אוכלי רכיכות

בעלי חיים שעיקר תזונתם הוא רכיכות
(הופנה מהדף אוכל רכיכות)

אוכלי רכיכות (שם מדעי: Molluscivore) הוא מונח המתאר בעלי חיים הניזונים בעיקר מרכיכות שונות, כמו חלזונות, חשופיות, צדפות וסילוניות כמו תמנונים ודיונונים. חלק מהרכיכות חיות על היבשה (בעיקר ענף שבלולי יבשה) ואחרות (רובן של הרכיכות) חיות בימים או באגמים וגם בחופי הים וכך גם טורפיהן. הרכיכות נחשבות למזינות וערבות לחיך, ועשירות בחלבונים. על כן הן מהוות חלק מהתזונה של בעלי חיים רבים, בהם האדם. בשל מאפייניהן של הרכיכות פיתחו טורפיהן אסטרטגיות וטכניקות לציד יעיל שלהן.

דיית החלזונות עם חילזון.
עשרות קונכיות ריקות של לבנונית מפוזרות ב"שולחן אכילה" של מכרסם מדברי במכתש רמון. המכרסמים הם מן הטורפים העיקריים של הלבנונית.

האתגרים בציד וטריפת רכיכות

עריכה

רוב מיני הרכיכות הם בעלי חיים איטיים וחלקם אף נייחים, ולכן תפיסתם היא לרוב עניין קל. כדי להגן על עצמן נקטו הרכיכות במספר אסטרטגיות: התבצרות בקונכייה גירנית קשיחה, התחפרות בתוך הקרקע החול או הבוץ, הסוואה, והגנה כימית באמצעות רעלנים או חומרים צורבים.

סוגים של אוכלי רכיכות

עריכה

חסרי חוליות

עריכה

מבין חסרי החוליות הניזונים מרכיכות ישנם גחליליות היכולות להחליק לתוך גוף החילזון ולהרוג אותו. כך נוהגים גם מיני נמלים טורפות.

גם סרטנים אוכלים רכיכות ואצל חלקם הפגיעה בקונכייה נעשית בעזרת מכות השוברות אותה. כך עושים טרפידים או סרטני Menippe mercenaria.

כוכבי ים ונחשוני ים הם מהטורפים המסוכנים ביותר לצדפות שונות, המסוגלים להריח אותן. כוכב הים תופס צדפה או רכיכה אחרת, כורך עליה את כל זרועותיו ומנסה בכוח להתיש את השריר שלה. בעת הניצחון הוא שולף את הקיבה שלו ומעכל את הצדפה חיה.

חלזונות ימיים וכן תמנונים והנאוטילוסים תופסים רכיכות אחרות, שולפים איבר דמוי מקדחה או מקור ומתחילים לקדוח בקונכייה עד שנעשה בה חור. לתוך החור מינים רבים יכולים להחדיר ארס המשתק את בעליו. כך נוהג החרוט.

חולייתנים

עריכה

הגדול מבין אוכלי הרכיכות הוא גם החיה הטורפת הגדולה בעולם – ראשתן גדול-ראש – שניזון מדיונונים גדולים כמו דיונון ענק ודיונון עצום. הוא מחפש אותם במעמקי הים וטורף אותם בעזרת לסתותיו הענקיות וכן בעזרת איבר התהודה שלו שמפעיל גלי קול חזקים היכולים להרוג את הדיונון. עם זאת הדיונון יכול לגרום לראשתן גדול-הראש לצלקות על פני גופו.

מיני יונקים ימיים מסוימים ניזונים בעיקר מצדפות ורכיכות. הניבתן משתמש בניביו העצומים כדי לשלוף אותם ממחבואם ולעקור את הקונכיות הקשות. לוטרת הים מוצאת צדפות, מניחה אותן על בטנה ושוברת את הצדפה על ידי הכאות נמרצות בין 2 אבנים. קופי הקפוצ'ין מטפלים בצדפות בדרכים דומות ולטורפים כמו הקוצן, החדף, פיל ים או אריה ים לסתות חזקות מספיק לפצח את השריון של מינים שונים. דובי הגריזלי מטפלים בצדפות באיטיות בעזרת כפות רגליהם העצומות שחודרות לשרירי הצדפה ומתישים אותה.

גם עופות מים הם ציידים מומחים של צדפות. השלצדף זכה לשמו עקב יכולותיו לנפץ את שרירי הקונכייה של הצדפה. דיית החלזונות, פשוק-המקור והארמוס הם בעלי מקור מכופף המצליח להיכנס לגוף החלזונות ולשלוף אותו בלי לפגוע בשריון. עופות רבים ממשפחת החרטומניים ניזונים בעיקר מצדפות וכך גם כמה שחפים, ברווזים, כפניים, יסעוריים ורליתיים. המין קיכלי רונן אוחז בחלזונות במקורו ומכה בעזרתם בסלע עד ששובר את קונכייתם.

מבין הזוחלים ניזונים מצדפות כמה תנינים, צבי ים, נחש בירית, בני משפחת הפריאטיניים וכמה לטאות כוח שוכנות ביצות.

מבין הדגים ישנם דגים כמו המורנה, דגי הזאב הנצרן והנפוחית שהם בעלי לסתות חזקות מספיק לפיצוח קונכיות. כמו כן מתבססים עליהן מיני הקברנוניים, האמנוניים, העקרבנוניים, החמנוניים, המוליתיים. דג חרב ודג השמש ניזונים מתמנונים ודיונונים שונים.

האדם

עריכה

האדם הוא אוכל-כול (אומניבור) וגם רכיכות נכללות בתזונה שלו. האדם צד ואוכל רכיכות מאז ימי קדם, הן רכיכות יבשתיות (כלומר: שבלולי יבשה דוגמת השבלול הרומי ושבלול הגינה שאף גודלוּ למאכל) והן רכיכות ימיות (כגון קלמארי או צדפות מאכל). במטבחים מסוימים, כגון המטבח הצרפתי, רכיכות נחשבות למעדן (למשל אסקרגו).

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה