אברהם יצחק ברומברג

רב פולני-ישראלי, רבה של גרודז'ונדז ורב בצבא פולין החופשית, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת הח

הרב אברהם יצחק ברומברג (14 באפריל 1898[1] - כ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975) היה רב ישראלי דתי-ציוני יליד פולין, מהדיר ספרות הראשונים, פרשן התלמוד הירושלמי ומחבר פורה בתחום ההיסטוריה של תנועת החסידות. כיהן כרבה של גרודז'ונדז וכרב בצבא פולין החופשית בשנות מלחמת העולם השנייה.

אברהם יצחק ברומברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 באפריל 1898
כ"ב בניסן ה'תרנ"ח
אוסטרוב מזובייצקה, פולין (תחום המושב), האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בפברואר 1975 (בגיל 76)
כ"ב בשבט ה'תשל"ה
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה האוניברסיטה הקיסרית של ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 13 בפברואר 1975 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק רב קהילה, סופר, היסטוריון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

נולד באוסטרוב מזובייצקהתחום המושב באימפריה הרוסית, כיום בפולין) לרב נתן ברומברג, מחסידי גור. למד בחדר ובהמשך נסע ללמוד בישיבה בוורשה אצל הרב רפאל זאב סוקולוב, חתנו של רבי יואב יהושע וינגרטן מקינצק. בעת לימודיו בישיבה החליף מכתבים עם הרב יוסף רוזין (הרוגוצ'ובר), תופעה מקובלת בקרב מצטייני ישיבות פולין, את התכתובת פרסם ב-1913 בירחון "שערי תורה". במקביל למד לימודים כלליים בסמינריון הממשלתי למורים בוורשה שבראשותו עמד אז שמואל אברהם פוזננסקי, ובמחלקה לפדגוגיה באוניברסיטת ורשה. בתקופה זו פרסם כמה מאמרים בשבועון של צעירי המזרחי בוורשה.

נסמך לרבנות בשנת ה'תרפ"ה, 1925, בידי הרב יחזקאל צבי מיכלזון והרב שלמה דוד כהנא. בשנת 1926 נישא לליבא מושא גורביץ', בת למשפחת חסידי חב"ד. ובשנת 1930 קיבל משרת רבנות בעיר גרודז'ונדז שבמערב פולין והצטרף כחבר באגודת הרבנים בפולין. לצד תפקידיו הרבניים היה הרב ברומברג עסקן בתנועת המזרחי בפולין ומחנך.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה חזר לבית הוריו בוורשה. בשנת ה'תרצ"ט, זמן קצר לפני פרוץ המלחמה, הדפיס את ספרו (בפולנית) "המוסר היהודי" שכלל מבוא מאת פרופסור משה שור, אך כל עותקי הספר הושמדו בוורשה תחת הכיבוש הנאצי. עם ראשית הכיבוש הנאצי, סברו יהודים רבים כי הסכנה העיקרית נשקפת לגברים שרבים מהם נלקחו לעבודות כפייה, מתוך מחשבה זו השאיר הרב ברומברג את אשתו עם בנו בן ה-5 ובתו בת השנה, בבית הוריו, ונמלט מזרחה. הוא הגיע לביאליסטוק וממנה לווילנה ולקובנה. בקובנה פגש את ידידו זרח ורהפטיג אך דרכם נפרדה והם עלו לארץ ישראל בנפרד. ברומברג הגיע לארץ ישראל רק לאחר מסע נדודים מפרך שעבר דרך ריגה, סטוקהולם, אמסטרדם, בריסל, אנטוורפן ופריז. רק מפריז הצליח להגיע לארץ ישראל ומיד עם הגיעו הצטרף לצוות מכון התלמוד הישראלי השלם ועסק בההדרת ספרי ראשונים ופרסם מאמרים בתחום זה. משהבין שאיבד את כל משפחתו בשואת יהודי פולין התנדב כרב בצבא פולין החופשית במזרח התיכון ונסע עם מחנות הצבא ברחבי האזור. במסגרת שירותו זה הגיע לאיראן, עיראק, סוריה ומצרים. הוא העביר שיעורים בקהילות היהודיות שאותן פגש במקומות אלו וזכה לכינוי "החכם אברהם מפולין".

לאחר שחרורו בתום המלחמה המשיך בעבודתו במכון התלמוד הישראלי. בתקופה זו קיבל ידיעות מבוססות יותר על גורל משפחתו, בעקבות זאת נישא בשנית לבתיה בת הרב ישראל דב הכהן שהיה רבו הראשון של הכרמל. השיא אותם הרב שלמה דוד כהנא מוורשה, בביתו בעיר העתיקה (ירושלים).

משנת ה'תש"ז החל לכתוב ביוגרפיות של אישים בולטים בעיקר מתנועת החסידות במסגרת מכון שהקים בעקבות השמדת יהדות אירופה בשואה, לשם תיעוד ההיסטוריה של יהדות זו. כן שימש במשך עשרים וחמש שנים כמפקח על הישיבות ובתי הספר של החינוך הממלכתי-דתי בישראל מטעם המחלקה לחינוך במרכז העולמי של "המזרחי". בין השאר הוציא לאור את הסדרה עתירת הכרכים 'מגדולי התורה והחסידות', העוסקת באישים מתנועת החסידות שהיו גם למדנים או פוסקים בולטים.

הוא נפטר בכ"ב בשבט ה'תשל"ה, 13 בפברואר 1975. לאחר פטירתו הקימה אלמנתו בתיה בשיתוף עם כמה מחבריו ועדה לפרסום הכתבים הרבים שהשאיר אחריו ולא נדפסו.

מכתביו

עריכה
  • חומת ירושלים: פירושים, הערות ומראה מקומות לירושלמי, חלק א: מסכת סנהדרין ומכות, ירושלים תש"ג
  • רש"י וירושלמי: לחקר השפעת הירושלמי על פירוש רש"י לתלמוד בבלי, ירושלים תש"ה (מאמר)
  • סדרת מגדולי התורה והחסידות, 24 כרכים, ירושלים תש"ט-תשכ"ט
  • פירושי ראשונים לאגדות חז"ל, ירושלים תשמ"א

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ התאריך לפי מפעל הביבליוגרפיה העברית בערכו, נראה שתאריך זה אינו מדויק, ברשימה אוטוביוגרפית שכתב ב-1954 ופורסמה לאחר מותו בראש ספרו "פירושי ראשונים לאגדות חז"ל", הוא כותב "נולדתי בשנת תרנ"ט".