צבי יחזקאל מיכלסון
הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 1863–1942) היה רב, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב"). התפרסם בספריו ההלכתיים, על האגדה, ובביוגרפיות של רבנים שכתב ובעבודות ביבליוגרפיה.
קורות חייו
עריכהנולד בבילגוריי שבפלך לובלין, בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית, כבן לאברהם חיים מיכלזון ולאשתו חנה בילה. התייתם בילדותו, ונדד בין יישובים שונים. למד אצל רבו המובהק הרב יעקב דוד וינטרוב[1], וכן אצל הרב זאב נחום בורנשטיין[2] והצטיין כעילוי בלימודי תורה וכתב ככל הנראה שו"ת כבר בגיל 12. בשנת 1884, בגיל 21, סירב להצעה להיות רב בזמושץ' והיה תחילה רב בקראסנוברוד שבאזור לובלין. עקב הלשנה נרדף והועמד למשפט על ידי השלטונות הרוסים. לבסוף עקר לפלונסק שליד ורשה. כיהן בקהילה זו בין השנים 1893–1922, ושמו הלך לפניו כ"רב מפלונסק".
נישא להינדא סריל לבית שוורדשרף, ובשנית לפייגה זלדה לבית פרידלינג, אחותו של הרב צבי הירש פרידלינג, עורך כתב העת "הבאר".
פריצת מלחמת העולם הראשונה תפסה אותו בעת נופש בקרלסבאד (אז באימפריה האוסטרו-הונגרית), והוא לא יכול היה לחזור לקהילתו זמן ממושך. לאחר המלחמה, בשנת 1922, עבר לגור בוורשה, ושימש שם כאב בית דין וחבר בוועד הרבנים של העיר. היה פעיל מאוד בעניינים קהילתיים וחבר בתנועת "המזרחי".
בעת הכיבוש הנאצי בוורשה שקד על עבודתו בארכיון הקהילה היהודית. חי את שנותיו האחרונות בגטו ורשה, והיה אחד הרבנים האחרונים בגטו. בשנת 1942 נשלח על ידי שלטונות הכיבוש הגרמניים למותו במחנה המוות טרבלינקה. גם בתו חנה נספתה בשואה.
בן דודו, תלמידו ובן עירו, מוטלה מיכלסון, עלה לארץ ישראל והיה ממקימי שכונת בורוכוב[3] שבגבעתיים.
עמדותיו
עריכהבמחלוקת לגבי שימוש במצות מכונה היה הרב מיכלסון בין האוסרים[4].
כתביו
עריכההרב מיכלסון חיבר 43 ספרים שנדפסו ועוד ספרים שנשארו בכתב יד. שני ארגזים של כתבי יד שלו הלכו לאיבוד בעת מלחמת העולם השנייה, בהם בין היתר הספר "אמרי יחזקאל" – פירוש לתורה, הספר "מאת צבי" ואחרים.
כתב ביוגרפיות של הרבנים יוסף תאומים, משולם זלמן אשכנזי, שבתי בס, צבי הירש הלוי צמח, שלמה גנצפריד, יעקב אריה מרדזימין, פנחס שפירא מקוריץ, וערך את פרסום כתביהם.
כמו כן נהג להשתתף בכתיבת הקדמות ואילנות יוחסין בהרבה מספרי בני זמנו, ואף נטל חלק בעריכת הספרים שיח שרפי קודש של יועץ קים קדיש ראקאץ.
מספריו שנדפסו:
- דגן שמיים: על מסכת ברכות ומסכת ראש השנה, 1901
- בית יחזקאל: שו"ת, 1924.
- פינות הבית (חידושים), 1924.
- סידור בית האוצר, 1931.
- תירוש ויצהר, 1936.
- תולדות יעקב, וורשה, 1913, ביוגרפיה של רבי יעקב לורברבוים מליסא
מקורות
עריכה- נ. שמן (נחמן שמן), די ביאָגראַפיע פון אַ וואַרשעווער רב: הרב צבי יחזקאל מיכלזאָן, מונטריאול: דער קענעדער אדלער, תש"ט-1948. (ביידיש)
- ערך באנציקלופדיה יודאיקה (הוצאת Gale Group, 1998
לקריאה נוספת
עריכה- Louis Jacobs, Theology in the Responsa 1975.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של צבי יחזקאל מיכלסון, בקטלוג הספרייה הלאומית
- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' צבי יחזקאל מיכלסאהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק א, עמוד 39, באתר היברובוקס
- פנינה מייזליש, מיכלזון (מיכלסון),Michalson, Michalzon ,צבי יחזקאל - רבנים שנספו בשואה: ביוגרפיות של רבנים ואדמו"רים מפולין ומשאר ארצות מזרח אירופה שנספו בשואה (ירושלים: פ. מיזליש, תשס"ח)
- מעשה באדמו"ר הזקן מראדזמין, מאת הרב צבי יחזקאל מיכלסון הי"ד, באתר "תורתך לא שכחתי"
צבי יחזקאל מיכלסון (1863-1942), דף שער בספרייה הלאומית- רזיאל זקבך, הרב צבי יחזקאל מיכלסון ומאבקו בתהליכי החילון בפולין, עבודת גמר לתואר מוסמך במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים; 2019.
הערות שוליים
עריכה- ^ יעקב דוד וינטרוב, אמרי דוד
- ^ מכתבו למרדכי וייץ, עטרת פז, עמ' 56.
- ^ ברכה חבס, אחד ודורו (3), דבר, 20 בינואר 1950.
- ^ יצחק אלפסי, מצות מכונה ומצות של יד, מחניים פ', אתר דעת