כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון
כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (בערבית: ديرالقديس جوارجيوس או كنيسة مار جريس - "כניסת מאר ג'ריס") היא כנסייה נוצרית אורתודוקסית בלוד. הכנסייה נבנתה לראשונה בתקופה הביזנטית, נהרסה מספר פעמים והוקמה לאחרונה במאה ה-19. הכנסייה שוכנת במתחם "משולש הדתות" בעיר העתיקה של לוד, ליד מסגד אל-עומרי ובית הכנסת "שערי שמיים". לכנסייה נודעת חשיבות רבה, בעיקר בקרב נוצרים אורתודוקסים וארמנים.
מידע כללי | |
---|---|
סוג | כנסייה |
על שם | גאורגיוס הקדוש |
כתובת | רח' אליהו גולומב, העיר העתיקה |
מיקום | לוד |
מדינה | ישראל |
הקמה ובנייה | |
תקופת הבנייה | ?–1872 |
תאריך פתיחה רשמי | 1872 |
קואורדינטות | 31°57′11″N 34°53′58″E / 31.953086°N 34.899471°E |
המסורת
עריכה- ערך מורחב – גאורגיוס הקדוש
לפי המסורת שהתפתחה בתקופה הביזנטית נולד גאורגיוס הקדוש בלוד. גאורגיוס היה חייל בצבא הרומי שקיבל על עצמו את הנצרות. בשנת 302 פרסם דיוקלטיאנוס צו כנגד הנוצרים. גאורגיוס נצטווה ליטול חלק בדיכוי הנוצרים, אך תחת זאת התוודה כי הוא נוצרי וביקר את החלטת הקיסר. דיוקלטיאנוס ניסה להמיר את גאורגיוס על דתו, אך הוא סירב והקיסר ציווה על המתתו בעינויים כבוגד. לאחר עינויים קשים נערף ראשו של גאורגיוס על חומת ניקומדיה ב-23 באפריל 303. במסורת הנוצרית הפך הקדוש ל"גאורגיוס הורג הדרקון", המסמל את האמונה הפגאנית. לאחר מותו נקבר גאורגיוס בקפדוקיה, ובמאה ה-5 הובא ראשו ללוד ונקבר בה. העיר הפכה ליעד לצליינים, ושמה הוסב מ"דיוספוליס" ל"גיאורגופוליס".
היסטוריה
עריכהבתקופת הקיסר קונסטנטינוס הראשון (306-337) נבנתה באתר כנסייה שלא הוקדשה עדיין לגאורגיוס הקדוש, שכן המסורת הקושרת אותו אל העיר התפתחה רק במאה ה-5 או ה-6. על פי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, שם הקדוש לו הוקדשה הכנסייה לא פורסם בתחילה מחשש לרדיפות. בהיות גאורגיוס למגן הדת הנכונה, סימלה הכנסייה המוקדשת לו את ניצחון הנצרות על אויביה, ולכן הפכה ליעד לכל מי שביקש לפגוע בנצרות ובנוצרים. הכנסייה נהרסה בשנת 614 בידי הסאסאנים. היא הוקמה שנית ונהרסה בשנת 1010 בפקודתו של השליט הפאטמי אל-חאכם. הצלבנים שייסדו בלוד את הבישופות הלטינית הראשונה בארץ ישראל הקימו את הכנסייה השלישית במקום באמצע המאה ה-12 וזו בוצרה. ב-25 בנובמבר 1177 צרו כוחותיו של צלאח א-דין על לוד והצלבנים גברו עליהם והניסו אותם; אולם ב-24 בספטמבר 1191, במהלך מסע הצלב השלישי, הצליח צלאח א-דין להרוס את הכנסייה. בתקופת הממלכה הצלבנית השנייה, נבנתה הכנסייה שוב, אך עם הכיבוש הממלוכי של לוד בשנת 1260 החריב אותה ביברס, והותיר חלק קטן ממנה בהריסותיה, ככל הנראה כדי לבזותה ברבים. בשטח הכנסייה שהרס ציווה ביברס להקים מסגד, ובהקמתו עשו הממלוכים שימוש באבני הגזית, בעמודי הגרניט והשיש ובכותרות הכנסייה ההרוסה. בשטח המסגד שוכנים שרידים של הכנסייה הביזנטית, ובהם גם עמוד ועליו כתובת ביוונית.
במחצית השנייה של המאה ה-19, כאשר העות'מאנים החלו מעבירים שטחים בארץ ישראל לידי מעצמות אירופה, השטח שלא נכלל במסגד הועבר לממשלת יוון, וזו העבירה אותו לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית אשר קוממה את הכנסייה ב-1872 בעזרת משפחות מונייר וחבש בנות העיר. לצד הכנסייה הוקם גם מנזר.
האתר
עריכהמאחר שבחלק משטחה של הכנסייה הצלבנית שכן המסגד, שוקמו רק הספינה המרכזית ומעבר האורך הצפוני, ושני האפסיסים שבקצותיהם. בשל מגבלות המקום נוצר בית רוחב, שבו רק שני מעברים: המעברים המרכזי והצפוני של הכנסייה ההיסטורית. רק שני האפסיסים, חלק מהקיר הצפוני ושני העמודים נותרו מהמבנים הקדומים, וכתוצאה מכך חלק מהקירות המודרניים מודבקים אל הקירות המקוריים, ורק על אלה המקוריים נראית פטינה.
מעל הכניסה אל הכנסייה קבוע תבליט אבן המתאר את הקדוש קוטל את הדרקון, ועל דלת הכניסה מופיעה המילה היוונית "NIKA" (ניצחון) בשל כך שהכנסייה מסמלת את ניצחון הנצרות. איקונוסטאזיס מפואר חוצץ בין אולם התפילה לאזור המקודש ובו נראים, בין היתר, דמויותיהם של גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון, מרים, אם ישו אוחזת בישו הילד, ישו המורה, יוחנן המטביל ואיקונין המתאר את הקמת הכנסייה. במרכז האולם תלויה נברשת זהב גדולה שנתרמה על ידי קהילה יוונית, והיא זהה לזו הנמצאת בכנסיית הקבר. שני גרמי מדרגות במעבר המרכזי מוליכים אל הקריפטה שבה שוכנת מצבת שיש מהמאה ה-19. לפי המסורת קבור ראשו של הקדוש מתחת למצבה, ועליה תבליט של הקדוש במרכזו של אגן שמן לצד הכיתוב ביוונית ”ὁ Ἅγιος Γεώργιος ὁ τροπαιο φόρος”. ("גאורגיוס הקדוש, מגדלור מאיר").
חגיגות גאורגיוס הקדוש
עריכהבכל שנה ב-16 בנובמבר נערכות בלוד חגיגות גאורגיוס הקדוש, או "חג סנט ג'ורג'", שכונו אצל ההיסטוריון מוקדסי בשם "עיד ליד" (חג לוד).[1] בחגיגות משתתפים חניכים מכל שבטי הצופים הערבים האורתודוקסים.[2] ביום זה נהוג לציין את העברת ראשו של הקדוש מביתיניה ללוד. האירוע מתחיל בערב שלפני יום החג, ולעיתים זובחים החוגגים כבש.[3] ביום האירוע עצמו בשעה 9:00, מתקיימת בכנסייה מיסה חגיגית בנוכחות הפטריארך היווני-אורתודוקסי וכל הבישופים בארץ.
גלריה
עריכה-
האיקונוסטאזיס במעבר המרכזי
-
האיקונוסטאזיס במעבר הצד הצפוני
-
המצבה בקריפטה שמתחתיה קבור ראשו של גאורגיוס הקדוש
-
הנברשת
-
חורבות הכנסייה בציורו מ-1698 של ההולנדי קורנליס דה ברוין
לקריאה נוספת
עריכה- מדריך לאתרים הנוצריים בארץ-ישראל, אריאל 85–87, הוצאת אריאל אפריל 1992, עמ' 241
- "הכנסיות היפות בישראל", דוד רפ, הוצאת מפה, 2011, ISBN 9789655211221, עמ' 94
- לוי איריס (2020), "איקונות מוזהבות: פטרונות וקהילה בכנסיית גיאורגיוס הקדוש ברמלה". הוצאת רסלינג
קישורים חיצוניים
עריכה- הכנסייה, באתר העיר לוד
- תרשים הכנסייה ומסגד אל-עומרי
- תמונות הכנסייה
- דן לזר, ג'ורג' קוטל הדרקון- הקדוש החשוב ביותר שלא הכרתם, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 17 בנובמבר 2018
- תמונות מאוסף פיסול צלבני בארץ ישראל - כנסיית סנט ג'ורג' בלוד, מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
- כנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון (לוד), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ ארנון שמשוני, גשם, גשם בוא: החג של לוֹד, בבלוג "עונג שבת", 2 בדצמבר 2014
- ^ חג לוד - סמל לדו קיום ולשלום, מתוך אתר עיריית לוד, 16 בנובמבר 2008 (ארכיון).
- ^ דנצ'ו ארנון, מי אתה, בעצם, ג'ורג' הקדוש?, פורסם ב"מסע אחר" גליון נובמבר 2013, נובמבר 2015.