מגש הכסף (סדרת טלוויזיה)
מגש הכסף היא סדרת טלוויזיה דוקומנטרית זוכת פרס האקדמיה לטלוויזיה על המצב הכלכלי והחברתי של מדינת ישראל שנוצרה על ידי דורון צברי ואמיר בן-דוד בשנת 2015. הסדרה מורכבת משלושה פרקים: הפרק הראשון מועבר על ידי גיא רולניק, הפרק השני על ידי ירון זליכה והפרק השלישי על ידי דני גוטווין. הסדרה שודרה בערוץ 8.
צילום מסך מתוך פתיח הסדרה | |
סוגה | תעודה |
---|---|
יוצרים |
דורון צברי אמיר בן דוד |
בימוי | דורון צברי |
משתתפים |
גיא רולניק ירון זליכה דני גוטווין |
ארץ מקור | ישראל |
שפות | עברית |
מספר עונות | 1 |
מספר פרקים | 3 |
הפקה | |
מפיק | דנה כהן |
חברת הפקה | דנה כהן הפקות |
עורכים | אמיר בן-דוד |
מוזיקה | חיים פרנק אילפמן |
אורך פרק | 55 דקות |
שידור | |
רשת שידור | ערוץ 8 |
רשת שידור בישראל | HOT |
תקופת שידור מקורית | אוקטובר 2015 – 28 באוקטובר 2015 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb |
על פי רולניק, תוך שבועיים מעלייתה לשידור, נחשפו יותר ממיליון איש לסדרה ולסרטונים קצרים מתוכה שהופצו ויראלית באינטרנט.[1]
פרק ראשון - השליחות של גיא רולניק
עריכהנושאים
עריכה- ישראל נשלטת על ידי קבוצה קטנה של בעלי הון.
- החברים המעטים בקבוצה זו מממנים זה את זה תוך שהם עושים שימוש בכספו של הציבור.
- אותה קבוצה קטנה שולטת באמצעי התקשורת המרכזיים: ערוץ 2, מעריב, ידיעות אחרונות ועוד.
- האחראים מטעם המדינה לאינטרס הציבורי עוברים לעבוד בעסקים של קבוצת בעלי ההון. הם מתקשים לרסן את מעסיקיהם-לעתיד.
- בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בכ-60% מהאשראי במדינה.
- במדינת ישראל שוחד וקימבונים עדיפים על כישרון ונכונות לעבוד. שחיתות היא נורמה מקובלת.
- השירות הציבורי בישראל מסורבל, מיושן, עסוק בהישרדות.
- תקציב הביטחון מנופח ואינו שקוף לביקורת ציבורית.
מרואיינים
עריכה- משה כחלון - שר האוצר.
- עו"ד דוידה לחמן-מסר - לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקאליים.
- עו"ד דרור שטרום - לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים.
- עו"ד פנחס רובין - העומד בראש משרד עורכי דין גורניצקי ושות'.
- סמי בן יעיש - לשעבר מנכ"ל ההסתדרות.
- אבי גבאי - השר להגנת הסביבה.
- רוני דניאל - הפרשן הצבאי של חדשות ערוץ 2.
פרק שני - ירון זליכה שומר הקופה
עריכהנושאים
עריכה- שיעורי העוני בישראל הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי, אף כי ישראל אינה מדינה ענייה.
- ישראל היא מדינה מאוד בלתי-שוויונית. קיים פער גדול מאוד בין עניים לעשירים.
- הממשלה בישראל מעדיפה באופן עקבי את בעלי ההון על פני האזרח הפשוט.
- בישראל יש לחברות הגדולות פטור כמעט מלא מתשלום מיסים.
- התחרותיות בשוק הישראלי מאוד נמוכה ולכן המחירים גבוהים מאוד. קיימים בישראל הרבה מונופולים.
- משאבי הטבע של המדינה לא נמכרו במכרז כראוי, אלא חולקו חינם למקורבים.
- השחיתות הגבוהה בישראל היא גורם משמעותי לפערים הגדולים ברמת החיים.
- הממשלה גרמה במדיניותה לכך שמחירי הדיור בישראל יזנקו כלפי מעלה.
לסיכום: השיח הציבורי מוסט בכוונת מכוון מנושאי דיור, מיסוי, גז, יוקר מחיה, חינוך וחברה לפוליטיקה ולהפחדה.
מרואיינים
עריכה- ד"ר יצחק ספורטא.
- אוסקר אבו ראזק - לשעבר המשנה למנהל רשות המיסים.
- חיים הורביץ - לשעבר חבר בהנהלת "טבע", בנו של אלי הורביץ.
- פרופ' איתן ששינסקי - ראש הועדה לבחינת מיסוי תגליות גז ונפט בישראל.
- משה מזרחי - לשעבר ח"כ וראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה.
- ערן רולס - יו"ר מרכז הבנייה הישראלי.
פרק שלישי - דני גוטוויין ושודדי מדינת הרווחה
עריכההמרצה משווה בין פינלנד, שהיא מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית לבין ישראל, שלהגדרתו שולטת בה מדיניות ניאו ליברלית. בשנת 1977, עם עליית הליכוד בראשות מנחם בגין לשלטון, התחיל פירוק שלטון הכלכלה הריכוזית במדינה וריסוק ההסתדרות על כל נכסיה.
האינפלציה הייתה אחד המכשירים לפירוק הכלכלה הישנה, בכך שהרסה את יכולת האזרחים לתכנן את חייהם. ביטול הסובסידיות על מוצרי היסוד גרם לעליית מחירים בעשרות אחוזים. המע"מ עלה מ-8% ל-12% והריבית עלתה מ-26% ל-57%. הצעדים האלה הרסו את התשתית הכלכלית של חברת העובדים וההסתדרות.
מפעלים רבים נסגרו ועשרות אלפי אנשים פוטרו מעבודתם. אנשים רבים פנו בשלב זה לבורסה, כדי לנסות לשמור על ערך כספם. המניות הבנקאיות ווסתו עד שב-1983 קרסו גם הן.
קמה ממשלת אחדות והיא עצרה במחי-יד את האינפלציה הדוהרת. התחיל קיצוץ נרחב בתקציבי משרדי הממשלה, שבעקבותיו ירדה רמת השירותים הציבוריים וכך הוכשרה הדרך להשתלטות בעלי ההון על המשק ועל נכסיו. מפלגת העבודה בראשות שמעון פרס שיתפה פעולה עם המדיניות הנאו-ליברלית. לאחר מכן, בתקופת כהונתו השנייה של רבין כראש ממשלה 1995-1992 חלה הגדלה בתקציבי החינוך, הבריאות והרווחה והועברו כספים רבים למגזר הערבי, שעד אז הופלה לרעה. באותו זמן התחוללה ההפרטה הגדולה ביותר: אל על, בזק, צים, בנק הפועלים, בנק לאומי, כימיקלים לישראל, IDB, כור, שקם, מספנות ישראל ועוד. בסה"כ 17 חברות הופרטו.
חיסול העבודה המאורגנת
עריכהבתקופת חיים רמון כיו"ר ההסתדרות נותקה ההסתדרות מקופת החולים ובכך חוסלה העבודה המאורגנת בישראל. ב-1977 80% מהעובדים במדינה היו מאורגנים. ב-2015 רק 25% מהעובדים מאורגנים.
בריאת הטייקונים
עריכההשלטון המפריט נזקק לבעלי הון כדי למכור להם את נכסיו. כיוון שלא נמצאו לו כאלה, הוא נאלץ ליצור אותם בעצמו וכך עלו לגדולה האחים עופר, משפחת דנקנר, יצחק תשובה ודומיהם. אנשים אלה עשו שימוש בכספי הציבור והכניסו את הרווחים לכיסיהם הפרטיים.
עליית תרבות המגזרים
עריכהבמקום רעיון כור ההיתוך שביטא בשנים הראשונות למדינה שאִיפָה לאחד בין השונים, המדינה המופרטת הדגישה את ההבדלים בין המגזרים והמעמדות. דוגמה לכך היא עליית ש"ס, שפעלה ועשתה חייל באופן פלגני.
חיזוק ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון על חשבון היישובים בגבולות הקו הירוק
עריכהבשטחים הוקמה מדינת רווחה עם תקציבים גדולים ובנייה מואצת. אזרחים שלא היה להם סיכוי להצליח בתחומי גבולות 67 קיבלו תנאי חיים משופרים בהתנחלויות. דוגמאות (לפי נתוני שנת 2012):
בקו הירוק | ביהודה ושומרון | |
---|---|---|
השקעה בילד בשנה | בדימונה - 3,700 ש"ח | בהר חברון: 24,500 ש"ח |
מספר ממוצע של ילדים בכיתה | בארץ - 31.4 | בהתנחלויות - 21.7 |
השקעה בתושב בשנה | בעיירת פיתוח - 1,892 ש"ח | בהתנחלויות - 2,695 ש"ח |
מענקי איזון בחינוך לתושב | בעיירות פיתוח - 671 ש"ח | בהתנחלויות 1,108 ש"ח |
הכספים מועברים מהממשלה באמצעות החטיבה להתיישבות. התנחלות בית אל קיבלה 51,500,000 ש"ח, סכום גבוה ממה שקיבלו יחד כל יישובי הנגב והגליל.
כל אלה גרמו לכך שעלה מספר המתנחלים ובשנת 2015 הוא 400,000.
תקופת נתניהו בכלכלת ישראל
עריכהבמהלך שנות כהונתו בנימין נתניהו מעדיף לחזק את אנשי ההון על חשבון האזרח הפשוט. לכן הוא "מפחית, מייעל ומצמצם"[2] את הסקטור הציבורי.
ישראל בהשוואה למדינות העולם:
בישראל | בעולם | |
---|---|---|
השקעה ממוצעת לנפש בבריאות | $31 | ב-OECD $82 |
מיטות בבתי החולים לכל 1,000 איש | 1.9 | באירופה 3.4 |
מכשירי MRI למיליון איש | 3 | ב-OECD 12.6 |
תחבורה ציבורית | ההשקעה בישראל 15% מהממוצע בעולם כולו | |
מספר ילדים לגננת | 27 | ב-OECD 14 |
מדיניות נחוצה
עריכהיש לטפח את המעמדות הנמוכים ולחזק את הפריפריה. כך ישראל תוכל להגיע לממוצע נתוני ה-OECD תוך שלוש שנים ולשליש הגבוה של הנתונים תוך 6 שנים.
מרואיינים
עריכה- עו"ד אוריאל לין - לשעבר ח"כ והממונה על הכנסות המדינה.
- יגאל כהן-אורגד - לשעבר שר האוצר (1984-1983).
- חיים רמון - לשעבר יו"ר ההסתדרות.
- אריה דרעי - יו"ר ש"ס.
- אורי אריאל - שר החקלאות ולשעבר מזכ"ל מועצת יש"ע (1996-1989).
- דרור אטקס - פעיל ב"שלום עכשיו" ו"יש דין", חוקר התנחלויות.
ביקורות ומחלוקות
עריכהבאתר העין השביעית פורסם כי ערן טיפנברון, העורך הראשי של אתר "ynet" מקבוצת ידיעות אחרונות, שבמסגרתו משודרים התכנים של HOT באינטרנט, נתן הוראה ישירה לא להעלות את פרקי הסדרה לאתר, דבר המחזק את טענותיו של רולניק בסדרה בנושא האינטרסים הזרים של התקשורת בישראל.[3]
ביקורת על הסדרה
עריכההצלחתה של הסדרה לוותה גם בביקורות. לדברי המבקרים הסדרה עשויה באופן מוטה. על פי רוגל אלפר הצגת הדברים בסדרה נעשית בשפת סרטי תעמולה, כך שלצופים קשה לערער על הנאמר בסדרה.[4] טיעון נוסף הוא שהסדרה מציגה אג'נדה כלכלית המזוהה עם תנועות השמאל, ולא ניתן איזון לדעות המזוהות עם הימין הכלכלי.[5]
ביקורת על פרק 1
עריכהבפרק הראשון של הסדרה טוען גיא רולניק כי בישראל לא קיים חופש עיתונאי אמיתי, המאפשר לעסוק בבעיית הריכוזיות במשק הישראלי באופן ביקורתי. כנגד טענה זאת כתב רוגל אלפר כי ערוץ 2 סיקר בהרחבה ובאהדה את אירועי המחאה החברתית בשנת 2011, סיקר בהרחבה את מחאת הקוטג', אף על פי שעפרה שטראוס היא מבעלי הערוץ, וביקר את חברת קוקה-קולה על המחירים שהיא גובה, אף על פי שמוזי ורטהיים המחזיק בזכיינית קוקה קולה בארץ, גם הוא מבעלי הערוץ. הערוץ ביקר גם את מתווה הגז, ושלי יחימוביץ' מקבלת בו במה נרחבת לשטוח את משנתה.[6]
ביקורת על פרק 3
עריכהעל פי חלק מהמבקרים, הפרק השלישי בסדרה שמעביר דני גוטווין, מקטלג אותה פוליטית, זאת בניגוד להצהרות יוצרי הסדרה כי "זה לא פרויקט של הימין או השמאל". התייחסותו של גוטווין בסוף הפרק להתנחלויות מבטאת זאת.[7][5]
בנוסף, נטען שדבריו של גוטווין סותרים את תמונת המציאות שהציגו גיא רולניק וירון זליכה בשני הפרקים הראשונים. גוטווין עצמו תקף בעבר מספר פעמים את רולניק, ואף ראה בו כמי ש"פועל, למעשה, לקדם את משטר ההפרטה בנוסח נתניהו".[4][7][8]
על ההשוואה שגוטווין עורך בין פינלנד לישראל וטענתו שפינלנד היא מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית, הועלתה הטענה הנגדית שלמעשה על פי מספר מדדים, פינלנד היא מדינה יותר קפיטליסטית מישראל.[9]
משה פוקסמן, המשנה למנכ"ל מרכז מורשת מנחם בגין פנה במכתב תלונה למועצת שידורי הכבלים והלווין ביחס לפרק השלישי בסדרה, שבו לטענתו מוצג "נרטיב שקרי שאינו מעוגן במציאות" בהקשר לכהונתו של מנחם בגין בראשות הממשלה והמדיניות הכלכלית-חברתית שהוביל.[10]
קישורים חיצוניים
עריכה- פרקי הסדרה המלאים:
- מגש הכסף - פרק 1, ערוץ HOT 8, יוטיוב
- מגש הכסף - פרק 2, ערוץ "אנו", יוטיוב
- מגש הכסף - פרק 3, ערוץ HOT 8, יוטיוב
- "מגש הכסף", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "מגש הכסף", באתר אידיבי
- דף הפייסבוק של הסדרה
- מגש הכסף באתר HOT
- בועז כהן, הון שלטון: הסדרה שמציגה את הכלכלה הישראלית במלוא כיעורה, באתר מעריב אונליין, 23 באוקטובר 2015
- אריק וייס, האם הבמאי דורון צברי יצליח להחיות את המחאה החברתית?, באתר nana10, 24 באוקטובר 2015(הקישור אינו פעיל, 6 בנובמבר 2020)
- שני ליטמן, ב"מגש הכסף" דורון צברי מגיש שירות חשוב לאזרחי ישראל, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2015
- גלית עדות, "מגש הכסף": סדרת הדוקו החדשה המתריעה מפני חורבן כלכלי וחברתי, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2015
- ארי פינס, איפה הכסף?, באתר מאקו, 27 באוקטובר 2015
- אילן קפרוב, זעם קדוש: הסדרה שחייבת להוציא את כולנו לרחובות, באתר וואלה, 27 באוקטובר 2015
- דניאל דה-מלאך, מגש הכסף בלי מדינת היהודים? מה שכחו רולניק, זליכה וגוטווין, באתר "העוקץ", 6 בדצמבר 2015
- עמי וטורי, מגש הכסף: מתארים את הקפיטליזם, אך לא תמיד מזהים אותו, באתר "העוקץ", 1 בנובמבר 2015
- שוקי טאוסיג, כמו שהמערכת מושחתת - ככה היא גם יכולה להיות לא מושחתת, באתר העין השביעית, 2 בנובמבר 2015
- גיא רולניק, מה קרה מאחורי הקלעים של "מגש הכסף"?, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2015
- גיא ארז, פרופ' עומר מואב: "הסדרה 'מגש הכסף' פשוט נוראית, היא דוחפת את הציבור כאן לרחובות - בדרישות הזויות ומזיקות", באתר ביזפורטל, 10 בנובמבר 2015
- נתן שקרצ'י, מגש הכסף: לצאת מהכלים ואז לצאת לרחובות, באתר "שיחה מקומית", 30 באוקטובר 2015
- חגי מטר, מה מפריע לי בסדרה מגש הכסף, באתר "שיחה מקומית", 30 באוקטובר 2015
הערות שוליים
עריכה- ^ גיא רולניק, יותר ממיליון איש נחשפו לסדרה "מגש הכסף": גיא רולניק חושף מה קרה מאחורי הקלעים, באתר TheMarker, 4 בנובמבר 2015
- ^ דני גוטוויין ושודדי מדינת הרווחה, דקה 51
- ^ איתמר ב"ז, מה לא כתוב בעיתון, באתר העין השביעית, 4 בנובמבר 2015
- ^ 1 2 רוגל אלפר, הסתירה הפנימית של "מגש הכסף", באתר הארץ, 29 באוקטובר 2015
- ^ 1 2 אריאל שנבל, הפספוס השמאלני של מגש הכסף, באתר nrg, 4 בנובמבר 2015
- ^ רוגל אלפר, מגש הכסף: החורים בתיאוריית הקונספירציה של גיא רולניק, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2015
- ^ 1 2 אמרי סדן, מגש הכסף: האם הפעם הציבור ילמד את הלקח?, באתר nrg, 28 באוקטובר 2015
- ^ דני גוטוויין, קופיקס קפיטליזם, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 30 במאי 2014
- ^ במגש הכסף, פרופ' גוטוויין שואל בערגה: מה הסוד של פינלנד? הנה התשובה. סרטון של גלעד אלפר
- ^ מיה מנע, אינני יכול עוד עם "מגש הכסף", באתר וואלה, 2 בנובמבר 2015
הקודם: 2014 - כביש 90 |
פרס האקדמיה לטלוויזיה - תוכנית תעודה 2015 - מגש הכסף |
הבא: 2016 - צל של אמת |