אברהם אבן מוסה

פוסק ומקובל מרוקאי

הרב אברהם אבן מוסה (ה'ת"כ, 1660 (משוער)[1] - כ"א באדר ה'תצ"ג, מרץ 1733) היה רב, פייטן, פוסק ומקובל מרוקאי מהמאה ה-18, שפעל בתטואן ובתוניס.

אברהם אבן מוסה
לידה 1660
מרוקו, תטואן, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה מרץ 1733 (בגיל 73 בערך)
כ"א באדר ה'תצ"ג
האימפריה העות'מאנית (1453–1844)האימפריה העות'מאנית (1453–1844) האימפריה העות'מאנית, תוניס, תוניסיה
מקום קבורה תוניס
מקום פעילות סאלי ותוניס
תקופת הפעילות ? – מרץ 1733 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פסיקה, תלמוד, קבלה ושירה
רבותיו הרב יעקב מראג'י
תלמידיו הרב מרדכי קארבאליו, מחבר הספר מירא דכייא
בני דורו הרב אברהם אזולאי (מרקש)
חיבוריו מנחת סוטה - חידושים על מסכת סוטה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

קורות חייםעריכה

הרב אברהם בן שלמה למשפחת אבן מוסה, נולד ככל הנראה בעיר תטואן שבמרוקו ושם הוא למד אצל הרב יעקב מראג'י.[2] נדד לעיר סאלי שבמרוקו ונהיה שם מחכמי המקום.[3]

לדברי החיד"א, הרב אבן מוסה היה בר פלוגתא של הרב אברהם אזולאי ממרקש מגדולי המקובלים במרוקו על פירושים והגהות בתורתו של האר"י.[4]

בסוף ימיו נסע לעיר תוניס ושימש שם אב בית הדין וראש ישיבה.[5] הוא נפטר שם ביום כ"א באדר שנת ה'תצ"ג (מרץ 1733).[6]

תלמידיועריכה

  • הרב מרדכי קאראבלייו, מתוניס - מחבר הספר "מירא דכייא" - חידושים על התלמוד (ליבורנו, ה'תקנ"ב) וספרים נוספים.
  • הרב יעקב לומברוזו, מתוניס.
  • הרב אברהם גיגי - כתב פירושים ששמע מהרב אבן מוסה והוסיף להם את הערותיו.[7]

חיבוריועריכה

 
שער הספר אוצרות חיים עם הגהותיהם של הרבנים אזולאי ואבן מוסה

הרב אבן מוסה הותיר אחריו חיבורים רבים שרובם הגדול מצוי בכתב יד וחלקם אבד.[8]

ולהלן חיבוריו שנדפסו: 

  • מנחת סוטה - חידושים על מסכת סוטה, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו, ירושלים, ה'תשס"ח.
  • שיטה כתב יד על מסכת יומא, מכון מגן אבות, ירושלים, ה'תשע"ט. חלק ניכר מהחידושים הודפס בליבורנו בשנת ה'תקכ"ו, בתוך הספר "שיח יצחק" מרבי יצחק נוניס ואיס.[9]
  • חידושים על מסכת נזיר - חלקם נדפס על ידי הרב יעקב פייתוסי בספרו ברית יעקב, ליבורנו, ה'תק"ס.
  • "ליקוטים על מסכת מגילה" - נדפסו במקבציאל, ל, ה'תשס"ה, עמ' סט - עג, מכון אהבת שלום - יד שמואל פרנקו.
  • הגהות לספרי הרב חיים ויטאל. נדפסו בספרים: "מקום בינה" ו"שערי בינה", סלוניקי, ה'תקע"ג.

הוא חיבר גם פיוטים חלקם בעלי גוון קבלי וחלקם בעלי אופי אישי. שירו המפורסם ביותר הוא "נרדי נתן ריחו" המתאר את מתן תורה. שיר זה מושר בקרב העדה המרוקאית, בעיקר בחג השבועות.

לקריאה נוספתעריכה

  • הרב אברהם הלל, מנחת סוטה, מכון אהבת שלום, ירושלים, תשס"ח.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר' אברהם בן מוסא זצ"ל, באתר ד'אר דייאלנה
  2. ^ על הרב מראג'י ויצירותיו ועל קשריו עם תלמידו ראו מבוא לספר מנחת סוטה עמודים 20 - 23.
  3. ^ ראו: משפט וצדקה ביעקב א ט; מלכי רבנן דף י עמודה ג ודף יח עמודה ב (ירושלים תרצ"א); מבוא למנחת סוטה עמ' 23 - 24.
  4. ^ 1 2 שם הגדולים, ערך "הרב אברהם אבן מוסא", מערכת גדולים, א פ, ירושלים, תשנ"ב. מחלוקותיו של הרב אבן מוסה עם הרב אברהם אזולאי תועדו בספרים "מקום בינה" ו"שערי בינה", שנדפסו בסלוניקי, בשנת ה'תקע"ג.
  5. ^ ראו: מבוא למנחת סוטה עמ' 24 - 26, 30.
  6. ^ כך לפי החקוק על מצבתו. ראו מבוא למנחת סוטה עמ' 30
  7. ^ ראו: מבוא למנחת סוטה עמ' 26  - 27
  8. ^ סקירה מפורטת לכתביו של הרב בן מוסה מצויה במבוא לספר מנחת סוטה עמ' 31 - 35. 
  9. ^ כך מופיע בשער ובהקדמה לספר "שיח יצחק", וראו עוד ב"שם הגדולים" שבהערה.[4]
תקופת חייו של הרב אברהם אבן מוסה על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים