אואי
אואי (בצרפתית: Huy; בהולנדית (פלמית): Hoei; בוולונית: Hu) היא עיר בבלגיה, במחוז לייז' שבוולוניה. העיר ממוקמת לחופי הנהר מז. הצ'רטר המלכותי המכריז עליה כעיר, אשר נכתב בשנת 1066, הוא הכרזת העיר הקדומה ביותר באירופה שמצפון לאלפים[1].
| |||
מראה מרכז העיר מן המצודה | |||
מדינה | בלגיה | ||
---|---|---|---|
אזור | ולוניה | ||
מחוז | לייז' | ||
ראש העיר | Christophe Collignon | ||
בירת העיר | Huy | ||
שפה רשמית | צרפתית | ||
תאריך ייסוד | 1066 | ||
שטח | 47.74 קמ"ר | ||
גובה | 79 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 21,293 (1 בינואר 2018) | ||
‑ צפיפות | 440 נפש לקמ"ר (2011) | ||
קואורדינטות | 50°31′00″N 5°14′00″E / 50.516666666667°N 5.2333333333333°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.huy.be | |||
היסטוריה
עריכהסביב מצודת-משמר (castrum) שבמקום התקיים כפר למן התקופה הרומית. העיר נזכרת לראשונה במאה ה-7 כשייכת לבישופות לייז'. העיר הייתה מרכז לתעשיית עץ, מתכת, בורסקאות ויין. ב-1066 הכרזה העיר במגילת הזכויות הקדומה ביותר המוכרת מצפון לאלפים, זמן קצר לאחר מכן היא מוזכרת בין הערים מהן יצאו אבירים למסע הצלב הראשון.
בתחילת ימי הביניים, הייתה אואי אחת הערים המשגשגות ביותר על נהר המז, עם כלכלה פורחת המבוססת בעיקר על מטלורגיה, בורסקאות, פיסול, עיבוד עץ, וייצור יין. במאה העשירית, הועלתה אואי למעמד של מחוז, אך במהרה הפך זה לחלק מבישופות לייז', מצב שנמשך יותר משמונה מאות שנה. בערך באותו זמן הרצה פטרוס הנזיר בפני המקומיים ושכנע אותם להשתתף במסע הצלב הראשון.
במאות ה-13 וה-14 שגשגה העיר הודות לתעשיית הטקסטיל וצביעת הבדים. על גבעה במרכז העיר הוקמה מצודה, המופיעה על סמל העיר מאז המאה ה-15. במאות הבאות ידעה העיר תקופת שקיעה. במסגרת מלחמת הירושה הספרדית, בתקופת לואי הארבעה עשר, מלך צרפת נקלעה העיר למתקפות חוזרות ונשנות עקב מעמדה האסטרטגית של המצודה שלה. ב-1715 פירקו תושבי העיר במו ידיהם את המצודה כדי שעירם לא תהיה עוד אתר אסטרטגי חשוב ותוכל להימלט מגורלה כבסיס לצבאות.
ב-1818 הקימו ההולנדים מצודה צבאית חדשה סמוך לעיר. במאה ה-19 התקיימה בעיר תעשיית נייר. מראשית ועד אמצע המאה ה-20 הייתה העיר כלולה ב"עמק התעשייה" (Sillon Industriel), חבל ארץ שהיווה את עמוד השדרה התעשייתי של בלגיה והוקמו בה מפעלי תעשייה כבדה. שקיעת התעשייה הכבדה בבלגיה באמצע המאה ה-20 גרמה לשקיעה כלכלית ממנה נחלצה העיר הודות לתעשיית התיירות.
אתרי העיר
עריכהארבעת האתרים הידועים כ"פלאי אואי" נקראים, לפי כינוייהם בעגה המקומית:
ערים תאומות
עריכההערים התאומות של אואי הן:
גלריה
עריכה-
'Li Pontia'
-
'Li Bassinia'
-
'Li Tchestia'
קישורים חיצוניים
עריכה- אתר האינטרנט הרשמי של אואי (בצרפתית)
הערות שוליים
עריכה- ^ ז'אק לה גוף, אמנון לינדר (ע), תרגום: אהרן אמיר, ימי הביניים בשיאם, תל אביב: דביר, תשנ"ג 1993, עמ' 33 ועמ' 241, הערה 82