו באותה שנה כללו, בין היתר: עצומה מקוונת לסיום מבצע עופרת יצוקה בעזה, עצומה מקוונת נגד אלימות ורעב בזימבבואה, קמפיין מודעות למען כוח שמירת שלום אירופאי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, עצומה מקוונת נגד הצעת החוק נגד הומוסקסואליות באוגנדה.

2010 עריכה

ב-2010 הריץ אוואז קמפיינים כדי להגן על האוקיינוסים, העביר סיוע חירום לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי ונפגעי השיטפון בפקיסטן ונלחם בחקיקה אנטי הומוסקסואלית באוגנדה, בשחיתות בברזיל ותופעת "אונס מתקן" בדרום אפריקה.

  • אחרי האסון רעידת האדמה בהאיטי בינואר אותה שנה, אלפי חברים התגייסו ותרמו 1.3 מיליון דולר לסיוע ושיקום. הכסף הופנה לקבוצות מקומות עבור ערכות מזון מציל חיים, מחסה ותרופות. באוגוסט של אותה שנה, כשפקיסטן הוצפה בשיטפון, חברים גייסו כמעט מיליון דולר שהועבר ישירות לשותפים מקומיים.
  • בדצמבר, יותר ממיליון חברים מכל מדינות האיחוד האירופי לקחו חלק ביוזמת האזרחית האירופית הראשונה - תהליך שמאפשר לאזרחים להגיש עצומות רשמיות שחובה לענות להן. חברי אוואז דרשו הקפאה מיידית של יבוא גידולים מהונדסים גנטיים לאיחוד האירופי.
  • באפריל, 450,000 מחברי אוואז חתמו על עצומה לדובר הפרלמנט באוגנדה שמגנה טיוטת חוק שאיימה לדון הומוסקסואלים למוות.
  • לקראת שיחות משא ומתן באותה שנה, אוואז הריצו קמפיין נגד המשך הבנייה בהתנחלויות ולמען פתרון של שתי מדינות.

קמפיינים נוספים כללו, בין היתר: קמפיין שקרא לחקירה של התנהלות ישראל בפרשת המשט לעזה ולסיום המצור על עזה, השתתפות במאבק להצלת סכינה מוחמדי אשתיאני האיראנית מהוצאה להורג בסקילה באשמת ניאוף, עצומת ענק למען ויקיליקס, במטרה לעצור את המתקפה על הארגון.

2011 עריכה

בשנה זו קהילת אוואז פעלה לעצירת השחיתות בהודו, עודדה מלונות לפעול נגד סחר בנשים, תמכה בתנועות הפרו-דמוקרטיות שסחפו את העולם הערבי ופעלה נגד אימפריית התקשורת של רופרט מרדוק.

  • יותר מ-317,000 חברי אוואז דרשו מראש רשת הילטון להפסיק את מדיניות עצימת העיניים לנוכח סחר בנשים במלונות. הרשת הסכימה להכשיר 180,000 מהעובדים שלה בכל העולם כדי לזהות ולמנוע מקרים של סחר ונשים.
  • סולידריות עם אזרחי מצרים: הארגון השיק עצומה מקוונת בינואר 2011 להבעת תמיכה באזרחי המדינה במהלך ההפיכה במצרים להפלת משטרו של הנשיא חוסני מובארכ ולייסד דמוקרטיה במדינה.
  • קריאה למועצת הביטחון של האו"ם ולשרי החוץ של האחוד האירופי לדאוג להפסקת האלימות נגד אזרחים במהלך מלחמת האזרחים בלוב[11]
  • כחלק מהקמפיין נגד רופרט מרדוק, חברי אוואז עשו יותר ממיליון פעולות מחאה מקוונות, כולל 250,000 הודעות דוא"ל לגורמים רשמיים ואלפי שיחות טלפון; מימנו 3 סקרים, 8 אירועי רחוב ו-3 תדריכים משפטיים על הצורך ברגולציה של התקשורת. בחקירה בנושא, שר התרבות ג'רמי האנט אישר שהמעורבות של אוואז עיכבה משמעותית את ההחלטה שלו על אישור ההשתלטות של מרדוק על רשת BSkyB, כש-40,000 מכתבים מחברי אוואז הציפו את משרדו באפריל של אותה שנה.

קמפיינים נוספים באותה שנה כללו, בין היתר: עצומה מקוונת להצלת הדבורים, שדרשה מארצות הברית ומהאיחוד האירופי להצטרף לאיסור על חומרי הדברה רעילים שמסכנים את אוכלוסיית הדבורים, קמפיין לשינוי מדיניות המלחמה בסמים,[12] קמפיין נגד אפליה בבחריין:[13] קמפיין מוצלח לביטול מרוץ הגראנד פרי בבחריין, פניה למנהיגי ספרד, צרפת, בריטניה ונציגים בכירים של האיחוד האירופי לתמוך בהצעה להכרה במדינה פלסטינית בהצבעה באו"ם. נכון ל-22 בספטמבר 2011, יותר ממיליון אנשים חתמו על העצומה בנושא.[14]

מרץ 2011: ההתקוממות בסוריה
אוואז תמכו בפעילים בסוריה באמצעות אספקת ציוד תקשורת, כולל טלפונים ניידים ומצלמות כדי להפיץ תיעוד של דיכוי המחאה. אוואז סייעו להכניס לפחות 134 עיתונאים בינלאומיים לתוך אזורי הלחימה בסוריה, כולל הצלם הצרפתי רמי אושליק והעיתונאית האמריקאית מארי קולווין (שניהם נהרגו בזמן הקרבות בחומס) והכתבת הצרפתייה אדית בובייר, שנפצעה קשה.[15] כדי לעזור לפנות את הצלם הבריטי פול קונרוי מחומס, אוואז תיאמו מבצע יחד עם פעילים מקומיים, עזרו לפנות 40 פצועים קשה משכונת באבא עמר והכניסו ציוד רפואי.[16] מאמר בניו-רפובליק טען שאוואז הגזימו בתיאור התפקיד שלהם בהברחת העיתונאים.[17]

2012 עריכה

ב-2012 פעל ארגון אוואז נגד הגבלות על החופש ברשת האינטרנט, הגן על זכויותיהן של נשים בהונדורס וגייסו תמיכה להפסקת הסיבסוד לדלקי המאובנים לפני ועידת ריו.

  • יחד עם ארגונים נוספים כמו DemandProgress, שלושה מיליון מחברי אוואז בכל העולם חתמו על עצומה נגד SOPA - הצעת חוק שהייתה עלולה להעניק לממשלת ארצות הברית את הזכות לסגור אתרים כמו יו-טיוב או ויקיליקס. המאמצים המשותפים מנעו את אישור הצעת החוק.
  • בפברואר כמעט 3 מיליון מחברי אוואז חתמו על עצומה נגד ACTA, איום נוסף על החופש באינטרנט.
  • לפני ועידת ריו, אוואז השיקה קמפיין כדי לעצור את הסובסידיות השנתיות בסך טריליון דולר לתעשיית דלקי המאובנים.
  • בחודש מאי של אותה שנה, 690,000 מחברי אוואז חתמו על עצומה נגד חוק בהונדורס שאיים לכלוא נערות וקורבנות אונס בעקבות שימוש בגלולת היום שאחרי.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא Avaaz בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "אתר אוואז".
  2. ^ "מאמר על אוואז בגרדיאן".
  3. ^ איתי להט, הרשת החברתית להצלת העולם, באתר כלכליסט, 16 ביוני 2011
  4. ^ "אתר רס פובליקה".
  5. ^ "MoveOn website".
  6. ^ "Sarah Bentley (2011-02-09). "Can Avaaz change the world in a click?". The Times".
  7. ^ "Patrick Kingsley (2011-07-20). "Avaaz: activism or 'slacktivism'?". The Guardian".
  8. ^ "Start a petition". Avaaz. נבדק ב-27 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Friends trapped in Bahrain". Avaaz. נבדק ב-27 בנובמבר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "המטריקס של האקלים - מודעה בפייננשייל טיימס=2009-12-11". cedc.org.
  11. ^ "לוב: עוצרים את הדיכוי". באתר אוואז.
  12. ^ Portia Crowe (2011-06-02). "אי הפללה הופכת להיות מיינסטרים". Inter Press Service. אורכב מ-המקור ב-2013-03-16. נבדק ב-2013-04-11.
  13. ^ "קריאה לרד-בול ולפורמולה 1 לא לתמוך בקיום מרוץ גרנד פרי בבחריין". ThinkProgress. 2011-06-02. אורכב מ-המקור ב-2013-03-16. נבדק ב-2013-04-11.
  14. ^ "פלסטין: המדינה החדשה". Avaaz.org.
  15. ^ "קבוצת הקמפיינים אוואז ממלאת תפקיד מפתח בסוריה". Agence France-Presse. France 24. 2012-03-02.
  16. ^ "פרופיל: קבוצת הקמפיינים אוואז". BBC. bbc.co.uk. 2012-02-28.
  17. ^ van Zuylen-Wood, Simon (27 במאי 2012). "The Great Escape: Has One NGO Been Lying About Its Role in Syria?". The New Republic. נבדק ב-29 במאי 2012. {{cite news}}: (עזרה)