סלאש (מוזיקאי)
סול הדסון (באנגלית: Saul Hudson; נולד ב־23 ביולי 1965), הידוע בכינויו סלאש (Slash), הוא מוזיקאי ופזמונאי אמריקני־אנגלי. הוא מוכר כגיטריסט המוביל של להקת ההארד רוק, Guns N' Roses, איתה זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם בשנות השמונים המאוחרות ותחילת שנות התשעים. מאוחר יותר הקים את להקת הרוק ולווט ריבולבר, מאז 2010 הוא משתף פעולה עם מיילס קנדי ו־The Conspirators, ובאפריל 2016 חזר והתאחד עם להקתו המקורית Guns N' Roses.
 | |
| לידה |
23 ביולי 1965 (בן 58) המפסטד, בריטניה |
|---|---|
| שם במה |
Slash  |
| מוקד פעילות | לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | מ-1985 |
| מקום לימודים |
תיכון בוורלי הילס, תיכון פיירפקס |
| סוגה | הארד רוק, הבי מטאל |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
גיטרה |
| חברת תקליטים |
1986 Uzi Suicide 1987-1996 Geffen Records 1994-2004 Koch Records 2002-הווה RCA Records |
| בן או בת זוג |
Perla Ferrar (2001–2018) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| אתר רשמי | |
| פרופיל ב-IMDb | |
| חתימה |
 |
  | |
ביוגרפיה עריכה
סלאש נולד בהמפסטד שבלונדון, בריטניה, לאם אפרו-אמריקנית ואב יהודי-אנגלי.[1] כשהיה סלאש בן 11 עברה משפחתו ללוס אנג'לס. בבית הספר (בו למד גם לני קרביץ) סלאש לא היה פופולרי, בשל סגנון לבושו ומראהו, שכלל שיער ארוך וג'ינסים שהבדילוהו משאר הילדים. בגיל 15 קיבל סלאש מסבתו את הגיטרה הראשונה שלו.
סלאש הושפע בראשית דרכו מבריאן מיי, AC/DC, אליס קופר, בלאק סבאת', ג'ף בק, לד זפלין, קווין, אריק קלפטון, הרולינג סטונז, אירוסמית', מוטורהד, ואן היילן, ג'ימי הנדריקס ואחרים. הזמן הרב אותו השקיע בלימודי הגיטרה הוביל בסופו של דבר לפרישתו מהלימודים בגיל 17 על מנת להתמקד בלימודי הגיטרה. סלאש "הקפיד" לנגן תמיד על גיטרת הלס פול שלו, שהפכה לסמלו המסחרי.
בשנת 1983, לאחר שהתמקצע בנגינה בגיטרה, ניסה סלאש להתקבל יחד עם חבר ילדות בשם סטיבן אדלר ללהקת פויזן. כשלא הצליחו, הם הקימו להקה בשם Road Crew, לה הם התקשו למצוא חברים היות שסגנון נגינתם היה בלוז, שהיה שונה מסצנת גלאם מטאל ששלטה באותה עת. כשסלאש חיפש נגן בס, ענה למודעה דאף מק'אגן.
הלהקה לא זכתה להצלחה וסלאש הצטרף ללהקה מקומית בשם Black Sheep. בשנת 1984, לאחר הופעת חימום של הלהקה יחד עם להקת מטאל נוספת בשם "הוליווד רוז", הכיר סלאש את סולן הלהקה אקסל רוז ואת הגיטריסט איזי סטראדלין. כמה חודשים לאחר מכן, סלאש נבחן ל"הוליווד רוז" אבל גיטריסט אחר בשם טרייסי גאנס הועדף על פניו. כשגאנס לא היה יכול להופיע בסיאטל; סלאש, סטיבן אדלר והבסיסט דאף מק'אגן הצטרפו לרוז וסטראדלין כדי להקים את להקת Guns N' Roses (גאנס אנד רוזס, על שם גאנס ורוז, מקימי הלהקה).
תקופת Guns N' Roses עריכה
ערך מורחב – Guns N' Roses
בתחילת דרכם, בשנים 1985 ו־1986 הופיעה להקת Guns N' Roses בברים והייתה להקת החימום של להקות אחרות. הייתה זו התקופה בה חברי הלהקה כתבו כמה משיריהם הקלאסיים כדוגמת "Welcome to the Jungle", "Sweet Child o' Mine" ו־"Paradise City". בזמן שפילסו את דרכם לצמרת סצנת רוק הכבד בלוס אנג'לס, הוצעו ללהקה מספר חוזי הקלטות. לאחר שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם עם חברת התקליטים Uzi Suicide, חתמו עם חברת התקליטים גפן רקורדס. חברי הלהקה ביזבזו את מרבית שכרם על שתייה וסמים. הייתה זו התקופה בה הודבק להם הכינוי "הלהקה המסוכנת ביותר בעולם", עוד לפני שהוציאו אלבום ראשון.
אלבומם הראשון "Appetite for Destruction" יצא בסוף 1987 וכלל את הסינגל, "Sweet Child o' Mine", אשר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. הלהקה הוציאה באותה שנה את המיני אלבום "G N' R Lies", שהיה ברובו אקוסטי וזכור בעיקר בגלל הסינגל "Patience". על אף שהאלבום כלל רק שמונה שירים (כאשר ארבעה מהם הוצאו לאור בעבר), הוא מכר 5 מיליון עותקים, בארצות הברית בלבד.
לאחר ארבע שנים של הפסקה, הוציאה הלהקה את האלבום הכפול, Use Your Illusion. אלבום זה הראה שינוי בכיוון המוזיקלי של הלהקה, והוא הכיל שירים יצירתיים ודרמטיים יותר כמו "November Rain" ו־"Estranged". שירים כמו אלה ביחד עם בלדות כמו "Don't Cry" תרמו למתחים שנוצרו בתוך הלהקה שיגרמו לפירוקה מספר שנים מאוחר יותר. אקסל רוז שאף לחפש סוגי רוק מתקדמים יותר בשעה שסלאש ומק'אגן רצו לשמר את סגנון הפאנק־בלוז של הלהקה. סלאש ציין אחר כך שזאת הייתה אחת הבעיות הגדולות שמנעו ממנו לעבוד עם רוז ברמה המקצועית. אלבום זה נחשב בעיני רבים[דרוש מקור] לשאפתני ביותר של הלהקה, והיו שכינו את עבודתו של סלאש כ"עילאית". הלהקה יצאה לאחר מכן לסיבוב הופעות נרחב במשך קרוב לשנתיים, שבסופו סלאש קיבל אזרחות אמריקנית.
אחרי יציאת האלבום החמישי, "The Spaghetti Incident?" (המורכב מאוסף קאברים של שירי פאנק) שלסלאש הייתה תשוקה רבה אליו, הוא מצא עצמו מתוסכל מחילוקי הדעות המקצועיים עם אקסל רוז. סלאש הציג לרוז חומר לאלבום חדש, אך רוז דחה אותם ובכך הוביל את סלאש להקים פרויקט צדדי של סופרגרופ בשם "Slash's Snakepit" בה היו שותפים גם מאט סורום, גילבי קלארק, דיזי ריד, אריק דובר ומייק אינז. סנייקפיט הקליטה את החומר של סלאש והוציאה לאור את האלבום, "It's Five O'Clock Somewhere", ב־1995. האלבום זכה לשבחים דווקא משום שהתעלם ממוסכמות סגנון הגראנג' והמוזיקה האלטרנטיבית. במאמץ להציל את מצבה הקשה של Guns N' Roses, הוזמן זק ויילד (גיטריסט לשעבר של אוזי אוסבורן) לנגן עם הלהקה, אך הוסכם בין הצדדים שאין מקום לשני גיטריסטים מובילים בלהקה אחת.
סלאש פרש רשמית מ־Guns N' Roses ב־30 באוקטובר 1996, אחרי שהכריז שהוא לא יכול לעבוד יותר עם רוז על רקע חילוקי הדעות המקצועיים ביניהם. בספרו האוטוביוגרפי מסביר סלאש שבעקבות ההצלחה הגדולה של הלהקה השתנו חבריה, ובייחוד אקסל הסולן, עד כדי כך שלא הצליחו לעבוד ביחד.
בשנת 2016 חזרו סלאש כגיטריסט המוביל ודאף מק'אגן (הבסיסט המקורי של הלהקה) ללהקת Guns N' Roses ויחד הם יצאו לסיבוב הופעות.
עבודה עם אמנים אחרים עריכה
לאחר עזיבת Guns N' Roses, סלאש התרכז בסנייקפיט ויצא עימה לסיבוב הופעות. הלהקה התפרקה ב־1998 ואוחדה מחדש בשנת 2001. אלבומה השני, "Ain't Life Grand", זכה להצלחה במצעדים והגיע למעמד פלטינה בארצות הברית. כדי לקדם את האלבום, יצא סלאש לסיבוב הופעות משותף עם להקת "AC/DC".
סלאש הופיע עם אמנים רבים כדוגמת אליס קופר, רון ווד, ריי צ'ארלס, סטיבי וונדר וצמד ההיפ הופ, "Insane Clown Posse", בשירם "Halls of Illusion".
ב־1991 שיתף פעולה עם הזמר מייקל ג'קסון בשניים מלהיטיו של ג'קסון: "Black or White" ו־"Give In to Me", מתוך האלבום "Dangerous". סלאש גם הופיע בוידאו קליפ של "Give In to Me", כאשר יצא השיר כסינגל ב־1993, ואף השתתף עם ג'קסון בהופעה אחת במסגרת מסע ההופעות "Dangerous World Tour". ב־1995, הופיע עם ג'קסון בטקסי פרסי המוזיקה של MTV ובהמשך השתתף באלבומיו הבאים של ג'קסון: HIStory ו־"Invincible". ב־2001, השתתף סלאש בחגיגות ה־30 של ג'קסון, בהם ניגן את הלהיטים "Black or White" ו־"Beat It".
בשנת 1997, תרם משיריו לפסקול הסרט, ג'קי בראון, על פי בקשתו של קוונטין טרנטינו. אי לכך, הרבה מיצירותיה של סנייקפיט נשמעות לאורך הסרט. באותה תקופה, סלאש שיתף פעולה עם הזמרת הספרדיה מרתה סאנצ'ז בשיר, "Obsession-Confession", בפסקול הסרט "Curdled". בתחילת 2003 הופיע סלאש בעצרת מחאה נגד מלחמת עיראק בשם "Peace on the Beach".
במאי 2006, שיתף פעולה עם רוב זומבי, גילבי קלארק, סקוט איאן (מלהקת אנתרקס) וטומי לי (מלהקת מוטלי קרו) עם הופעת אורח של אייס פרלי מלהקת קיס ליצירת אלבום המחווה ללהקת קיס.
בשנת 2002, חזר לשתף פעולה עם דאף מק'אגן ומאט סורום בקונצרט מחווה לרנדי קסטילו.
ולווט ריבולבר עריכה
- ערך מורחב – ולווט ריבולבר
בשנת 2002, הקים סלאש את להקת ולווט ריבולבר יחד עם שניים מחברי Guns N' Roses, סולן להקת סטון טמפל פיילוטס, סקוט וילנד, והגיטריסט של להקת ההארדקור פאנק ווייסטד יות', דייב קושנר.
ב-2003, הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "Set Me Free", כחלק מפסקול הסרט "הענק הירוק". ביוני 2004, הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם "Contraband", שלאחריו יצאו לסבב הופעות שנמשך שנה וחצי. האלבום זכה לפלטינה כפולה וביסס את ביצועיו של סלאש כנגן מיינסטרים. הלהקה לקחה חופשה ארוכה לפני הוצאת אלבומם השני, ביולי 2007. במרץ 2007, הלהקה ביצעה שני קאברים ללהקת ואן היילן. הלהקה הפסיקה להופיע בעקבות מתחים בין חבריה, בייחוד הסולן וילנד שידוע בשימושו בחומרים ממכרים.
קריירת סולו עריכה
בשנת 2010 הוציא סלאש אלבום סולו הנושא את שמו. אלבום זה היה הראשון בקריירה המבוסס על עבודה עם אמנים שונים.[2] באלבום השתתפו איאן אסטבורי, אוזי אוסבורן, פרגי, מיילס קנדי, כריס קורנל, אנדרו סטוקדייל, אדם לוין, למי, דאף מק'אגן, דייב גרוהל, קיד רוק, אם. שאדוס, רוקו דלוקה ואיגי פופ. בגרסתו המורחבת של האלבום השתתפו אליס קופר, ניקול שרזינגר, בת' הארט וסייפרס היל.
Slash featring Myles Kennedy and the Conspirators עריכה
בשנת 2012 הצטרף לסופרגרופ קנדי בשם The Conspirators, בו חבר סולן להקת Alter Bridge, מיילס קנדי (אותו הכיר סלאש מאלבומו הקודם). לאחר הצטרפותו של סלאש לסופרגרופ, שונה שמו ל-Slash featring Myles Kennedy and the Conspirators. ויחד הוציאו אלבום בשם Apocalyptic Love.
בספטמבר 2014 הוציא עם להקתו אלבום נוסף בשם World On Fire.
ב־2018 יצא אלבומם השלישי, Living the dream, לאחריו יצאו לסיבוב הופעות ברחבי העולם. במסגרת הטור הופיעו בישראל.
סלאש זכה בתואר הגיטריסט הטוב ביותר בשנת 2005 במגזין "אסקווייר", שהוסיף ואפיין את סלאש באמצעות שערו הארוך, כובעו הגבוה והסיגריה שבפיו.[3]
בינואר 2007, זכה סלאש בכוכב בהיכל התהילה של הרוק אנד רול, לצד כוכביהם של ג'ימי פייג' ואדי ואן היילן.
בתחילת 2012 סלאש, דאף מק'אגן, סטיבן אדלר, מאט סורום, גילבי קלארק ומיילס קנדי קיבלו תואר כבוד בהיכל התהילה של הרוק אנד רול בשם להקת גאנז אנד רוזס. לפני הטקס, הציע סלאש לאקסל רוז לשים את הסכסוך המתמשך מאחוריהם, ולהופיע פעם אחת יחדיו. רוז ענה בשלילה, ושכנע את די ג'יי אשבה, רון ט'אל במבלפוט, ריצ'רד פורטוס, טומי סטינסון, פרנק פרר, דיזי ריד, כריס פיטמן ו (ככל הנראה)איזי סטראדלין שלא להופיע בטקס. כתוצאה מכך, ההרכב הופיע ללא קלידן, וקנדי קיבל את הפרס בשם רוז.
בשנת 2012 קיבל סלאש כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד וחברו הטוב צ'ארלי שין נאם לכבודו נאום כבוד.
חיים אישיים עריכה
בשנת 1992 סלאש התחתן עם רני סורן, הזוג התגרש ב־1997. בשנת 2001 סלאש התחתן עם פרלה פראר, ממנה יש לו שני בנים לונדון וקאש, ב־2018 הם התגרשו. משנת 2014 הוא נמצא במערכת יחסים עם מייגן הודגס. ב־2009, בעקבות מות אמו מסרטן הריאות, הפסיק סלאש לעשן – מה שהיה עד אז חלק בלתי נפרד מהופעתו על הבמה.[4]
סלאש בישראל עריכה
במוצאי שבת, 22 במאי 1993, הופיע סלאש יחד עם Guns N' Roses בפארק הירקון בתל אביב, בהופעה שפתחה גל הופעות חיות של להקות מובילות מהעולם בישראל. למרות הקהל הרב שהגיע להופעה (כ־45,000 איש), היא הוכתרה על ידי המבקרים ככישלון חרוץ מבחינת הביצוע על הבמה. מספר שבועות לפני ההופעה בארץ נפצע קלארק בתאונת אופנוע, ומי שהפתיע בהסכמתו להחליף אותו לחמש ההופעות הראשונות בסיבוב ההופעות היה איזי סטראדלין. לסיבוב ההופעות של הלהקה התלווה הגיטריסט בריאן מיי, חבר להקת קווין, אשר היה מיודד ומקורב ללהקה וחימם את הופעתה עם להקתו "בריאן מיי". קווין נחשבת ללהקה המשפיעה ביותר על Guns N' Roses – דבר שנאמר פעמים רבות על ידי אקסל רוז וסלאש.
ב־15 ביולי 2017 הופיעה Guns N' Roses שוב בישראל, גם הפעם בפארק הירקון, במסגרת מופע האיחוד של ההרכב המקורי. כל 61,000 הכרטיסים להופעה נמכרו מבעוד מועד. ההופעה נמשכה 3 שעות וקיבלה ביקורות טובות.
ב־9 ביולי 2019, במסגרת השקת האלבום Living the dream, הופיע סלאש לראשונה בישראל יחד עם מיילס קנדי ו־The Conspirators במתחם אקספו תל אביב. ההופעה הייתה מצומצמת – כ־5,000 משתתפים. ההופעה התאפיינה בקטעי סולו ארוכים, בהם סולו נדיר באורכו – כעשרים דקות.[5]
ב-5 ביוני 2023 חזרה Guns N' Roses לפארק הירקון והופיעה מול 64,000 צופים, בדומה להופעתה הקודמת בארץ ב-2017. גם הפעם ההופעה נמשכה שלוש שעות וקיבלה ביקורות טובות.[6]
דיסקוגרפיה עריכה
אלבומי אולפן עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Appetite for Destruction" | Guns N' Roses | 1987 |
| "G N' R Lies" | 1988 | |
| "Use Your Illusion I" | 1991 | |
| "Use Your Illusion II" | ||
| "?The Spaghetti Incident" | 1993 | |
| "It's Five O'Clock Somewhere" | Slash's Sneakpit | 1995 |
| "Ain't Life Grand" | 2000 | |
| "Contraband" | Velvet Revolver | 2004 |
| "Libertad" | 2007 | |
| "Slash" | סלאש | 2010 |
| "Apocalyptic Love" | Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators | 2012 |
| "World on Fire" | 2014 | |
| "Living the Dream" | 2018 | |
| "4" | 2022 | |
| "Orgy of the Damned" | סלאש | 2024 |
אלבומי הופעה עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Live Era '87-'93" | Guns N' Roses | 1999 |
| "Live in Manchester" | סלאש • מיילס קנדי | 2010 |
| "Made in Stoke 24/7/11" | 2011 | |
| "Live at the Roxy 9.25.14" | Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators | 2015 |
| "Living the Dream Tour" | 2019 |
מיני אלבומים עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Live ?!*@ Like a Suicide" | Guns N' Roses | 1986 |
| "Guns N' Roses" | 1988 | |
| "The 'Civil War' EP" | 1993 | |
| "Melody and the Tyranny" | Velvet Revolver | 2007 |
| "ITunes Session" | סלאש • מיילס קנדי | 2011 |
| "Spotify Sessions" | 2014 | |
| "Hard Skool" | Guns N' Roses | 2022 |
| "London 1991" | 2023 |
אלבומי פסקול עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Nothing Left to Fear" | סלאש • ניקולס אוטול | 2013 |
| "Universal Monsters Maze" | סלאש | 2018 |
מארזי תקליטורים עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Appetite for Destruction Super Deluxe Edition" | Guns N' Roses | 2018 |
| "Use Your Illusion Super Deluxe Edition" | 2022 |
אלבומי אוסף עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Use Your Illusion" | Guns N' Roses | 1998 |
| "Greatest Hits" | 2004 |
הופעות אורח עריכה
| שיר | אמן | אלבום מקורי | שנה |
|---|---|---|---|
| Under My Wheels | אליס קופר • Guns N' Roses | The Decline of Western Civilization Part II: The Metal Years (Original Motion Picture Soundtrack) | 1989 |
| Wiggle Wiggle | בוב דילן | Under the Red Sky | 1990 |
| Home | איגי פופ | Brick By Brick | |
| Butt Town | |||
| Pussy Power | |||
| My Baby Wants to Rock N' Roll | |||
| Highway to Hell | סאם קיניסון | Leader of the Banned | |
| Knockin' on Heaven's Door | Guns N' Roses | Days of Thunder | |
| Civil War | Nobody's Child: Romanian Angel Appeal | ||
| Hey Stoopid | אליס קופר | Hey Stoopid | 1991 |
| Fields of Joy | לני קרביץ | Mama Said | |
| Always on the Run | |||
| Black or White | מייקל ג'קסון | Dangerous | |
| Give in to Me | |||
| Paradise City | Guns N' Roses | The Freddie Mercury Tribute Concert for AIDS Awareness | 1992 |
| Only Women Bleed | |||
| Knockin' on Heaven's Door | |||
| Tie Your Mother Down | Queen וג'ו אליוט | ||
| We Are the Champions | Queen, Metallica, Extreme, Def Lepperd, Spinal Tap, Guns N' Roses, בוב גדולף, טוני איומי, רוג'ר דלטרי, זוקרו, רוברט פלאנט, ספייק אדני, פול יאנג, ליסה סטנספילד, דייוויד בואי, אנני לנוקס, איאן האנטר, מיק רונסון, פיל קולן, ג'ורג' מייקל, אלטון ג'ון ולייזה מינלי | ||
| You Better Run | Motörhead | March ör Die | |
| Ain't No Nice Guy | |||
| Break Like the Wind | Spinal Tap | Break Like the Wind | |
| Believe in Me | דאף מק'אגן | Believe in Me | 1993 |
| Just not There | |||
| Hold Out for Love | קרול קינג | Colour of Your Dreams | |
| The Hunter | פול רודג'רס | Muddy Water Blues: Tribute To Muddy Waters | |
| Magic Carpet Ride | מייקל מונרו | Coneheads Soudtrack | |
| Tie Your Mother Down | בריאן מיי | Ressurection | |
| I Don't Live Today | פול רודג'רס ו-Band of Gypsys | Stone Free: Tribute to Jimi Hendrix | |
| Hold Out for Love | קרול קינג | In Concert | 1994 |
| Locomotion | |||
| Cure Me... Or Kill Me | גילבי קלארק | Pawnshop Guitars | |
| Tijuana Jail | |||
| The Hunter | פול רודג'רס | Woodstock 94 | |
| Luv 4 Them Gangsta'z | Eazy-E | Beverly Hills Cop 3 soundtrack | |
| Sympathy for the Devil | Guns N' Roses | Interview with the Vampire | |
| The Star Spangled Banner | Choir of Harlem | Panther Soundtrack | 1995 |
| Where You Belong | כרמיין אפיס | Guitar Zeus | |
| Black or White | מייקל ג'קסון | HIStory: Past, Present and Future, Book I | |
| .D.S | |||
| Obsession Confession | מרתה סנצ'ז | Curdled Soundtrack | 1996 |
| Obsession | |||
| Anxious Disease | The Outpatience | Anxious Disease | |
| Red House | בוז סקאגס | The Concert For The Rock & Roll Hall of Fame | |
| Innocent Loser | טדי אנדרידיס | Innocent Loser | |
| Shotgun Shack | |||
| Moja Mi Corazon | מרתה סנצ'ז | Azabache | 1997 |
| Little White Lie | סמי הגר | Marching to Mars | |
| Halls of Illusion | Insane Clown Posse | The Great Milenko | |
| Lost in America | אליס קופר | A Fistful of Alice | |
| Only Women Bleed | |||
| Elected | |||
| Morphine | מייקל ג'קסון | Blood on the Dance Floor | |
| Communication Breakdown | סבסטיאן באך | Stairway To Heaven: Tribute To Led Zeppelin | |
| Fix (Main Mix) | Blackstreet | Fix | |
| But You Said I'm Useless | J | Pyromania | |
| Bayangan | אלה | El | 1998 |
| !Oh! Darling | גרהאם בונט | The Day I Went Mad | 1999 |
| Le Freak | Chic | Live at the Budokan | |
| Stone Free | |||
| No More Mr. Nice Guy | רוג'ר דלטרי, כרמיין אפיס, דייוויד גלן אייסלי, בוב קוליק ומייק אינז | Humanary Stew: Tribute To Alice Cooper | |
| Hope | דאף מק'אגן | Beautiful Disease | |
| Mezz | |||
| Now or Never | דורו | Calling the Wild | 2000 |
| Human | רוד סטיוארט | Human | 2001 |
| Peach | |||
| You're All Talk | Cheap Trick | Silver | |
| Love Theme from The Godfather | - | The Kid Stays In The Picture soundtrack | 2002 |
| God Bless America Again | ריי צ'ארלס | Sings for America | |
| Over Under Sideways Down | The Yardbirds | Birdland | 2003 |
| Street Child | אלן | Street Child | |
| Broken Heart for Christmas | סטיב לוקתר | Sanamental | |
| The Blame Game | מאט סורום | Hollywood Zen | |
| Sing a Song of Sixpence | - | Sing a Song With Six Strings | 2004 |
| Across the Universe | אלישה קיז • אליסון קראוס • בילי ג'ו ארמסטרונג • בונו • בריאן ווילסון • נורה ג'ונס • סטיבן טיילר • סטיבי וונדר • טים מקגרו • Velvet Revolver | - | 2005 |
| Tears in Heaven | Save the Children | Hurricane Relief: Come Together Now | |
| Baby Let Me Hold Your Hand | ריי צ'ארלס | More Music from Ray | |
| Fall to Pieces | Velvet Revolver | Live 8 (האלבום) | |
| Mustang Nismo | בריאן טיילר | Fast And Furious 3 soundtrack | 2006 |
| Welcome to Tokyo | |||
| Sumo | |||
| In the Summertime | דרק שריניאן | Blood of the Snake | |
| What I Want | Daughtry | Daughtry | |
| Still Breathing | שרה קלי | Where the Past Meets Today | |
| Out of Roach | |||
| Nada Puede Cambiarme | פאולינה רוביו | Ananda | |
| Get On | - | Ocean Tribe: Sunrise | |
| Gypsy | טומי שאו | 2007 | |
| Lost at Sea | ג'ינה גרשון | In Search Of Cleo | |
| For the Love of God | ליאל קולט | Be Free | |
| Guitar Hero 3 Intro | - | Guitar Hero 3 Legends Of Rock soundtrack | |
| Guitar Battle Vs. Slash | |||
| Il Mondo Che Vorrei | ווסקו רוסי | Gioca Con Me | 2008 |
| Vengeance Is Mine | אליס קופר | Along Came a Spider | |
| Vocalise | Les Paul & Friends | A Tribute To A Legend: Tribute To Les Paul | |
| Rebel Road | אדגר ווינטר | Rebel Road | |
| Cowgirl | סטיבן וויזלי | The Road | 2009 |
| Road & Me | Williams Riley Band | Williams Riley Band | |
| The Wrestler | קלינט מנסל | The Wrestler soundtrack | |
| Kashmir | Escala | Escala | |
| Rockin' My Life Away | ג'רי לי לואיס | Mean Old Man | |
| Dove of Peace | ברונו | Bruno Soundtrack | |
| Rockstar 101 | ריהאנה | Rated R | |
| Check the Level | The Dirty Heads | Any Port in a Storm | 2010 |
| Hands Together | מאט סורום ולני קורדולה | Global Sound Lodge | |
| My Generation | The Who | My Generation (Remix) | |
| Dr. Dan Theme | - | Triple M Radio | |
| Kissed It | מייסי גריי • Velvet Revolver | The Sellout | |
| 68 | לי ריטנור | Six String Theory | |
| Things Like | רון ווד | I Feel Like Playing | |
| Sweetness My Weakness | |||
| Spoonfull | |||
| Fancy Pants | |||
| Forever | |||
| Sister Heroine | בת' הרט | My California | |
| Drive Me | State Line the Empire | Octane | 2011 |
| Saturday Night | טראוויס בארקר | Give the Drummer Some | |
| Kick it Up a Notch | פיניאס ופרב | Across The 1st and 2nd Dimensions soundtrack | |
| Mudflap Mama | לזלי ווסט | Unusual Suspects | |
| Turn Out the Lights | |||
| Love Songs | Samantha Ronson & the Undertakers | Chasing he Reds | |
| So Long Sin City | מארק ליינגן | This is not a Movie Soundtrack | |
| Playing in the Rain | Witch | Hey Hex is On... And Then Some | |
| Jam | בי. בי. קינג | Live at the Royal Albert Hall | 2012 |
| The Thrill is Gone | |||
| Guess Who | |||
| When the Saints Go | |||
| Deep in the Blues | לו פאלו | Thenk You Less: Tribute to Les Paul | |
| Just Don't Ask | Adler | Back from the Dead | |
| Rocktronica | צ'אקי ובטאטראקס | - | 2013 |
| Angry Birds Space Theme | - | Angry Bieds Space Soundtrack | |
| Lock N' Load | The Dead Daisies | The Dead Daisies | |
| Here's To Us | Halestorm | ...The Strange Case of | |
| Badger Swgger | Artful Badger | - | |
| Crimson Chaos | Type II | Hotathon For Road Recovery | |
| Here We Go | |||
| Wiggle Wiggle | אהרון פרימן | Bob Dylan In The 80s: Tribute To Bob Dylan | 2014 |
| Storm Riders | Sandime J Soul Brothers | - | 2015 |
| My Friend Sin | ברנרד פולר | The Bura | |
| Second Place | |||
| Dragon Attack | |||
| Punch Drunk Lover | מיס באנג באנג | - | |
| School's Out / Another Brick in the Wall | Hollywood Vampires | Hollywood Vampires | |
| Sweet Child o' Mine | מיילס קנדי | Dermot O'Leary Presents The Saturday Sessions 2015 | |
| Emerald | אייס פרלי | Origins Vol. 1 | 2016 |
| Magic Carpet Ride | מייקל מונרו | The Best | 2017 |
| American Rock N' Roll | דון פלדר | American Rock N' Roll | 2019 |
| Straight to Hell | אוזי אוסבורן | Ordinary Man | 2020 |
| Ordinary Man | אוזי אוסבורן ואלטון ג'ון | ||
| Mr. X | צ'רי קרי | Bivds of Splendor | |
| Maybe It's Time | .Sixx:A.M, קורי טיילור, ג'ו אליוט, ברנטלי גילברט, איבן מודי, אוולניישן וטומי ווקסט | Sno Babies Soundtrack | |
| ?Where Do I Begin | - | Love Story | |
| Interstate 80 | טום מורלו | Comandante | |
| Colors | Black Pumas | Peace Through Music | 2021 |
| Mississipi Queen | מרק לבל | Legacy: Tribute to Leslie West | 2022 |
| I Live to Fast Die Young | מייקל מונרו | I Live to Fast to Die Young | |
| Defiance | איאן האנטר | Defiance Part 1 | 2023 |
| 21 Forever | כריס ג'נסון | The Outlow Side of Me | |
| I'm Just Ken | ראיין גוסלינג | Barbie Soundtrack | |
| Sorry not Sorry | דמי לובאטו | Sorry not Sorry | |
| Hope | דאף מק'אגן | Lighthouse |
פילמוגרפיה עריכה
| שם | אמן | שנת הוצאה |
|---|---|---|
| "Use Your Illusion I: World Tour – 1992 in Tokyo" | Guns N' Roses | 1992 |
| "Use Your Illusion II: World Tour – 1992 in Tokyo" | ||
| "Use Your Illusion I & II: World Tour – 1992 in Tokyo" | ||
| "Garden of Eden: Strictly Limited Edition Video Single" | 1993 | |
| "Don't Cry: Makin' F@*!ing Videos Part I" | ||
| "November Rain: Makin' F@*!ing Videos Part II" | ||
| "Makin' F@*!ing Videos Part I & II" | ||
| "The Making of Estranged: Part IV of the Trilogy!!!" | 1994 | |
| "Welcome to the Videos" | 1998 | |
| "Live in Huston" | Velvet Revolver | 2010 |
| "Made in Stoke 24/7/11" | סלאש • מיילס קנדי | 2011 |
| "Let It Roll: Live in Germany" | Velvet Revolver | 2012 |
| "Live at the Roxy 25.9.14" | Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators | 2014 |
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של סלאש
סלאש, ברשת החברתית פייסבוק
סלאש, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סלאש, ברשת החברתית אינסטגרם
סלאש, ברשת החברתית טיקטוק
סלאש, סרטונים בערוץ היוטיוב
סלאש, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
סלאש, באתר אייטונס (באנגלית)
סלאש, באתר ספוטיפיי
סלאש, באתר סאונדקלאוד (באנגלית)
סלאש, באתר Last.fm (באנגלית)
סלאש, באתר AllMusic (באנגלית)
סלאש, באתר MusicBrainz (באנגלית)
סלאש, אמן באתר Encyclopedia Metallum (באנגלית)
סלאש, באתר דיזר
סלאש, באתר Discogs (באנגלית)
סלאש, באתר Songkick (באנגלית)- סלאש, באתר SecondHandSongs
סלאש, באתר טיידל (באנגלית)
.svg){kind=icon}
.svg){kind=logo}
הערות שוליים עריכה
- ^ Grant Smith is, Slash: Sex, drugs and tiny bicycles, December 2, 2018, Stuff
- ^ עינב שיף, סוף סוף: אלבום סולו ראשון לסלאש, באתר וואלה!, 8 באפריל 2010
- ^ "'הגיטריסט הטוב ביותר' על ידי מגזין "אסקווייר"". Blabbermouth.net. אורכב מ-המקור ב-2010-09-24.
- ^ Wright, Jeb (2010). "Slash: Dangerously Beautiful". Classic Rock. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Slash plays 20-minutes solo in TlV 2019 - YouTube
- ^ שי רגב, ברוכים הבאים לג'ונגל: גאנז אנד רוזס שברו את פארק הירקון, באתר מעריב אונליין, 6 ביוני 2023