אברהם אלאשוילי
הרב אברהם אלאשוילי הוא רב קהילת יהדות גרוזיה בלוד, חסיד חב"ד, חוקר תורני העוסק בעיקר בביאור שולחן ערוך הרב ותולדות יהדות גרוזיה, יו"ר מכון "תפארת רפאל" להנצחת אביו חכם רפאל אלאשוילי ומחקר תולדות יהדות גרוזיה.
 | |
| לידה |
תשכ"ד (בן 60 בערך) גרוזיה |
|---|---|
| תאריך עלייה | תשל"ב |
| מדינה | גרוזיה, ישראל |
| מקום מגורים | גרוזיה, לוד |
| מקום פעילות | לוד, ישראל |
| השתייכות | יהדות גרוזיה, חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רב, חוקר תורני, ר"מ, יו"ר מכון "תפארת רפאל" |
| מעסיק | ישיבת תומכי תמימים המרכזית בישראל, מכון אהלי שם |
| חיבוריו | שלחן המלך, קיצור הלכות שבת, היום יום המבואר, שלחן ערוך הרב המבואר, חמשה חומשי תורה אשל אברהם, תניא מבואר |
| אב | חכם רפאל אלאשוילי |
| אם | דינה |
  | |
תולדות חיים
עריכהנולד לאביו חכם רפאל אלאשוילי בגרוזיה, עלה לישראל יחד עם משפחתו בשנת תשל"ב. אחרי עלייתו לישראל למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית - לוד ואחר - כך נתמנה לר"מ בישיבה, תפקיד אותו מילא במשך 15 שנה.[1]
בשנת תשנ"א מונה כחבר מערכת במכון אהלי שם ליובאוויטש והוציא את ספרו הראשון קיצור הלכות שבת משולחן ערוך הרב.[2] את שם הספר בחר הרבי מליובאוויטש שאף הגיה חלקים מהספר[3]. הספר יצא במהדורה מורחבת ובמהדורה מנוקדת ומקוצרת המתאימה לתלמידים. בין השנים תשנ"ב-תשנ"ד ערך את סדרת הספרים שלחן המלך, ג"כ העוסקים בביאורי הרבי מליובאוויטש על סדר השולחן ערוך והנחיות הלכתיות שכתב.[4] בעקבות סגירת המכון (זמנית) בתשנ"ד פרש ממנו.
בשנת ה'תשנ"ז הקים בצורה עצמאית את מכון הספר והוציא בו את ספרו תניא מבואר העוסק בהנגשת ופיסוק ספרו המרכזי של אדמו"ר הזקן וחסידות חב"ד, ספר התניא. הספר השני שיצא במכון הוא ספרו של בנימין ליפקין שעורר סערה בחסידות חב"ד חשבונו של עולם העוסק בהנהגותיו של הרבי בין השנים תשמ"ח-תשנ"ד.[5] חמשה חומשי תורה - אשל אברהם - ביאור מקיף על תרגום אונקלוס ופירוש רש"י לתורה ופירוש מלוקט מתורת הרמב"ם על סדר התורה. במסגרת המכון ערך מהדורה מבוארת לספר היום יום של הרבי מליובאוויטש[6] וההדיר את הספרים: חיים גארביצר, מהסופר פישל שניאורסון וספר ויכוחא רבה, מהחסיד רבי יעקב קדנר.
הצטרף לצוות הוצאת ספרים קה"ת והשתתף בעריכת המהדורה החדשה המוערת של שולחן ערוך הרב יחד עם הרב שלום דובער לוין. לאחר סיום המלאכה בשנת תשס"ו ממשיך לעבוד בהוצאת המהדורות החדשות והמתוקנות של השולחן ערוך וכן מוציא את שולחן ערוך הרב המבואר (עד כה יצאו 6 כרכים מתוך הסדרה).
לאחר פטירת אביו חכם רפאל אלאשוילי (תשס"ה) הקים את מרכז תפארת רפאל להנצחתו ולפעילות מורשת יהדות גרוזיה, כחלק מהפעילות נקרא רחוב על שמו בעיר לוד.[7] בשנת ה'תשע"ו הוציא במסגרת פעילות המכון את ספרו אדמור"י חב"ד ויהדות גרוזיה בו הוא מציג את הקשר רב השנים של אדמור"י חב"ד ויהודי גרוזיה.[8] המרכז מפעיל כולל אברכים, כולל למבוגרים והוצאה לאור של ספרי יהדות בשפה הגרוזינית, ביניהם: תניא וקיצור שולחן ערוך.
בשנת ה'תשפ"ב חשף סימנים חדשים שנאבדו משולחן ערוך הרב[9] ופרסמם בשבועון כפר חב"ד.[10]
חיבוריו
עריכה- קיצור הלכות שבת - מתוך שולחן ערוך הרב, במהדורה מורחבת ומקוצרת, מכון אהלי שם ליובאוויטש, כפר חב"ד, ה'תשנ"ב
- שלחן המלך - ג' כרכים, ליקוט ביאורי הרבי מליובאוויטש לשולחן ערוך הרב, מכון אהלי שם ליובאוויטש, כפר חב"ד, ה'תשנ"ב-ה'תשנ"ד
- תניא מבואר על ספר התניא, מכון הספר, ה'תשנ"ז
- סידור תפילת רפאל - על פי נוסח יהודי גרוזיה, כולל הלכות ומנהגים על-פי יהודי גרוזיה, מכון הספר, תשס"ז
- שולחן ערוך הרב המבואר (עד כה יצאו ו"כ), הוצאת ספרים קה"ת
- חמשה חומשי תורה אשל אברהם - ביאור מקיף על תרגום אונקלוס ופירוש רש"י לתורה ופירוש מלוקט מתורת הרמב"ם על סדר התורה, ה"כ, מכון הספר - תפארת רפאל, ה'תש"ע
- היום יום המבואר - ביאור ועריכה על ספרו של הרבי מליובאוויטש - היום יום, מכון הספר - תפארת רפאל, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו
- אדמור"י חב"ד ויהודי גרוזיה, מכון הספר - תפארת רפאל, תשע"ו
ההדיר
עריכה- המהדורה החדשה והמוערת של שולחן ערוך הרב, יחד עם הרב שלום דובער לוין, הוצאת ספרים קה"ת
- מאמר איתא במדרש תהילים מאדמו"ר הרש"ב מפורש ומבואר, תש"ע
- דרשה לחודש אלול מאת אביו חכם רפאל אלאשווילי, בתרגום לעברית, תשס"ה
- חיים גארביצר, מהסופר פישל שניאורסון, מכון הספר, תשפ"א
- ויכוחא רבה, מהחסיד רבי יעקב קדנר, מכון הספר - תפארת רפאל, תשע"ד, מהדורה שנייה - תשפ"א
השתתף בעריכה
עריכה- חשבונו של עולם על הנהגתו של הרבי מליובאוויטש בין השנים תשמ"ח-תשנ"ד, בנימין ליפקין
- אוצרות הרמב"ם
קישורים חיצוניים
עריכהחיבוריו
עריכה- הרב אברהם אלאשוילי, הרב יעקב הורביץ, קיצור הלכות שבת (מורחב), כפר חב"ד: מכון אהלי שם ליובאוויטש, תשנ"ב, באתר אוצר החכמה, מהדורה מקוצרת ומנוקדת, באתר אוצר החכמה
- שולחן המלך באתר היברובוקס; שלחן המלך - חלק א, שלחן המלך - חלק ב, שלחן המלך - חלק ג
- אשל אברהם - בראשית, באתר אוצר החכמה, שמות, באתר אוצר החכמה, ויקרא, באתר אוצר החכמה, במדבר, באתר אוצר החכמה, דברים, באתר אוצר החכמה
- ויכוחא רבה - המהדורה החדשה, באתר אוצר החכמה
- היום יום המבואר, באתר אוצר החכמה
- אדמור"י חב"ד ויהודי גרוזיה, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
עריכה- ^ גדלתי בישיבת תומכי תמימים בלוד הרב אברהם אלאלשוילי, בנימה אישית, לקריאה באתר חב"ד און ליין (COL).
- ^ יחד עם הרב יעקב הורביץ.
- ^ הרב אליהו יוחנן גוראריה, מבוא לספר, מהדורת ה'תשנ"ב.
- ^ ספר זה היה הראשון שליקט את פסקי ההלכה שכתב הרבי מליובאוויטש בספריו הרבים: ליקוטי שיחות, אגרות קודש, תורת מנחם - התוועדויות ועוד, כהשראה מספר זה יצאו לאור בהמשך, סדרת הספרים שערי הלכה ומנהג (ה"כ) ושולחן מנחם (ז"כ) על ידי מכון היכל מנחם.
- ^ מכתב בית דין רבני חב"ד נגד הספר התפרסם בשנת ה'תש"ס בשבועון בית משיח, גליון 275, עמוד 43.
- ^ הוצאת ספרים קה"ת, תשע"ו.
- ^ קריאת רחוב בעיר לוד על שם חכם רפאל אלאשוילי זצ"ל.
- ^ הופיע הספר 'אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה', ידיעה וסקירה לקריאה באתר 'חב"ד אינפו'.
- ^ יוסף גרינבוים, תגלית היסטורית: כך התגלה אחרי 200 שנה חלק חסר ב’שו”ע הרב’ לקריאה באתר 'חרדים 10'.
- ^ גיליון 1947.