אברהם אזולאי (מרקש)

רב ומקובל במרקש במאה ה-17 וה-18

רבי אברהם בן ישראל אזולאי (נפטר בח' באב ה'תק"א, יולי 1741) מקובל ור"מ במרקש שבמרוקו.

רבי
אברהם אזולאי
שער הספר אוצרות חיים עם הגהות רבי אברהם אזולאי
שער הספר אוצרות חיים עם הגהות רבי אברהם אזולאי
פטירה יולי 1741
ח' באב ה'תק"א
מרקש, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי רבי אברהם אזולאי השלישי
מקום קבורה מרוקו מרקש, מרוקו
מדינה מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות מרקש
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה וקבלה
תפקידים נוספים רב, ר"מ, מקובל עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו יצחק דילוייה
תלמידיו
בני דורו
חיבוריו דרוש וקבלה, בכתב יד
אב ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי ישראל,[1] היה תלמידו המובהק של ראש החכמים במרקש רבי יצחק דילוייה. לאחר פטירת רבו זה הוא מילא את מקומו בהנהגת הקהילה והישיבה, יחד עם חברו רבי רבי שלמה עמאר. כר"מ בישיבה במרקש הוא שימש עוד בחיי רבו רבי יצחק. לדברי תלמידו, רבי מרדכי עטייא, מחבר הספר "מר-דרור", ישיבתו הייתה נחשבת החשובה ביותר מבין ישיבות מרקש.

כמה מהרבנים במרוקו באו אליו מערים אחרות, על מנת ללמוד קבלה בישבתו. מהם היו רבי אברהם אבן מוסה, שהיה בר פלוגתא שלו בכמה נושאים בקבלה, ורבי שלום בוזגלו, שניהם הגיעו מערי צפון המדינה. לפי דברים ששמע רבי חיים יוסף דוד אזולאי מרבי יהודה לוי, אב בית הדין בטיטואן, רבי יעקב מראג'י שהיה מחכמי טיטואן, ורבו של רבי אברהם אבן מוסה, היה אף הוא מבאי בית מדרשו הקבלי במרקש.[2]

רבי אברהם הביע את דעתו שיש לפטור תלמידי חכמים מחיוב המס.[1] רבי חיים יוסף דוד אזולאי מספר כי רבו, רבי חיים אבן עטר, היה ממכריו של רבי אברהם, סיפר כי רבי אברהם היה מרפא חולים באמצעות כתיבת תפילה בקמעות, ללא שום שם, וכי לו עצמו היו מהקמיעות הללו. כן מביא החיד"א ששמע כי ישנו קשר משפחתי בין רבי אברהם למשפחת החיד"א.

רבי אברהם אזולאי נפטר במרקש ונטמן בה, בתאירך ח' באב, ה'תק"א (יולי 1741). קברו משמש מקום תפילה ליהודי מרקש ולאלו המבקרים בה.[3]

יצירתועריכה

  • הגהות וביאורים על ספר הזוהר - רבים מהם הובאו בספרי תלמידיו: מקדש מלך ולקט שושנים.[4]
  • הגהות וביאורים על תורת האר"י.[5]
  • דרושים.[6]
  • תשובות אגרות ופסקים.[7]
  • תשובות בקבלה.[8]

תלמידיועריכה

  • רבי שלום בוזגלו מחבר הספר מקדש מלך ואחרים.
  • רבי מרדכי עטייא מחבר הספר מר דרור על התלמוד, ר"מ במרקש ובאיזמיר.
  • הרב יעקב פינטו - רבה של מרקש.
  • הרב יעקב גדליה - מחכמי מרקש.
  • הרב ישעיה הכהן - מחכמי מרקש.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • אברהם הלל, מנחת סוטה, מבוא, מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ח
  • מר דרור, "מבוא" פרק ו, עמודים: 27 - 32, מכון אור המערב, ירושלים, ה'תשע"ח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 ראו: שו"ת רבי יהודה בן עטר סימן קמב.
  2. ^ ראו: מאיר בניהו, ספר החיד"א, "לקוטות מכ"י החיד"א", עמוד קד, ירושלים, ה'תשי"ט.
  3. ^ בספר מקדש מלך בפירוש לזוהר שמות דף רס עמוד ב מדפי הזוהר: "אמר המסדר, כאן נתבקש בישיבה של מעלה מורינו ורבינו כמוהר"ר אברהם אזולאי זצוק"ל, ונגנז ונשבה ארון הקדש ערב שבת קודש ח' לאב רחמן שנת רא"ש המדברים (-תק"א) לפ"ק. זכותו תגן עלינו ומגן אברהם יהיה בעזרינו, אכי"ר." כ"ה התאריך במבוא לספר מנחת סוטה עמ' 24 הערה 65, על פי קינה לרב שמעון הכהן ממדינות המערב מספרו אמרי נעם כ"י (שבו קונן שתי קינות על פטירת רבי אברהם). צילום הקינה מצוי בספר מצבות מראכש (מכון אהבת שלום), ושם נכתב: "עש"ק שהוא ליל ת"ב של שנת התק"א", כלומר: בשנה זו חל ת"ב בשבת והרא"א נפטר בעה"ש (ב-ח' באב). מקורות אותנטיים אלו דוחים את דברי הספר מלכי רבנן, בערך על רבי אברהם, ששנת תק"א היא "ליצירה" (כלומר, מורידים ה' מן המניין והתוצאה היא תצ"ו), ולא שנת תק"א לאלף החמישי - ה'תק"א.
  4. ^ ועיין ציונים בס' מקדש מלך - מפתח אישים וספרים עמוד 58, בני יששכר, ירושלים, ה'תשנ"ה. כן רבים מפירושי הרא"א על הזוהר הובאו בספר לקט שושנים על הזוהר לרא"א ותלמידיו, נמצא במכון לתצלומי כתבי יד עבריים שליד הספרייה הלאומית מספר: f 4727.
  5. ^ מהגהותיו לספרים "אוצרות חיים" ו"מבוא שערים" שולבו ב"הגהות חכמי המערב" שנדפסו בספר מקום בינה, שלוניקי, ה'תקע"ג, ההגהות לאוצרות חיים מצויות מדף כב ע"א והלאה, ולמבוא שערים - מדף צה רע"א, ועוד. עוד מן ההגהות לאוצרות חיים נדפסו גם על ידי הרב אברהם אנקווה במהדורתו לספר אוצרות חיים, ליוורנו, תר"ד; ועל ידי הרב רפאל בן שמחון בספר בת רבים, ג'רבה, ה'תשט"ו, "ליקוטי אוצ"ח"; בספר שערי בינה, שלוניקי, ה'תקע"ג - שולבו מהגהותיו של הרא"א לספר "שער הכוונות" עם הגהות חכמים נוספים בני המערב; במכון לתצלומי כ"י עבריים נמצאים תצלומי כ"י רבים בהם הגהות אלו של רבי אברהם אזולאי וראה למשל כ"י בניהו מספר סרט במכון לתצלומי כתבי יד עבריים עבריים 72318 f.
  6. ^ בתוך ספר זכרון אעלה בתמר - מתורת חכמי מרקש, עמודים נג – פט, מכון פי ישרים, ירושלים. ושוב הדפיסם מחדש עם תוספות בתוך תורת מראכש על התורה; דרושי רבי אברהם מובאים גם ב"קבוץ גלויות" שבתוך: רבי אברהם בן שטרית, מלל לאברהם, נז ב, פאס, ה'תשכ"ב.
  7. ^ חלקם נדפס. ראו: ערוגת הבושם עמ' 39, לוד, תשנ"ז; פעמוני זהב סימן קח; כתונת יוסף - בירדוגו, שורש אפוטרופוס ענף מג. להלן חתימתו עם הר"ש עמאר: שו"ת שבות יהודה (אלבאז) ח"מ סימן יז (חתימה משנת תנ"ו); שו"ת משפט וצדקה ביעקב חלק א סימן קסא; שו"ת רבי יהודה בן עטר סימן קמב; מלכי רבנן ערכים: מו"ה שלמה עמאר, דף קי"ז עמ' ג ד, ובערך מ"ה יוסף בן סעדון; שו"ת חק ומשפט סימן פ; זכות אבות סימן מ"ז; נר מערבי חלק א סימן נז דף נו ע"א.
  8. ^ בכ"י. ראו תיאורן במבוא לספר מנחת סוטה, עמוד 34 הערה 106, מכון אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ח.


תקופת חייו של הרב אברהם אזולאי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים