אברהם מברך
אברהם יששכר מְבָרֵך (בנצ'קובסקי) (21 באוקטובר 1897 - 15 במרץ 1984), היה מחלוצי ופעילי הציונות דתית בפולין ובישראל, סופר, חוקר מקרא, גאוגרפיה והיסטוריה של עם וארץ ישראל, וממתעדי ההיסטוריה של תנועות "ההגנה", "המזרחי" ו"הפועל המזרחי". קיבל את התואר "יקיר חיפה".
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1897 כ"ה בתשרי ה'תרנ"ח פיוטרקוב טריבונלסקי, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
15 במרץ 1984 (בגיל 86) י"א באדר ב' ה'תשמ"ד חיפה, ישראל |
| שם לידה |
אברהם בנצ'קובסקי |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי שדה יהושע (כפר סמיר) |
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
יקיר חיפה |
  | |
ביוגרפיה
עריכהמברך נולד בפיוטרקוב טריבונלסקי (יש גרסאות הטוענות כי נולד בבלכטוב, הסמוכה לעיר[דרוש מקור]) שבפולין בכ"ה בתשרי ה'תרנ"ח, למשה הכהן בנצ'קובסקי ולהדסה בת דבורה ואפרים פישל מלץ. אמו הייתה מצאצאי האדמו"ר אפרים פישל מסטריקוב והפרופסור רבי חיים דוד ברנהרד, הידוע כ"בעל תשובה" מפיוטרקוב.
מברך קיבל חינוך חרדי בחדר בפיוטרקוב. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חסידות גור בלודז’, אך נאלץ לנטוש אותה משום שנחשד כנגוע בנטיות ציוניות.
קריירה ציבורית
עריכהלאחר שעזב את הישיבה, השתלב מברך במהירות בעולם הציבורי-פוליטי.
הוא היה ממייסדי "המזרחי" בפולין ובישראל ו"החלוץ המזרחי" המקומי והעולמי (1918, 1925), היה ציר המועצה הראשונה של "צעירי המזרחי" שהתקיימה בלודז', ציר הוועידה הראשונה של "צעירי המזרחי העולמי", שהתקיימה בוורשה (1919), ציר עירו בוועידת הג'וינט בראדם (1920), ציר הוועידה העולמית של "המזרחי" בקרלסבד (1923), ציר הקונגרס הציוני העולמי ה-14 בווינה (1925), מייסדו ומנהלו הראשון של בית הספר המתקדם הראשון של ה"מזרחי" בפולין, שהוקם בפיוטרקוב-טריבונלסקי (1916), ממקימי וחבר הוועדה המארגנת של "הסתדרות הפועל המזרחי" בירושלים (1921), חבר המרכז של "הפועל המזרחי" בירושלים (1922), חבר "וועד הקהילה" בירושלים, וממקימי המושב הדתי כפר חיטים.
בשנת 1921 (ה'תרפ"א) עלה לישראל באוניה אקלינא, והתגורר ביפו עד שהחלו בעיר מאורעות תרפ"א, ב-1 במאי. בין השנים 1921–1924 עבד בעבודות בניין ובייבוש ביצות. בין השנים 1924–1932 עסק בחקלאות ושמירה בכפר חיטים.
בין השנים 1933–1939 עבד בשליחות הסוכנות היהודית כמשגיח כשרות, ועסק גם כן ברכישת נשק מטעם ההגנה ובהטענתו על האוניות "מרתה וושינגטון", "ג’רוסלמה", "פלסטין" ו"פילסנה-גליליאה". זכרונותיו משנים אלו מתועדים בארכיון ההגנה.
ב-1940 נישא בשנית, לאחר שאשתו הראשונה נספתה בשואה, ועבר להתגורר בחיפה. הוא היה מנהל סניף "הפועל המזרחי" בעיר, חבר המועצה, סגן מנהל לשכת העבודה הכללית, מנהל משרד הרישום המחוזי של משרד הפנים בחיפה, שופט עירוני וחבר וועדת הערעורים של המוסד לביטוח לאומי בחיפה. ב-1980 קיבל את התואר "יקיר העיר חיפה". לאחר צאתו לגמלאות, באמצע שנות השבעים, הקים וניהל, ביחד עם חברים נוספים, את "ארגון ותיקי התנועה" של תנועת "הפועל המזרחי".
חיים אישיים
עריכהמברך נישא לדבורה גיטל בת דוד מרקוביץ ומרים אברמוביץ, ולזוג נולדה בת, שרה הורוביץ - בת זוגו של פרופסור יוסף הורוביץ. דבורה גיטל נספתה בשואה.
ב-1940 נישא לפנינה דרובנר-גאסט, ולזוג שני ילדים: פרופסור משה מברך, בן זוגה של פרופסור זמירה מברך, וד"ר דינה פלדמן, בת זוגו של ד"ר בני פלדמן.
מאמריו
עריכהמברך כתב ספרים, מאמרים וכתבות רבות אשר עסקו בהיסטוריה הקדומה של עם ישראל וארץ ישראל, ובהיסטוריה של הציונות הדתית בפולין ובישראל. המאמרים והכתבות פורסמו בעיתונים יהודיים, כגון: "היסוד", "שנה בשנה", "הצופה", "גוילין", "בצרון" ו"הדאר".
מחיבוריו
עריכה- "אנשי המגילות הגנוזות: לזהותם של תושבי מדבר יהודה", הוצאת דון, 1972.
- "צעדים ראשונים בתולדות ההתיישבות של הפועל המזרחי", הוצאת הפועל המזרחי, 1973.
- "חיפה היהודית בהיסטוריה: מתקופת התנ״ך ועד ימינו", הוצאת יעקב הוכרמן, 1978.
- "מנהיגי ישראל וגבוריו: קורות היהודים מתקופת חורבן ירושלים עד חורבן ביתר", הוצאת נחמיה הרטוב, 1981.
- "שמעון בן כוסבא: נשיא ישראל", הוצאת נחמיה הרטוב, 1981.
- "זכרונות מימי בראשית התנועה", גוילין (גיליון י"ח: טבת תשכ"ד - דצמבר 1963), עמודים 71–77.
- "מעללי הגבורה של קבוצת דייגים חברי הפועל המזרחי: פרשיה נעלמה מימי הבראשית של התנועה", גוילין (גליונות כ"א וכ"ב: אדר תשכ"ה - מרץ 1965), עמודים 99–112.
- "המשמרת הצעירה של המזרחי בימיה הראשונים", גוילין (גליונות כ"ג וכ"ד: תשרי תשכ"ו - אוקטובר 1965), עמודים 117–124.
- "ספר זיכרון פיוטרקוב, טריבונאלסקי והסביבה", הוצאת ארגון יוצאי פיוטרקוב, טריבונאלסקי והסביבה, 1965, עמודים 429–438.
- "מקום הקרב האחרון של יהודה המכבי", עיתון דבר (כ"ז כסלו תשל"א), עמוד 14.
- "סדר חכמי-התורה שבעל-פה בפרקי אבות", כתב העת שנה בשנה (תשל"ח), עמודים 267–275.
- "על משפחות עשירות בארץ בזמן הבית השני", כתב העת שנה בשנה (תש"מ), עמודים 318–326.
- "על 'הנתינים' שעשו עבודה במקדש", כתב העת שנה בשנה (תשמ"ב), עמודים 261–271.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פיוטרקוב - ספר זיכרון פיוטרקוב טריבונאלסקי והסביבה - ארגון יוצאי פיוטרקוב, טריבונאלסקי והסביבה (1965), עמודים 245–246 ועמודים 439- 442.
- דוד תדהר (עורך), "אברהם (יששכר) מברך (בנצ'קובסקי)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יד (1965), עמ' 4502