פתיחת התפריט הראשי

מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה

מפלגה בהולנד
(הופנה מהדף VVD)

מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה או VVD (ראשי תיבות בהולנדית של: Volkspartij voor Vrijheid en Democratie) היא מפלגה שמרנית-ליברלית הממוקמת במרכז-ימין בהולנד.[1][2][3][4]

מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה
Volkspartij voor Vrijheid en Democratie (nl) Logo.svg
מדינה הולנד עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים Christianne van der Wal עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך ייסוד 24 בינואר 1948 עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות שוק חופשי וממשלה קטנה, פרו-אירופאית, ליברליזם חברתי
מטה האג עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית מרכז-ימין
www.vvd.nl
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

VVD, שהיא ממשיכת דרכה של מפלגת החופש PvdV שהתפרקה בשנת 1948, דוגלת בשוק חופשי, קידום עסקים פרטיים וליברליזם כלכלי, מצדדת בזכויות להט"ב ונשים, ותומכת באיחוד האירופי ובברית נאט"ו.[5][6][7]

מארק רוטה הנהיג את המפלגה מאז 31 מאי 2006 וב-14 באוקטובר 2010 הפך לראש הממשלה הראשון מטעם המפלגה. הקבינט הראשון של רוטה הושג בעזרת רוב המורכב מהמפלגות "המשיכה הנוצרית-דמוקרטית" והמפלגה למען החירות, אבל רוב זה הפך לא יציב, כאשר האחרונה סירבה לתמוך בצעדי הצנע שהוצעו לטיפול במשבר החוב האירופי.[8] כתוצאה מכך נערכו בחירות בספטמבר 2012,[9] בהן VVD נשארה המפלגה הגדולה ביותר, עם 41 מושבים. מנובמבר 2012 עד מרץ 2017 הייתה VVD שותף בכיר ב"קבינט רוטה השני", קואליציה "סגולה" (ביטוי פוליטי המשמש בעיקר בהולנד, בבלגיה ובארצות הברית לשילוב של כוחות פוליטיים אשר הצבעים המייצגים שלהם הם אדום וכחול) עם מפלגת העבודה. VVD נשארה המפלגה הגדולה גם בבחירות של 2017, אך ירדה ל-33 מנדטים.

הפוליטיקאי היהודי-הולנדי אורי רוזנטל חבר ב-VVD ושימש כשר החוץ של הולנד מ-14 באוקטובר 2010 עד 5 בנובמבר 2012.

חברי קבינטעריכה

שרים תפקיד / תחום כניסה לתפקיד
  מארק רוטה

(נולד 1967)

ראש ממשלת הולנד כללי 14 באוקטובר 2010
  סטף בלוק

(נולד 1964)

שר ביטחון וצדק 27 בינואר 2017
  הנק קאמפ

(נולד 1952)

שר כלכלה 5 בנובמבר 2012
  ג'נין הניס פלאסצ'רט

(נולדה 1973)

שר הגנה 5 בנובמבר 2012
  אדית סכיפרס

(נולדה 1964)

שר בריאות רווחה וספורט 14 באוקטובר 2010
  מלאני שולץ ואן האגן

(נולדה 1970)

שר תשתיות וסביבה 14 באוקטובר 2010
סגני שרים תפקיד / משרד כניסה לתפקיד
  אריק ויבס

(נולד 1963)

סגן-שר

(במשרד האוצר)

4 בפברואר 2014
  קלאאס דיג'קהוף

(נולד 1981)

בנובמבר חוקי משפחה, הגנת הפרט וזכויות יוצרים

אינטגרציה והגירה
(במשרד הביטחון והצדק)

20 במרץ 2015
  סנדר דקר

(נולד 1975)

סגן-שר השכלה גבוהה, הוראה

תרבות, מדע
(במשרד החינוך התרבות והמדע)

5 בנובמבר 2012

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Rudy W Andeweg; Lieven De Winter; Patrick Dumont (5 באפריל 2011). Government Formation. Taylor & Francis. עמ' 147. ISBN 978-1-134-23972-6. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2012. 
  2. ^ Jochen Clasen; Daniel Clegg (27 באוקטובר 2011). Regulating the Risk of Unemployment: National Adaptations to Post-Industrial Labour Markets in Europe. Oxford University Press. עמ' 76. ISBN 978-0-19-959229-6. בדיקה אחרונה ב-17 באוגוסט 2012. 
  3. ^ David Broughton (4 בינואר 1999). Changing Party Systems in Western Europe. Continuum International Publishing Group. עמ' 178. ISBN 978-1-85567-328-1. בדיקה אחרונה ב-20 באוגוסט 2012. 
  4. ^ Thomas Poguntke; Paul Webb (21 ביוני 2007). The Presidentialization of Politics: A Comparative Study of Modern Democracies. Oxford University Press. עמ' 158. ISBN 978-0-19-921849-3. בדיקה אחרונה ב-24 באוגוסט 2012. 
  5. ^ T. Banchoff (28 ביוני 1999). Legitimacy and the European Union. Taylor & Francis. עמ' 123. ISBN 978-0-415-18188-4. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2012. 
  6. ^ Andeweg R.B. and G.A. Irwin Government & Politics in the Netherlands 2002 Palgrave p. 48
  7. ^ "whois.ws - This website is for sale! - domain registration Resources and Information.". Whois.ws. בדיקה אחרונה ב-17 במרץ 2017. 
  8. ^ Bruno Waterfield (23 באפריל 2012). "Dutch prime minister Mark Rutte resigns over austerity measures". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2015. 
  9. ^ http://www.houseofrepresentatives.nl/dossiers/2012-elections