על גבעות שייח' אבריק

עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק, הידוע גם במילותיו הראשונות: אדמה-אדמתי, הוא שיר מאת המשורר והפזמונאי אלכסנדר פן, שהלחין מרדכי זעירא, ושנכתב ב-1941, ליום השנה השלישי להירצחו של השומר אלכסנדר זייד בשייח' אבריק ביולי 1938.

על גבעות שייח' אבריק
אֲדָמָה-אַדְמָתִי, רַחוּמָה עַד-מוֹתִי, רוּחַ רַב חַרְבוֹנַיִךְ הִרְתִּיחַ, רוּחַ רַב הִרְתִּיחַ. אֵרַשְׂתִּיךְ לִי בְּדָם שֶׁאָדַם וְנָדַם עַל גִּבְעוֹת שֵׁיח' אַבְּרֵיק וְחַרְתִּיָּה!
הבית הראשון בשיר

קברו של פן בבית העלמין קריית שאול בתל אביב, שבו מופיעות מילות השיר

על השיר

השיר נכתב בהמשך לבקשתה של ציפורה זייד, אשתו של אלכסנדר זייד, לכבוד טקס הסרת הלוט מפסלו של אלכסנדר זייד, שפיסל דוד פולוס בשייח' אבריק בשנת 1941.

גם שנתיים לפני כתיבת השיר "על גבעות שייח' אבריק", שיתפו פעולה אלכסנדר פן ומרדכי זעירא וכתבו את "השיר של זייד", במלאת שנה להירצחו של אלכסנדר זייד. ציפורה זייד, שלחה אז את בנם הבכור גיורא ואת בת אחותה למשורר אלכסנדר פן, להאיץ בו שיכתוב את השיר שהבטיח לכתוב לאזכרה. השיר פורסם ב-27 ביוני 1939 בעיתון "דבר".

על פי עדותה של שרה זעירא, אשתו של מרדכי זעירא, הגיעה ציפורה זייד משייח אבריק לתל אביב לאלכסנדר פן ולמרדכי זעירא, וביקשה מהם שייכתב שיר בלחן במקצב דבקה, אחרת משימת חייה לא תושלם. בתור שי נתנה למשורר ולמלחין פירות, ולפעמים עוגה שאפתה.

על קברו של אלכסנדר פן בבית הקברות קריית שאול נכתבו המילים "אדמה, אדמתי, רחומה עד מותי", השורה הראשונה מתוך השיר.

מנגינת השיר, בקצב הדבקה, מהווה בסיס למספר ריקודי עם. השיר פורסם במספר ספרים, ביניהם הספר "אדמה אדמתי: מבחר שירי ארץ-ישראל", בהוצאת ספרית הפועלים, 1985.

פרשנות

בספרה על הביוגרפיה של אלכסנדר פן כותבת חגית הלפרין:

"מהשיר עולה דמותו של זייד שנרצח בידי פורעים ערבים ביום 10.7.38 על אדמת המולדת שכה אהב. פן מתאר את זייד, שבחר לחיות בשיח'-אברייק חיי עמל, אך לא פחות מזייד - מתאר פן גם את עצמו, את אותו צד שכיסה בעקבות המפנה האידאולוגי. בצד זה בא לידי ביטוי הקשר הפיסי של פן לארץ, קשר אירוטי כמעט, החיפוש אחר הציונות האמיתית, הנלהבת, הכנה, המצרפת מעשה לאמירה" (עמ' 126).

מתן חרמוני כותב על כך במאמרו:

"קריאה מעט פחות מיתממת בשיר הזה - שהבית הפותח אותו הוא "אדמה אדמתי/ רחומה עד מותי/ רוח רב חרבוניך הרתיח/ ארשתיך לי בדם/ שאדם ונדם/ על גבעות שיח'-אברייק וחרתיה - תגלה את הדיסוננס שנוצר בין פתיחת השיר ("אדמה אדמתי") וסופו ("על גבעות שיח אבריק וחרתיה"), כלומר שמם הערבי של המקומות שמרכיבים את אותה "אדמה אדמתי". מה שנוצר מתוקף קריאה שכזו הוא מעין "שיר מתהפך", שבמקום לקדש את מיתוס השומר על הסוס, אלכסנדר זייד, בא לנתץ אותו, או לפחות לרמז על האפשרות הזאת. אלא שהאפשרות הזו כלל לא קיימת אצל הלפרין: גבעות שייח-אברק וחרתייה של פן דינן ב"צבע החיים" כדין בית אלפא ונהלל של אלתרמן. המרקסיזם של פן והבחירה במק"י ערב הקמת מדינת ישראל היו "ביטוי נוסף למרד שלו, ליצר שקינן בו שלא ללכת בתלם ולא להצטרף לזרם המרכזי" (עמ' 131).

ביצועים

השיר זכה לביצועים מוקלטים רבים, בהם של אסתר עופרים, אילקה רווה, יפה ירקוני, אופירה גלוסקא, אריק איינשטיין, עפרה חזה, יהורם גאון, אברהם פררה, אריק לביא, תיאודור ביקל, חבורת רננים, מקהלת רינת, גלי עטרי (בסגנון דיסקו), גרי אקשטיין, הבחורים מאפיקים וכן הגבעטרון.

מאיר אריאל הזכיר את השיר בשירו "מדרש יונתי", במילים "אדמה, אדמתי - עד מותי".

קישורים חיצוניים

• "על גבעות שייח' אבריק" באתר בית לזמר העברי
• מילות השיר "על גבעות שייח' אבריק" והאזנה לו באתר זמרשת
• מילות השיר "על גבעות שייח' אבריק" באתר שירונט
• איתי פלאות, שירו של זייד - ולא "על גבעות שייח אבריק", באתר פלאות
• שרון גבע, אדמה-אדמתה, רחומה עד-מותה: האישה על גבעות שייח אבריק, בבלוג אל מדף ספרי ההיסטוריה
• יהודה זיו, על דעת המקום: היכן הן גִּבְעוֹת שֵׁיךְ-אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָה?, באתר בלוגפוסט
• מתן חרמוני, לפייס את אלכסנדר פן, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2007
• הראל פרימק, מה באמת התכוון אלכסנדר פן לומר בשירו "אדמה אדמתי", באתר הארץ, 1 ביוני 2022