רמת רחל
| רמת רחל | |
רמת רחל לעת ערב |
|
| מחוז | ירושלים |
| מועצה אזורית | מטה יהודה |
| גובה ממוצע | 803 מטר |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 432 תושבים |
 רמת רחל
|
|
רמת רחל הנו קיבוץ שהקימו חברי גדוד העבודה. הוא נחרב פעמיים ויושב מחדש. שטחו הוא מובלעת בדרום השטח המוניציפלי של ירושלים, סמוך לשכונות ארנונה ותלפיות. הקיבוץ שייך למועצה אזורית מטה יהודה.
תולדות הקיבוץ
קיבוץ רמת רחל הוקם בשנת 1926 על ידי חברי גדוד העבודה על שם טרומפלדור, עולים מליטא ומרוסיה. גרעין המייסדים השתייך לפלוגת גדוד העבודה בירושלים שהקים יצחק שדה בא' בכסלו תרפ"ב דצמבר 1922. חברי הפלוגה ראו את עצמם חיל חלוץ של האומה בארצה, רובם היו סוציאליסטים ואף קומוניסטים. הם התגוררו ברחבי העיר במחנות ובבתים שכורים ועסקו במגוון עבודות מזדמנות, כולל חציבת סלעים ובניית בתים בשכונות גבעת שאול, רחביה, בית הכרם והרובע היהודי בעיר העתיקה. בעקבות חילוקי דעות אידיאולוגיים, התפורר גדוד העבודה; חלק מחברי פלוגת ירושלים עלו להתיישבות בקרקעות מדרום לעיר ירושלים, שנרכשו מתושבי צור באהר, וקראו לישובם רמת רחל. בהקמת הקיבוץ סייעה קרן היסוד והוא הוקם על אדמות הקרן הקיימת לישראל. השם שנבחר לקיבוץ מתייחס לקרבת הקיבוץ לבית לחם, שם קבורה, לפי המסורת, רחל אמנו. בשל כך יצר האמן דוד פולוס במתנה לחברי הקיבוץ פסל ברונזה המציג את רחל אמנו כבת איכרים סלבית, האוחזת בידה האחת בלפיד, ואילו ידה השנייה מגוננת על ילדיה הקטנים, החוסים תחת גלימתה המתנופפת.
בפרעות תרפ"ט (1929) חרב הקיבוץ ונשרף כליל על ידי פורעים ערבים, יושבי הכפרים הסמוכים אליו. בראשית שנות ה-30 שבו החברים ובנו הכול מחדש: הוקמו בית ספר יסודי, גן ילדים ובית תינוקות, נבנו רפת ומאפייה. את השורות חיזקו גרעיני התיישבות של תנועת נוער וחברים נוספים שהצטרפו.
הקיבוץ נחרב בשנית עם פרוץ מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה עבר הקיבוץ מיד ליד בין שלושה כוחות: צבא מצרים, צבא ירדן וצבא ישראל. 14 חברי קיבוץ וחייל אחד נפלו בקרבות, אולם בסוף המלחמה נותרה רמת רחל בשטח ישראל. קו שביתת הנשק שנקבע בין ישראל לירדן ב-1949 הקיף את הקיבוץ כמעט מכל עבריו, והותיר מעבר קטן לקיבוץ משכונת תלפיות הסמוכה.
|
ערך מורחב – קרב רמת רחל |
ביום א', י"ח בתשרי תשי"ז (23 בספטמבר 1956), נערך באתר החפירות הסמוך לקיבוץ סיור מטעם הכינוס הארצי ה-12 לידיעת הארץ בירושלים. במהלך הסיור נורתה אש מקלעים ונשק קל מעמדה של הלגיון הירדני. מהאש נהרגו 4 אנשים, בהם האדריכל והארכאולוג יעקב פינקרפלד, ורבים נפצעו[1].
כיום פועל בקיבוץ בית מלון ואולם אירועים. על חלק מקרקעות הקיבוץ נבנה בעשור הראשון של המאה ה-21 רובע בנינים חדש, הרחבה של שכונת תלפיות.
עתיקות
בשנים 1959 -1962 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני ונתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים לארמון שיוחס על ידי החופר לאחד ממלכי יהודה האחרונים, הממוקם על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות השמינית-שביעית לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף ימי בית ראשון:
- "העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" (ירמיהו ו' א')
משנת 2004 חוקר את האתר הארכאולוג עודד ליפשיץ ומשלחת ישראלית גרמנית. אלו חשפו גן עם מערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת גופים בוטאניים שהשתמרו בטיח הצביעה על פרדס עם עצי אתרוג.[2] ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מהתקופה הפרסית בארץ ישראל.[3]
עם זאת ברמת רחל נמצאו יותר ממאה חותמות מן הסוג הידוע בשם "למלך", חותמות הטבועות על כדי אחסון (פיטסים), המיוחסים לשכבת הבנייה הראשונה באתר. יגאל ידין הציע כי רמת רחל היא "ממשת", אחד מארבעת הערים מחותמות למלך. שאר המקומות המזוהים: "זיף", "חברן", ו"שוכה". החותמות מעידות על כך שהמקום היה פעיל כמרכז אדמיניסטרטיבי של ממלכת יהודה, טרם בניית הארמון. אחד הממצאים החשובים שנתגלו באתר הוא כותרת פרוטו-איאולית, אחת מן הבודדות שנתגלו באזור ירושלים. הוצע כי ממצא זה מעיד כי האתר מקורב מבחינה ארכיטקטונית וארכאולוגית לבנייה הפיניקית. בשנים האחרונות שוקם האתר הארכאולוגי, ובחלקו משוחזר הארמון.
עוד חשף אהרוני באזור מכלול מבנים ובית מרחץ גדול מן המאה ה-3. בבית המרחץ נמצא מספר רב של לבנים ועל חלקן טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס. כמה מן הלבנים התגלו באתרן ברצפת בית המרחץ.[4] כמו כן נמצאה באתר בולה של הקיסר אדריאנוס.[5] וכן מטבע מתקופת בר כוכבא.[6]
לקריאה נוספת
- בן-ציון ונסקי (אשל), העשור לקיום פלוגת ירושלים (1921 - 1931), בתוך: גדוד העבודה ע"ש יוסף טרומפלדור, תל אביב: הוצאת מצפה, תרצ"ב.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, עם עובד, 1980, עמ' 7590 - 7601.
- עודד ליפשיץ, מנפרד אומינג, יובל גדות, בנימין ארובס וגלעד צינמון, רמת רחל - 2005, חדשות ארכאולוגיות, 118, 2006.
- עודד ליפשיץ, יובל גדות, בנימין ארובס ומנפרד אומינג, "רמת רחל וצפונותיה", קדמוניות, 138, 2009, עמ' 58-77.
- פרחי יואב ועודד ליפשיץ, "בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל", חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמ' 169 -174.
- Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962
- Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964
- O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot, B. Arubas and G. Cinamon, Ramat Rahal 2005, Israel Exploration Journal, 56, (2006), pp. 227–235.
- O. Lipschits, M. Oeming, Y. Gadot and B. Arubas, Exploration JournalT.pdf The 2006 and 2007 Excavation Seasons in Ramat Rahel, Israel Exploration Journal, 59, (2009), pp. 1-20
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- מלון רמת רחל
- חגי בר שלום, רמת רחל ואתריה
- דובי זכאי, העצים התלויים, מעריב ברשת
- אתר קיבוץ רמת רחל
- מרכז מנהלתי מימי מלכותו של המלך חזקיהו ברמת רחל, באתר הידען 10.8.2009
- אתר משלחת החפירות ברמת רחל (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עודד ליפשיץ, "סמל הכינוס מגואל בדם", עת־מול, 187, (2006), עמ' 26-28.
- ^ יובל גדות, שיחה בתוכנית לונדון את קירשנבאום, 2012-02-06
- ^ רן שפירא, הארמון ברמת רחל, אתר מסע אחר
- ^ Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 4, 24-27, Fig 5,16, 19 PLS. 18,22; Antonia Ciasca, 'A Hypocaust at Ramat Rahel', in Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1959-1960, Rome 1962, p. 69-72, Fig. 5, 16, 19; Ahroni, Y., Excavation At Ramat Rahel, Seasons 1961-1962, Rome 1964, p 14-17, 38-41, 121
- ^ פרחי יואב ועודד ליפשיץ, בולה נדירה של הדריאנוס מחפירות רמת רחל, חידושים בחקר ירושלים, 10, (2009), עמ' 169-174 ; Y. Farhi, 'Roman Imperial Lead Sealing from Ramat Ra el Excavations', ZPE, 170, pp. 295–298
- ^ D.T. Ariel, A Survey of the Coins in Jerusalem (until the end of the Byzantine Period), Liber Annuus, 32, (1982),pp. 293
|
||||||||||||||
