אונייוב
אונייוב (בפולנית: Uniejów) היא עיירה במחוז לודז' בפולין. העיירה כוללת שני כפרים – בודה וקושצ'לניצה אונייובסקיה (Kościelnica Uniejowskie) – שהיו בעבר עצמאיים. העיירה היא אתר תיירותי ומאז 2011 היא במעמד של אתר ספא[דרוש מקור] בזכות המעיינות החמים שבה. כל שנה נערך בעיירה יריד בסגנון ימי הביניים ובו תחרויות אבירים. בעיירה ובסביבותיה קיימים מספר בונקרים מתקופת מלחמת העולם השנייה.
| |||
 | |||
| טירה באונייוב | |||
| מדינה |
 פולין | ||
|---|---|---|---|
| פרובינציה |
 לודז' | ||
| ראש העיר | יוזף קצ'מרק | ||
| שטח | 12.33 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 2,932 (31 במרץ 2021) | ||
| קואורדינטות | 51°58′N 18°48′E / 51.967°N 18.800°E | ||
| אזור זמן | UTC +1 | ||
| http://www.uniejow.pl | |||
תולדות היישוב עריכה
תיעוד ראשון של העיירה קיים משנת 1136[דרוש מקור]. בשנת 1285 קיבלה העיירה זכויות של עיר.
במאות 14-15 הייתה העיירה מקום משכנם של הארכיבישופים לבית גנייזנו (Gniezno) ומושלי פולין. במאות 15-16 הייתה העיירה מרכז מסחרי ומרכז אמנויות ומלאכה.
עם חלוקת פולין השנייה (1793) נכללה אונייוב בשטח פרוסיה, ומשנת 1815 הוכללה בשטח רוסיה. בסוף המאה ה-19 נשללו זכויות העיר של אונייוב.
בשנת 1918, כאשר שבה וקיבלה פולין את עצמאותה, נכללה אונייוב בתחומיה. ערב מלחמת העולם השנייה היו בעיירה כ-3,660 תושבים.
יהודי אונייוב עריכה
ראשיתו של היישוב היהודי בעיירה היא באמצע המאה ה-18. במחצית השנייה של המאה ה-19 הייתה הקהילה לעצמאית, ובשנות ה-70 של המאה ה-19 כיהן בה הרב ישעיה קפלן. בתחילת המאה ה-20 מילא תפקיד זה הרב אפרים שרגא הלוי.
רוב יהודי העיירה התפרנסו ממסחר וממלאכה, וחלקם החזיקו בה בתי חרושת. לאחר מלחמת העולם הראשונה עזבו את העיירה רבים מיהודיה. בשנות השלושים התנהל חרם כלכלי נגד חנויות היהודים בעיירה.
בעיירה פעלה ספרייה ציבורית יהודית, והתנהלו בה סניפים של ארגונים יהודיים וציוניים. עד מלחמת העולם השנייה ישב בכס הרבנות של הקהילה הרב שלמה רפאל זאב לבנטל.
בשואה עריכה
בספטמבר 1939 כבשו הגרמנים את העיירה, בה שהו באותה עת כ- 130 משפחות יהודיות, והחלו בהטלת גזרות על הקהילה, ובלקיחת יהודים לעבודות כפייה בסלילת כבישים, במהלכן הוכו באכזריות. כמו כן, חנויות היהודים נשדדו, ומשפחות רבות פונו מבתיהן.
בדצמבר 1939 נצטוו היהודים בעיירה לשאת טלאי צהוב, והוקם בה יודנרט. בשנת 1940 רוכזו 491 יהודי העיירה במתחם בן ארבעה בניינים, אשר הפך לגטו סגור ביוני 1941, שתושביו סבלו מצפיפות, רעב ומחלות. באותה תקופה שולחו צעירים יהודים מהעיירה למחנות עבודה באזור פוזנן.
ביום 20 באוקטובר 1941 גורשו כל תושבי הגטו לאזור קובאלה פאנסקיה, ושוכנו בכפר דז'ייז'בוטקי (Dzierzbotki), שם הועמדו לרשותם שישה בתים, כך שרוב יהודי העיירה נאלצו ללון תחת כיפת השמיים. משם גורשו חלק מיהודי העיירה למחנה ההשמדה חלמנו בסוף שנת 1941. יתר יהודי העיירה שולחו לחלמנו באקציה שהתבצעה ביום 20 ביולי 1942, אשר במהלכה הוכרח אחד מיהודי העיירה בשם לנצ'יצקי לחפור לעצמו קבר, בו נקבר יחד עם בנו.
קישורים חיצוניים עריכה
אתר האינטרנט הרשמי של אונייוב- אונייוב (Uniejów), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- אונייוב באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "אונייוב", באתר השטעטל הווירטואלי
- "אונייוב", באתר JewishGen (באנגלית)
- סמואל פישמן ואוולין צגנהאגן, אונייוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 110–111), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
