אגרובנק
| ערך ללא מקורות | |
שכונת אגרובנק היא שכונה בצפון-מרכז חולון, ממוקמת בין הרחובות מקוה ישראל, יוסף סרלין, סוקולוב ושדרות קוגל. אגברובנק היא אחת מתוך חמש השכונות הראשונות שנבנו כאשר חולון הפכה למועצה מקומית.
| מידע | |
|---|---|
| עיר | חולון |
| תאריך ייסוד | 1934 |
| שטח | 590 דונם |
| אוכלוסייה | 12,970 (2013) |
| קואורדינטות | 32°01′22″N 34°46′52″E / 32.022663347828°N 34.781027103495°E |
| שכונות נוספות בחולון | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   אגרובנק  מצפון: __ תל אביב-יפו, __ פארק אריאל שרון[1] ממזרח: __ מועצה אזורית שדות דן ממזרח ומדרום: __ ראשון לציון ממערב: __ בת ים | |
  | |
השכונה נהנית מהקרבה לצירים הראשיים של העיר כגון: רחוב סוקולוב שמהווה רחוב מסחרי ראשי בחולון ושדרות לוי אשכול שבסופן צומת חולון. בתוך השכונה אין תחבורה ציבורית אך הודות למיקומה המרכזי היא מוקפת באוטובוסים רבים ברחובות הראשיים.
חלק מן השכונה מאופיין בשיכונים של חברת שיכון עממי בעלי חצרות וסימטאות רבות.
השכונה גובלת בכפר הנוער "מקוה ישראל" ורבים מן ילדי השכונה מגיעים ללמוד בו. בנוסף בשכונה נמצאים שלושה בתי ספר: בית ספר יסודי ממלכתי "רביבים", בית הספר יסודי ממלכתי דתי "ישורון" ובית ספר על יסודי מקצועי 3 שנתי אורט "מיטרני". קיימת בשכונה גם ספרייה ומרכז צעירים על שם אליעזר בן יהודה.
היסטוריה
עריכההשכונה נקראת על שם "הבנק לחקלאות ולבניין לארץ ישראל בע"מ". הבנק נוסד בשנת 1931 בתל אביב על ידי שני זוגות של אחים בני משפחות מירנבורג ויעבץ אשר החלו לרכוש את קרקעות האזור כבר בשנת 1932. האדריכל יוסף רינגס הכין תוכנית של שכונה עירונית. בתוכנית שורטטו הרחובות בצורת שתי וערב, כאשר במרכז התוכנית נקבעו שתי כיכרות. הכיכר הצפונית נקראה לימים "כיכר השבעה", הכיכר הדרומית נקראה "כיכר השלושה"
בשונה משכונות אחרות באזור, אנשי הבנק מימנו את סלילת הדרכים, הנחת תשתיות הביוב והמים ואפילו נטעו עצים ברחובות. אבני השפה במספר רחובות עליהן חקוק השם "אגרובנק" מסמלות עדות לעוצמתו של הבנק, יזם ובונה השכונה. רק לאחר השלמת העבודות החלו לשווק את המגרשים שיועדו לבנייה לציבור הרחב. בכך קיוו מנהלי הבנק כי תקום שכונה בעלת אופי שונה מהשכונות שהוקמו עד לאותם הימים.
אתרים בשכונה
עריכהכיכר השלושה - בעבר הייתה מעגל תנועה אך כיום צומת בין הרחובות סוקולוב וחנקין. הכיכר קיבלה את שמה על שמם של שלושה תושבי השכונה שנרצחו (בן-ציון שנקר, שמואל פרלמן ואליהו יודאיוב) בעת התקפה של חיילים בריטים בשנת 1946, ה-7 בפברואר. כיום באזור הכיכר ישנן חנויות רבות.
כיכר השבעה - כיכר גדולה במרכז השכונה בין הרחובות חנקין וז'בוטינסקי. מקור שמה הוא על שם שישה נוטרים ואיש פלמ"ח אחד שעברו בראש שיירה בשנת 1948 בתאריך ה-22 בינואר בדרך לכיוון ירושלים מתל אביב (באותם ימים הדרך עברה בחולון, יאזור ורמלה). כאשר הגיעו לאזור הכפר יאזור, נהרגו כל השבעה מירי ערבים. במקום מוצבת אנדרטה לזכרם.
מאפיין יוצא דופן בכיכר הוא שזכות מתן התנועה היא לנהגים הנכנסים לכיכר להפך מכיכרות אחרות.
אבני שפה עם השם "אגרובנק" - על אבני שפת המדרכה הנמצאות ליד הבית המשותף ברחוב ז'בוטינסקי, מסביב לכיכר השבעה ובמקומות נוספים חקוק השם "אגרובנק" בעברית ובאנגלית.
מגדל המים ברחוב אז"ר - מגדל המים אשר נבנה מבטון וסיפק מים לבתי התושבים בשכונת אגרובנק. בימי מלחמת העצמאות מוקמה במגדל עמדה אנטי אווירית. מטוס מצרי ניסה להפציצה אך נכשל. ממרומי המגדל אותתו אנשי ה"הגנה" ליישובי הדרום שהיו נצורים במהלך המלחמה. במקום הוצב קיר אבן המלמד על היסטוריית המקום.
בית גלין – בית משותף גדול ברחוב סוקולוב בן שלוש כניסות ושלוש קומות מגורים שנבנה על ידי אלכסנדר גלין שהיה חבר ועד השכונה. בית גלין היה הבית האחרון אל מול פרדסי הערבים ממזרח. בחזית הבית, על המדרכה ברחוב סוקולוב נמצא ספסל אבן מקורי, שריד לאותם הימים.
בית הוצאת אמנות - מבנה תעשייתי שהוקם ב-1932 בקירוב, כיום ברחוב פרוג 6, ושימש לדפוס ואחסנה להוצאת אמנות. לאחר שנים אחדות נתפס הבניין על ידי הצבא הבריטי כשחלק משטחו שימש לאחסנת נשק. לאחר קום המדינה המשיך הבניין ושימש לצרכים תעשייתיים עד שב-2010 נעזב ונמכר ליזם פרטי. ב-2018 הושלמה בנייתם של שני בנייני מגורים חדשים במגרש, תוך שמירה ושיחזור של חלק ממבנה הייצור שהוסב למבואה למבנים ונפתח באופן חופשי לציבור כמו גם בניין המשרדים הצמוד.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בפרויקט ברחוב פרוג 6 בחולון שמשלב מפעל היסטורי עם מגורים חדשים, באתר 'חלון אחורי, 10 במרץ 2023
הערות שוליים
עריכה- ^ כיום שטחי מקוה ישראל הם חלק מפארק אריאל שרון