תיאודור ביקל

תיאודור מאיר ביקל (באנגלית: Theodore Meir Bikel;‏ 2 במאי 1924 – 21 ביולי 2015) היה שחקן קולנוע ותיאטרון, זמר עם ומוזיקאי יהודי-אמריקאי. היה מועמד לפרס אוסקר על תפקיד המשנה שגילם כשריף מקס מולר, בסרט "הנועזים" (1958). ביקל כיהן כנשיא איגוד השחקנים והאמנים של אמריקה, וכן כיושב ראש הדירקטוריון של סניף מפלגת מרצ בארצות הברית. האוטוביוגרפיה שלו, "Theo", פורסמה ב-1995.

תיאודור ביקל
Theodore Bikel

לידה	2 במאי 1924 וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	21 ביולי 2015 (בגיל 91) ווסטווד, ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות הילסייד ממוריאל פארק
מדינה	ארצות הברית, אוסטריה, ישראל
תקופת הפעילות	1946–2007 (כ־61 שנים)
מקום לימודים	האקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1948)
בן או בת זוג	תמרה ברוקס (2008–2012)
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד
פרופיל ב-IMDb

תיאודור ביקל, אוקטובר 2010

תיאודור ביקל שני מימין בהופעה טלוויזיונית מ-1955

שנותיו הראשונות

ביקל נולד בווינה שבאוסטריה למרים ויוסף ביקל מבוקובינה. עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית נמלטה משפחתו לארץ ישראל.

את קריירת המשחק שלו החל בארץ ישראל בשנות העשרה שלו. נמנה עם המייסדים של התיאטרון הקאמרי. אף על פי שהתחייב להופיע בתפקיד צ'ארלי ויקהם בהצגה "דודתו של צ'ארלי" בספטמבר 1946, החליט לצאת לאנגליה ללימודי משחק באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה בלונדון. בשנת 1948 המליץ עליו מייקל רדגרייב לידידו לורנס אוליבייה כממלא מקום לתפקידי סטנלי קוואלסקי ומיטש בהצגת הבכורה של מחזהו של טנסי ויליאמס חשמלית ושמה תשוקה. לאחר מכן שיחק לצד אשתו של הבמאי אוליבייה, ויוויאן לי.

קריירה

אחרי ששיחק בכמה סרטים ומחזות באירופה עבר ביקל לארצות הברית בשנת 1954, וקיבל אזרחות בשנת 1961. הוא גילם קצין ראשון בצוללת בסרט "The enemy below"‏ (1957), ב-1958 שיחק בסרט "אני רוצה לחיות" לצידה של סוזן הייוורד. ושיחק תפקיד של מפקד הצוללת הרוסית בסרט "הרוסים באים, הרוסים באים" (1966).

בברודוויי הוא יצר את התפקיד של קפטן פון-טראפ במחזה צלילי המוסיקה ב-1959. ביקל לא אהב את תפקידו בצלילי המוזיקה משום שיכולתו לשיר הייתה מוגבלת במחזה והוא לא אהב לגלם את תפקיד הקפטן שוב ושוב. ב-1964 הוא הופיע בתפקיד זולטן קרפאתי (Zoltan Karpathy) המומחה לדיאלקטים בגרסת הסרט של גברתי הנאווה. מאז הופעתו הראשונה כטוביה במחזמר כנר על הגג ב-1967 שיחק אותו ביקל לעיתים קרובות יותר מכל שחקן אחר (יותר מ-2,000 הופעות). כשחיים טופול נאלץ לפרוש מהמסע בצפון אמריקה של המחזה ב-2009 החליף אותו ביקל בכמה הופעות בקנדה כולל בקלגארי בינואר 2010 וקבע תאריכי הופעות הרבה מעבר ליום הולדתו ה-86 במאי.

בשנות החמישים שר ביקל והפיק כמה אלבומים של שירי עם יהודיים. הוא היה מייסד שותף של פסטיבל הפולק של ניופורט (יחד עם פיט סיגר וג'ורג' ויין ב-1959. ביקל פתח, יחד עם שותפו לעסקים, הרב כהן בלוס אנג'לס את בית הקפה הראשון שבו הושמעה מוזיקה עממית – The Unicorn. הפופולריות שלו הביאה לפתיחת המועדון השני, Cosmo Alley, שבו הופיעו, בנוסף לזמרים גם משוררים כמו מאיה אנג'לו וקומיקאים כמו לני ברוס. ביקל נעשה מעורב יותר ויותר בשאלות של זכויות אדם והיה ציר לוועידה הדמוקרטית ב-1968.

בנוסף להופעות רבות בסרטים ועל הבמה היה ביקל כוכב אורח במופעי טלוויזיה פופולריים רבים. הוא הופיע בפרק של הסדרה Justice ב-1954.

הוא הופיע בפרק בסדרה אזור הדמדומים כאוליבר קריינגל. הוא הופיע בתפקידי אורח בסדרות הוואי חמש-אפס, קולומבו, המלאכיות של צ'רלי, בית קטן בערבה, משימה בלתי אפשרית, שושלת, הכל נשאר במשפחה, אביר על גלגלים וחוק וסדר.

בתחילת שנות ה-90 הוא הופיע בפרק משפחה בסדרה מסע בין כוכבים: הדור הבא בתפקיד סרגיי רוז'נקו, אביו המאמץ ממוצא רוסי של וורף. ביקל גילם שני תפקידים בסדרה בבילון 5. ב-1994 הוא גילם את רבי קוסלוב בעונה ראשונה בפרק TKO. ב-1998 הופיע בתפקיד אנלשוק.

איגודי שחקנים

ביקל היה נשיא איגוד השחקנים והאמנים של אמריקה. הוא היה נשיא Actor's Equity בסוף שנות ה-70 ובתחילת שנות ה-80. במסגרת תפקיד זה הוא תמך בזכויות אדם. ב־1977 בוועידה של AFL-CIO (American Federation of Labor and Congress of Industrial Organizations) הוא ברך את הדיסידנט הרוסי ולדימיר בוקובסקי לרגל יציאתו מברית המועצות.

ב־28 בינואר 2007 הוא הסכים לכהן כיושב ראש בדירקטוריון של מרצ ארצות הברית.

חיים אישיים

ביקל היה נשוי ארבע פעמים. ב-1955 נישא לישראלית עפרה איכילוב (נולדה ב-1936, במאית סרטים דוקומנטריים, שזכתה בפרסי אמי); הזוג התגרש כעבור שנה. ב-1969 נשא לאשה את ריטה ויינברג ונולדו להם שני ילדים; הם התגרשו ב-2008. באותה שנה נשא את אשתו השלישית, מנצחת המקהלות תמרה ברוקס (Tamara Brooks). ברוקס נפטרה מהתקף לב ב-2012.

בגיל 89 נישא שוב לאימי גינזבורג, כתבת ידיעות אחרונות לשעבר

דיסקוגרפיה

• Theodore Bikel Sings Songs of ISRAEL (1955)‎
• Songs of a Russian Gypsy (1958)‎
• Sound Of Music CD (1959)‎
• Songs of Russia Old & New (1960)‎
• A Folksinger's Choice (1964)‎
• Songs of the Earth (1967)‎
• A New Day (1969)‎
• (1969) "Silent no more" Songs from the Jewish underground in Soviet Russia.
• Folk Songs From Just About Everywhere (1958)‎
• Songs Of The Earth (1967)‎
• Sings Yiddish Theater & Folk Songs (1991)‎
• Silent No More! Am Israel Chai! (1995)‎
• A Taste Of Passover (1998)‎
• A Taste of Chanukah (2000)‎
• Theodore Bikel's Treasury of Yiddish Folk and Theatre Songs (2004)‎
• Highly Rated Songs Of Russia Old & New/Russian Gypsy (2006)‎
• In My Own Lifetime: 12 Musical Theater Classics (2006)‎
• Songs Of Russia Old & New/Russian Gypsy (2006)‎
• Theodore Bikel Sings More Jewish Folk Songs (2007)‎
• Sings Yiddish Theatre & Folk Songs (2010)‎

פילמוגרפיה

• מלכה אפריקאית The African Queen (1951)
• Moulin Rouge (1952)‎
• Never Let Me Go (1953)‎
• The Little Kidnappers (1953)‎
• The Love Lottery (1954)‎
• Betrayed (1954)‎
• The Divided Heart (1954)‎
• The Young Lovers (1954)‎
• חומות קולדיץ The Colditz Story (1955)
• Above Us the Waves (1955)‎
• The Vintage (1957)‎
• The Pride and the Passion (1957‎
• The Enemy Below (1957)‎
• Fräulein (1958)‎
• I Bury the Living (1958)‎
• הנועזים (1958) The Defiant Ones
• I Want to Live! (1958)‎
• Woman Obsessed (1959)‎
• The Angry Hills (1959)‎
• המלאך הכחול The Blue Angel (1959)
• A Dog of Flanders (1960)‎
• My Fair Lady (1964)‎
• Sands of the Kalahari (1965)‎
• הרוסים באים, הרוסים באים The Russians Are Coming, the Russians Are Coming (1966)
• Sweet November (1968)‎
• My Side of the Mountain (1969)‎
• Darker than Amber as Meyer (1970)‎
• (1971) 200 Motels
• Victory at Entebbe (1976) (TV)‎
• Columbo: The Bye-Bye Sky High IQ Murder Case (1977) (TV)‎
• The Stingiest Man In Town (1978) (TV) (דיבוב)‎
• The Return of the King (1980) (דיבוב)‎
• The Final Days (1989) (TV)‎
• Shattered (1991 film) (1991)‎
• Shadow Conspiracy (1996)‎
• Crime and Punishment (2002 film) (2002)‎
• "הבוגד הקטן" (2007)

פרסים

• מועמדות לאוסקר על הסרט הנועזים (The Defiant Ones').
• פרס אמי על תפקיד האריס ניומרק 1988.
• דוקטורט לשם כבוד לאמנות מאוניברסיטת הרטפורד 1992.
• פרס על מפעל חיים מאת National Foundation for Jewish Culture ‏} 1997.
• הענקת מפתח העיר וינה ב־27 בנובמבר 2008 לתיאודור ביקל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תיאודור ביקל בוויקישיתוף

• תיאודור ביקל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• תיאודור ביקל, באתר AllMovie (באנגלית)
• תיאודור ביקל, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
• תיאודור ביקל, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
• תיאודור ביקל, באתר AllMusic (באנגלית)
• תיאודור ביקל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• תיאודור ביקל, באתר Discogs (באנגלית)
• תיאודור ביקל, באתר Songkick (באנגלית)
• תיאודור ביקל, דף שער בספרייה הלאומית
• תיאודור ביקל, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
• תיאודור ביקל מראשוני הקאמרי יגיע לביקור בארץ, באתר הבמה, 25 בינואר 2006
• מרב יודילוביץ', השחקן והזמר תיאודור ביקל מגיע לארץ, באתר ynet, 23 בינואר 2006
• יאיר אשכנזי, מת הזמר והשחקן תיאודור ביקל, באתר הארץ, 22 ביולי 2015
• תיאודור ביקל באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית
• תיאודור ביקל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

• Discography at SonyBMG Masterworks
• http://www.accuracyproject.org/cbe-Bikel,Theo.html Theodore Bikel] at the .
• Theodore Bikel: "In der Mariahilferstraße hatten wir Nachbarn, die waren sehr nette und anständige Menschen". In: Christian Cargnelli, Michael Omasta (eds.): Aufbruch ins Ungewisse. Österreichische Filmschaffende in der Emigration vor 1945. Vienna: Wespennest, 1993.