יצחק אוורבוך-אורפז
יצחק אוורבוך-אורפז (15 באוקטובר 1921 – 14 באוגוסט 2015) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2005.
 | |
| יצחק אוורבוך עם בנו, זאב, 1958 | |
| לידה |
15 באוקטובר 1921 זינקיב, אוקראינה  |
|---|---|
| פטירה |
14 באוגוסט 2015 (בגיל 93) |
| שם לידה | יצחק אוורבוך |
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
ביוגרפיה
עריכה
יצחק אוורבוך-אורפז נולד בזינקיב שבאוקראינה, אז חלק מברית המועצות. משפחתו נמלטה מחמת רדיפות לעיירה ליפקאני שבבסרביה, שם גר סבו. עקב מחלתו לא למד בבית ספר אלא באמצעות מורה פרטי. בגיל 17, ב-1938, עלה לארץ ישראל במסגרת עליית הנוער. למד במשך חצי שנה בכפר הנוער מאיר שפיה, והצטרף לגרעין הקיבוצי "יסעור" במושבה מגדיאל. בסוף 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, הגיעו ידיעות על מותם של הוריו ואחותו במחנה לעבודות כפייה בטרנסניסטריה. אוורבוך התגייס לצבא הבריטי ושירת במסגרת הבריגדה היהודית. במלחמת העצמאות שירת בצה"ל כקצין תותחנים. לאחר המלחמה המשיך לשרת בצבא הקבע. בשנת 1960 החל ללמוד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ובמהלך לימודיו עבד כעורך לילה בעיתון "על המשמר" וכתב בו טור אישי שבועי על תופעות בתחומי התרבות והחברה.
ב-1949, לאחר שכתב סיפור קצר, התבקש – לשם הקראתו ברדיו – שיעברת את שמו, והוא שינה את שם משפחתו ל"אורפז"[1]. ב-1982 השיב את השם אוורבוך, והוא השתמש בשם כפול זה, תוך שהוא גם עוסק בשאלות הקשר בין הזהות היהודית ההיסטורית והישראלית.
ספרו הראשון, "עשב פרא", ראה אור בשנת 1959.
לאחר מלחמת ששת הימים הצטרף אל התנועה לשלום וביטחון.
בשנות ה-60 פרסם את המסה הפילוסופית הנקראת "הצליין החילוני". הוא היה אקזיסטנציאליסט בהשקפתו ולא האמין בשום כוח עליון.
זכה בפרס ישראל לספרות לשנת 2005. בנימוקי השופטים נאמר:
- בכל יצירתו הענפה נתן אוורבוך-אורפז ביטוי אישי ייחודי למציאות הקשה, המסובכת והמסוכסכת של המאה העשרים על היבטיה היהודיים והכלל-אנושיים. הוא הצליח לשלב בכתיבתו את העולם התל אביבי של שנות השישים והשבעים, ובצדו את עולם העיירה היהודית על שלל דמויותיה ועל ההוויי שלה, שבאו לידי ביטוי בספרו רחוב הטומוז'נה. גם בחייו האישיים נע אוורבוך-אורפז בין מחוזות ילדותו במזרח אירופה לבין מציאות הכרך הישראלי החילוני[2].
אוורבוך-אורפז התגורר בתל אביב, היה נשוי שלוש פעמים ואב לארבעה ילדים. במותו תרם את גופתו למדע.
הנצחה
עריכהבמסגרת המיזם של עיריית תל אביב להנצחת אמנים ואנשי תרבות תושבי העיר, נקבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב מלכי ישראל 9.
מספריו
עריכה- עשב פרא (1959)
- עור בעד עור (זוכה פרס ברש) (1962)
- מות ליסאנדה (1964)
- ציד הצביה (1966)
- נמלים (זוכה פרס טלפיר) (1968)
- מסע דניאל (1969)
- שלוש נובילות: "מות ליסאנדה", "נמלים" ו"מדרגה צרה" (1972)
- עיר שאין בה מסתור (1973)
- בית לאדם אחד (זוכה פרס פיכמן)(1975)
- רחוב הטומוז'נה (1979, והוצאה מחודשת עם סיפורים נוספים ב-1989)
- הצליין החילוני (זוכה פרס אפרת) (1982)
- העלם (1984)
- הכלה הנצחית (1988)
- אהבות קטנות, טירופים קטנים (1992)
- לצלוח את המאה (1993)
- לילה בסנטה פאולינה (1997)
- לפני הרעש (1999)
- נגיעות [מהדורה פרטית, לא למכירה] (2010)
- העין השלישית : סיפורים, הקיבוץ המאוחד, 2018
פרסים
עריכה- 1976 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- 1986 – פרס ביאליק
- 1999 – פרס נשיא המדינה לספרות עבור מפעל חיים
- 2004 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- 2005 – פרס ישראל לספרות
לקריאה נוספת
עריכה- רן יגיל, אורפז - ספר לאדם אחד, הוצאת עמדה, 2018.
- נורית גוברין, "מתל אביב לבסרביה ובחזרה: על יצחק אוורבוך-אורפז, במלאת לו 86 שנה", גג: כתב עת לספרות, גל' 15 (קיץ 2007). נדפס גם בספרה קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה, כרך ה, הוצאת גוונים, 2015, עמ' 189–200.
- אילת נגב, יצחק אוורבוך־אורפז: נח האינסטלטור ונטע היפה, בתוך שיחות אינטימיות, תל אביב: משכל, 1995. גרסה דיגיטלית בפרויקט בן־יהודה
- ראיון עמו, העולם הזה, גיליון 2395, 27 ביולי 1983, עמ' 40
- זיוה שמיר, קליל - ועמוק, ידיעות אחרונות, 11 בספטמבר 1992, באתר מב"ע - מחקרים בספרות עברית - על ספרו של יצחק אורבוך-אורפז "אהבות קטנות, טרופים קטנים"
קישורים חיצוניים
עריכה
- יצחק אוורבוך-אורפז, דף שער בספרייה הלאומית
- יצחק אוורבוך-אורפז, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
- רשימת הפרסומים של יצחק אוורבוך-אורפז, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יצחק אוורבוך-אורפז, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- חיים נגיד, נינה פינטו-אבקסיס, אוורבוך אורפז יצחק, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- יצחק אורפז, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- יצחק אוורבוך-אורפז, באתר פרס ישראל
- יונתן יבין, איליאדה מופלאה עגומה, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008, על ספרו "מסע דניאל"
- רן יגיל, ספר לאדם אחד. על הסופר יצחק אוורבוך אורפז(הקישור אינו פעיל), "בננות Blogs", 24 ביולי 2008
- רן יגיל, ספר לאדם אחד. על הסופר יצחק אוורבוך אורפז 1(הקישור אינו פעיל), "בננות Blogs", 9 במאי 2009
- רן יגיל, ספר לאדם אחד. על הסופר יצחק אוורבוך אורפז 2(הקישור אינו פעיל), "בננות Blogs", 3 ביוני 2009
- הספרים של יצחק אוורבוך-אורפז, באתר "סימניה"
- יצחק אורפז, הרחוב שאג - מי לא יירא!, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2012
- גילי איזיקוביץ, מת הסופר יצחק אוורבוך־אורפז, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2015
רן יגיל, "הצליין החילוני ומסות נוספות": יצחק אוורבוך אורפז במסעו לארצות התפר, באתר הארץ, 23 ביולי 2018- ידידיה יצחקי, יצחק אורפז - ראשון לסופרי "דור המדינה", גג 42, 2017
על כתביו:
- שושנה שרירא, הבריחה אל הים: מסע דניאל, דבר, 23 בינואר 1970, המשך
- פנחס גינוסר, רומאן של משורר, דבר, 2 באפריל 1976, המשך
- ישראל ברמה, געגועים מחפשים להם דרך – עם 'הצליין החילוני' ליצחק אורפז, עכשיו 47-48, חורף תשמ״ג-1983, עמ' 46–42
- ישראל ברמה, עד בוא השמש - עיון ב'הגבירה' ו'העלם' ליצחק אורבוך אורפז, עכשיו 49, אביב תשמ״ד–1984, עמ' 274–283
הערות שוליים
עריכה- ^ אבנר הולצמן, אנטומיה של בדידות. אחרית דבר לספרו של יצחק אוורבוך-אורפז, עמוד 209.
- ^ נימוקי השופטים באתר פרס ישראל
| הקודם: חנוך ברטוב, שלמה טנאי |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם עמוס עוז 1986 |
הבא: משה דור, דליה רביקוביץ |