סלאש (מוזיקאי)

מוזיקאי וגיטריסט אנגלי-אמריקני

סול הדסוןאנגלית: Saul Hudson; נולד ב־23 ביולי 1965), הידוע בכינויו סלאש (Slash), הוא מוזיקאי ופזמונאי אמריקני־אנגלי. הוא מוכר כגיטריסט המוביל של להקת ההארד רוק, Guns N' Roses, איתה זכה להצלחה גדולה ברחבי העולם בשנות השמונים המאוחרות ותחילת שנות התשעים. מאוחר יותר הקים את להקת הרוק ולווט ריבולבר, מאז 2010 הוא משתף פעולה עם מיילס קנדי ו־The Conspirators, ובאפריל 2016 חזר והתאחד עם להקתו המקורית Guns N' Roses.

סלאש
Saul Hudson
לידה 23 ביולי 1965 (בן 58)
המפסטד, בריטניה
שם במה Slash עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1985
מקום לימודים תיכון בוורלי הילס, תיכון פיירפקס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הארד רוק, הבי מטאל
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים 1986 Uzi Suicide
1987-1996 Geffen Records
1994-2004 Koch Records
2002-הווה RCA Records
בן או בת זוג Perla Ferrar (20012018) עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 2 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חתימה חתימה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סלאש בהופעה ב-2008

ביוגרפיה

עריכה

סלאש נולד בהמפסטד שבלונדון, בריטניה, לאם אפרו-אמריקנית ואב יהודי-אנגלי.[1] כשהיה סלאש בן 11 עברה משפחתו ללוס אנג'לס. בבית הספר (בו למד גם לני קרביץ) סלאש לא היה פופולרי, בשל סגנון לבושו ומראהו, שכלל שיער ארוך וג'ינסים שהבדילוהו משאר הילדים. בגיל 15 קיבל סלאש מסבתו את הגיטרה הראשונה שלו.

סלאש הושפע בראשית דרכו מבריאן מיי, AC/DC, אליס קופר, בלאק סבאת', ג'ף בק, לד זפלין, קווין, אריק קלפטון, הרולינג סטונז, אירוסמית', מוטורהד, ואן היילן, ג'ימי הנדריקס ואחרים. הזמן הרב אותו השקיע בלימודי הגיטרה הוביל בסופו של דבר לפרישתו מהלימודים בגיל 17 על מנת להתמקד בלימודי הגיטרה. סלאש "הקפיד" לנגן תמיד על גיטרת הלס פול שלו, שהפכה לסמלו המסחרי.

בשנת 1983, לאחר שהתמקצע בנגינה בגיטרה, ניסה סלאש להתקבל יחד עם חבר ילדות בשם סטיבן אדלר ללהקת פויזן. כשלא הצליחו, הם הקימו להקה בשם Road Crew, לה הם התקשו למצוא חברים היות שסגנון נגינתם היה בלוז, שהיה שונה מסצנת גלאם מטאל ששלטה באותה עת. כשסלאש חיפש נגן בס, ענה למודעה דאף מק'אגן.

הלהקה לא זכתה להצלחה וסלאש הצטרף ללהקה מקומית בשם Black Sheep. בשנת 1984, לאחר הופעת חימום של הלהקה יחד עם להקת מטאל נוספת בשם "הוליווד רוז", הכיר סלאש את סולן הלהקה אקסל רוז ואת הגיטריסט איזי סטראדלין. כמה חודשים לאחר מכן, סלאש נבחן ל"הוליווד רוז" אבל גיטריסט אחר בשם טרייסי גאנס הועדף על פניו. כשגאנס לא היה יכול להופיע בסיאטל; סלאש, סטיבן אדלר והבסיסט דאף מק'אגן הצטרפו לרוז וסטראדלין כדי להקים את להקת Guns N' Roses (גאנס אנד רוזס, על שם גאנס ורוז, מקימי הלהקה).

תקופת Guns N' Roses

עריכה
  ערך מורחב – Guns N' Roses

בתחילת דרכם, בשנים 1985 ו־1986 הופיעה להקת Guns N' Roses בברים והייתה להקת החימום של להקות אחרות. הייתה זו התקופה בה חברי הלהקה כתבו כמה משיריהם הקלאסיים כדוגמת "Welcome to the Jungle", "Sweet Child o' Mine" ו־"Paradise City". בזמן שפילסו את דרכם לצמרת סצנת רוק הכבד בלוס אנג'לס, הוצעו ללהקה מספר חוזי הקלטות. לאחר שהוציאו את אלבום הבכורה שלהם עם חברת התקליטים Uzi Suicide, חתמו עם חברת התקליטים גפן רקורדס. חברי הלהקה ביזבזו את מרבית שכרם על שתייה וסמים. הייתה זו התקופה בה הודבק להם הכינוי "הלהקה המסוכנת ביותר בעולם", עוד לפני שהוציאו אלבום ראשון.

אלבומם הראשון "Appetite for Destruction" יצא בסוף 1987 וכלל את הסינגל, "Sweet Child o' Mine", אשר הפך ללהיט והגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי. הלהקה הוציאה באותה שנה את המיני אלבום "G N' R Lies", שהיה ברובו אקוסטי וזכור בעיקר בגלל הסינגל "Patience". על אף שהאלבום כלל רק שמונה שירים (כאשר ארבעה מהם הוצאו לאור בעבר), הוא מכר 5 מיליון עותקים, בארצות הברית בלבד.

לאחר ארבע שנים של הפסקה, הוציאה הלהקה את האלבום הכפול, Use Your Illusion. אלבום זה הראה שינוי בכיוון המוזיקלי של הלהקה, והוא הכיל שירים יצירתיים ודרמטיים יותר כמו "November Rain" ו־"Estranged". שירים כמו אלה ביחד עם בלדות כמו "Don't Cry" תרמו למתחים שנוצרו בתוך הלהקה שיגרמו לפירוקה מספר שנים מאוחר יותר. אקסל רוז שאף לחפש סוגי רוק מתקדמים יותר בשעה שסלאש ומק'אגן רצו לשמר את סגנון הפאנק־בלוז של הלהקה. סלאש ציין אחר כך שזאת הייתה אחת הבעיות הגדולות שמנעו ממנו לעבוד עם רוז ברמה המקצועית. אלבום זה נחשב בעיני רבים[דרוש מקור] לשאפתני ביותר של הלהקה, והיו שכינו את עבודתו של סלאש כ"עילאית". הלהקה יצאה לאחר מכן לסיבוב הופעות נרחב במשך קרוב לשנתיים, שבסופו סלאש קיבל אזרחות אמריקנית.

אחרי יציאת האלבום החמישי, "The Spaghetti Incident?" (המורכב מאוסף קאברים של שירי פאנק) שלסלאש הייתה תשוקה רבה אליו, הוא מצא עצמו מתוסכל מחילוקי הדעות המקצועיים עם אקסל רוז. סלאש הציג לרוז חומר לאלבום חדש, אך רוז דחה אותם ובכך הוביל את סלאש להקים פרויקט צדדי של סופרגרופ בשם "Slash's Snakepit" בה היו שותפים גם מאט סורום, גילבי קלארק, דיזי ריד, אריק דובר ומייק אינז. סנייקפיט הקליטה את החומר של סלאש והוציאה לאור את האלבום, "It's Five O'Clock Somewhere", ב־1995. האלבום זכה לשבחים דווקא משום שהתעלם ממוסכמות סגנון הגראנג' והמוזיקה האלטרנטיבית. במאמץ להציל את מצבה הקשה של Guns N' Roses, הוזמן זק ויילד (גיטריסט לשעבר של אוזי אוסבורן) לנגן עם הלהקה, אך הוסכם בין הצדדים שאין מקום לשני גיטריסטים מובילים בלהקה אחת.

סלאש פרש רשמית מ־Guns N' Roses ב־30 באוקטובר 1996, אחרי שהכריז שהוא לא יכול לעבוד יותר עם רוז על רקע חילוקי הדעות המקצועיים ביניהם. בספרו האוטוביוגרפי מסביר סלאש שבעקבות ההצלחה הגדולה של הלהקה השתנו חבריה, ובייחוד אקסל הסולן, עד כדי כך שלא הצליחו לעבוד ביחד.

בשנת 2016 חזרו סלאש כגיטריסט המוביל ודאף מק'אגן (הבסיסט המקורי של הלהקה) ללהקת Guns N' Roses ויחד הם יצאו לסיבוב הופעות.

עבודה עם אמנים אחרים

עריכה

לאחר עזיבת Guns N' Roses, סלאש התרכז בסנייקפיט ויצא עימה לסיבוב הופעות. הלהקה התפרקה ב־1998 ואוחדה מחדש בשנת 2001. אלבומה השני, "Ain't Life Grand", זכה להצלחה במצעדים והגיע למעמד פלטינה בארצות הברית. כדי לקדם את האלבום, יצא סלאש לסיבוב הופעות משותף עם להקת "AC/DC".

סלאש הופיע עם אמנים רבים כדוגמת אליס קופר, רון ווד, ריי צ'ארלס, סטיבי וונדר וצמד ההיפ הופ, "Insane Clown Posse", בשירם "Halls of Illusion".

ב־1991 שיתף פעולה עם הזמר מייקל ג'קסון בשניים מלהיטיו של ג'קסון: "Black or White" ו־"Give In to Me", מתוך האלבום "Dangerous". סלאש גם הופיע בוידאו קליפ של "Give In to Me", כאשר יצא השיר כסינגל ב־1993, ואף השתתף עם ג'קסון בהופעה אחת במסגרת מסע ההופעות "Dangerous World Tour". ב־1995, הופיע עם ג'קסון בטקסי פרסי המוזיקה של MTV ובהמשך השתתף באלבומיו הבאים של ג'קסון: HIStory ו־"Invincible". ב־2001, השתתף סלאש בחגיגות ה־30 של ג'קסון, בהם ניגן את הלהיטים "Black or White" ו־"Beat It".

בשנת 1997, תרם משיריו לפסקול הסרט, ג'קי בראון, על פי בקשתו של קוונטין טרנטינו. אי לכך, הרבה מיצירותיה של סנייקפיט נשמעות לאורך הסרט. באותה תקופה, סלאש שיתף פעולה עם הזמרת הספרדיה מרתה סאנצ'ז בשיר, "Obsession-Confession", בפסקול הסרט "Curdled". בתחילת 2003 הופיע סלאש בעצרת מחאה נגד מלחמת עיראק בשם "Peace on the Beach".

במאי 2006, שיתף פעולה עם רוב זומבי, גילבי קלארק, סקוט איאן (מלהקת אנתרקס) וטומי לי (מלהקת מוטלי קרו) עם הופעת אורח של אייס פרלי מלהקת קיס ליצירת אלבום המחווה ללהקת קיס.

בשנת 2002, חזר לשתף פעולה עם דאף מק'אגן ומאט סורום בקונצרט מחווה לרנדי קסטילו.

ולווט ריבולבר

עריכה
  ערך מורחב – ולווט ריבולבר

בשנת 2002, הקים סלאש את להקת ולווט ריבולבר יחד עם שניים מחברי Guns N' Roses, סולן להקת סטון טמפל פיילוטס, סקוט וילנד, והגיטריסט של להקת ההארדקור פאנק ווייסטד יות', דייב קושנר.

ב-2003, הם הוציאו את הסינגל הראשון שלהם, "Set Me Free", כחלק מפסקול הסרט "הענק הירוק". ביוני 2004, הם הוציאו את אלבום הבכורה שלהם "Contraband", שלאחריו יצאו לסבב הופעות שנמשך שנה וחצי. האלבום זכה לפלטינה כפולה וביסס את ביצועיו של סלאש כנגן מיינסטרים. הלהקה לקחה חופשה ארוכה לפני הוצאת אלבומם השני, ביולי 2007. במרץ 2007, הלהקה ביצעה שני קאברים ללהקת ואן היילן. הלהקה הפסיקה להופיע בעקבות מתחים בין חבריה, בייחוד הסולן וילנד שידוע בשימושו בחומרים ממכרים.

קריירת סולו

עריכה

בשנת 2010 הוציא סלאש אלבום סולו הנושא את שמו. אלבום זה היה הראשון בקריירה המבוסס על עבודה עם אמנים שונים.[2] באלבום השתתפו איאן אסטבורי, אוזי אוסבורן, פרגי, מיילס קנדי, כריס קורנל, אנדרו סטוקדייל, אדם לוין, למי, דאף מק'אגן, דייב גרוהל, קיד רוק, אם. שאדוס, רוקו דלוקה ואיגי פופ. בגרסתו המורחבת של האלבום השתתפו אליס קופר, ניקול שרזינגר, בת' הארט וסייפרס היל.

Slash featring Myles Kennedy and the Conspirators

עריכה

בשנת 2012 הצטרף לסופרגרופ קנדי בשם The Conspirators, בו חבר סולן להקת Alter Bridge, מיילס קנדי (אותו הכיר סלאש מאלבומו הקודם). לאחר הצטרפותו של סלאש לסופרגרופ, שונה שמו ל-Slash featring Myles Kennedy and the Conspirators. ויחד הוציאו אלבום בשם Apocalyptic Love.

בספטמבר 2014 הוציא עם להקתו אלבום נוסף בשם World On Fire.

ב־2018 יצא אלבומם השלישי, Living the dream, לאחריו יצאו לסיבוב הופעות ברחבי העולם. במסגרת הטור הופיעו בישראל.

סלאש זכה בתואר הגיטריסט הטוב ביותר בשנת 2005 במגזין "אסקווייר", שהוסיף ואפיין את סלאש באמצעות שערו הארוך, כובעו הגבוה והסיגריה שבפיו.[3]

בינואר 2007, זכה סלאש בכוכב בהיכל התהילה של הרוק אנד רול, לצד כוכביהם של ג'ימי פייג' ואדי ואן היילן.

בתחילת 2012 סלאש, דאף מק'אגן, סטיבן אדלר, מאט סורום, גילבי קלארק ומיילס קנדי קיבלו תואר כבוד בהיכל התהילה של הרוק אנד רול בשם להקת גאנז אנד רוזס. לפני הטקס, הציע סלאש לאקסל רוז לשים את הסכסוך המתמשך מאחוריהם, ולהופיע פעם אחת יחדיו. רוז ענה בשלילה, ושכנע את די ג'יי אשבה, רון ט'אל במבלפוט, ריצ'רד פורטוס, טומי סטינסון, פרנק פרר, דיזי ריד, כריס פיטמן ו (ככל הנראה)איזי סטראדלין שלא להופיע בטקס. כתוצאה מכך, ההרכב הופיע ללא קלידן, וקנדי קיבל את הפרס בשם רוז.

בשנת 2012 קיבל סלאש כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד וחברו הטוב צ'ארלי שין נאם לכבודו נאום כבוד.

חיים אישיים

עריכה

בשנת 1992 סלאש התחתן עם רני סורן, הזוג התגרש ב־1997. בשנת 2001 סלאש התחתן עם פרלה פראר, ממנה יש לו שני בנים לונדון וקאש, ב־2018 הם התגרשו. משנת 2014 הוא נמצא במערכת יחסים עם מייגן הודגס. ב־2009, בעקבות מות אמו מסרטן הריאות, הפסיק סלאש לעשן – מה שהיה עד אז חלק בלתי נפרד מהופעתו על הבמה.[4]

במוצאי שבת, 22 במאי 1993, הופיע סלאש יחד עם Guns N' Roses בפארק הירקון בתל אביב, בהופעה שפתחה גל הופעות חיות של להקות מובילות מהעולם בישראל. למרות הקהל הרב שהגיע להופעה (כ־45,000 איש), היא הוכתרה על ידי המבקרים ככישלון חרוץ מבחינת הביצוע על הבמה. מספר שבועות לפני ההופעה בארץ נפצע קלארק בתאונת אופנוע, ומי שהפתיע בהסכמתו להחליף אותו לחמש ההופעות הראשונות בסיבוב ההופעות היה איזי סטראדלין. לסיבוב ההופעות של הלהקה התלווה הגיטריסט בריאן מיי, חבר להקת קווין, אשר היה מיודד ומקורב ללהקה וחימם את הופעתה עם להקתו "בריאן מיי". קווין נחשבת ללהקה המשפיעה ביותר על Guns N' Roses – דבר שנאמר פעמים רבות על ידי אקסל רוז וסלאש.

ב־15 ביולי 2017 הופיעה Guns N' Roses שוב בישראל, גם הפעם בפארק הירקון, במסגרת מופע האיחוד של ההרכב המקורי. כל 61,000 הכרטיסים להופעה נמכרו מבעוד מועד. ההופעה נמשכה 3 שעות וקיבלה ביקורות טובות.

 
סלאש בהופעה עם להקת Guns N' Roses בפארק הירקון בתל אביב, 5 ביוני 2023

ב־9 ביולי 2019, במסגרת השקת האלבום Living the dream, הופיע סלאש לראשונה בישראל יחד עם מיילס קנדי ו־The Conspirators במתחם אקספו תל אביב. ההופעה הייתה מצומצמת – כ־5,000 משתתפים. ההופעה התאפיינה בקטעי סולו ארוכים, בהם סולו נדיר באורכו – כעשרים דקות.[5]

ב-5 ביוני 2023 חזרה Guns N' Roses לפארק הירקון והופיעה מול 64,000 צופים, בדומה להופעתה הקודמת בארץ ב-2017. גם הפעם ההופעה נמשכה שלוש שעות וקיבלה ביקורות טובות.[6]

דיסקוגרפיה

עריכה
 עמוד ראשי
ראו גם – דיסקוגרפיה של ולווט ריבולבר

כאמן סולו

עריכה

עם Slash's Snakepit

עריכה
  • 1995 - It's Five O'Clock Somewhere
  • 2000 - Ain't Life Grand

עם Slash Featuring Myles Kennedy and the Conspirators

עריכה

וידאוגרפיה

עריכה

כאמן סולו

עריכה

עם Slash Featuring Myles Kennedy and the Conspirators

עריכה
  • 2015 - Live at the Roxy 25.9.14

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Grant Smith is, Slash: Sex, drugs and tiny bicycles, December 2, 2018, Stuff
  2. ^ עינב שיף‏, סוף סוף: אלבום סולו ראשון לסלאש, באתר וואלה‏, 8 באפריל 2010
  3. ^ "'הגיטריסט הטוב ביותר' על ידי מגזין "אסקווייר"". Blabbermouth.net. אורכב מ-המקור ב-2010-09-24.
  4. ^ Wright, Jeb (2010). "Slash: Dangerously Beautiful". Classic Rock. אורכב מ-המקור ב-16 באוקטובר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ Slash plays 20-minutes solo in TlV 2019 - YouTube
  6. ^ שי רגב, ‏ברוכים הבאים לג'ונגל: גאנז אנד רוזס שברו את פארק הירקון, באתר מעריב אונליין, 6 ביוני 2023