ויקיפדיה

כלב חיפוש והצלה

(הופנה מהדף Mercy dog)

כלב חיפוש והצלה הוא כלב ממושמע, מוכוון מטרה, שאומן לפעול במקרה של מצב משברי,[1] למצוא נעדרים לאחר אסון טבע או חבלה מעשה ידי אדם. באמצעות חוש הריח המפותח שלהם, הכלבים מזהים ריח אנושי. כלבי חיפוש והצלה מחלצים אנשים מתוך מקווה מים, מתחת לשלג ומתחת לבניינים שהתמוטטו. [2] כלב חיפוש והצלה תמיד עובד בצוות עם המטפל (הנוהג/מוביל) שלו.[3] יש המכנים את כלבי החיפוש וההצלה כלבי SAR (ראשי התיבות של השם האנגלי שלהם Search And Rescue dog).[1]

כלבי החיפוש וההצלה של יחצ"א בפעילות לאחר פיגוע הטרור בשגרירות ארצות הברית בניירובי בשנה 1998
קולי הצלב האדום, איטליה, 1909.
כלב סניטריים אוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה, 1914.

היסטוריה עריכה

כלבים היו חיות מחמד ובני לוויה של בני אדם במשך אלפי שנים, מאידך, כלבי הצלה הם תופעה שהחלה רק במאה ה-19. היו מקרים בהיסטוריה בהם כלבים הצילו חיי אדם, אך רק במאה ה-19 נעשה שימוש שיטתי ביכולות החיפוש וההצלה של הכלבים. מאמצע המאה ה-17 בהוספיס סנט ברנרד הגדול Great St. Bernhard, בשווייץ, הנזירים גידלו את הכלבים (אלה היו כלבי הסן ברנרד הראשונים). המשימה שלהם הייתה בתחילה למצוא בצלע ההר המושלגת את השביל להוספיס. ישנם דיווחים על מקרים שבהם הכלבים הללו הובילו אנשים אבודים או אנשים שנקברו בשלג אל המנזר, והצילו את חייהם. בין השנים 1800 ועד 1812 מתוארים מקרים בהם כלב סן ברנרד בודד הציל לבדו יותר מ-40 בני אדם.

בהתחלה, השימוש בכלבי הסן ברנרד נחשב כחריג וייחודי. משנת 1885 החל צבא הקיסרות הגרמנית לחשוב על שימוש בכלבים, בתחילה כשליחים או להובלת תחמושת. צייר החיות ז'אן בונגרץ החל לאמן כלבים בשירות הרפואי כדי לסייע באיתור חיילים פצועים. לשם כך הוא הקים בשנת 1890 את האגודה הגרמנית לכלבים רפואיים, שלקחה על עצמה את האחריות לאילוף כלבים רפואיים בהתנדבות. בשנת 1903 פרסם Hauptmann im Generalstab, Berdez בברן, את "ההוראות לאילוף ושימוש בכלב הרפואי". מלחמת העולם הראשונה נתנה תנופה להמשך התפתחות השימוש בכלבי החיפוש וההצלה. בעוד שעד תחילת המלחמה הצבא הגרמני הפעיל פחות מתריסר צוותי כלבי שירות רפואי, מספר זה עלה ליותר מ-4,000 צוותים של כלבי שירות רפואי (שכונו "כלבים סניטריים") במהלך המלחמה, שגויסו בהתנדבות ובהשאלה ממגדלי כלבים פרטיים. כלבי הצלב האדום שהיו בשימוש זהה, כונו "כלבי רחמים" (mercy dogs), שנשאו ברתמותיהם מים ואלכוהול שהחיילים הפצועים יכלו להסתייע בהם, וכן "כלבי אמבולנס", כלבים מגזעים גדולים (כ-40 ק"ג) שאומנו להתעלם מחיילים מתים ולשאת רק חיילים פצועים בחזרה אל מאחורי הקווים.[1] עד לסיום מלחמת העולם הראשונה נעשה שימוש בסך הכל בלמעלה מ-30,000 כלבים ששימשו במשימות שמירה ואבטחה, שליחויות או כלבים רפואיים. פחות מ-10% מהם הוחזרו לבעליהם לאחר המלחמה.

במהלך המלחמה התפתחו שיטות אילוף חדשות והתעצם הצורך בהמשך השירות של הכלבים הרפואיים. הכשרת הכלבים הרפואיים נשארה בידי הצבא. מצד שני, חלה התפתחות בתחום כלבי ההצלה האזרחיים בשווייץ. בשנת 1940 החל פרדיננד שמוץ לאמן באופן שיטתי כלבי מפולות שלגים.

במלחמת העולם השנייה, הצורך בכלבי חיפוש והצלה היה גבוה בהרבה מאשר במלחמת העולם הראשונה: מעל 200,000 כלבים שימשו בכל החזיתות, מתוכם 25,000 נהרגו במלחמה בצד הגרמני בלבד. הצורך בכלבים היה כה גדול, עד שהוורמאכט הפקיע אותם מבעליהם הפרטיים. באותה תקופה אולפו הכלבים לשתי משימות: כלבי החיפוש בתאי שטח, שבהם הם אמורים לאתר חיילים פצועים, וכלבי מפולות השלגים. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה פותח גם כלב ההריסות. באוקטובר 1944, החלה התפתחות בתחום החיפוש וההצלה מתוך הריסות, כתוצאה מצירוף מקרים, כאשר הצוותים הבחינו בכך שכלבים שלא הוכשרו מצאו אנשים שוב ושוב מתחת להריסות הבתים המופצצים.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הרעיון של כלב ההריסות התפשט גם מחוץ לגרמניה ולאנגליה והוחל באילוף שיטתי של כלבי הריסות. בצבא הגרמני אף הוחלט לשבץ בכל מסגרת של הגנה אזרחית (הג"א) צוות של מאמן וכלב חילוץ. החלטתה זו בוטלה בשנת 1968. לעומת זאת באותה שנה בשווייץ, העבודה עם כלבי אסונות רק החלה. בשנת 1972, האגודה השווייצרית לכלבי אסונות הוציאה הוראות אילוף. בהדרגה, התפתחה גם המודעות הציבורית לכלבי הצלה, באיתור נעדרים וקבורים, גם בעת שלום. למשל במקרה של שריפות, תאונות מטוסים, תאונות רכבת או רעידות אדמה. הביצועים המוצלחים של כלבי החילוץ במהלך רעידות האדמה באיטליה ב-1967, ברומניה ב-1977 ובאלג'יריה ב-1980 הגבירו את האמון בכלבים. באיראן, שבה הכלבים נחשבים לחיה טמאה מסיבות דתיות, כלבי הצלה אושרו לשימוש מאז רעידת האדמה בבאם ב-2003 לאחר שהסהר האדום האיראני השתמש בהם בהצלחה לחילוץ והצלה.[4]

שימוש בכלבים בישראל עריכה

בשנת 1939 הוקם "ארגון נוהגי כלבי שירות", יחידת הכלבים של ההגנה. הכלבים שאולפו על ידם פעלו במגוון משימות כמו איתור מטענים, גישוש, ואבטחה. בשנת 1947 הוקמה יחידה חדשה ללוחמה בטרור ועימה יחידת כלבנים שהוצבה תחת הענף ללוחמה בטרור. באותה תקופה יחידה זו הייתה מסווגת והייתה פעילה בעיקר בחילוץ בני ערובה. בשנת 1948, עם הקמת המדינה, עברה היחידה לצה"ל ובסיסה נקבע בבית הספר לכלבי נחייה של פרופסור רודולפינה מנצל בקריית חיים. היא כונתה: "מחלקת נוהגי הכלבים" והייתה כפופה לחיל המשטרה הצבאית. המחלקה מנתה כחמישים חיילים וכמה מאות כלבים אשר הופעלו בכל החזיתות. חיילי המחלקה אימנו את הכלבים למספר תפקידים ובהם: השתלטות על עמדות מקלעים, איתור פצועים, גילוי מוקשים ועוד. האימונים כללו גם צניחה עם כלבים. המחלקה פעלה עד שנת 1954 ואז פורקה.

בשנת 1974 הוקמה יחידה של לוחמים לצד כלבים ללוחמה בטרור על ידי יוסי לבוק שעסק באילוף כלבים לפני כן.[5] מטרת היחידה הייתה להקים את מערך האבטחה של בסיסי יחידת המודיעין 848 (לימים 8200) ובהמשך של חיל המודיעין כולו שהתבסס על כלבים. בשנים הבאות יוסי לבוק הציב מאות כלבי שמירה ותקיפה בבסיסים בסיני, בגדה, לאורך גבול ירדן ובצפון. בעקבות אסון מעלות, שבו נרצחו 22 ילדים על ידי מחבלים שלקחו אותם כבני ערובה ולאור כישלון חילוצם על ידי כוחות צה"ל, בוצע שילוב בין לוחמים לכלבים במטרה להביא לידי ביטוי את יכולות הכלבים להוביל את הלוחמים למיקומם המדויק של המחבלים ואף לתקוף ולהפתיע אותם במהירות ובחוזקה כאשר מיד לאחר מכן נכנס הכוח הפורץ שישחרר את בני הערובה.

בשנת 2002 לאחר מבצע חומת מגן הוחלט לצרף ליחידה צוות של לוחמות אשר פועלות במחסומים ובסריקות למציאת אמל״ח וחומרי נפץ. בהמשך הוכנסו כלבים ליחידת החילוץ וההצלה הארצית של פיקוד העורף (יחצ"א), הוקמו יחידות כלבנים בזק"א, במשטרת ישראל ובמג"ב.[6]

בשנת 2006, יכ"ל (יחידת הכלבנים לישראל) שהוא ארגון התנדבותי, אזרחי פרטי, המסייע בהצלת חיים, תוך שימוש בכלבי חילוץ והצלה, לקח על עצמה את האחריות לאיתור נעדרים במגזר הפרטי. זאת לאור העובדה שמדי שנה נעלמים בישראל כ-4000 בני אדם. יחידת החיפוש של יכ"ל פועלת ומתואמת עם משטרת ישראל, יחידת הכלבנים של צה"ל, עוקץ, רשות כיבוי האש, וארגוני הצלה שונים. עבור משטרת ישראל וצה"ל, יחידת החיפוש של יכ"ל הפכה לכתובת מקצועית לצורך קבלת עזרה בזמן אמת, במשימות גישוש וחיפוש.[7]

אימון ואילוף עריכה

 
הכלבה ריילי במרכז הסחר העולמי לאחר פיגועי 11 בספטמבר

ישנם כלבים רבים שניתן לאמן לחיפוש והצלה, בדרך כלל בוחרים גזעים כמו רועה גרמני, בורדר קולי, רועה בלגי (מלינואה) וכן לברדור רטריבר.[1] הכלבים עשויים להתחיל את האימונים שלהם כבר בגיל 8 עד 10 שבועות, כשהם עדיין גורים. האימונים נמשכים בדרך כלל שנתיים עד ארבע שנים לפני שהכלב מועמד לעבור את המבחנים הנדרשים.[8]

תכונות כלבי החיפוש וההצלה עריכה

כלבים חווים את העולם דרך כ-200 מיליון קולטני ריח באפם.[1] אף על פי שהם מסוגלים לעקוב אחר אותות ויזואליים, חוש הריח שלהם הוא המפותח יותר.[9] חלק גדול ממוחם מיועד לזיהוי ריחות, וגם האנטומיה שלהם מכוונת לתמוך בחוש הריח. מאפיינים פיזיים ונוירולוגיים עוזרים לכלב לזהות ולהבדיל בין ריחות חלשים ביותר. חוש הריח של כלב חזק מספיק בשביל לזהות אדם באמצעות הריח שלו, ואפילו לשייך ריחות לחלקי גוף של אנשים.[9][10] זו הסיבה שכלבי חיפוש והצלה מאומנים במיוחד להשתמש באף שלהם כדי לבצע את משימתם. כגון איתור נעדר או חשיפת סמים וחומרי נפץ. כלבים אלה יכולים לעקוב אחר שבילים בני חודשים או אפילו שנים בהם עברו בני אדם. כמו גם לזהות ריח מבגד שלא נלבשה כבר עשור.[1] ישנם כלבי הצלה המאומנים לזהות ריחות באוויר. בעוד שאחרים יכולים לעקוב אחר ריחות שהוטבעו על הקרקע.

למטרות הצלה חוש הריח בלבד של הכלב אינו מספיק. במבחנים אותם עוברים הכלבים, נבדקות יכולות נוספות של הכלב כגון גמישות, חוזק וזריזות. הכלבים צריכים להיות מספיק חזקים כדי להחזיק או לגרור חפצים, כולל בני אדם בעת הצורך. בנוסף, כלבי חיפוש והצלה צריכים להיות מסוגלים לעמוד במצבי לחץ, כמו רעשים חזקים וקהל רב או בעלי חיים אחרים בסביבתם. במשימה זו אסור לכלב להיות מוסח מכלבים אחרים, או מצוותי חיפוש הנמצאים בסביבה.

בעוד שגזעים גדולים מועדפים בדרך כלל לאימון ככלבי חיפוש והצלה, הם לא יכולים להיות גדולים מדי. ידוע כי כלבים מגזע סן ברנרד מסוגלים להריח עד כ-5 מטרים מתחת לשלג.[1] אך הם אינם בחירה אידיאלית לאימון בגלל גודלם העצום. מצד שני, כלבים מגזע כמו ניופאונדלנד מאומנים לעיתים קרובות בחיפוש והצלה מכיוון שהם לא מאוד גדולים, אבל עדיין יש להם כוח לשחות בזמן שאדם מחובר לרתמה שלהם.[1]

תכונה קריטית חשובה שבה נבחנים כלבי חיפוש והצלה היא היכולת שלהם להיות ממוקדי מטרה, ובעלי מוטיבציה יוצאת דופן כדי להמשיך במשימה ואפילו בחיפושים שגוזלים זמן רב ביותר. הם צריכים לבצע את משימתם גם בתנאים הכי פחות נוחים מבחינתם. באופן כללי, זו גם הסיבה שמעדיפים גזעים עם דחף צייד מפותח. כלבים שכאלה לא יוותרו עד שיקבלו את גמולם.

האימון עריכה

בגיל 8–10 שבועות הגורים מוכנים להתחיל באימון הבסיסי הכולל צייתנות בסיסית. (הם חייבים לשלוט בפקודות קלאסיות כמו לשבת ולבוא, להישאר ועקב). בעיקר באמצעות שימוש בסימני ידיים, מכיוון שתקשורת מילולית לא תמיד אפשרית במהלך מצב הצלה.[1] אימון שכזה יכול להימשך לפחות 3 חודשים. בפרק האימון הבא הכלבים עוברים אימוני זריזות קפדניים. כך שהם יהיו מוכנים לחלוטין לנווט בשטח קשה. הם צריכים להיות מסוגלים לאזן את עצמם בהליכה על קורות או קרקע לא יציבה. כמו גם לקפוץ דרך חלונות ולעמוד בהישגים אתלטיים מאוד, ולעיתים קרובות מסוכנים ופיזיים. אימון מסוג זה יכול להמשך לפחות שנה בטרם שהכלבים יוכלו לגשת למבחנים. בשלב האימון האחרון, הכלבים עוברים שיעורי חיפוש ומעקב מיוחדים יותר. באימונים אלה מגדילים את הקושי והעצימות ככל שהכלב רוכש יותר מיומנויות וביטחון.[1]

אופן הפעלת כלב החיפוש והצלה עריכה

כלב חיפוש והצלה מסוגל לזהות ולאתר נתיב ריח של אדם שרוע במצוקה או ריח גופת אדם (עד 48 שעות לאחר המוות) ממרחק רב. איש צוות החיפוש והצלה הנוהג בכלב מוביל את הכלב נגד כיוון הרוח. בשלב זה הכלב מסנן את הריחות באמצעות חוש הריח המפותח שבאפו ובאופן טבעי הוא מבדיל בין ריח שמקורו נייח (הנפגע) ובין ריח שמקורו נייד של צוותי החיפוש והאזרחים שבשטח החיפוש. הכלב אינו צריך לראות את הנפגע, גם אם הוא מוסווה או שהחיפוש נערך בלילה. יכולותיו של הכלב אינן נפגעות מהתנאים הסובבים אותו. מיד לאחר שהכלב גילה את נתיב הריח, הוא מוביל את הנוהג בו עד למקור הריח, מתיישב לידו ונובח.[11] בעת אירוע בו יש צורך להפעיל את כלבי החיפוש וההצלה, מביאים אותם לשטחי החיפוש ומשוחררים אותם לפי תאי שטח. הכלבים מאתרים את נתיבי הריח תוך כדי שהם רצים וסורקים את תא השטח לרוחבו ולאורכו. הכלבים מסוגלים לשלול או לאתר קיומו של הנפגע בתא שטח בגודל של 500X500 מטרים בתוך 5 דקות בלבד, גם כשמדובר בשטח קוצים וסלעים, הריסות מבנים, מערות, מפולות שלגים ועוד. מקומות שאדם הסורק אותם רגלי אינו יכול לעבור בהם.[11]

 
כלב ומטפל מחפשים ניצולים מרעידת האדמה באפריל 2015 בנפאל.

משימות עריכה

 
כלב חילוץ ממתין באתר אסון (מפולות הירושימה 2014)
 
כלב גופות מחפש שרידי אדם באתר התרסקות מטוס בגרינלנד.

איתור גופות עריכה

כלבים המאולפים למציאת גופות או חלקי גופות, בין אם קבורים, מוסתרים או שקועים, מכונים "כלבי גופות". בקרואטיה השתמשו בכלבים כאלה כדי למצוא אתרי קבורה בני כמעט 3000 שנה.[12] שוטרים, חוקרי מוות, ואנתרופולוגים, עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם כלבי גופות והמובילים שלהם.[13]

חילוץ מימים ואגמים עריכה

כלבים המועסקים בחילוץ מאגמים וימים מכונים "כלבי מים" למשימות מסוג זה מאלפים בדרך כלל כלבים מגזע לנדסיר(Landseer), אך גזעים רבים אחרים מתאימים גם הם למשימות אלה. הכלבים שוחים אל הנפגע עם רתמה מיוחדת ומציעים את עזרתם, לאחר מכן הנפגע יכול לאחוז ברתמה ולתת לעצמו להימשך על ידי הכלב. אם הקורבן מחוסר הכרה, הכלב יתפוס את זרועו או ידו של האדם וימשוך אותם אל החוף.

חילוץ מהריסות עריכה

ישנם כלבים המאולפים לחיפוש בהריסות (מכונים גם כלבי הריסות). זו משימה מהקשות ביותר לכלבי חילוץ; כלב הריסות חייב לסנן ריחות אנושיים ממגוון ריחות אחרים ולאתר קורבנות שעלולים להיקבר מתחת להריסות ופסולת בניין; הכלב מציין את הגילוי שלו על ידי נביחות או גירוד. על מנת למנוע טעויות, מבצעים חיפוש חוזר עם כלב שני במידת האפשר. פעולות באזורי אסון דורשות מהכלבים רמת משמעת וחוסן גבוהים ביותר הן מהכלב והן מהמטפל.

חיפוש במפולות שלגים עריכה

ניתן לחלץ אנשים שנקברו מתחת לשלג, במפולת שלגים, על ידי צוותי כלבי חיפוש והצלה. במשימות מסוג זה נעשה שימוש בכלבים מגזע סן ברנרד המסוגלים להריח בני אדם הקבורים בעומק של 5 מטרים מתחת לשלג. למרות ההתקדמות הטכנית שחלה בשימוש במכשירים כגון: B. LVS או RECCO, ישנם עדיין מקרים שבהם השימוש בכלבים הוא עדיף, או אף האפשרות היחידה (למשל כאשר אין אפשרות להסתכן ולהכניס אדם לשטח). הסוג זה של עבודת חיפוש גוזל זמן רב ומלחיץ הן עבור הכלב והן עבור המטפל.

ארגונים עריכה

למדינות בעולם, ערים ואזורים רבים ישנם ארגוני חיפוש והצלה המשתמשים בצוותי כלבים שיכולים להתגייס בשעת חירום או אסון. להלן כמה ארגונים בישראל ובעולם.

ראו גם עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Angela Wegmann, Wilfried Heines: Such und Hilf. Hunde retten Menschenleben. Ein Handbuch für die Ausbildung und den Einsatz des Rettungshundes. Kynos-Verlag, Mürlenbach 1989, ISBN 3-924008-47-7.
  • Andrea Freiin von Buddenbrock: Der Hund im Rettungsdienst. Ein Handbuch für Ausbildung und Einsatz. Kynos-Verlag, Mürlenbach 2003, ISBN 3-933228-74-3, S. 128: Selbstständige Problemlösungen und „intelligenter Ungehorsam“,
  • Urs Ochsenbein: Die Hundeausbildung nach Urs Ochsenbein. Vom Begleiter im Alltag bis zum Dienst- und Rettungshund. Spezialausgabe, 1. Auflage. Mit einem Beitrag und einem Nachwort von Claude Hockenjos. Müller Rüschlikon, Cham 2004, ISBN 3-275-01498-6.
  • Regine Hartl: Der Freiverweis in der Rettungshundeausbildung. Ausbildung des erfolgreichen Flächensuchteams im Freiverweis. Books on Demand, Norderstedt 2008, ISBN 978-3-8370-4376-1.
  • Julia Lorenz: „Such verwundt!“ Das Sanitätshundewesen in Deutschland bis 1918, in: Ralf Vollmuth, Peter Mees (Hrsg.): Militärmedizin und Sanitätsdienst im Ersten Weltkrieg. Beta Verlag Bonn 2018, ISBN 978-3-927603-70-7, S. 255–268.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא כלבי חיפוש והצלה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 rachelnoa, כל המידע על כלבי הצלה וחיפוש, באתר Petnet, ‏2022-12-13
  2. ^ Lockett, Michael S. (4 בנובמבר 2019). "Keeping a nose out: SEADOGS takes guesswork out of searches". Juneau Empire. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ כלבי חילוץ והצלה דרך העיניים של פנסיונר - Dogs For People, באתר Dogs For People, ‏5 ביוני 2015
  4. ^ Erdbrink, Thomas (2017-11-13). "Iran-Iraq Earthquake Kills More Than 500". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-01-20.
  5. ^ עופר אדרת, 2019-1938 | האיש שגייס את הכלבים לצה"ל: מקים "עוקץ" מת בגיל 81, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2019
  6. ^ לירן אלידומי, יחידת עוקץ: תנאי קבלה ומסלול הכשרה ליחידת הכלבנים של צה״ל, באתר סיירות, ‏2021-04-20
  7. ^ 1 2 יחידת הכלבנים | נעדרים, באתר www.israeldogunit.com
  8. ^ "Training Dogs & Handlers". Canadian Search Dogs. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2006. נבדק ב-8 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Canine Senses | PAWS Chicago, www.pawschicago.org
  10. ^ How Dogs Use Smell to Perceive the World | VCA Animal Hospital, Vca (באנגלית)
  11. ^ 1 2 3 זק"א בישראל - האתר הרשמי, באתר www.zaka.org.il
  12. ^ Dogs show a nose for archaeology by sniffing out 3,000 year old tombs The Guardian, 2019
  13. ^ Rebmann A., David E. (2000). Cadaver Dog Handbook. Taylor & Francis Group. ISBN 978-0-8493-1886-3.
  14. ^ "האיש שגייס את הכלבים לצה"ל: מקים "עוקץ" מת בגיל 81". הארץ. נבדק ב-2023-01-20.
  15. ^   עלינו על האקס פקטור של סיירת ״אלון״, באתר צה"ל, 16 בינואר 2022
  16. ^ "Strong Partners". International Rescue Dog Organisation.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כלב_חיפוש_והצלה&oldid=38437880"