אולמות האבירים
| יש לעדכן ערך זה. הסיבה היא: הערך נכתב לפני שנים רבות וקטעים נרחבים בו אינם עדכניים. | |
אולמות האבירים הם אולמות ששימשו בעבר ללינה ואכילה עבור מסדרי הצלבנים שהתקיימו בעכו, ואשר שוכנים במצודת עכו. האולמות התגלו בשנות השישים של המאה העשרים במהלך חפירה להנחת צנרת ביוב, והמחקר באתר החל ב-1992[1]. נכון ל-2012 טרם הושלמה מלאכת השימור והחפירה.
 | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| תקופות |
ממלכת ירושלים  |
| אתר ארכאולוגי | |
| אתר אינטרנט |
https://www.akko.org.il/attraction/the-knights-halls/ |
| מיקום | |
| מדינה |
מדינה פלסטינית |
| קואורדינטות | 32°55′25″N 35°04′10″E / 32.92367778°N 35.06946111°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   אולמות האבירים | |
  | |
.jpg)
היסטוריה עריכה
עכו הייתה עיר דייגים קטנה עד לתקופת ממלכת ירושלים, ובתקופה זו החלה לגדול, בייחוד לאחר שהחלה לשמש כבירת הממלכה ב-1191, לאחר מסע הצלב השלישי. האולמות נבנו על ידי אבירי מסדר יוחנן הקדוש של בית החולים בירושלים, ושימשו גם את הצליינים הרבים שהגיעו לעיר, ואשר שהו בה כתחנת ביניים בדרכם לירושלים. בתקופה העות'מאנית הקים מושל הגליל, דאהר אל עומר, מצודה מעל שרידי המצודה הצלבנית. במצודה זו שכן מושבו של השליט ובית סוהר. יורשו של דאהר אל עומר, אחמד אל ג'זאר, הרחיב ושיפץ את מבנה המצודה, וחלקה הדרומי שימש למגורי חיל המצב, במרכזה ניצב ארמונו האישי, ובמזרחה שכנו מחסני הנשק שנקראו בטורקית "ג'בהאנה". בתקופת המנדט הבריטי שימש המבצר כבית המאסר המרכזי בארץ ישראל. כיום נמצאת המצודה בתחום ניהולה של החברה לפיתוח עכו העתיקה.
מבנה האולמות עריכה
- האגף הצפוני: אגף זה ממוקם על התוואי הצפוני של חומת עכו, ובו תשעה אולמות צרים וארוכים: שישה מהם שמשו כמחסנים, שניים כמאגרי מים למי הגשמים שהתנקזו מגג המצודה, ואולם נוסף שימש כמעבר אל החצר המרכזית מצפון.
- האגף המזרחי: אגף זה כולל אולם גדול - "הגרנד מוניר", המקורה בקמרונות צולבים. פתחיו פונים לכיוון צפון וחלונותיו הרחבים לכיוון מערב ודרום. גודלו כ-40X35 מטרים. באולם 15 עמודים הערוכים בשלוש שורות ותומכים בתקרתו. האולם שימש כאולם כינוסים וטקסים עבור האבירים.
- האגף הדרומי: באגף זה שוכן הרפקטוריום הבנוי בסגנון גותי מפואר. בסיסי הצלעות התומכות את התקרה מעוטרים, והתקרה עצמה עשויה קמרונות צולבים הנישאים על שלוש אומנות בעלות קוטר רחב במיוחד. לאולם זה יש שני פתחים הפונים אל החצר המרכזית: דלת לכיוון מזרח וחלונות לכיוון דרום. מתחת לחדר האוכל עוברת מנהרה המובילה אל חלקו הדרומי של המתחם, ובו קריפטה, שרידי כנסייה גותית וחמאם טורקי שנמצא במפלס העיר הצלבנית ושרובו טרם נחשף.
- האגף המערבי: אגף זה כולל שתי קומות עבור מגורי הלוחמים. בחלקו הצפוני נמצאים השירותים ציבוריים, אף הם בנויים בשתי קומות, שכל אחת מהן שלושים תאים. אלה מנוקזים באמצעות מרזבים שהותקנו בקירות אל חדר תת-קרקעי, ומשם לתעלת ביוב ראשית. הן האגף המערבי והן האגף הדרומי בנויים בסגנון מפואר, וככל הנראה נבנו בתקופה מאוחרת יותר.
-
עבודות שימור במקום -
מראה באגף המזרחי -
הרפקטוריום שתקרתו עשויה קמרונות צולבים
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אולמות האבירים
אולמות האבירים, ברשת החברתית פייסבוק- יעל פורמן-נעמן ורענן כסלו, "אולמות האבירים": שימור מרכז המסדר ההוספיטלרי, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2009
- יותם כרמל, ואדים צייטלין ואורית סופר, המרכז ההוספיטלרי: פעולות שימור באולם האומנות ("גרנד מוניר"), אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2003
- יותם כרמל, ואדים צייטלין ואורית סופר, המרכז ההוספיטלרי: פעולות שימור בשנת 2003, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור
- ערן מרדכוביץ, מרכז המסדר ההוספיטלרי בעכו העתיקה- עבודות שימור באולם האומנות, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2013
- יעל פורמן-נעמן, רענן כסלו, ערן מרדכוביץ, מרכז המסדר ההוספיטלרי, שימור "אולם האומנות", אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2013
