Dangerous (אלבום של מייקל ג'קסון)
Dangerous (בעברית: מסוכן) הוא אלבום האולפן השמיני של הזמר מייקל ג'קסון. האלבום יצא לאור ב-26 בנובמבר 1991, דרך חברת התקליטים אפיק רקורדס. האלבום נמכר ב-32 מיליון עותקים בכל רחבי העולם, ובכך הפך לאלבום השלישי הכי נמכר של ג'קסון, אחרי Thriller ו-Bad. האלבום הנפיק להיטים שכבשו את המצעדים בכל העולם, זכה בפרס גראמי והוא אלבום הג'ק סווינג חדש המצליח ביותר בהיסטוריה.[1]
ג'קסון קידם את האלבום בהופעה בסופרבול, ריאיון עם אופרה וינפרי, בוידאו קליפים מושקעים, פרסומות ויצא לסיבוב הופעות עולמי.
![]() | ||||||
אלבום אולפן מאת מייקל ג'קסון | ||||||
יצא לאור | 26 בנובמבר 1991 | |||||
---|---|---|---|---|---|---|
הוקלט | יוני - אוקטובר 1991 | |||||
סוגה | ג'ק סווינג חדש • רית'ם אנד בלוז • פופ | |||||
שפה |
אנגלית ![]() | |||||
אורך | 76:58 | |||||
חברת תקליטים | אפיק | |||||
הפקה |
מייקל ג'קסון טדי ריילי | |||||
| ||||||
| ||||||
![]() ![]() |
מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-132 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985–2014), שנערך בשנת 2019.[2]
רקעעריכה
במרץ 1991, חתם מייקל ג'קסון על חוזה של 15 שנים ושישה אלבומים עם חברת סוני ובנובמבר 1991 הוציא לאור את האלבום הראשון בעסקה - Dangerous. בכך סיים את שיתוף הפעולה עם קווינסי ג'ונס, המפיק של שלושת אלבומיו הקודמים. המפיק החדש שגויס הוא טדי ריילי, מפיק הכישרונות של הג'ק סווינג חדש.
רשימת רצועותעריכה
מס' | שם | משך |
---|---|---|
1. | Jam |
5:39 |
2. | Why You Wanna Trip on Me |
5:24 |
3. | In the Closet |
6:31 |
4. | She Drives Me Wild |
3:41 |
5. | Remember the Time |
4:00 |
6. | Can't Let Her Get Away |
4:58 |
7. | Heal the World |
6:42 |
8. | Black or White |
6:24 |
9. | Who Is It |
6:34 |
10. | Give In to Me |
5:29 |
11. | Will You Be There |
7:40 |
12. | Keep the Faith |
5:01 |
13. | Gone Too Soon |
3:23 |
14. | Dangerous |
6:57 |
משך כולל: |
76:58 |
וידאו קליפיםעריכה
במה שהפך לסטנדרט אצל ג'קסון, הוידאו קליפים שהופקו ב-Dangerous היו היקרים והחדשניים בזמנם. לווידאו קליפים היו עלילות מורכבות, קטעי ריקוד, והופיעו בהם מפורסמים.
הווידאו קליפ ל-"Jam" מציג את ג'קסון ומייקל ג'ורדן משחקים ורוקדים ביחד, בעוד שב-"Remember the Time" העלילה מתרחשת במצרים העתיקה ובכיכובם של אדי מרפי, מג'יק ג'ונסון והדוגמנית אימאן.
בקליפ של השיר- "In the Closet" מופיע ג'קסון עם דוגמנית העל נעמי קמפבל כזוג מאהבים. את הוידאו קליפ ל-"Who Is It" ביים הבמאי הנודע דייוויד פינצ'ר. ב-"Give In to Me", ג'קסון מופיע בהופעת רוק עם גיטריסט "רובים ושושנים", סלאש.
ב-"Black or White" מופיע מורפינג (שינוי צורה על ידי מחשב), ומופיעים בו מקולי קאלקין וטיירה בנקס.
סינגליםעריכה
|
| ||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||
|
מצעדים ומכירותעריכה
מצעדים ודירוגים
| |||
---|---|---|---|
מדינה | מצעד | מיקום שיא | תואר |
אוסטריה | Ö3 Austria Top 40 | 4[7] | פלטינה × 4 |
אוסטרליה | מצעד האלבומים האוסטרלי | 1 | פלטינה × 9 |
איטליה | מצעד האלבומים האיטלקי | 4[8] | |
ארצות הברית | בילבורד 200 | 1[3] | פלטינה × 7 |
בילבורד רית'ם אנד בלוז/היפ-הופ | 1[5] | ||
בריטניה | מצעד האלבומים הבריטי | 1[6] | פלטינה × 6 |
גרמניה | GfK – טופ 100 | 1[9] | פלטינה × 4 |
הולנד | מצעד האלבומים ההולנדי | 1 | פלטינה × 3 |
נורווגיה | ווה גה ליסטה | 1[10] | |
ניו זילנד | מצעד הסינגלים הניו זילנדי | 1[11] | פלטינה × 6 |
שוודיה | סוורייטופליסטן | 2[12] | פלטינה × 3 |
שווייץ | המצעד השווייצרי | 1 | פלטינה × 5 |
פרסיםעריכה
רשימת פרסים ומועמדויות | |||
---|---|---|---|
שנה | פרס | קטגוריה | תוצאה |
1993 |
פרס גראמי | ההקלטה המעובדת הטובה ביותר - לא קלאסית — Dangerous | זכייה
|
ביצוע הפופ הטוב ביותר לגבר — Black or White | מועמדות
| ||
ההקלטה המעובדת הטובה ביותר - לא קלאסית — Black or White | מועמדות
| ||
ביצוע הרית'ם אנד בלוז הטוב ביותר — Jam | מועמדות
|
- מקור:[13]
סיבוב הופעות עולמיעריכה
סיבוב ההופעות של האלבום כלל 69 הופעות בכל רחבי העולם, ביניהם הגיע ג'קסון גם לישראל לשתי הופעות בפארק הירקון, מול קהל של כ-75 אלף צופים בכל מופע.[14] מבחינת היקפם, היו אלה מהמופעים הגדולים והעשירים ביותר שנראו אי פעם בארץ.[15] ג'קסון הופיע עם 16 שירים, ביניהם 6 מ- Dangerous. ב-2005 יצא DVD המתעד את הופעה בבוקרשט רומניה.
קישורים חיצונייםעריכה
- Dangerous באתר ספוטיפיי
- Dangerous באתר MusicBrainz
- Dangerous באתר Discogs
- Dangerous באתר AllMusic
- שרון דוידוביץ', כשמלך הפופ היה מלך: 20 שנה ל-"Dangerous", באתר ynet, 17 בנובמבר 2011
הערות שולייםעריכה
- ^ 35th Annual GRAMMY Awards, GRAMMY.com, 2017-11-28 (באנגלית)
- ^ SPIN Staff, The 300 Best Albums of the Past 30 Years (1985-2014), SPIN, 2015-05-11 (בAmerican English)
- ^ Dangerous באתר הבילבורד 200 האמריקאי, ארכיון
- ^ נתוני מכירות באתר RIAA
- ^ Dangerous באתר הבילבורד רית'ם אנד בלוז/היפ-הופ האמריקאי, ארכיון
- ^ מידע על Dangerous במצעד הבריטי
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד האוסטרי, ארכיון
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד האיטלקי, ארכיון
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד הגרמני
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד הנורווגי
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד של ניו זילנד
- ^ מידע על Dangerous, באתר המצעד השוודי
- ^ זוכי פרסי גראמי ה-35 - 1993
- ^ סיקור מייקל ג'קסון בעקבות מותו
- ^ אור ברנע, עלילות המלך בארץ הקודש, באתר ynet, 27 ביוני 2009