פתיחת התפריט הראשי

אברהם עקביה

ביוגרפיהעריכה

עקביה נולד בשנת 1916 בקולנה שבפולין, בנם של אליהו מנדל וגיטל לבית כהן. בילדותו נפטר אביו מסרטן בבית החולים בוורשה, ובשנת 1925 עלתה משפחתו לארץ ישראל והתיישבה בחיפה. עקביה למד בבית הספר הריאלי בחיפה, ובמקביל התגייס לשורות "ההגנה" עוד בשנת 1933. בשנים 1934 - 1938 למד הנדסה אזרחית בטכניון. במסגרת תפקידו בהגנה עסק בתרגום מאנגלית לעברית ושימש עורך בהוצאת "לנוטר", שתרגמה והוציאה לאור ספרי הדרכה בנושאים צבאיים בסוף שנות ה-30.[1] בפעולות אלו שנעשו תחת פיקודו של מפקד מחוז חיפה בהגנה יעקב דורי השתתף ביצירת הלשון הצבאית העברית.

בשנת 1938 החל לשרת לצדו של אורד וינגייט במסגרת פלגות הלילה המיוחדות, ושימש כמתורגמנו ב"קורס לסמלים עבריים" בעין חרוד. ב-1940 נקרא לשרת לצדו של וינגייט במסגרת הצבא הבריטי במערכה במזרח אפריקה. הוא שירת כעוזרו האישי של וינגייט בעת הלחימה בסודאן, אתיופיה ואריתריאה (1941-40). לאחר סיום המערכה במזרח אפריקה, המשיך עקביה בשירות, ולאחר הקמת הבריגדה היהודית הצטרף לשורותיה. ב-1946 השתחרר בדרגת מייג'ור (מקביל לרב-סרן בצה"ל).

לאחר שחרורו מן הצבא הבריטי שימש תקופה קצרה כקצין מחוז מטעם שלטונות המנדט בחיפה (1947-48).[2] בעת מלחמת העצמאות כיהן כקצין מבצעים בדרגת רב-סרן במחוז חיפה בצה"ל (1948-49), והשתתף בכיבוש טירה.[3]

לאחר שחרורו בינואר 1949, השתלב במנגנון של משרד האוצר הצעיר לטיפול בסוגיות הגבייה הכללית ומסי הרכוש.[4] בין היתר כיהן כממונה על מס הרכוש בחיפה, כמנהל בפועל של רשות הפיתוח, כממונה על מסי עקיפין וכמנהל אגף הגבייה ומסי הרכוש.[5] בשנת 1955 הוסמך כרואה חשבון. עם ייסודה של חברת הברום באותה שנה, כחברה-בת של מפעלי ים המלח (תחת משרד הפיתוח), שימש כדירקטור שלה.[6] וכמנהל התקציב בחברת החשמל. בהמשך עבר מהמגזר הציבורי לפרטי. לאחר מכן, החל משנת 1964 ניהל משרד ראיית חשבון עצמאי. בשנים 1973 - 2004 היה שותף בפירמת רואי החשבון ליבושיץ, קסירר ושות'.

עקביה פרסם מספר ספרים הנוגעים לניסיונו לצד וינגייט בלחימה, וביניהם הספר "עם וינגייט בחבש", שהתפרסם עוד בתקופת המלחמה, בשנת 1944, וזכה להקדמה של דוד הכהן. כן פרסם ספרים העוסקים בנושאים רבים נוספים. בין היתר היה מחברו של המילון הראשון למונחי צבא בשפה העברית, ובו חידושים רבים, כגון המילה "דו"ח" ונטיותיה כפועל.[1]

בשנת 1966, עת חגגה אתיופיה 25 שנים לשחרור אדיס אבבה, קיבל עקביה מידי קיסר היילה סלאסי אות הצטיינות של מסדר מנליק השני (אנ').[7]
בשנת תשס"ז-2007 קיבל את "אות הנשיא" של אוניברסיטת חיפה כהערכה לפועלו.

ב-27 במרץ 1942, לאחר שסיים את קורס הקצינים בצבא הבריטי, נישא עקביה לרות (רותי) מִליוני, שאותה הכיר כשהייתה נערה כבת 15 והוא סטודנט בן עשרים (נפטרה ב-2013[8]). בני הזוג היו הורים לשלושה בנים: גדעון-יוסף, אליהו ואורי-מיכאל, ולימים סבים לנכדים ולנינים.

בנם סרן אורי מיכאל נפל במהלך הקרבות ברמת הגולן ביומה הראשון של מלחמת יום הכיפורים. הוא שירת כמפקד פלוגת טנקים בגדוד 74 של חטיבה 188 ולחם באזור כודנה בדרום הגולן. עבור לחימתו ופיקודו בקרב שבו נהרג, הוענק לו עיטור המופת.

נפטר בדצמבר 2014.

פרסומיועריכה

  • כיצד להיות צופה של הדרגה השניה, ירושלים: הסתדרות הצופים העברים בארץ ישראל, תרצ"ח.
  • משחקים נבחרים, תל אביב: יבנה, 1940.[9]
  • עם וינגיט בחבש; דברי הקדמה: דוד הכהן, תל אביב: עם עובד ('שחרות'), תש"ד.[10]
  • מילון למונחי צבא; לוקט וסודר על ידי אברהם עקביה, רב־סרן, כוחות המילואים, צה"ל; בעריכת סעדיה ר. גולדברג, חבר ועד הלשון העברית. חיפה, הוצאת "מגן", 1951.[11]
  • אברהם עקביה (עורך), הידיד – אורד וינגייט: דברים לזכרו, תל אביב: מערכות ('עיונים באתמול ובמחר'), תשכ"ח. (קובץ מאמרים)
  • לשון נולדה: הלשון הצבאית העברית והתפתחותה, חיפה: מגן, 1992.
  • אורד וינגייט – חייו ופועלו, תל אביב: מערכות, 1993.
  • בשירות העם, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשנ"ו 1996.

ממאמריו:

  • 'הנחת היסודות של הלשון הצבאית העברית', לשוננו לעם נ,ג (תשנ"ט 1999), 134–142.
  • 'הלשון הצבאית העברית – דרכי מינוח, חידושים והמצאות', לשוננו לעם נו,ד (2008), 198–215.

לקריאה נוספתעריכה

עלי זית וחרב, כרך ד' (2002), דני הדרי (עורך) – חומת מגן: שמונים שנה לארגון "ההגנה".

  • 'Akavia, Abraham,' in: Who's Who in the world, 1978-1979, p. 12.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 חיילינו – כבלשנים, מעריב, 18 בספטמבר 1950.
  2. ^ חיפה: קצין-מחוז חדש במחוז חיפה, דבר, טור 1, 3 בינואר 1947.
  3. ^ נכבש כפר טירה ליד חיפה, על המשמר, 18 ביולי 1948.
  4. ^ צדוק אשל, מערכות ה"הגנה" בחיפה; ערך: צבי סיני, חיפה: ארגון חברי ה"הגנה" בחיפה; תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תשל"ח 1978, עמ' 437.
  5. ^ מנהל בפועל לרשות הפיתוח, חרות, טור 2, 29 ביוני 1952; נציב מס הכנסה התפטר, מעריב, טור 4, 24 במאי 1954.
  6. ^ מונתה מועצת מנהלים לחברת הברום, דבר, 22 בספטמבר 1955; הונחו היסודות למפעל הברום המוקם בסדום, על המשמר, 23 בספטמבר 1955.
  7. ^ דליה מזורי, "ישראל היתה אצל היילה סילאסי במעמד של אשה בלתי-חוקית", מעריב, טור אחרון, 23 בספטמבר 1974.
  8. ^ רות עקביה באתר "אבלים".
  9. ^ צבי נשרי, משחקים נבחרים, דבר, 28 באפריל 1940.
  10. ^ ק. מרדכי, "עם וינגייט בחבש", דבר, 1 בספטמבר 1944.
  11. ^ ילקוט צבאי, מעריב, טור 2, 4 במאי 1951; מלון למונחי צבא, על המשמר, 8 במאי 1951; ד. פ., מילון למונחי צבא, דבר, 26 בספטמבר 1952; מלון למונחים צבאיים בעברית – בספריית הקונגרס האמריקני, חרות, 23 ביולי 1952.