פינוי התנחלויות

מאז מלחמת ששת הימים ב-1967, ישראל פינתה התנחלויות בשטחים שכבשה במלחמה. שני הפינויים הגדולים שבוצעו היו:

בשני המקרים הללו, לאחר פינוי ההתנחלויות הרסה ישראל את המבנים שבהן.

פינוי התנחלויות קטנות יותר עריכה

במסגרת הסכמי אוסלו, פונו שתי היאחזויות נח"ל שבצפון השומרון - נח"ל גינת ונח"ל עירית. כיום שטח זה הוא חלק משטח A של הרשות הפלסטינית.

המאחז עמונה פונה באופן חלקי (כתשעה בתי קבע) לראשונה ב-2006 ובאופן מלא ב-1 בפברואר 2017. זאת כתוצאה מפסיקת בג"ץ בנוגע למעמדה החוקי של הקרקע.

ב-2 בספטמבר 2012 פונה המאחז מגרון שבמועצה אזורית מטה בנימין. במאחז התגוררו כ-200 נפשות.

באפריל 2017 פונה מאחז הבלאדים שבמדבר שומרון. מאז התקיימו מספר פעמים לשקמו.

ב-2 ביולי 2021 פונה המאחז אביתר במסגרת פשרה עם רשויות המדינה. המדינה הכריזה כי תבחן את הסדרת ההתיישבות במקום בעתיד. טרם הפינוי, התגוררו ביישוב כ-53 משפחות.

פינוי התנחלויות בעתיד עריכה

פינוי התנחלויות נחשב לאמצעי אפשרי עתידי כחלק מיישומו של פתרון שתי המדינות והקמתה של מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. יש התומכים בפינוי של חלק מההתנחלויות, ובסיפוח של גושי ההתיישבות הסמוכים לקו הירוק. ארגוני שמאל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית תומכים גם בפינוי התנחלויות, ובהם: יוזמת ז'נבה[1], תנועת מאבק סוציאליסטי[2], שלום עכשיו[3] ותראבוט[4]. גם מפלגות השמאל והשמאל הקיצוני השונות (העבודה[5], מרצ[6] וחד"ש[7]) תומכות בפינוי חלקי או מלא של ההתנחלויות.

מנגד, הימין הפוליטי בישראל מתנגד לפינוי שכזה וחלקים מגוש זה אף תומכים בפתרון הפוך – סיפוח יהודה ושומרון למדינת ישראל.

פינוי התנחלויות בעיניי הציונות הדתית עריכה

בעיניי הציונות הדתית, פינוי התנחלויות מנוגד למצוות יישוב ארץ ישראל. הרב בניהו ברונר התייחס לסוגייה זו: "רק לעם ישראל יש זכויות מדיניות בארץ ישראל ולכן מדינה זרה בתוך תחומי ארץ ישראל היא קריסת מימוש ההבטחה של הקב"ה לאברהם אבינו "לזרעך אתן את הארץ". מי שמאמין בקב"ה ובתורתו לא יכול לחשוב על כך שקיימת אפשרות לריבונות זרה בארץ ישראל שאינה לזרעו של אברהם, וזרעו של אברהם הוא יצחק בלבד "כי ביצחק יקרא לך זרע" ולא ישמעאל."[8]

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נתונים – התנחלויות שיפונו, באתר יוזמת ז'נבה
  2. ^ תנועת מאבק סוציאליסטי, על מה אנחנו נאבקים ונאבקות?, באתר Socialism.org.il
  3. ^ Shabtay Bendet, מפת התנחלויות 2023, באתר שלום עכשיו, ‏2023-01-09
  4. ^ התחברות – تـــرابـــط, באתר www.tarabut.info
  5. ^ מפלגת העבודה, באתר camp.mini-sites.net
  6. ^ מצע מרצ
  7. ^ Felix007.com, חד"ש | מצע חד"ש, באתר hadash.org.il
  8. ^ מגורים בהתנחלות, באתר כיפה, 26 ביוני 2003.