ויקיפדיה

אוסטרלים

אזרחים או תושבי אוסטרליה

אוסטרלים (באנגלית: Australians), הידועים בכינויים "אוזים", הם האזרחים והתושבים הקשורים למדינת אוסטרליה. קשר זה עשוי להיות על ידי מגורים, קשר משפטי, היסטורי או אתנו-תרבותי.[5] עבור רוב האוסטרלים, קיימים כמה קשרים כאלה והם ביחד המקור להיותם אוסטרלים. החוק האוסטרלי אינו קובע מרכיב גזעי או אתני של הלאום, אלא מסתמך על אזרחות כמעמד חוקי.

אוסטרלים
Australians
תפוצת אוסטרלים ברחבי העולם
תפוצת אוסטרלים ברחבי העולם
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים
סה"כ ברחבי העולם מלבד אוסטרליה: 577,255 (2019)
הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת: 165,000 (2021)[1]
ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית: 98,969 (2019)
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד: 75,696 (2018)
וייטנאםוייטנאם וייטנאם: 22,000 (2013)[2]
קנדהקנדה קנדה: 21,115 (2016)[3]
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית קוריאה הדרומית: 15,222 (2019)[4]
הונג קונגהונג קונג הונג קונג: 14,669 (2016)
גרמניהגרמניה גרמניה: 13,600 (2020)
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין סין היבשתית: 13,286 (2010)
יפןיפן יפן: 12,024 (2019)
טורקיהטורקיה טורקיה: 13,286 (2010)
שפות
אנגלית אוסטרלית
דת
ראו דת

מאז התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, נוקטת אוסטרליה מדיניות רשמית של רב-תרבותיות, ויש לה את אוכלוסיית המהגרים השמינית בגודלה בעולם, כאשר מהגרים מהווים 30 אחוז מהאוכלוסייה בשנת 2019.[6][7]

בהיסטוריה של אוסטרליה, בין הקולוניזציה האירופית ב-1788 למלחמת העולם השנייה, הגיעו הרוב המכריע של המתיישבים והמהגרים מהאיים הבריטיים בבריטניה ובאירלנד (בעיקר אנגליה, אירלנד, ויילס וסקוטלנד), אך הייתה גם הגירה משמעותית מסין וגרמניה במהלך המאה ה-19. התיישבויות מוקדמות רבות היו בתחילה מושבות עונשין, אשר נועדו לשכן אסירים שהוגלו לאוסטרליה. ההגירה גדלה בהתמדה, עם פיצוץ אוכלוסין בשנות ה-50 של המאה ה-19 בעקבות הבהלה לזהב. בעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה, אוסטרליה קיבלה גל הגירה גדול מרחבי אירופה, עם הרבה יותר מהגרים שהגיעו מדרום ומזרח אירופה מאשר בעשורים הקודמים. מאז סוף שנות ה-70, לאחר סיום מדיניות אוסטרליה הלבנה ב-1973, גל גדול ומתמשך של הגירה לאוסטרליה מרחבי העולם נמשך אל המאה ה-21, כאשר אסיה היא כעת המקור הגדול ביותר של מהגרים.[8] חלק קטן יותר מהאוסטרלים הם צאצאים של הילידים של אוסטרליה, הכוללים אבוריג'ינים אוסטרלים ותושבי מצר טורס.

התפתחותם של זהות אוסטרלית ייחודית ואופי לאומי החלה במאה ה-19. השפה העיקרית היא אנגלית אוסטרלית. אוסטרליה היא ביתם של מגוון תרבויות, תוצאה של היסטוריית ההגירה שלה.[9] מאז 1788, התרבות האוסטרלית הייתה בעיקר תרבות מערבית שהושפעה מאוד מהמתיישבים האנגלו-קלטיים המוקדמים.[10][11] כאשר אוכלוסיית אוסטרליה האסייתית ממשיכה להתרחב ולפרוח כתוצאה משינויים בהרכב הדמוגרפי של המהגרים וככל שהתגברו היחסים הכלכליים והתרבותיים עם מדינות אסיה, החלה באוסטרליה להופיע בהדרגה "חברה אירו-אסייתית" במוקדי הערים הגדולות, תרבות אשר ממזגת מזרח ומערב עם תרבות פופולרית בתוך הקשר אוסטרלי מובהק. השפעות נוספות כוללות את התרבות האבוריג'ינית האוסטרלית, והמסורות שהובאו לאוסטרליה על ידי גלי הגירה מרחבי העולם,[12] וכן של תרבות אמריקאית.[13] הפער התרבותי וההתפתחות שהתרחשו במשך מאות השנים מאז ההתיישבות האירופית הביאו לתרבות אוסטרלית ייחודית.[14][15]

אוכלוסיית תושבי אוסטרליה הנוכחית מוערכת ב-27,358,000 (נכון ל-1 בנובמבר 2023).[16] מספר זה לא כולל אוסטרלים החיים מעבר לים. בשנת 2015, 2.15% מאוכלוסיית אוסטרליה חיה מעבר לים, אחד השיעורים הנמוכים בעולם.[17] יחס זה נמוך בהרבה ממדינות רבות אחרות ב-OECD.

רקע

עריכה

רוב האוסטרלים או אבותיהם היגרו בשלוש מאות השנים האחרונות, למעט האוכלוסייה הילידית ואחרים מאיים מרוחקים שהפכו לאוסטרלים בעקבות התרחבות המדינה.

האוסטרלים מכונים "אוזים", או "אנטיפודים" על ידי תושבי חצי הכדור הצפוני.[18][19]

החוק העיקרי המסדיר את תקנות הלאום הוא חוק האזרחות האוסטרלי 2007, שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2007. התקנות בחוק הזה חלות על כל המדינות והטריטוריות של אוסטרליה. כל האנשים שנולדו באוסטרליה לפני 20 באוגוסט 1986 היו אזרחים אוטומטית בלידתם ללא קשר ללאום הוריהם. אנשים שנולדו במדינה לאחר תאריך זה מקבלים אזרחות אוסטרלית בלידה אם לפחות אחד מהוריהם הוא אזרח אוסטרלי או תושב קבע. אזרחים זרים עשויים לקבל אזרחות לאחר שחיו במדינה לפחות ארבע שנים תוך כדי תושבות קבע והפגינו בקיאות בשפה האנגלית.

היסטוריה

עריכה
 
ג'יימס קוק עוגן במפרץ בוטאני באוסטרליה.

המושבה ניו סאות' ויילס הוקמה על ידי ממלכת בריטניה הגדולה בשנת 1788, עם הגעתו של הצי הראשון לאוסטרליה. חמש מושבות נוספות הוקמו במאה ה-19, והן יוצרות כעת את שש המדינות האוסטרליות של ימינו. הגירה בקנה מידה גדול התרחשה בעקבות הבהלה לזהב בשנות ה-50 של המאה ה-19, ולאחר מלחמות העולם הראשונה והשנייה, עם מהגרים רבים לאחר מלחמת העולם השנייה שהגיעו מדרום ומזרח אירופה. מאז סיום מדיניות אוסטרליה הלבנה ב-1973, הגיעו מהגרים לאוסטרליה מרחבי העולם, ומאסיה בפרט.[8]

 
מכרה הזהב "הבור הגדול" (סופר פיט) שבקלגורלי, המכרה הפתוח הגדול באוסטרליה

הדומיננטיות של השפה האנגלית, קיומה של שיטת ממשל פרלמנטרית הנשענת על שיטת וסטמינסטר, מונרכיה חוקתית, מסורות חוקתיות ופדרליזם אמריקאי, הנצרות כדת השלטת והפופולריות של ענפי ספורט כולל קריקט, כדורגל רוגבי וטניס הם עדות למורשת אנגלו-קלטית משמעותית שמקורה בצאצאי המתיישבים הראשונים היוצרים קבוצת אבות המכונה אוסטרלים אנגלו-קלטים. כתוצאה ממאפיינים לשוניים, היסטוריים, תרבותיים וגאוגרפיים משותפים רבים, האוסטרלים הזדהו לעיתים קרובות עם הניו זילנדים. אזרחות אוסטרלית לפני 1949 הייתה מושג חברתי, מוסרי ופוליטי.[20] לפני כניסתה של אזרחות אוסטרלית, לאוסטרלים היה מעמד של "נתינים בריטיים".[21] בית המשפט הגבוה של אוסטרליה ב"פוטר נגד מינהאנן" (1908) קבע כי "אף על פי שאין לאום אוסטרלי כמו הלאום הבריטי, עדיין יש מין אוסטרלי בעל לאום בריטי".[22]

אבות

עריכה

הלשכה האוסטרלית לסטטיסטיקה אינה אוספת נתונים על גזע, אלא מבקשת מכל תושב אוסטרלי למנות עד שני אבות בכל מפקד אוכלוסין.[23] תגובות מוצא אלו מסווגות לקבוצות מוצא סטנדרטיות רחבות.[24] במפקד האוכלוסין של 2021, מספר תשובות האבות בתוך כל קבוצה מתוקננת כשיעור מכלל האוכלוסייה היה להלן:[25] 57.2% אירופאים (כולל 46% צפון-מערב אירופה ו-11.2% דרום ומזרח אירופה), 33.8% (כולל 29.9% אוסטרליה) אוקיאנית, 17.4% אסיה (כולל 6.5% דרום ומרכז אסיה, 6.4% צפון מזרח אסיה ו-4.5% דרום מזרח אסיה), 3.2% צפון אפריקה ומזרח תיכון, 1.4% עמי אמריקה, ו-1.3% אפריקאים שמדרום לסהרה. במפקד האוכלוסין של 2021, אבות הקדמונים הבודדים הנפוצים ביותר כחלק מכלל האוכלוסייה היו:[26]

  • אנגלים (33%)
  • אוסטרלים (29.9%)
  • אירים (9.5%)
  • סקוטים (8.6%)
  • סינים (5.5%)
  • איטלקים (4.4%)
  • גרמנים (4%)
  • אבוריג'נים (3.8%)
  • הודים (3.1%)
  • יוונים (1.7%)
  • פיליפינים (1.6%)
  • גרמנים (1.5%)
  • וייטנאמים (1.3%)
  • לבנונים (1%)

אוסטרלים אירופאים

עריכה
 
מהגרים אירופאיים מגיעים לאוסטרליה, 1949

אוסטרלים אירופאים הם אוסטרלים שמוצאם אירופאי לחלוטין או בצורה חלקית. אוסטרלים ממוצא אירופאי הם הרוב באוסטרליה, כאשר הם מסווגים בתוך הקבוצות האירופיות, שיעורם מכלל האוכלוסייה מסתכם ב-57.2% (כולל 46% צפון-מערב אירופה ו-11.2% דרום ומזרח אירופה).[25][24] שיעור האוסטרלים ממוצא אירופאי נחשב גבוה יותר מהמספרים שנספרו במפקד, שכן אלו שמציינים את מוצאם כ"אוסטרלים" מסווגים בתוך הקבוצה האוקיאנית, והלשכה האוסטרלית לסטטיסטיקה הצהירה כי רוב המונים את "אוסטרלי" כמוצאם הם אוסטרלים אנגלו-קלטים. מאז תחילת ההתיישבות הבריטית ב-1788, אנשים ממוצא אירופאי היוו את רוב האוכלוסייה באוסטרליה.[27]

הקבוצה הסטטיסטית הגדולה ביותר של אוסטרלים אירופאים הם אוסטרלים אנגלו-קלטיים, אוסטרלים שמקורם של אבותיהם במלואם או בחלקם באי הבריטי. זה כולל אוסטרלים אנגלים, אוסטרלים אירים, אוסטרלים סקוטים ואוסטרלים וולשים.[28] האוסטרלים האנגלו-קלטים היו בעלי השפעה רבה בעיצוב אופייה של האומה. עד אמצע שנות ה-40 של המאה ה-19, מספר המתיישבים הלא מורשעים עקפו את אוכלוסיית המורשעים. למרות שנהוג להדגיש את ההיסטוריה של האוכלוסייה המורשעת בהקמת אוסטרליה, הרוב המכריע של המתיישבים הראשונים באו מרצונם החופשי.[29] הרבה יותר אוסטרלים צאצאים של מהגרים מבחירה מאשר של אסירים שהוגלו, רוב המתיישבים בתקופה הקולוניאלית היו בריטים ואירים.[30] כ-20 אחוז מהאוסטרלים הם צאצאים של אסירים מורשעים שהוגלו לאוסטרליה.[31] רוב המתיישבים האוסטרלים הראשונים הגיעו מלונדון, המידלנדס ומצפון אנגליה ומאירלנד.[32] [33] [34] המתיישבים שהגיעו לאורך המאה ה-19 היו מכל חלקי הממלכה המאוחדת ואירלנד, חלק ניכר מהמתיישבים הגיעו מדרום מערב ודרום-מזרח אנגליה, מאירלנד ומסקוטלנד.[35] בשנת 1888, 60 אחוז מאוכלוסיית אוסטרליה נולדו באוסטרליה, וכמעט כולם היו בעלי מוצא בריטי. מתוך 40 האחוזים הנותרים, 34 אחוזים נולדו באיים הבריטיים, ו-6 אחוזים היו ממוצא אירופאי, בעיקר מגרמניה וסקנדינביה.[36] בשנות הארבעים של המאה ה-19, מהגרים ילידי סקוטים היוו 12 אחוז מאוכלוסיית אוסטרליה. באוסטרליה היו 1.3 מיליון מהגרים בריטים בתקופה שבין 1861 ל-1914, מתוכם 13.5 אחוזים סקוטים. 5.3 אחוז מהאסירים שהועברו למזרח אוסטרליה בין 1789 ל-1852 היו סקוטים.[37] מפקד האוכלוסין של 1901 הראה של-98 אחוז מהאוסטרלים היו אבות ממוצא אנגלו-קלטי.[38] בשנים 1939 ו-1945, עדיין ל-98 אחוזים מהאוסטרלים היו מוצא קדמון אנגלו-קלטי.[39] עד 1947, הרוב המכריע של האוכלוסייה היה ממוצא בריטי.[40]

הגרמנים היוו את האוכלוסייה הגדולה ביותר שאינה מהאיים הבריטיים במשך רוב המאה ה-19.[41] בין 1901 ל-1940 הגיעו לאוסטרליה 140,000 מהגרים אירופאים שאינם בריטים (כ-16 אחוזים מכלל המהגרים).[42] לפני מלחמת העולם השנייה, 13.6% נולדו מעבר לים, ו-80% מתוכם היו בריטים.[43] לאחר מלחמת העולם השנייה, מספר גדול של תושבי יבשת אירופה היגרו לאוסטרליה, כאשר אוסטרלים איטלקיים ואוסטרלים יוונים היו בין קבוצות המהגרים הגדולות ביותר בתקופה שלאחר המלחמה. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20, אוסטרליה הייתה היעד של 30 אחוז מהמהגרים ההולנדים וילידי הולנד הפכו מספרית לקבוצה הלא בריטית השנייה בגודלה באוסטרליה.[44] ב-1971, 70 אחוז מהתושבים באוסטרליה שלא נולדו בה, היו ממוצא אירופאי.

אוסטרלים איטלקים הם אוסטרלים ממוצא איטלקי, ומהווים את הקבוצה האתנית האירופית הלא אנגלו-קלטית הגדולה ביותר באוסטרליה, כאשר מפקד האוכלוסין של 2021 מצא 4.4% מהאוכלוסייה שטוענת למוצא מאיטליה בין אם הם מהגרים לאוסטרליה או צאצאיהם שנולדו באוסטרליה עם מורשת איטלקית.[45][26] ההיסטוריה הארוכה של ההגירה האיטלקית של אוסטרליה הולידה דיאלקט איטלקי-אוסטרלי של השפה האיטלקית.

אוסטרלים גרמנים הם אוסטרלים ממוצא גרמני. הקהילה הגרמנית מהווה את הקבוצה האתנית האירופית הלא-אנגלו-קלטית השנייה בגודלה באוסטרליה, בהיקף של 4% מהנשאלים במפקד 2021.[26] הגרמנים היוו את הקבוצה הגדולה ביותר באוסטרליה שאינה דוברת אנגלית עד המאה ה-20.[46] לותרנים ותיקים היגרו בתגובה לאיחוד הפרוסי ב-1817 וארגנו כנסיות בינם לבין עצמם וגם עם דוברי גרמנית אחרים למרות שכמה מהם היגרו מוקדם יותר,[47] הקבוצה הגדולה הראשונה של גרמנים הגיעה לדרום אוסטרליה בשנת 1838, זמן לא רב לאחר הקולוניזציה הבריטית של דרום אוסטרליה. "הלותרנים הזקנים" הללו היו ממחוז ברנדנבורג (אז מחוז פרוסי), וניסו לשמר את אמונתם המסורתית.

אוסטרלים אסייתים

עריכה

אוסטרלים אסייתים הם אוסטרלים עם מוצא מלא או חלקי מיבשת אסיה. במפקד האוכלוסין של 2021, מספר האבות שסווגו בתוך הקבוצות האסיאתיות כחלק מכלל האוכלוסייה הסתכם ב-17.4% (כולל 6.5% דרום ומרכז אסיה, 6.4% צפון-מזרח אסיה ו-4.5% דרום-מזרח אסיה).[25][24] נתון זה אינו כולל אוסטרלים ממוצא מזרח תיכוני, אשר מסווגים בנפרד בתוך הקבוצה הצפון אפריקאית והמזרח תיכונית.

אוסטרלים סינים הם אוסטרלים ממוצא סיני, והם מהווים את המוצא הלא אנגלו-קלטי הגדול ביותר במדינה. הם מהווים 5.5% מאלה שמציינים את מוצאם זה במפקד 2021.[26] האוסטרלים הסינים הם אחת הקבוצות הגדולות ביותר של אנשים סינים מעבר לים, והם מהווים את הקהילה הסינית הגדולה ביותר באוקיאניה, ואת הקהילה האסייתית-אוסטרלית הגדולה ביותר. לנפש, באוסטרליה יש יותר אנשים ממוצא סיני מאשר בכל מדינה מחוץ לאסיה. אוסטרלים סינים רבים היגרו מסין, הונג קונג, מקאו uטאיוואן וכן מאינדונזיה, מלזיה, סינגפור והפיליפינים, בעוד שרבים מהם הם צאצאים של מהגרים כאלה. ההיסטוריה המוקדמת מאוד של האוסטרלים הסינים כללה הגירה משמעותית מכפרים של דלתת נהר הפנינה בדרום סין, כלומר בעיקר מתת-הקבוצה הקנטונזית. מהגרים סינים עדכניים יותר כוללים את סין היבשתית, טייוואן ועוד, אשר מהקבוצה המנדרינית וניבים או צורות סיניות אחרות. פחות ידועים הם סוגי החברה שממנה הגיעו האוסטרלים הסינים, המשפחות שהשאירו מאחור ומה היו כוונותיהם בהגירה. הבהלה לזהב פיתתה סינים רבים kמושבות האוסטרליות. (מאמצע המאה ה-19, סינים כינו את אוסטרליה "הר הזהב החדש" על שם "הר הזהב" של קליפורניה בצפון אמריקה). הם בדרך כלל שלחו כסף למשפחותיהם בכפרים, ביקרו בקביעות את משפחותיהם, וחזרו לכפרי ביתם לאחר שנים רבות בהן עבדו במכירות בשוק, חנוונים או בנאים. כמו בקבוצות סיניות רבות ברחבי העולם, המהגרים הסינים המוקדמים לאוסטרליה הקימו כמה ערי צ'יינטאון בערים גדולות, כמו סידני (צ'יינטאון, סידני), מלבורן (צ'יינטאון, מלבורן, מאז שנות ה-50) ובריזבן (צ'יינטאון, בריזבין), פרת' (צ'יינטאון, פרת'), כמו גם בעיירות אזוריות הקשורות לשדות הזהב כמו קיירנס (קיירנס צ'יינה טאון).

אוסטרלים הודים הם אוסטרלים ממוצא הודי, והם המוצא האסייתי האוסטרלי השני בגודלו ומהווים 3.1% מכלל האוכלוסייה.[26] האוסטרלים ההודים הם אחת הקבוצות הגדולות ביותר בפזורה ההודית. לקבוצה זו הגיל הממוצע הצעיר ביותר (34 שנים) והם הקהילה הצומחת ביותר הן במונחים של מספרים מוחלטים והן באחוזים באוסטרליה.[6] הגירה של הודים לאוסטרליה הייתה בעיקר של סיפוים (חיילים) ולסקרים (מלחים, אנ') מהמאה ה-18 שהגיעו על סיפונן של ספינות אירופאיות, דרך מהגרי עבודה מהמאה ה-19 והמדיניות העוינת של המאה ה-20 ועד לדור החדש של מהגרים מקצועיים מיומנים של המאה ה-21. הודו הפכה למקור הגדול ביותר של מהגרים מקצועיים במאה ה-21."[48]

אוסטרלים ילידים

עריכה
 
אבוריג'ינים אוסטרלים, 1981
 
דגל האבוריג'ינים של אוסטרליה

האוסטרלים הילידים הם צאצאים של התושבים המקוריים של יבשת אוסטרליה.[49] מאמינים כי אבותיהם היגרו מאפריקה לאסיה לפני כ-70,000 שנה[50] ולאוסטרליה לפני כ-50,000 שנה.[51][52] תושבי מיצר טורס הם עם מובהק ממוצא מלאנזי, ילידים באיי מצר טורס, הנמצאים בקצה הצפוני ביותר של קווינסלנד ליד פפואה גינאה החדשה, וכמה יישובים סמוכים ביבשת. המונח "אבוריג'יני" מיושם באופן מסורתי רק על התושבים הילידים של יבשת אוסטרליה וטסמניה, יחד עם כמה מהאיים הסמוכים. "ילידי אוסטרליה" הוא מונח כולל המשמש כאשר מתייחסים הן לתושבי האי האבוריג'ינים והן במיצר טורס, כלומר: "העמים הראשונים".

במשך 50,000 שנה האוכלוסייה התפזרה על פני יבשת אוסטרליה, התרחבה והתבדלה למאות קבוצות נפרדות, שחיו בבידוד ואשר לכל אחת מהן שפה ותרבות משלה.[53] יותר מ-400 עמים אבוריג'ינים אוסטרליים מובהקים זוהו ברחבי היבשת, מובחנים בשמות ייחודיים המציינים את שפות אבותיהם, ניבים או דפוסי דיבור ייחודיים.[54]

ב-19 באפריל 1770 ג'יימס קוק היה לאדם האירופאי הראשון שעלה על חופי מזרח אוסטרליה, לפני עזיבתו הוא הספיק להכריז על ריבונות מלך אנגליה על החוף המזרחי של אוסטרליה בהנפת דגל סמלית בקצהו בניו סאות' ויילס.[55] שמונה עשרה שנים מאוחר יותר, החוף המזרחי נכבש על ידי בריטניה ומאוחר יותר החוף המערבי יושב גם הוא על ידי בריטניה. באותה תקופה, האוכלוסייה הילידית הוערכה בין 315,000 ל-750,000,[56] מחולקת ל-500 שבטים.

במפקד האוכלוסין של 2021, 3.2% מאוכלוסיית אוסטרליה זוהו כילידים – אבוריג'ינים אוסטרלים ותושבי מיצר טורס.[57] ילידי אוסטרליה חווים שיעורי מאסר ואבטלה גבוהים מהממוצע, רמות השכלה נמוכות יותר ותוחלת חיים לגברים ולנשים הנמוכות בהתאמה ב-11 וב-17 שנים מאלו שאינם ילידי אוסטרליה.[58][59] כמה קהילות ילידים מרוחקות תוארו כבעלי תנאים דמויי "מדינה כושלת".[60]

יהדות אוסטרליה

עריכה
  ערך מורחב – יהדות אוסטרליה

יהדות אוסטרליה היא קהילה יהודית גדולה וצעירה יחסית באוסטרליה. נכון למפקד האוכלוסין ב-2022, יש באוסטרליה כ-118 אלף יהודים, המהווים כ-0.04% מאוכלוסיית המדינה.

במשך שנים היוותה אוסטרליה יעד להגירה יהודית, הן בגלל הבריחה מהאנטישמיות ממנה סבלו באירופה, והן מסיבה כלכלית שהחלה עם הבהלה לזהב שהחלה במאה ה-19 ותרמה רבות לכלכלת המדינה שרק צמחה מאז. במשך השנים היגרו לאוסטרליה יהודים ממזרח אירופה, וכן מבריטניה ואירלנד שמהן יצאו באופן כללי גלי הגירה גדולים לאוסטרליה, וביניהם גם יהודים. לפני השואה, במהלכה ולאחריה היגרו יהודים רבים מאירופה לאוסטרליה, וכיום אלו מהווים כ-50 אחוזים מבני הקהילה היהודית באוסטרליה. בשנות ה-80 היגרו לאוסטרליה רבים מיהודי דרום אפריקה שחששו מפני התערערות המשטר במדינתם באותה תקופה.

לפי השערות באוסטרליה חיים כיום כ-15,000 ישראלים.[61]

שפה

עריכה

אף על פי שלאוסטרליה אין שפה רשמית, אנגלית תמיד הייתה מושרשת כשפה הלאומית דה פקטו.[62] אנגלית אוסטרלית היא מגוון עיקרי של השפה עם מבטא ולקסיקון ייחודיים,[63] ושונה במקצת מזנים אחרים של אנגלית בדקדוק ובאיות.[64] הדיאלקט הסטנדרטי נקרא "אוסטרלי כללי".

דת

עריכה

לאוסטרליה אין דת רשמית; החוקה שלה אוסרת על ממשלת חבר העמים, אך לא על המדינות, להקים דת, או להתערב בחופש הדת.[65]

במפקד האוכלוסין של 2021, 38.9% מהאוכלוסייה זיהו כ"חסרי דת",[26] לעומת 15.5% בשנת 2001.[66] הדת הגדולה ביותר היא הנצרות (43.9% מהאוכלוסייה).[26] העדות הנוצריות הגדולות ביותר הן הכנסייה הקתולית הרומית (20% מהאוכלוסייה) והכנסייה האנגליקנית של אוסטרליה (9.8%). הגירה רב-תרבותית מאז מלחמת העולם השנייה הובילה לצמיחתן של דתות לא נוצריות, שהגדולות שבהן הן האסלאם (3.2%), הינדואיזם (2.7%), בודהיזם (2.4%), סיקיזם (0.8%) ויהדות (0.4%).[67]

בשנת 2021, קצת פחות מ-8,000 אנשים הצהירו על השתייכות לדתות האבוריג'ינים המסורתיות.[67] על פי המיתולוגיה האבוריג'ינית האוסטרלית והמסגרת האנימיסטית שפותחה באוסטרליה האבוריג'ינית, החלימה היא עידן קדוש שבו ישויות רוח טוטמיות אבותיות יצרו את הבריאה. החלימה קבעה את החוקים והמבנים של החברה ואת הטקסים שנערכו להבטחת המשכיות החיים והאדמה.[68]

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אוסטרלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ "Population of the UK by country of birth and nationality - Office for National Statistics". www.ons.gov.uk. ארכיון מ-26 בדצמבר 2020. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "AsiaLIFE HCMC February 2013: Australians in Vietnam". Issuu.com. 1 בפברואר 2013. ארכיון מ-2014-06-05. נבדק ב-2023-06-19. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Government of Canada, Statistics Canada (25 באוקטובר 2017). "Immigration and Ethnocultural Diversity Highlight Tables - Immigrant population by place of birth, period of immigration, 2016 counts, both sexes, age (total), Canada, 2016 Census – 25% Sample data". www12.statcan.gc.ca. ארכיון מ-18 בפברואר 2020. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "문서뷰어". viewer.moj.go.kr. ארכיון מ-8 באוקטובר 2021. נבדק ב-22 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Australian Standard Classification of Cultural and Ethnic Groups (ASCCEG)". Australian Bureau of Statistics. 18 בדצמבר 2019. ארכיון מ-13 בדצמבר 2021. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 "Table 5.1 Estimated resident population, by country of birth(a), Australia, as at 30 June, 1996 to 2019(b)(c)". Australian Bureau of Statistics. ארכיון מ-2 ביולי 2021. נבדק ב-4 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "The Evolution of Australia's Multicultural Policy". Department of Immigration and Multicultural and Indigenous Affairs. 2005. אורכב מ-המקור ב-19 בפברואר 2006. נבדק ב-18 בספטמבר 2007. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 "2018-19 Migration Program Report" (PDF). Department of Home Affairs (Australia). p. 19. ארכיון (PDF) מ-4 במאי 2020. נבדק ב-2020-06-14. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Face the Facts: Cultural Diversity". Australian Human Rights Commission. ארכיון מ-21 בינואר 2022. נבדק ב-2022-01-21. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Jupp1, pp. 796–802
  11. ^ Teo & White 2003, pp. 118–20
  12. ^ Jupp1, pp. 808–812, 74–77
  13. ^ White, Richard (1 בינואר 1983). "A Backwater Awash: The Australian Experience of Americanisation". Theory, Culture and Society. 1 (3): 108–122. doi:10.1177/026327648300100309. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Davison, Hirst & Macintyre 1998, pp. 98–99
  15. ^ Teo & White 2003, pp. 125–27
  16. ^ Australian Official Population Clock (אורכב 30.04.2020 בארכיון Wayback Machine).
  17. ^ "United Nations Population Division – Department of Economic and Social Affairs". ארכיון מ-11 ביוני 2019. נבדק ב-13 במאי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Princeton University WordNet. "Aussie". ארכיון מ-20 ביולי 2011. נבדק ב-4 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Oxford Dictionaries Online, 2011. "Antipodean". אורכב מ-המקור ב-28 בספטמבר 2012. נבדק ב-4 במרץ 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Helen Irving (1999). To Constitute a Nation: A Cultural History of Australia's Constitution. Cambridge University Press. p. 13. ISBN 9780521668972. ארכיון מ-10 באפריל 2023. נבדק ב-15 בדצמבר 2021. {{cite book}}: (עזרה)
  21. ^ "Minister for Immigration Arthur Calwell when he proclaimed in his speech to parliament announcing the 1948 Nationality and Citizenship Act that 'to say one is an Australian is, of course, to indicate beyond all doubt that one is British'." – A. Haebich, Spinning the Dream: Assimilation in Australia 1950–1970, 2008, p. 67
  22. ^ Potter v Minahan [1908] HCA 63; 7 CLR 277.
  23. ^ "Understanding and using Ancestry data". 28 ביוני 2022. ארכיון מ-10 ביולי 2022. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 3 "Australian Standard Classification of Cultural and Ethnic Groups (ASCCEG), 2019 | Australian Bureau of Statistics". 18 בדצמבר 2019. ארכיון מ-13 בדצמבר 2021. נבדק ב-13 בדצמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 3 "2021 Census Ancestries Data". abs.gov.au. ארכיון מ-28 ביוני 2022. נבדק ב-2022-12-23. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 4 5 6 7 "2021 Census Community Profiles: Australia". ארכיון מ-28 ביוני 2022. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "The Australian People". study.com. ארכיון מ-10 בינואר 2023. נבדק ב-2023-04-10. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ James Jupp (בינואר 1995). "Ethnic and Cultural Diversity in Australia (Feature Article)". Year Book Australia, 1995. ABS Catalogue No. 1301.0. ארכיון מ-20 באפריל 2016. נבדק ב-11 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ "HISTORICAL RECORDS REVEAL OZ ANCESTORS OF 16 MILLION BRITS". Ancestryeurope.lu. אורכב מ-המקור ב-25 במאי 2017. נבדק ב-24 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ J. Jupp, From White Australia to Woomera: The Story of Australian Immigration, 2007, p. 16
  31. ^ Sood, Suemedha. "Australia's penal colony roots". BBC. ארכיון מ-29 ביולי 2013. נבדק ב-4 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ J. Jupp, The English in Australia, Cambridge University Press, 2004, p. 27
  33. ^ R. Watts, P. Trudgill, Alternative Histories of the English Language, Routledge, 2002, p. 70
  34. ^ B. Kachru, Y. Kachru, C. Nelson, The Handbook of World Englishes, Wiley-Blackwell, 2009, p. 295
  35. ^ C. Meierkord, Interactions across Englishes: Linguistic Choices in Local and International Contact Situations (Studies in English Language), Cambridge University Press, 2012, p. 37
  36. ^ Prochner, Laurence Wayne (2009). A history of early childhood education in Canada, Australia, and New Zealand. Vancouver: UBC Press. p. 134. ISBN 9780774816595.
  37. ^ "history essay – Queensland Migration Heritage Hub" (PDF). ארכיון (PDF) מ-22 בפברואר 2014. נבדק ב-2 באפריל 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ Lines, William J. (1991). Taming the great south land: A history of the conquest of nature in Australia. North Sydney, NSW: Allen & Unwin. p. 140. ISBN 9781863730174.
  39. ^ Pike, Jeffery (2004). Australia. Insight Guides (6th; updated ed.). APA Insight Guides. pp. 55, 75. ISBN 978-981-234-799-2.
  40. ^ Dixson, Miriam (1999). The imaginary Australian: Anglo-Celts and identity, 1788 to the present. Sydney: UNSW Press. p. 10. ISBN 978-0868406657.
  41. ^ G. Leitner, Australia's Many Voices: Australian English—The National Language, 2004, p. 79
  42. ^ V. Colic-Peisker, Migration, Class and Transnational Identities: Croatians in Australia and America (Studies of World Migrations), 2008, p. 72
  43. ^ J. Abowd, R. Freeman, Immigration, Trade, and the Labor Market, 2007, p. 386
  44. ^ "Netherlands country profile". Dfat.gov.au. אורכב מ-המקור ב-31 בדצמבר 2014. נבדק ב-4 בפברואר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Cresciani, Gianfranco (27 באוגוסט 2003). The Italians in Australia. Cambridge University Press. ISBN 9780521537780 – via Google Books. {{cite book}}: (עזרה)
  46. ^ G. Leitner, Australia's Many Voices: Australian English – The National Language, 2004, p. 181
  47. ^ "09/06/1837-16/10/1837: Solway [Hamburg to Nepean Bay]". Passengers in History. 22 בינואר 2016. ארכיון מ-6 בדצמבר 2019. נבדק ב-6 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ The story of the Indian diaspora in Australia and New Zealand is 250 years old (אורכב 22.01.2022 בארכיון Wayback Machine), qz.com, 30 October 2018.
  49. ^ "About Australia:Our Country". Australian Government. אורכב מ-המקור ב-27 בפברואר 2012. נבדק ב-9 בספטמבר 2013. Australia's first inhabitants, the Aboriginal people, are believed to have migrated from some unknown point in Asia to Australia between 50,000 and 60,000 years ago. {{cite web}}: (עזרה)
  50. ^ Rasmussen, Morten; et al. (7 באוקטובר 2011). "Science Magazine: Sign In". Science. 334 (6052): 94–98. doi:10.1126/science.1211177. PMC 3991479. PMID 21940856. {{cite journal}}: (עזרה)
  51. ^ "Aboriginal Australians descend from the first humans to leave Africa, DNA sequence reveals" (אורכב 06.10.2014 בארכיון Wayback Machine), Biotechnology and Biological Sciences Research Council (BBSRC).
  52. ^ iCommunity Newsletter. "Sequencing Uncovers a 9,000 Mile Walkabout" (PDF). illumina Inc. אורכב מ-המקור (PDF) ב-21 בנובמבר 2018. נבדק ב-26 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Lourandos, Harry (1997) "New Perspectives in Australian Prehistory," Cambridge University Press, United Kingdom. מסת"ב 0-521-35946-5
  54. ^ Horton, David (1994) The Encyclopedia of Aboriginal Australia: Aboriginal and Torres Strait Islander History, Society, and Culture, Aboriginal Studies Press, Canberra. מסת"ב 0-85575-234-3
  55. ^ Cameron-Asn, M. (2018). Lying for the Admiralty:Captain Cook's Endeavour Voyage. Sydney: Rosenberg. pp. 180–189, 190–196. ISBN 9780648043966.
  56. ^ "Aboriginal and Torres Strait Islander Population". 1301.0 – Year Book Australia, 2008. Australian Bureau of Statistics. 7 בפברואר 2008. ארכיון מ-6 באפריל 2012. נבדק ב-3 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ "2021 Australia, Census All persons QuickStats | Australian Bureau of Statistics". ארכיון מ-29 במרץ 2023. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ Lunn, Stephen (26 בנובמבר 2008). "Life gap figures not black and white". The Australian. ארכיון מ-8 בינואר 2014. נבדק ב-7 בדצמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ Gibson, Joel (10 באפריל 2009). "Indigenous health gap closes by five years". The Sydney Morning Herald. ארכיון מ-6 במרץ 2019. נבדק ב-7 בדצמבר 2010. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "Australia hides a 'failed state'". Melbourne: The Age. 8 בדצמבר 2006. ארכיון מ-19 בנובמבר 2008. נבדק ב-17 באוקטובר 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  61. ^ Porat, Ran (2013-01-01). "Ausraelis - the diasporic identity of Israelis in Australia". אורכב מ-המקור ב-2016-03-03. נבדק ב-2014-10-23.
  62. ^ "Pluralist Nations: Pluralist Language Policies?". 1995 Global Cultural Diversity Conference Proceedings, Sydney. Department of Immigration and Citizenship. אורכב מ-המקור ב-20 בדצמבר 2008. נבדק ב-11 בינואר 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Moore, Bruce. "The Vocabulary Of Australian English" (PDF). National Museum of Australia. אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 במרץ 2011. נבדק ב-5 באפריל 2010. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "The Macquarie Dictionary", Fourth Edition.
  65. ^ "116. Commonwealth not to legislate in respect of religion". Constitution of Australia. Parliament of Australia. ארכיון מ-1 בפברואר 2018. נבדק ב-31 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ "2001 Australia, Census All persons QuickStats | Australian Bureau of Statistics". ארכיון מ-9 ביולי 2022. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ 1 2 "2021 Census Community Profiles: Australia". ארכיון מ-28 ביוני 2022. נבדק ב-10 ביולי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Flood, Josephine (2019).
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אוסטרלים&oldid=37532357"