אומן השיר

ספר מאת אורסון סקוט קארד

אומן השיראנגלית: Songmaster) הוא ספר מדע בדיוני מאת אורסון סקוט קארד. הספר מתרחש בעולם בדיוני עתידני שבו קיסרות שולטת בעולם, ועוקבת אחרי אָנְסֶט, ילד צעיר ויפהפה ששירתו המושלמת מגבירה את רגשות האנשים, והופכת אותו לבעל פוטנציאל הרסני אך גם מרפא. הוא אוּמן במלאכת השירה בצורה כה יפה ששיריו מבטאים רגשות ורעיונות, בפשטות ובבהירות יותר מאשר מילים. הספר מבוסס על סיפור קצר שחיבר קארד, "ציפור השיר של מיקאל" (Mikal's Songbird), שלפי עדותו לא התכוון להרחיב לספר.[1] לפי עדותו, במעבר בין הסיפור הקצר לספר השתנתה העלילה לחלוטין.[2]

אומן השיר
Songmaster
עטיפת המהדורה העברית
עטיפת המהדורה העברית
עטיפת המהדורה העברית
מידע כללי
מאת אורסון סקוט קארד עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מדע בדיוני
הוצאה
הוצאה הוצאה לאור דל עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה בשפת המקור דיאל פרס (Dial Press)
תאריך הוצאה 1980 עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר עמודים 342 (במהדורה העברית)
338 (במהדורה האנגלית)
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת אופוס
תאריך 2005
תרגום יעל אכמון
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 002483153
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האימפריה שבה מתרחש הסיפור היא מקום של בגידות ותככנות, הדומה לאימפריה הרומית ולאימפריה הגלקטית מספריו של אייזק אסימוב. הספר מציג עמדה אמביוולנטית מבחינה מוסרית – אהבת אמת, הן הטרוסקסואלית והן הומוסקסואלית, הם נושאים מרכזיים בספר, לצד נושאים כמו נאמנות וכבוד. הונאה, חטיפה, רצח והתנקשות גם הם נושאים מרכזיים ונפוצים בספר, וכל אחד מהם מואר ומוצג ביותר מאור אחד. כמו ברבים מספריו של קארד, נושא הסיפור הוא יותר יחסי גומלין בין אנשים, וסוגיות מוסריות המעסיקות אותם, והוא כמעט לא מתמקד בטכנולוגיה, אף על פי שלאימפריה המוצגת יש בבירור טכנולוגיה מתקדמת.

תרגומו של הספר לעברית יצא בשנת 2005 בהוצאת אופוס. את הספר תרגמה יעל אכמון.

עלילה עריכה

ליבת הסיפור היא הרעיון המוצג, שלפיו נערות ונערים נבחרים נרכשים על ידי מקום בשם "בית השיר" בגיל צעיר בגלל יכולות השירה שלהם. הילדים נלקחים מתוך המציאות הרגילה כדי שילמדו לשיר, ובסופו של דבר מוענקים למשך תקופה לאנשים כזמרים. הם מקבלים תרופות המעכבות את תהליך ההתפתחות וההתבגרות שלהם, ועושות אותם למעוקרים.

המוכשרים שבנערים נקראים "ציפורי שיר", והם "ניתנים רק לאלה היכולים להעריכם באמת".[3] ציפורי שיר ניתנים לאנשים עשירים, וכשהם מגיעים לגיל 15 הם חוזרים לבית השיר. זמרים שאינם מצליחים להגיע למדרגת "ציפור שיר" אינם חיים את חיי שאר האנשים, אלא נשארים בבית השיר והוא דואג לכל צורכיהם.

אנסט מזוהה כבעל כישרון מיוחד ומטופל באופן אישי על ידי אֶסְטֶה, אומנית שיר בכירה. בגלל כישרונו הוא נשלח אל הקיסר מיקאל, שליט הקיסרות. בביתו של מיקאל הוא נחטף, רוצח וצופה במספר מקרי רצח וניסיונות התנקשות, ופוגש באנשים מעברו. בסופו של דבר הוא חוזר לבית השיר כזקן לא מוכר שכישרונו אבד ממנו.

ביקורת עריכה

קארד מעיד שקוראים רבים תהו לאחר קריאת הספר על פרסומם של עמודים רבים בסופו, שלדעתם מיותרים, כיוון שהעלילה למעשה כבר נגמרה.[2] הוא כתב כי הסיפור הוא "אחד האמוציונליים ביותר שאי פעם כתבתי".[4]

לדברי ג'יימס קמפבל, בספריו המוקדמים של קארד מופיעה מיניות – הדחקתה וחשיבותה, בשילוב אלמנט הנער שנועד לגדולה – כמרכיב תמטי מרכזי פעמים רבות, ואכן, מין הטרוסקסואלי והומוסקסואלי כאחד מופיעים ב"אומן השיר" במפורש ובמרומז.[5] בספר נכללים יחסים הומוסקסואליים בין שתיים מהדמויות – הגיבור אנסט וידידו ג'וזיף. קארד, מורמוני ושמרן חברתי, שכתב מספר מאמרים בגנות הומוסקסואליות,[6] הגיב לביקורת השמרנית על ספרו במאמר. על מהות היחסים בין אנסט וג'וזיף הוא כותב במאמרו "The Hypocrites of Homosexuality" (הצביעות של ההומוסקסואליות):

מה שהרומן מציע הוא טיפול בדמויות החולקות ביניהן מעשה אסור שהתרחש בגלל רעב מצד אחד, חמלה מצד שני, אהבה אמיתית וידידות. לא ניסיתי להראות שהומוסקסואליות היא "יפה" או "טבעית" – למעשה, מין מכל סוג שהוא עשוי להיות "יפה" רק למשתתפיו, וקשה להעלות על הדעת את טבעיותה של מגמה אנטי-אבולוציונית מובהקת כמו הזדווגות של בני אותו מין. נושאים אלה לא היו רלוונטיים. הידידות בין אנסט לג'וזיף הייתה הדבר היפה והטבעי, גם אם בסופו של דבר היא הובילה אותם לדרך הרסנית.

"The Hypocrites of Homosexuality" By Orson Scott Card[7]

על הספר כתבה סופרת הפנטזיה אלמה אלכסנדר (אנ') שהוא "ככל הנראה העבודה הטובה ביותר שפרסם קארד, אי-פעם."[8]

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ אורסון סקוט קארד, מפות במראה: לקט סיפורים קצרים, אופוס, 2002 - אחרית הדבר לסיפור "המשחק של אנדר", עמ' 211
  2. ^ 1 2 אחרית הדבר, עמ' 212
  3. ^ "אומן השיר" בתרגום יעל אכמון, עמ' 2
  4. ^ על "אומן השיר" באתר הרשמי של אורסון סקוט קארד (באנגלית)
  5. ^ James Campbell, "Kill the Bugger: Ender's Game and the Question of Heteronormativity", Science Fiction Studies 36 (3), Science Fiction and Sexuality (November 2009), p. 491 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
  6. ^ דרור עמיר, אורסון סקוט קארד והסקנדל של אנדר, באתר ynet, 27 באפריל 2013
  7. ^ המאמר באתר Nauvoo
  8. ^ Alma A. Hromic, Songmaster: Orson Scott Card, SF Site