אברהם חיים עדס

הרב אברהם חיים (ענתבי) עדס (ה'תר"ך, 1859 - כ"ח באב ה'תרפ"ה, 1925) היה מגדולי מקובלי ירושלים, חבר בית הדין לעדת ארם צובא בירושלים וממייסדי ישיבת המקובלים "ישיבת רחובות הנהר" בירושלים.

הרב אברהם חיים (ענתבי) עדס

אין תמונה חופשית
לידה	1859 תר"ך
פטירה	1925 (בגיל 66 בערך) כ"ח באב תרפ"ה
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	ארם צובא ירושלים
תקופת הפעילות	?–1925
תחומי עיסוק	דיין, קבלה
רבותיו	רבי מרדכי עבאדי, רבי עזרא טוויל הכהן
תלמידיו	רבי עזרא עטיה, רבי יוסף ידיד הלוי רבי עזרא שעיו ועוד
צאצאים	יעקב עדס

ביוגרפיה

נולד בסביבות שנת 1859 (ה'תר"ך) בחַלַבּ שבסוריה לרב יצחק ורחל. בצעירותו למד בישיבות אצל הרב מרדכי עבאדי והרב עזרא טוויל הכהן. כשהגיע לגיל 20 נישא לצלחה בת הרב משה סוויד (רבה של חַלַבּ). לאחר נישואיו למד כחברותא עם הרב יצחק שרים, והחל ללמד תלמידים, כשרובם הפכו בתקופה שלאחר מכן לרבני העיר.

בשנת 1889 (ה'תר"ן) ביקר בישראל והתאכסן בביתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר. בשנת 1891 (ה'תרנ"ו) עלה לישראל והשתכן בשכונת הבוכרים שבירושלים, שם קיבל דירה מהרב שלמה מוסיוף. בתקופה זו ריכז סביבו מקובלים יוצאי חַלַבּ ללימוד תורת הקבלה, ובהמשך נמנה עם מייסדי ישיבת המקובלים "רחובות הנהר" ונודע כבעל רוח הקודש גלויה. כשעלה הרב יהודה פתיה לירושלים, שידלו להוציא את ספרו על האדרא רבא. בשנת ה'תרפ"ד חתם עם הרב עזרא הררי רפול והרב יוסף ידיד הלוי על כרוז נגד "לשכת בני ברית" שנפתחה בארם צובא באותו הזמן, אליה צורפה דעתו בעניין של הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה מקורב אליו.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, נעצר בידי הצבא הטורקי למשך כחודש, לאחר שסירב לחשוף את מקום מסתורם של שני בניו, שהשתמטו מגיוס לצבא.

בעת שהלך באחד מרחובות ירושלים, נדרס על ידי אוטובוס שנשלט בידי נהג חדש, שעלה על המדרכה. הוא אושפז כשלושה ימים, עד לפטירתו ב-18 באוגוסט 1925 (כ"ח באב ה'תרפ"ה). נקבר בבית הקברות בהר הזיתים, מול יד אבשלום. בשנות השלטון הירדני נעקרו מרבית המצבות סביב קברו, אולם זו שלו נותרו שלמה ושימשה כנקודת ציון לפיה שחזרו את מצבות שאר החלקה, כשהוחל בשיקום בית העלמין.

על פי דבריו ודברי הרב בן ציון חזן, גופתו של הרב יוסף חיים הועלתה לירושלים באורח פלא, ונטמנה בבית הקברות בהר הזיתים, בחלקה שעל יד הרש"ש.

מתלמידיו

• הרב יוסף ידיד הלוי
• הרב עזרא עטיה
• הרב יעקב קצין
• הרב רפאל שלמה לניאדו
• הרב בן ציון חזן
• הרב עזרא שעיו

משפחתו

• בנו, רבי יעקב עדס
• חתנו, רבי אהרן משה חיים הררי-רפול (בנו של רבי עזרא הררי רפול)
• נכדו, הרב משה יוסף עדס מראשי ישיבת פורת יוסף
• נכדו, רבי יהודה עדס ראש ישיבת קול יעקב
• נינו, רבי יעקב עדס מח"ס דברי יעקב

חיבוריו

• תורת אברהם - חידושים בענייני קבלה שהובאו בספרים משמו על ידי נינו הרב יעקב עדס.[1](הקישור אינו פעיל)
• שיטה על מסכת בבא קמא כת"י

לקריאה נוספת

• גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים, ה'תשס"ב (עמ' 11 - 53)

קישורים חיצוניים

משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל כרך ב' עמ' 497

• אברהם חיים בן יצחק עדס (1859 בערך-1925), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

תקופת חייו של הרב אברהם חיים עדס על ציר הזמן
ציר הזמן

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.