אבשלום וילן

אבשלום וילן
	אבשלום וילן, 2005
לידה	11 בפברואר 1951 (בן 73); ה' באדר א' ה'תשי"א; נגבה, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה	מרצ
סיעה	מרצ; מרצ-יחד; מרצ-הבחירה הדמוקרטית-שחר;
	7 ביוני 1999 – 24 בפברואר 2009; (9 שנים)
כנסות	15 - 17

אבשלום (אבו) וילן (נולד ב-11 בפברואר 1951) מזכ"ל לשעבר התאחדות חקלאי ישראל חבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ.

ביוגרפיה

וילן נולד בקיבוץ נגבה ליעקב (קובה) וילן, שהיה מפקד כוחות ההגנה על נגבה במלחמת העצמאות. אבשלום וילן שירת בצה"ל כלוחם בסיירת מטכ"ל.^[1] הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בכלכלה ובפילוסופיה. במקצועו הוא חקלאי וכלכלן. בצעירותו שיחק בקבוצות הכדורעף של הפועל נגבה והפועל חצור בליגה הלאומית.

בשנת 1978 היה אחד ממייסדי שלום עכשיו. בשנת 1990 נבחר למזכ"ל מפ"ם. בשנים 1993–1996 כיהן כשליח השומר הצעיר והקיבוץ הארצי לצפון אמריקה. בשנת 1996 נבחר למזכיר הקיבוץ הארצי וכיהן בתפקיד עד 1999, כאשר נבחר לכנסת מטעם מרצ.

בכנסת ה-15 נבחר וילן ליו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא האלימות בספורט, תפקיד בו החזיק גם בכנסת ה-16. חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, ועדת הכלכלה והוועדה לקידום מעמד האישה.

כיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ משנת 1999 ועד 2009. נחשב לאנשי הציר המתון במפלגה, בין היתר כיוון שתמך ביוזמת ז'נבה ובפינוי התנחלויות.^[2]

לתפישתו חלוקת הארץ וחתימת הסכם קבע עם הפלסטינים היא מימוש החזון הציוני המדבר על מדינה "יהודית ודמוקרטית", וללא הגעה לפתרון זה קיימות שתי אפשרויות שאינן תואמות את החזון הציוני ושיובילו ל"חורבן בית שלישי". האחת היא שישראל תהפוך למדינה דו-לאומית ומכך מדינה שאיננה יהודית, והוא מוסיף ואומר שהמדינות הדו לאומיות ברחבי העולם לא עבדו, השנייה שנהפוך למדינת אפרטהייד "תסמונת דרום אפריקה" ומכך מדינה שאיננה דמוקרטית.

ב-2006 הגיש לכנסת ביחד עם מפלגתו את הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית) האוסרת הורדה או העתקה של כל יצירה המוגנת בזכות יוצרים,^[3] אולם לאחר מאבק ציבורי ההצעה הוקפאה.^[4]

בכנסת השבע עשרה כיהן וילן כחבר הועדה לענייני ביקורת המדינה וכממלא מקום קבוע בוועדת הכספים, הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון וכממלא מקום בוועדת הכלכלה.

במהלך כהונתו בכנסת יזם, בין היתר את החוקים הבאים:

חוק שירות המילואים (יחד עם דני יתום; ההצעה שולבה בהצעת חוק ממשלתית).
תיקון לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), לפיו גובה הפיצוי שניתן לפסוק לזכות עובד שפוטר עקב שירות מילואים יהיה בסכום של פי חמישה מהשכר הממוצע במשק או פי חמישה משכרו של העובד, הגבוה מבין השניים.
תיקון לחוק הבטיחות במקומות ציבוריים, האוסר על הכנסת חפצים מסוימים למקומות שמתקיימים בהם אירועי ספורט ועל קריאות גזעניות באירועי ספורט, וכן מרחיב את סמכות בתי משפט להוציא צווי הרחקה לאוהדים מתפרעים עד לתקופה של 3 שנים. בהמשך יזם, יחד עם רונית תירוש את חוק איסור אלימות בספורט, המחליף את ההסדרים הקודמים וקובע גם הוראות בדבר האחריות לבטיחות באירועי ספורט.
חוק המרחיב את תקופת הצינון הנדרשת ממשרתים בכוחות הביטחון בטרם יתמודדו על מקום בכנסת או בממשלה מחצי שנה לשלוש שנים (יחד עם יובל שטייניץ).

וילן מוקם במקום השישי ברשימת התנועה החדשה מרצ בבחירות לכנסת ה-18 ולא נבחר מחדש לכנסת, שכן המפלגה קיבלה 3 מנדטים בלבד. לאחר כהונתו בכנסת נבחר לכהן כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל 2009-2023.^[5] בבחירות לאיגוד הכדורסל בשנת 2012 נבחר כנציג בהנהלת האיגוד מטעם סיעת עוז שבראשות צביקה שרף ושאול אייזנברג.^[6]

לפני הבחירות לכנסת ה-19 נבחר וילן לעמוד במקום השביעי במרצ. היות שהמפלגה קיבלה שישה מנדטים, לא נכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים נבחר למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת וגם אז לא נכנס לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הוצב במקום ה-114 ברשימת מפלגת מרצ. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצב במקום ה-114 ברשימת המחנה הדמוקרטי. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצב במקום ה-104 ברשימת העבודה-גשר-מרצ. לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוצב במקום ה-111 ברשימת מפלגת מרצ. ולקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-108 ברשימת מפלגת מרצ.

לקראת תום כהונת הכנסת ה-20, פעל וילן במסגרת תפקידו בהתאחדות החקלאים מול שר האוצר משה כחלון במטרה למנוע את חיוב החקלאים בישראל מלהפריש חלק מהזכויות הסוציאליות של עובדים הזרים לקרן הפיקדון שבניהול המדינה. בעקבות כך משך השר כחלון את הסכמתו למהלך. ארגוני זכויות עובדים כגון קו לעובד טענו כי הדבר נועד לאפשר את המשך הפגיעה המתמשכת שהם עדים לה בזכויותיהם הסוציאליות של עובדים זרים אלו.^[7]